שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גידי וייץ
גידי וייץ
גידי וייץ
גידי וייץ

"היה אפשר למנוע את המלחמה האחרונה, בוודאי את זו שמטרתה היתה להשמיד את המנהרות. אם משרד הביטחון וצה"ל היו מיישמים את הפתרונות לבעיית המנהרות - חלקם היו על המדף - היינו יכולים לאתר את רוב המנהרות שנחפרות לתוך שטחנו ולחסל אותן. על מה מדברים? אנשים לא רוצים לראות את האמת. לא היו מתים חיילים. יושבים אלופים בטלוויזיה ומברברים ומספרים ומשקרים ומרמים ומגלגלים את העיניים, ואף אחד אין לו היושרה לבוא ולהגיד: 'שגינו. שגינו משגה חמור מאוד, אנחנו מצטערים'. לא שמעתי את זה מאף אחד".

יוסי לנגוצקי רותח מזעם. מי שהצליח להריח בעבר אסון מהדהד טרם התרחשותו, לא יודע את נפשו מאז החלה המלחמה מעזה. "צריך להקים פה ועדת חקירה ממלכתית. אין מנוס מזה. ועדה שתבדוק את ההתרשלות האדירה שהיתה בנושא המנהרות", אומר מי שמונה לפני כעשור על ידי הרמטכ"ל משה יעלון ליועצו המיוחד לפרויקט המנהרות, וראה, לשיטתו, את חדלונה של מערכת הביטחון מטווח אפס.

יוסי לנגוצקי. "יש עוד שלוש־ארבע מנהרות שמגיעות עד הקיבוצים בעוטף עזה שלא אותרו עד היום" צילום: איליה מלניקוב

מה אתה רוצה בדיוק? בנימין נתניהו וראשי צה"ל טענו שבמבצע האחרון הם חיסלו את רוב המנהרות.

"לדעתי לחמאס, שמגלה כישרונות מנהור כל כך רציניים, יש עוד שלוש־ארבע מנהרות שמגיעות עד הקיבוצים בעוטף עזה ולא אותרו עד עצם היום הזה. אני חושב שהאיום בצפון יותר כבד מאשר המנהרות שבדרום. הסיבה היא שבצפון, מחמת האילוץ שאם כבר עושים מנהרה היא צריכה להיות מנהרה גדולה מאוד, עם קיבולת הרבה יותר גדולה, בגלל שזה סלע וצריך לחצוב בו, וכפי שאנחנו רואים את המודל הצפון קוריאני - הם, כדי להתרחק מהרעשים לאורך המקומות המיושבים, ירדו לעומקים של 140 מטר - למה שלא יעשו את זה גם בגליל? עובדים שלוש־ארבע שנים, עושים מנהרה כזאת שמתרחקת מאוד מפני השטח באזור הבעייתי וממתינה ליציאה. ואז הסכנה היא שממנהרות תקיפה שנמצאות במקומות שונים לאורך הגליל הם יוכלו להוציא בו־זמנית כמה מאות לוחמים. שומר פתאים אדוני. אני מדבר על סדר גודל של כמה גדודים, עם ארטילריה. כשאנשי החיזבאללה אומרים שהם יכולים לכבוש את הגליל, לאדם הממוצע זה נשמע כאילו הם תחת השפעת סמים. אולי אנחנו המסוממים? אולי אנחנו העיוורים? זה עושה לי צמרמורת.

"האיום הבא עלינו הוא גם מטחי טילים כבדים בכמויות של יותר מ–1,000 ביום, כבדים ומדויקים בהרבה, שיכולים לפגוע באמוניה בחיפה, במתקנים ביטחוניים רגישים ובבסיסי צה"ל. זה יכול לגרום לשוד ושבר. גם כאן משרד הביטחון התעלם ולא בדק בעומק המתחייב מהאיום את אופציית הלייזרים נגד טילים. אני לא חסיד שוטה שחושב שהלייזרים יביאו ישועה, אבל אני אומר לך שהעדר ההצטיידות בהם הוא מחדל מתמשך של שרי הביטחון. אספר לך תכף אילו טראומות היו לי בחיים, שתבין למה אני כל כך משתולל פה".

