שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנשיל פפר
אנשיל פפר
אנשיל פפר
אנשיל פפר

מאז שאדוארד סנודן החל להדליף לתקשורת מסמכים מסווגים מתוך המאגר של האלפים שהעתיק ממחשבי הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית (NSA), עשרות מהם פורסמו והסבו נזק אדיר לשירותי המודיעין של ארה"ב ובריטניה.

השבוע פירסם העיתונאי גלן גרינוולד, שהיה הראשון לפרסם את מסמכיו של סנודן, מסמכים חדשים באתר "אינטרספט", הנוגעים לשיתוף הפעולה בין ה-NSA למקבילתה בישראל, יחידה 8200 של אגף המודיעין בצה"ל. זוהי בסך הכל הפעם השנייה בה מתפרסמים מסמכים הנוגעים לישראל מתוך המאגר של סנודן.

למרות שפרסומו של גרינוולד לא חשף דבר שלא היה ידוע קודם לכן, הוא שפך אור נוסף על האופן שבו המודיעין הישראלי והאמריקאי פועלים יחדיו נגד אותן המטרות, במזרח התיכון ומחוצה לו. במקרה של הפרסום האחרון זו מצרים, שעד לפני שנה היתה תחת שליטתם של האחים המוסלמים. בין שתי המדינות ישנו שיתוף פעולה מודיעיני עמוק וארוך שנים, שממשיך להתרחב חרף המהמורות הפוליטיות וחוסר הכימיה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה.

סנודןצילום: אי־אף־פי

הפרטים שסיפק גרינוולד על הקשר הישיר בין המפקדות, המיזמים המשותפים נגד איראן (שלפחות חלקם ממומנים על ידי האמריקאים) והשימוש במתקנים אחד של השני, מעניינים אך לא מפתיעים. מה שכן מפתיע הוא דלות הפרסומים על ישראל בין זרם המסמכים במעיין סנודן.

בשל שיתוף הפעולה המודיעיני ההדוק בין ישראל לארה"ב, היתה ציפייה שמסמכי סנודן יניבו פרטים על יכולותיה ופעולותיה של ישראל בתחום המעקב האלקטרוני. אבל במשך 13 חודשים בהם מתפרסמים מסמכי סנודן בזה אחר זה, שני הפרסומים היחידים שנגעו לבת הברית במזרח התיכון עסקו בהיקף שיתוף הפעולה שלה עם ארה"ב, ולא במהותו. זאת, בניגוד לפרסומים שעסקו בפעילות המודיעינית של ארה"ב ובריטניה, שהניבו פרטים מהותיים אודות האופן שבו הן חודרות ומאזינות לרשתות תקשורת.

המסמכים שפורסמו אודות פרויקטים מודיעיניים שכאלה ב-NSA ובמקבילתה הבריטית GCHQ, הסבו נזק אדיר ליכולת של שתי המדינות לעקוב אחר מטרות טרור פוטנציאליות באמצעות ציתות לרשתות טלפון ודואר אלקטרוני. הם גם הובילו לדיונים חודרניים בתקשורת ובקונגרס על האופן שבו המודיעין חודר לפרטיותם של אזרחים, ועל מיקומו של הגבול שעובר בין שמירה על ביטחון המדינה לזכות לפרטיות. להערכת ה-NSA, עלות הנזק שנגרם לשירותי המודיעין מחשיפת יכולותיהם בפני ארגוני טרור בינלאומיים וממשלות יריבות מגיעה למיליארדים רבים של דולרים.

עיתוי הפרסום האחרון אודות ישראל נועד להאשים את הממשל האמריקאי בכך שהוא מסייע לה בעת שהיא מנהלת מלחמה ברצועת עזה. בפועל, בעוד שהיחסים הדיפלומטיים בין ירושלים לוושינגטון ראו ימים טובים יותר, אזכור קשרי המודיעין ההדוקים בין המדינות רק מסייע לישראל בזירה הבינלאומית.

לשאלה מדוע גרינוולד טרם פרסם פרטים מבצעיים מזיקים על פעילות הריגול האלקטרוני של ישראל - כפי שעשה על זו של ארה"ב ובריטניה - יש ארבע תשובות אפשריות.

הוא שומר את התחמושת ליום פקודה

לפי חלק מהערכות ה-NSA, סנודן הצליח להעביר למחשביו האישיים לא פחות מ-1.7 מיליון מסמכים מסווגים בזמן שעבד כמנהל מערכות בסוכנות. מידת אמינותו של הנתון הזה, כמו גם מספר המסמכים שהודלפו עד כה לעיתונאים, לא ברורים. 

בכל אופן, גרינוולד ממשיך להבטיח בכל ראיון תקשורתי שיש באמתחתו עוד סדרה ארוכה של פצצות המסוגלות להביך את המודיעין האמריקאי. אתר האינטרנט החדש שהקים, אינטרספט, ישמש למעשה בעיקר כדי לקיים את הבטחתו להמשך הפרסומים.

