שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

בסיוריו ובמחקריו תיעד האתנומוסיקולוג פרופ' אמנון שילוח פיסות פולקלור נשכחות. הוא הקליט והאזין להילולות, ריקודים חסידיים, חגיגות מימונה וסהרנה, פיוטים בבתי כנסת, להקות נגנים יהודים ממדינות ערב וכליזמרים באירופה.

שילוח, איש האוניברסיטה העברית בירושלים, היה מהחוקרים הבולטים והחשובים בעולם בתחום המוסיקה הערבית והיהודית, ופירסם כ-250 חיבורים בנושא. "הוא מבכר לצאת ולהקליט את האיש בביתו או במקום שהטקס המסורתי מתקיים, אפילו אם זה בית קברות, בו מתקיימת לוויה לפי מסורת העדה הפרסית לפי מנהגים הנזכרים לראשונה במקורות אשוריים עתיקים", נכתב עליו ב-1966 ב"מעריב".

בעין כרם פגש נשים מרוקאיות. "בפעם הראשונה הקלטתי מפיהן כמה שירי חתונה. כשחזרנו פעם שנייה, ביקשתי מהן להשמיע לנו שיר-ערש והן סירבו בכל תוקף", סיפר. "לעתים המלים בשירי הערש הן עצובות מאוד, וכשהאמהות שרות, הן נזכרות באיזה שהוא מקרה טראגי שאירע להן", הסביר. "היות שהן בעלות אמונות תפלות, הן אינן רוצות לפתוח פה לשטן על ידי שישירו אותם בפומבי”.

בערב יום הולדתו של הנביא מוחמד יצא להקליט דרווישים בעכו. הוא ראה אותם יושבים במעגל על הארץ, מניעים את גופם ללא הפסק, שרים וקוראים מן הקוראן ובהמשך קמים, אוחזים בידיהם כמו ב"הורה" ונישאים בריקוד סוער, שהזכיר לו מחול חסידי.

פרופ' אמנון שילוחצילום: אלבום משפחתי

טקס אחר שתיעד התקיים בכנסיית הבשורה בנצרת. בחג עליית הבתולה לשמים הוא בא להקליט שם נזירים יוונים, שיצאו בתהלוכה תוך השמעת שירי דת עתיקים לצלילי תופים וחצוצרות. מפיו של חזן ירושלמי ישיש הוא הקליט פרקי חזנות.

במדבר סיני ראה את הסומסומיה – כלי קשת, שמורכב מחמישה מיתרים. במקור נהגו להכין אותו ממעי של בהמה, שמתחו על גליל של עץ. את המיתרים הכינו משערות סוס. בסוף שנות ה-60, כשביקר שם, ראה שהכינו את הכלי מפחית נפט ושמן ואת המיתרים מחוטי חשמל ישנים. כששאל את הבדואים למה נטשו את המסורת, הם אמרו לו: “התעשייה התקדמה. היום כבר טסים לירח".

הוא נולד ב-1928 בארגנטינה להורים יוצאי סוריה. כשהיה בן חמש חזרה המשפחה לסוריה. ב-1941, בגיל 13, הוא חצה את הגבול במסע רגלי דרך רמת הגולן, והגיע לישראל.

הוא התחנך בכפר הנוער "שפיה". במלחמת העצמאות לחם עם גדוד מוריה, ונפצע. אחת המשימות שהוטלו עליו היתה כתיבת דברי ימי הגדוד. כ-40 שנה לאחר מכן רישומיו פורסמו בספר "אנו לך חומת מגן" (הוצאות מערכות, 1990). 

כתבה ממעריב, פברואר 69צילום: אתר עיתונות יהודית היסטורית

באוניברסיטה העברית ובאקדמיה למוסיקה בירושלים הוא למד ספרות עברית, מקרא, ספרות ערבית וחליל. אחרי דוקטורט בסורבון במוסיקולוגיה ובמדעי המזרח, חזר לאוניברסיטה העברית. בין 1965 ל-1997 הרצה, ניהל את המרכז לחקר המוסיקה היהודית והיה ראש החוג למוסיקולוגיה.

שילוח ערך תוכניות מוסיקה וניהל את מחלקת הפולקלור בקול ישראל. כשהיה בפאריס כתב על תרבות לעיתון "למרחב" והיה מבקר המוסיקה של העיתון הספרותי "משא", שם פירסם ראיונות עם גדולי המלחינים הישראלים של התקופה.

כמו כן, כתב ערכים על מוסיקה באינציקלופדיות "בריטניקה" ו"יודאיקה”. בין ספריו החשובים: "התאוריה של המוזיקה בכתבים הערביים"; “מסורות המוסיקה היהודית"; ו-"המוזיקה בעולם האסלאם: מבט חברתי תרבותי". הוא הותיר את אשתו אנה-ליה, שלושה ילדים ועשרה נכדים.

צפו בהרצאתו על שירת נשים בתימן (מתחיל בדקה ה-25:15)

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