הסרט של סיירת מטכ"ל

הטראומה הראשונה היא מלחמת יום הכיפורים. באוקטובר שעבר הוזמן לנגוצקי, אל"מ במיל., חתן שני פרסי ביטחון ישראל (אישי ויחידתי), בעל עיטור המופת על השתתפותו בקרב לשחרור ירושלים ומקים מערך המבצעים המיוחדים של אמ"ן, לערב סגור של יוצאי סיירת מטכ"ל, במלאת 40 שנים למלחמת יום הכיפורים. בערב הזה הוקרן סרט מסווג, שתיאר את פעילות הסיירת בשנות האופוריה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. במרכז פעילות זו עמדה הקמת האמצעים המיוחדים שהיו אמורים לספק לצה"ל התראה על תנועת כוחות מצריים, אותם אמצעים שהיו אמורים לשמש "פוליסת ביטוח" בשעת השין. בראשו של לנגוצקי, שהיה ראש היחידה הטכנולוגית־המבצעית באמ"ן בימי המלחמה, נחקק ציטוט אחד של אהוד ברק מהסרט: "ברק מזכיר שם את מה שאני אמרתי לו כמה חודשים לפני המלחמה. פגשתי אותו אז ואמרתי לו, 'אהוד, אני מבוהל'. 'למה אתה מבוהל?' הוא שאל. אמרתי לו: 'תשמע, המונוליטיות של מחלקת מחקר והביטחון העצמי שלהם ממש מפחידים אותי'".

המונוליטיות הזו - ההנחה הכוזבת בדבר סבירות נמוכה למלחמה - מבית היוצר של ראש אמ"ן אז, אלי זעירא, היא שהכניסה את צמרת הצבא והשלטון לשאננות. "זעירא היה צריך לעשות חרקירי מיד אחרי המלחמה או לסכור את פיו", אומר לנגוצקי. "ובמשך 20 שנה הוא באמת סתם את הפה, אלא שאחר כך התברר לי שבמסגרת יחסי הציבור שלו לעצמו הוא חשף בפני גורמים אמריקאיים את סודות הביטחון הכמוסים ביותר שלנו. את ענת קם הכניסו לבית סוהר לכמה זמן? היה צריך לנהוג בו כפי שאבא שלי היה נוהג לומר: לתלות אותו בכיכר העיר.

פלסטיני בתוך מנהרה שהוצפה על ידי מצרים מתחת לגבול עזה. "אני באתי לקבל פרס המנומס או לפתור את בעיית המנהרות?". צילום: רויטרס

"היו לנו אמצעים מיוחדים במצרים, שנועדו לתת התראה למדינת ישראל, שמחמת היכרותו של זעירא איתם ועם איכותם, הוא זה שאמר למדינת ישראל - אני אתן לכם התראה של שתיים־שלוש יממות על בטוח אם עומדת לפרוץ מלחמה. והוא לא הפעיל אותם. הדבר השני עוד יותר חמור, שבא אליו דיין, שבא אליו דדו, ואמרו 'תגיד, זה עובד?' הוא השיב: 'כן'. שקרן ברמה הגבוהה ביותר שיכולה להיות. שקרן מועד".

לנגוצקי הוא זה שהגיש יחד עם תא"ל (מיל') עמוס גלבוע (מאוחר יותר הצטרף אליהם ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר) תלונה לרשויות אכיפת החוק נגד זעירא, בטענה שהוא חשף בפני גורמים שונים את זהותו של הסוכן הכי טוב שהיה לישראל מאז ומעולם: "בבל" או בשמו המקורי אשרף מרואן, חתנו של גמאל עבד אל־נאצר. אשרף מת בנסיבות מסתוריות בלונדון בשנת 2007, שבועות ספורים לאחר שנקבע במסמך משפטי ישראלי רשמי (פסק בוררות בין זעירא לזמיר) כי זעירא חשף את זהותו של הסוכן הבכיר, שהתריע על המלחמה באוזני זמיר, יממה לפני שפרצה. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סגר כעבור שנים ארוכות את התיק הזה אחרי "התלבטות קשה ומורכבת".

