הטכנולוגיות החדשות שצה"ל מפעיל בלחימה בעזה - מדיני ביטחוני - הארץ

הטכנולוגיות החדשות שצה"ל מפעיל בלחימה בעזה

כלי טיס בלתי מאוישים, העברה ישירה של מודיעין לחטיבות, מערכות לזיהוי מטרות בשטח הלחימה ועוד - חשיפה לעתיד שכבר כאן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי כהן
גילי כהן

חיזוק המודיעין ויכולת העברת המידע ברשת; המשך הפעילות האינטנסיבית של חיל האוויר כ"זרוע האסטרטגית"; חיזוק הגדודים הלוחמים, שיבצעו תמרון קרקעי; ביסוס אופן הפעולה של צה"ל בסייבר; והפעלת מרכיבי מיגון כמו סוללות כיפת ברזל ומערכות הגנה אקטיבית נוספות. אלה היו מרכיביה העיקריים של התוכנית השנתית שגיבש צה"ל לפני כשנה, שכללה שינוי משמעותי בדרכי הפעולה של הצבא.

התוכנית, שכללה סגירה של יחידות המסתמכות על אמצעי לחימה מיושנים והתאמה למציאות העתידית, היתה אמורה לעמוד לבחינה מחודשת לאחרונה. הלחימה בעזה החלה לפני שהבדיקה יצאה לדרך. הלחימה הקרקעית ברצועה היא הזדמנות להציץ בשיטות הלחימה של צה"ל כיום.

שר הביטחון, משה יעלון, אמר לפני שנה כי "העתיד הנראה לעין עלול להוביל אותנו לעימותים שיוכרעו באמצעות עליונות טכנולוגית של צה"ל — באוויר בים וביבשה, עם פחות כלים כבדים ושימוש גובר בכלים מתוחכמים ובלתי מאוישים". מלחמות במתכונת "שפגשנו בפעם האחרונה לפני 40 שנה, במלחמת יום הכיפורים", נעשות פחות רלוונטיות, הוסיף יעלון.

מפקד חטיבת הצנחנים, אל"מ אליעזר טולדנו, התייחס למתכונת הלחימה ההיא שלשום, בשטח הרצועה. "אנחנו מנהלים 'דו־שיח', אם אפשר לקרוא לזה ככה, מול האויב", אמר טולדנו. "זה אותו אויב שהפסיק לתמרן מולנו כבר מאז יום כיפור, נכון? אז כרגע בדו־שיח הוא מבקש מאתנו לרדת למטה (אל מתחת לפני הקרקע)".

ההתמודדות עם איום המנהרות סיפקה הוכחות למגבלות חיל האוויר. חלק ניכר מפעילות כוחות היבשה ברצועה נעשית מתחת לפני הקרקע. המנהרות הביאו לביטוי את עדיפות ה"לואו־טק". הן נחפרו בשיטות שאינן מחייבות שימוש בכלים מתוחכמים והניסיונות למצוא פתרון לבעיה — למשל, שימוש בכלים כמו דחפורים — הם לא ממש שיא הטכנולוגיה. אבל במבצע גם הוצגו חלק מחידושי הטכנולוגיה של מערכת הביטחון הישראלית.

שתי אוגדות שפועלות ברצועת עזה — אוגדה 162 ואוגדה 36 — נבנו כ"אוגדות הכרעה". כלומר, הן יכולות לפעול בכל זירה בכוח רב ואיכותי. באגף המודיעין מסבירים כי מידע שנאסף באמצעים שונים מועבר ישירות אל מפקדות החטיבות הלוחמות ברצועה. "כל חטיבה מקבלת את כל המידע, ללא סינון", אומרים באמ"ן. במפקדות של החטיבות הלוחמות הוצבו אנשי שב"כ, נציגי יחידה 8200 ואנשי יחידה 9900, המתמקדת בתחום המודיעין החזותי (ויזינט). בכל גדוד גם הוצבו חוקרי שבויים מיחידת 504.

בחיל האוויר הכניסו לשימוש את כלי הטיס הבלתי מאויש (כטב"ם) "הרמס 900", שמכונה "כוכב". "הרמס 900" הוא דגם משופר של המל"ט "הרמס 450". טבילת האש הראשונה של ה"כוכב" היתה בסבב הלחימה הנוכחי, אף על פי שתהליך הקליטה שלו בחיל האוויר טרם הושלם.

