התוכנית של לפיד: אפס בהיגיון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אם חלילה תעבור התוכנית למע"מ אפס לרוכשי דירות, היא בוודאי תילמד בעתיד כדוגמה להחלטה רעה במיוחד של שר אוצר. תרופה זו מחריפה את המחלה בשוק הדירות ומייצרת תופעות לוואי מטרידות. העלייה המסחררת במחירי הדיור בשנים האחרונות נעוצה בעודף ביקוש, וחוק מע"מ אפס מציע הטבת מס לרוכשי דירות, שתרחיב עוד את הביקוש, במטרה לצמצם את העודף בו. אם המשפט האחרון נראה לכם בלתי היגיוני — זה משום שיש לכם שכל ישר. אין צורך בהשכלה כלכלית כדי להבחין בחוסר ההיגיון של החוק הזה.

גם ברור, שמתן הטבה כזאת בתנאים של עודף ביקוש תזלוג ברובה לכיסי הקבלנים. הקבלנים יראו תור ארוך יותר של קונים בעקבות מע"מ אפס, ולכן הם צפויים לייקר את מחירי הדירות. אין זה מפתיע, שנציגי הקבלנים הם התומכים הנלהבים ביותר של חוק זה. יוזמי החוק ערים לכך, שההטבה עתידה להיטיב בעיקר עם חשבון הבנק של הקבלנים, ולכן החוק כולל קונסטרוקציה ביורוקרטית מפלצתית האמורה למנוע זאת. אבל הטבת מס בסכום מרבי של כ–250 אלף שקל לדירה יוצרת תמריץ כה גדול לעקוף את החוק, עד שגם מפלצת כזאת לא תוכל לו.

היה אפשר אולי להצדיק מע"מ אפס, אם הוא היה תורם להגברת הצדק החברתי. אבל החוק מרחיב את האי־שוויון ויוצר אפליה בין קבוצות באוכלוסייה, אפילו בקרב קבוצת הזכאים, עד כדי כך, שאפשר לקרוא לו בשם "חוק האפליות". צרה היריעה מלפרט את האפליות, ולכן נסתפק רק באפליות בין הזכאים: חוק זה יוצר אפליה בין אדם ששירת בצבא, ומשאביו הכספיים מאפשרים לו לרכוש דירה, לבין אדם ששירת בצבא אבל ידו אינה משגת לרכוש דירה, והוא גר, למשל, בשכירות. אדם זה, שאולי אף שירת כלוחם, זכאי להטבה רק על הנייר. למעשה, הוא צפוי להיפגע מהחוק משום שעליית מחירי הדיור תדחף גם את שכר הדירה כלפי מעלה. אי אפשר למצוא הצדקה למניעת הטבה ממי ששירתו בצבא רק משום שהם בעלי יכולת כלכלית מוגבלת. ההטבה יוצרת גם אפליה לרעה של מי ששירתו שירות מלא. מי ששירת 36 חודשים זכאי להטבה קטנה יותר לכל חודש שירות, לעומת מי ששירת 12 חודשים בלבד, הואיל וסכום ההטבה אינו תלוי במשך השירות.

מע"מ אפס הוא תוכנית חסרת היגיון כלכלי וחברתי, וכרוך בעלות תקציבית של כ–3 מיליארד שקלים מדי שנה, או 30 מיליארד בעשור הקרוב. התנאים שנוצרו בעקבות הצורך לממן את מבצע "צוק איתן" וההאטה הכלכלית המסתמנת באופק מחדדים עוד יותר את הצורך לזנוח את הרעיון המוזר הזה.

פרופ' דהאן הוא ראש בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