"מישהו שקוראים לו אלי זעירא הסגיר סוכן צמרת. המשמעות של זה היא לא סוכן הצמרת, אלא שכל גנרל היום בכל צבא מצרים וסוריה, אם אתה רוצה לגייס אותו אלינו, יגיד היהודים משוגעים, הם מסגירים את המקורות שלהם. איך אני אבוא? ראש אמ"ן מפטפט על סוכן בכיר ומספר שהוא היה סוכן כפול רק כדי לנקות את שמו ולהפחית מאשמתו החמורה. ואותו לא מעמידים לדין? לית דין ולית דיין", מסכם לנגוצקי את שיעור הנזק ההיקפי שחולל לטענתו מי שהיה אחראי על ההערכה הלאומית בשנות ה–70 המוקדמות.

הטראומה השנייה שלו התרחשה בשנות ה–80. הוא הוזמן יחד עם גנרלים נוספים בדימוס לבצע סקר אבטחה תעופתית לחברת התעופה פאן.אם. בקלסר ישן בחדר העבודה שלו במגדל צמרות בהרצליה מונח הדו"ח שהגיש לנגוצקי לחברת התעופה. הוא שולף אותו מתוך אחד המדפים העמוסים ומקריא את המסקנה הקודרת שהשמיע אז: "תחת מערכת האבטחה הנוכחית, פאן.אם פגיעה באופן מיוחד להתקפת טרור. זה בחסדי שמים שאסון ענק לא התרחש עד היום".

השותפים שלו לייעוץ האבטחה דחקו בו לעדן את המסקנות, ללא הצלחה. שנתיים אחר כך, ב–21 בדצמבר 1988, ב–18:25, עזב מטוס 103 של חברת פאן.אם את נמל התעופה היתרו שבלונדון. כעבור 40 דקות הוא התפוצץ. 270 איש נהרגו. בחקירה נמצא קשר בין ממשלת לוב של מועמר קדאפי לבין מזוודת הנפץ שגרמה לאסון.

יוסי לנגוצקיצילום: איליה מלניקוב

טראומת תשובה

בשנת 1999 ביקש לנגוצקי, דוקטור לגיאולוגיה, אישור לחיפוש גז טבעי בים העמוק. "אני משוכנע שהרבה גז אמור להימצא ולסייע בכך רבות לכלכלת ישראל", כתב למי שהיה אז שר התשתיות, אריאל שרון. מכיוון שלא היה מסוגל לעמוד בהשקעה בסדר גודל כזה, גייס האיש האימפולסיבי את ענקית האנרגיה בריטיש גז וחתם עמה על שורה של הסכמים שבהם הובטחו לו חמישה אחוזים מפירות המיזם בכפוף למימון חלקו בהשקעה. באמצעות השר לשעבר רפי איתן, שעמו שיתף פעולה בניסיון לחפש נפט בקובה, התוודע לנגוצקי לאיש העסקים בני שטיינמץ, חברו הקרוב של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ומי שחולש על רשת עסקים בינלאומית של מחצבים, בעיקר במדינות אפריקה. השניים הקימו שותפות מוגבלת שהחזיקה בחמישה אחוזים מרישיונות דלית ותמר (על שם בתו ונכדתו של לנגוצקי). על פי ההסכם, ארבעה אחוזים היו שייכים לטייקון, והאחוז הנותר לדוקטור לגיאולוגיה.

בשנת 2005 שיכנע לנגוצקי את גדעון תדמור, מנכ"ל חברת דלק שבשליטת יצחק תשובה, להצטרף למיזם. בהמשך הצטרפה אליהם נובל אנרג'י האמריקאית, המומחית לקידוחים בים העמוק, למה שתתברר כבוננזה הגדולה של שנות ה–2000.