עם זאת, ניתן להניח שאם לגרינוולד - שבטורים שפרסם לאורך השנים לא התבלט כתומך גדול במפעל הציוני - היו מסמכים שעלולים להסב נזק לישראל, הוא היה מזדרז לפרסמם. זאת, במיוחד לאור העובדה שגם לעיתונאים אחרים יש גישה לפחות לחלק ממסמכי סנודן, ולכך שכל פרסום על ישראל וריגול בתקשורת הבינלאומית מבטיח רייטינג גבוה. 

המסמכים ממודרים ברמה שאפילו סנודן לא הצליח לחדור

בחודשים שקדמו לעריקתו לרוסיה אגר סנודן במחשביו מסמכים רבים ככל שיכל. בין השאר, הוא השתמש בסיסמאות המחשב של עמיתיו לעבודה כדי להעתיק מסמכים שהסיווג ותחום העבודה שלו לא אפשרו לו גישה אליהם.

אם אכן הצליח להגיע רק למסמכים הנוגעים לפעילות המודיעין האמריקאי והבריטי, אך לא לאלה הקשורים לישראל, זה מצביע על מדיניות מידור ייחודית שמונהגת ב-NSA בנושא זה. לפי הנחה זו, כל פעילות מבצעית ומודיעינית שמתבצעת בשיתוף פעולה עם ישראל ממודרת ממרבית עובדי הסוכנות, ומדורגת בסיווג גבוה יותר מזה של פעילות הביון המקומית בארה"ב, וזו שמתבצעת יחד עם בריטניה.

לא ברור אם רמת הסיווג הגבוהה היא מענה לדרישה ישראלית, או ניסיון אמריקאי להפריד בין הפעילות המשותפת עם ישראל לעבודת הליבה של ה-NSA, מתוך חשש לריגול ישראלי. בכל מקרה, סביר מאוד להסיק שאפילו סנודן, שבוודאי ידע לאמוד את ערכם של מסמכים הנוגעים לפעילות ישראלית, ושגילה יצירתיות ותחכום בחדירת חומות המידור בארגונו, נכשל בניסיונו להבקיע את החומה הספציפית הזו.

גרינוולד, לאחר הראיון שקיים עם סנודן בהונג קונג, ב-2013צילום: REUTERS

ישראל מחזיקה אותו בצוואר

אין כל ראיה לכך, אבל לפחות מומחה מודיעין מערבי אחד העריך בשנה האחרונה כי על סנודן או על גרינוולד הופעלו איומים שלא לפרסם מסמכים הנוגעים ליכולות הריגול האלקטרוני של ישראל.

"לא ייתכן שסנודן אסף מסמכים כל כך מפורטים ומסווגים על אופן הפעילות של ה-NSA ובריטניה, ולא מצא פרטים דומים בנוגע לישראל", אומר מנתח מודיעין אירופי שחוקר את פרשת סנודן. "הסיבה היחידה שאני יכול להעלות על דעתי לכך שהמסמכים הללו טרם פורסמו היא שישראל מצאה דרך יצירתית ללחוץ על סנודן או על גרינוולד. דרך שממשלות ארה"ב ובריטניה לא חשבו עליה, או לא היו מוכנות להשתמש בה".

הנאמנות הישראלית לקרמלין עושה את שלה

בשנה האחרונה מתגורר סנודן במוסקבה, אליה נמלט דרך הונג קונג. ארגוני מודיעין מערביים משוכנעים שהוא - וככל הנראה גם המסמכים המסווגים שהעתיק - נמצאים בשליטת הביון הרוסי. השאלה היחידה שהם חלוקים בעניינה היא אם סנודן הופעל (אולי ללא ידיעתו) על ידי הרוסים בטרם ברח מארה"ב.

לקרמלין יש אינטרס ברור לפגוע ביכולות איסוף המודיעין של האמריקאים והבריטים, שעם החרפת המשבר באוקראינה נתפסים שוב כיריביו האסטרטגיים. המבוכה והכעס שזרעו גילויי סנודן במערב, והחשדנות הציבורית הגוברת כלפי חדירת הממשלות לפרטיות האזרחים - משרתים כולם את רוסיה. היא כמובן מפעילה אמצעים משלה נגד אזרחיה - חודרניים בהרבה מאלה שבמדינות המערב.

אופי היחסים של ישראל עם רוסיה, עם זאת, הרבה פחות ברור. למרות הברית האסטרטגית עם ארה"ב, ממשלת ישראל נמנעת באדיקות זה שנים מלמתוח ביקורת על רוסיה: על אספקת הנשק לסוריה, על הסיוע הגרעיני לאיראן ולאחרונה גם על כיבוש וסיפוח חצי האי קרים מאוקראינה.

במתכוון או לא, סנודן משרת בפרסומיו את האינטרס הרוסי באופן מובהק. העובדה שגילוייו טרם הסבו נזק לישראל מעידה על איכות הערוצים השקטים שירושלים מפעילה בשקדנות מול מוסקבה מאז נפילת מסך הברזל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