המל"ט הרמס 900. נכנס לשימוש מבצעיצילום: אלביט מערכות

"ה'כוכב' מוכוון למשימות שהוא יכול לבצע בצורה טובה יותר מה'הרמס 450', מה גם שתמיד כדאי שיהיה כטב"ם נוסף באוויר במידה שזה אפשרי", צוטט סרן גרישה מטייסת כלי הטיס הבלתי מאוישים באתר חיל האוויר. בלחימה בעזה מופעלים כמה כלי טיס נוספים, שעדיין נמצאים בשלבי ניסוי, לאיסוף מידע מעל שטח הרצועה.

גם כלי הטיס הבלתי מאויש "רוכב שמים" השתתף בלחימה. בכמה מוקדים סביב הרצועה אפשר היה לראות את חיילי היחידה מטיסים את "רוכב שמים". לפי נתוני היחידה המפעילה את "רוכב שמים", בכל יום מאז החלה הכניסה הקרקעית לרצועה כלי הטיס מבצעים כ-100 גיחות. "זיהינו לא מעט ירי נ"ט על כוחותינו. אנחנו נמצאים מעל הכוח, מודיעים לו אם זיהינו משהו חשוד", אמר מפקד היחידה, סא"ל בן ויסמן. "עד שאנחנו לא מודיעים בקשר, 'חבר'ה, השטח פתוח, אפשר להתקדם', הם לא עושים את זה".

בלחימה היבשתית ביקש הצבא לשנות את אופן הפעלת האש, במסגרת השינוי הפנימי שערך. מפקדי צה"ל מחפשים דרכים לשפר את רמת הדיוק של הירי ולהפוך את הפעלת האש לאוטונומית יותר. מפקד חטיבת שריון, לדוגמה, סיפר שהוא מפעיל בעצמו מטוסי קרב, ארטילריה ואש טנקים כעניין שבשגרה. "ירו עלינו פצצות מרגמה לפני שעתיים. כלי טיס בלתי מאויש העביר את נקודת הציון שבה מוקמה המרגמה והטנק תקף", אמר המח"ט. הטנקים של חטיבה 401, למשל, מפעילים מערכות וסנסורים בתוך שטח הלחימה. מערכות אלה מאפשרות לאמצעים אחרים, כמו מטוסים וארטילריה, לקבל נקודות ציון של מטרות לתקיפה, לפי זיהוי שנעשה מראש.

בסבב הלחימה הנוכחי, כוחות השריון עשו שימוש מבצעי ראשון גם בפגזי טנקים המכונים "חצב", מתוצרת התעשייה הצבאית, שקוטרם 120 מילימטר. לדברי מפקד חטיבת שריון נוספת, הפגז יכול לחדור בטון בעובי 40 מילימטר ולהתפוצץ בתוך מבנה. הדבר הוכח בלחימה בשטח הבנוי ברצועה.

קצינים בכירים בצה"ל מציגים עוד שתי טכנולוגיות שמהוות מרכיב משמעותי בלחימה הנוכחית: מערכת ההגנה האקטיבית כיפת ברזל, שיירטה למעלה מ–500 רקטות, ומערכת מעיל רוח, המיירטת טילי נ"ט. מעיל רוח יירטה עד כה יותר מעשרה טילים.

לפי נתוני חיל האוויר, יותר מ–4,000 מטרות הופצצו עד כה ברצועה. לפי נתוני חיל התותחנים, למעלה מ–30 אלף פגזי ארטילריה נחתו בשטח עזה. הפעלת האש המאסיבית הביאה גם לשינוי באופן הפעולה של צה"ל. במקרה אחד תיאר קצין בחיל האוויר איך צומצם טווח הבטיחות המוגדר בפעילות מטוסי קרב. טווח הבטיחות, שהיה 250 מטר מכוחות צה"ל (נמוך בהרבה מזה שהיה במלחמת לבנון השנייה, למשל), צומצם לכ–100 מטרים בלבד בין כוחות הצבא למקום נפילת הפצצה.

בקרב שבו השתתפו לוחמי גולני בשג'עייה הוחלט גם לקזז את טווחי הבטיחות בעת הפעלת אש מאסיבית. בצעד חריג, לאחר שהתברר למפקדי הכוחות כי החטיבה אינה מצליחה להתמודד עם האש שנורתה עליה, קיבלו הכוחות הוראה להיכנס בתוך חצי שעה לכלי רכב ממוגנים. בתום פרק זמן זה הפגיז חיל התותחנים את האזור בכ–600 פגזים. טווח הבטיחות הקבוע לפעילות זו הוא כ–250 מטרים, אבל בעקבות הסתבכות של לוחמי גולני הוחלט לחרוג מטווח זה ולירות ארטילריה במרחק קצר במיוחד מכוחות צה"ל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