במהלך החיכוך שלו עם האלפיון למד לנגוצקי להכיר את היחס המיוחד שיש לטייקונים לכסף. "בשלב מסוים השותפים היו צריכים לחתום על ההתחייבות לא חוזרת בתוך שבעה ימים, שממשיכים בקידוח עד הסוף. 95% מהשותפים, תוך שתי דקות באים וחותמים. היחיד שלא חותם זה בני שטיינמץ", הוא מספר. "מטלפנים לי מנובל, אומרים לי, תשמע יוסי, מה קורה? למה אתם לא חותמים? אמרתי, אני לא מבין. אני מרים טלפון לבני, אומר לו, 'בני, מה קורה? למה לא חותמים?' הוא אומר לי, 'תשמע, אני חשבתי'. 'מה חשבת?' 'אני חשבתי שההסכם שבינינו הוא הסכם שבו אני נדפקתי'. אמרתי, 'בני, על מה אתה מדבר?' הוא אומר, 'תשמע, יחס של 1:4 לא מוצא חן בעיני'. אמרתי לו, 'בני, אבל הסכם זה הסכם'. אני אידיוט, יוסי לנגוצקי. אם הייתי אומר לו יאללה, אתה יודע מה, קח חצי אחוז, היום היו לי 100 מיליון דולר. הוא ניסה לתמרן ולהסתיר, ולשלוח לי שליחים, רק שאני ארד בחלקי. זה התרגיל. ואז קרה מה שקרה בוול סטריט, והוא הגיע כנראה למצב שהוא הפסיד כנראה הרבה מאוד כסף. אנשים אמרו לו - שמע, אנחנו הולכים להפסיד את הכל. הוא אמר פאק אוף, קיבינימט כל הקידוח הזה, ועזב הכל". בשלהי 2008, שבועות ספורים לפני הקידוח של תמר, החליט שטיינמץ, שעד אז השקיע כ–2.5 מיליון דולר במיזם, לפרוש ממנו. מהאיש שהזה את רעיון הגז בים העמוק הישראלי נשללו כל הזכויות לרווחי הקידוח העתידי, משלא הצליח לגייס משקיע חדש.

יצחק תשובה. "אני עשיתי לו טובה". צילום: גיל יוחנן

כשתשובה חלץ את הפקק מבקבוק השמפניה, לנגוצקי התכונן לבוררות משפטית עם שטיינמץ. "הלכתי לבוררות עמו כי אמרתי: עלי לא ישתינו", הוא מסביר. לפני כשנתיים קבע הבורר בין השניים, השופט בדימוס בעז אוקון, כי שטיינמץ יפצה את לנגוצקי ב–50 מיליון שקלים. "אתה יודע כמה כסף היה צריך להיות לי שם היום?" הוא שואל.

כמה?

"170–200 מיליון דולר. זה היום השווי של אחוז אחד. אולי טוב שלא הרווחתי 200 מיליון דולר".

מה פתאום?

"אני חושב שזה יכול למוטט בן אדם חזק אפילו כמוני".

אבל עוד לפני כן זכה לנגוצקי להכיר את הצד האחר של הטייקון בעל יחסי הציבור הטובים ביותר בישראל: יצחק תשובה. בוקר אחד ביקשה תחקירנית של תוכנית הרדיו "מה בוער" להעלות את לנגוצקי לשידור, כדי שיחגוג עם המנחה רזי ברקאי והמאזינים שלב נוסף בהצלחה הפנומנלית של תגלית תמר. המרואיין שקדם לו היה תשובה. כשברקאי ביקש ממנו להתייחס למשפטיו האחרונים של תשובה בשידור, הוא ירה משהו ברוח זו: "תשובה לא אמר לי תודה עד היום".

אושיית עיתונות עם דעות של מרכז-שמאל נגררת להציע קצירת איברים ללא הסכמה כאמצעי הרתעה לגיטימי

20 דקות לאחר שירד מהשידור, צילצל הטלפון שלו. תשובה היה על הקו. הוא ביקש ממנו להיפגש עמו בהקדם לארוחת צהריים. לנגוצקי התחמק מההזמנה באלגנטיות. חלפו כמה שבועות ורזי ברקאי נכנס לתמונה, לבקשת תשובה, על תקן דניס רוס המקומי. "רזי התקשר ואמר לי: 'תשמע, עזוב, אנשים טובים, בוא ניפגש, ננסה להבהיר את העניין'".

ברקאי, תשובה, לנגוצקי ועורכת התוכנית "מה בוער", שרי סגל, נפגשו בלובי של בית מלון ליד הבורסה. "ואני אומר לו", מתאר לנגוצקי את הפגישה, "תשמע, תשובה, בוא נחשוב רגע. לך ברור בדיוק שאני הבאתי את הפרויקט? בוא אני אראה לך מכתבים ששלחתי לאיש שלך תדמור כדי לדחוק בכם להיכנס לפרויקט. הוא אומר 'אה, עזוב'. לדעתי כל הזמן הוא חשב שאני מקליט אותו, מה שכמובן לא עשיתי".

כעבור חודש הזמין אותו תשובה לפגישה נוספת במלון. "ואז הוא לוקח אותי מהמקום שבו יושבים והולך איתי למקום הכי מרוחק, יכול להיות, לדעתי, שוב מחשש להקלטה. ואז הוא אומר לי את הדבר הבא: שמע יוסי תקשיב, אנחנו חברה ציבורית, יש לי בעיה. נכון, אתה צודק, מגיע לך. אני נוסע לאמריקה, אני אדבר עם הצ'רמן של נובל ואנחנו נמצא איזשהו דבר. אני יודע, ניתן לך תפקיד נשיא, ניתן לך ריטיינר.

"לא שמעתי ממנו מאז. חלף זמן ושמעתי את תשובה בראיון בטלוויזיה מתנפח כמו טווס. אז הרמתי טלפון, השארתי הודעה והוא חזר אלי בטלפון. אמרתי לו, 'תשובה, אני מתחיל להתרגז'". מאז לנגוצקי לא שמע מהטייקון: "כעבור זמן הוא אמר לעורך הדין שלי, יוסי שגב: 'לא מגיע לו כלום. אני עשיתי לו בכלל טובה'. קבוצת תשובה שולטת היום לחלוטין בגז של הים הישראלי ומהווה מונופול, והמדינה, שהעניקה לו רישיונות מעבר למכסות המותרות, חוששת להתעמת עם המונופול הזה".

איך אתה מסביר את המאבק היצרי שתשובה ניהל נגד ועדת ששינסקי בניסיון לכווץ ככל הניתן את החלק של הציבור בהכנסות מהפרויקט?

"יום אחד היה כנס באמפיתיאטרון של הבין־תחומי. היו שם כל המי ומה של מדינת ישראל בנושא אנרגיה, אני קצת איחרתי, ואחד הבנים שלי אמר לי, 'אבא, אפשר להצטרף? אני רוצה לשמוע'. אמרתי, 'סחתיין, תבוא'. ובאנו, ישבנו בשורה הכי אחרונה למעלה, ואז קם ומתחיל לדבר יורם טורבוביץ' (יו"ר דלק באותה עת ובעבר ראש הסגל של אהוד אולמרט). והוא אומר: 'אם ישיתו עלינו עכשיו את המסים הדרקוניים האלה, כל הפרויקט הזה ייפול' וכדומה. אני קמתי, כמו שאני יודע כשאני מתרגז, וצעקתי על פני כל האולם. אמרתי, 'תקשיב בן אדם, מה זה כל השטויות האלה? תשובה רוצה לעזוב? שיעזוב, אני תוך חודש אביא מישהו שיחליף אותו'. והוספתי, 'השיטות שלכם זה שיטות של מאפיונרים, אתה שומע טוב? כמו מאפיונרים'. כל האיומים שהופעלו והלחצים והלובינג וההשמצות נגד ששינסקי כדי להוריד את התמלוגים נעשו כך".

מלשכתו של יצחק תשובה נמסר בתגובה: "אנו דוחים על הסף את האמירות והטענות שהועלו ביחס אלינו במסגרת הכתבה".

במנהרה הביורוקרטית

"אנחנו מחפשים פה פתרונות לאיום המנהרות, גם המנהרות שאמורות לבצע פיגועים, בין אם זה לחדור למוצב, לאזור תעשייה או ליישובים. זה איום אטרקטיבי בעת הזאת לאור ההצלחות שלהם, ואני מזכיר שכבר סיכלנו איזה שש מנהרות ואנחנו יודעים שיש כרגע חפירות בכל מיני מקומות כדי לממש פיגועים ממנהרות, בין אם זו מנהרת תופת ובין אם זו חדירה לאזור המוגן שלנו".

בוגי יעלון. "תנו לי לעבוד כמו בסיירת מטכ"ל". צילום: עופר וקנין

את הטקסט הבלתי מתפשר הזה השמיע הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון בדצמבר 2004, בישיבה במטכ"ל. באותו חודש נהרגו חמישה חיילים ושישה נוספים נפצעו מפיצוץ רב עוצמה מתחת למוצב ברפיח ומחדירת מחבלים דרך מנהרה. זה היה הפיגוע החמישי הקטלני בשלוש שנים שנעשה באמצעות השימוש בשיטה העתיקה הזו.

באותו חודש התקשר יוסף טוליפמן המנוח, מי שניהל את הקריה למחקר גרעיני בדימונה, ללנגוצקי, והמריץ אותו להציע את עצמו לצמרת צה"ל כאיש שיסייע לזהות פתרונות יצירתיים לבעיית המנהרות. כמה ימים חלפו ואלוף פיקוד צפון לשעבר אמיר דרורי כתב לרמטכ"ל יעלון מכתב שבו המליץ לו להיעזר בלנגוצקי בשחרור הפלונטר. יעלון פגש בו וליהק אותו כיועצו. כעבור כמה חודשים שבהם נפגש עם עשרות אנשים בצה"ל, באקדמיה ובתעשייה הביטחונית והאזרחית הוא שלח לרמטכ"ל מסמך שבו כתב: "איום המנהרות הוא רב שנתי ורב מערכתי, מנהרות תופת וחדירה (חטיפה) עשויות להיחפר למרחקים של 1,000 מטר ויותר בפרקי זמן של שבועות־חודשים. חרף מורכבות הנושא ניתן להגיע לפתרונות מבצעיים טובים... הסיכויים העיקריים הינם בתחום המערכות הגיאו־פיזיות... יש להתחיל מיידית בביצוע תוכנית חירום". הוא המליץ על הקמה בהולה של מטה קומפקטי שיעסוק בסוגיה הנפיצה ועל אימוץ דחוף של פתרון שהוצע על ידי המכון הגיאו־פיזי כבר בתחילת העשור הקודם.

המכון הוא חברה ממשלתית שמטרתה לבצע סקרים ומחקרים גיאו־פיזיים לחיפושי נפט, מחצבים ומי תהום. הפתרון שהציע המכון הוא, בקליפת אגוז, כזה: הקמת גדר סייסמית תת קרקעית שתקיף את הגבול עם עזה ותשדר נתונים דרך חיישנים למערכת רישום דיגיטלית - שם יעובדו באמצעות תוכנה מיוחדת שתאפשר לגלות פעילות בתוך מנהרה בזמן אמת.

"זה פתרון פשוט וזמין ולא איזו תגלית מדעית פורצת דרך", אומר לנגוצקי. "אתה טומן בעומק של עשרה מטרים באדמה סנסורים, כולם מחוברים בחוטים או באלחוט. כל מי שעובר בין הסנסורים האלה, או מתקרב אליהם, הרעשים שהוא עושה - דחיפת האדמה, כלי עבודה, קולות אחרים - גורמים לזה שהסנסור, פינג, מאותת, יש פה משהו.

הגוף שאחראי על בדיקה והמלצה על רכישת מערכת כזו הוא מפא"ת, המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, המשתייך למשרד הביטחון. ראש מפא"ת הוא התא"ל היחיד החבר בפורום מטכ"ל.

"מפא"ת עשו הכל כדי להכשיל את הפתרון הזה וכדי להפריע לי לנסות ולפתור את הסוגיה הבוערת והמסוכנת הזאת. הם עשו הכל כולל הכל. היה ביכולתם לסגור 68 קילומטרים של גבול עזה בלא יותר מ–20 מיליון דולר. שמעת על מה אני מדבר? גבולות מדינת ישראל חשופים לחלוטין בפני חדירה של מנהרות, וזה כשל אסטרטגי ברמה הגבוהה ביותר של מפא"ת. יכולים לספר את כל הסיפורים שבעולם, הם נושאים באחריות כבדה לחיי אדם".

ואולי מפא"ת פסלה את הגדר הסייסמית כי היא נכשלה בניסויים?

"שיקפצו לי. הם עשו פה מעשה תועבה".

נכשלה או לא נכשלה?

"להפך. כשאני נכנסתי לתפקיד התברר לי כי כבר ב–2003 נערך ניסוי למכון הגיאו־פיזי ולשני גופים נוספים. ביקשתי את התוצאות, אבל מפא"ת הסתירה אותן ממני. כשביקשתי לשמוע מי נכשל, מי זכה, אמרו לי, אנחנו לא חייבים להראות לך את זה. כתבתי מכתב לראש מפא"ת. כעבור יום־יומיים קרא לי עוזר הרמטכ"ל יואב הר אבן (היום אלוף) ואמר לי: 'במכתב אתה נותן פקודות לראש מפא"ת'. אמרתי: 'אני באתי לקבל פרס המנומס, או שאני באתי לפתור לכם את בעיית המנהרות?'

"במסגרת העבודה נסעתי לפיקוד דרום, פגשתי שם קצין מודיעין, גיאולוג במקצועו, בחור רציני. בחדר היה שולחן גדול מאוד, שעליו היתה פרושה סדרה של 15–20 חוברות בנושאים של מנהרות. אמרו לי, זה מה שמעניין אותך - אתה יכול לקחת. אמרתי תודה רבה. ופתאום מה אני רואה? חוברת עם תוצאות הניסוי המשווה, זו שביקשו להסתיר ממני. לקחתי את זה הביתה וחשכו עיני".

מה גילית?

"גיליתי שעשו למכון הגיאו־פיזי את הטסט הכי קשה ושלמרות זאת הם השיגו את התוצאות הטובות ביותר אל מול המתחרות: חברה פרטית וחברה נוספת שליד הטכניון. בקיצור: תיעתעו בי, הסתירו, טייחו. פלא שמפא"ת השמיצו אותי? אני תפסתי גנב בזמן הגניבה, איך אומרים? Red handed. אתה מכיר את הביטוי?"

מכיר.

"לא ידעתי שאתה משכיל. הם הוציאו את המכון הגיאו־פיזי מהמירוץ, השאירו חברה פרטית שהשיגה תוצאות פחותות בהרבה ושבפועל לא הצליחה להקים מערכת הגנה מפני המנהרות. אתה מבין את זה? כתבתי אז לרמטכ"ל: 'הפלסטינים ממשיכים לחפור, ואולי גם החיזבאללה, ואנחנו לא עושים דבר. הדברים קשים, אין שום סיבה שאחריש'. ענו לי מלשכת הרמטכ"ל שראש מפא"ת בדק את העניין ושהכל בסדר. גם בלשכת הרמטכ"ל הגנו על ראש מפא"ת ולא עשו בדיקת אמת".

מדוע מפא"ת נהגה בך באופן כה חשדני ועוין?

"אתה עוד לא יודע כמה הם היו חשדנים: בישיבה אצל ראש מחלקת whatever, במפא"ת, יושבים 15 איש, ופתאום איזה סגן אלוף בשם סירקיס מסתכל עלי ואומר לי כך: 'אני עוקב אחריך מיום שבאת לפה ואני רוצה לדעת, מה בדיוק האינטרס שלך בכל העניין?'

"עניתי לו: 'מה אתה לא מבין? המכון הגיאו־פיזי משלם לי כסף מתחת לשולחן'. מה שקרה ביני לבין מפא"ת הוא שברגע שאמרו לראש מפא"ת שהביאו בן אדם מבחוץ לטפל בנושא המנהרות, הוא אמר: חברים, אנחנו נקרקס את האיש הזה. אותנו לא יבדקו, אנחנו נראה לו. מי הוא שיבדוק אותנו? מה זה, מטילים ספק בזה שאנחנו גאוני הדור? מה, יש לך ספקות בכלל? בכל החודשים שעבדתי שם מפא"ת הצמידה לי משגיח מטעמה שליווה אותי לכל הפגישות שקיימתי. זה הגיע לרמות שלא ייאמנו".

מדוע לא פנית למי שמינה אותך, בוגי יעלון, וביקשת שיעשה סדר?

דן חלוץ. "לא הקים מינהלת". צילום: שרון בוקוב

"ודאי שהלכתי לבוגי ולסגן שלו, דן חלוץ, ואמרתי להם, 'תנו לי לעבוד כמו בסיירת מטכ"ל: עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע, תק תק תק, כמו משוגעים, הופכים את העולם'. במפא"ת עובדים כמו פקידים בהסתדרות. באים לעבודה בשמונה ורבע, מרימים שני טלפונים לבנק, עושים ישיבה, בעשר וחצי הפסקת קפה, עובדים עוד איזה שעה, הפסקת צהריים, עובדים שלוש שעות, בארבע־חמש הולכים הביתה, נגמר. אמרתי: ככה אפשר לפתור בעיות מבצעיות? אם אתם מוטרדים מזה שנהרגים אנשים במנהרות, איך זה יכול לעבוד ככה? זה לא יכול לעבוד. זה מנוגד לכל היגיון. חבר'ה, תפקחו את עיניכם".

איך הם הגיבו, בוגי וחלוץ?

"לאחרונה שכבתי עם חום ארבעה ימים - היה לי חום גבוה, כל הזמן חשבתי על כל הדברים האלה. שמע, זה עולה לי בבריאות. אתה לא מעלה בדעתך איך זה עולה לי בבריאות. ואמרתי לעצמי: אולי הם הביאו אותי בתור עציץ?"

עלה תאנה? כיסוי תחת?

בני גנץ. "היחיד שלקח אותי ברצינות". צילום: עופר וקנין

"כן, צועקים בעיתונות, מאמרים, מה יהיה עם המנהרות, חיילים מתים. אז הם אמרו: אנחנו נביא את לנגוצקי ואתם תכתבו בעיתון שהביאו מישהו שהוא לא בדיוק טמבלולו, אז אתה כבר מוריד את הלחץ. אגב, האיש היחיד שלקח אותי ברצינות היה אלוף פיקוד צפון אז, בני גנץ".

ובוגי?

"בוגי לדעתי נכשל, מכיוון שהוא התחיל במהלך נכון, אבל כשבאתי ואמרתי לו כל מיני דברים הוא העדיף לא להתעמת עם גופים שהוא ממונה עליהם. וחלוץ, שהחליף אותו, הודיע לי יום אחד שהוא מתכוון להעמיד בראש פרויקט המנהרות אדם מחיל האוויר. אמרתי לו: 'חלוץ, אני בכלל לא נפגע, באמת אל תכעס עלי שאני אומר לך את זה, מה שאיש חיל אוויר מאמל"ח יידע בנושא של תת־קרקע בעוד עשרים שנה, אני ידעתי לפני עשרים שנה'. בסוף גם זה לא קרה. כלומר, הוא כלל לא הקים מינהלת. אני אומר לך מידע אישי, שעד עתה 15 גופים שונים בצבא ובמשרד הביטחון ובחוץ מטפלים בעניין המנהרות".

מהיכן הביטחון המוחץ שלך שהתוכנית של המכון הגיאו־פיזי היתה עובדת?

"קודם כל, הוכח שלפתרון הגדר הסייסמית יש הפוטנציאל הגדול ביותר לגילוי מנהרות. מפא"ת עשתה ארבע סדרות של ניסיונות לפתח גדרות סייסמיות בארבע קבוצות שונות, ונדפקה ארבע פעמים, ועד היום אין פתרון בעצם לבעיית המנהרות. אני משוכנע שאם בשנת 2005 היו נותנים לי את האפשרות להקים מינהלת מנהרות, ונותנים לי סמכויות מתאימות, והייתי מבצע פרויקט חירום וריכוז מאמץ, תוך לא יותר משנתיים, מקסימום שבמקסימום שלוש שנים, כל עוטף עזה היה מוקף במערכת גדרות סייסמית תת־קרקעית, שהיתה מונעת חדירת מנהרות לתוך שטחנו. התוצאה של הישג כזה היתה מניעת המלחמה האחרונה, ודאי בהקשר של הטיפול במנהרות. עכשיו אולי יטפלו בזה ברצינות. עד שאדם לא משפריץ דם מאבי העורקים, הוא לא מבין שהמצב קשה".

בכיר במערכת הביטחון אמר השבוע ל"הארץ" בתגובה להאשמות לנגוצקי: "ניסינו את רעיון הגדר הסייסמית, אמנם לא את זו של המכון הגיאו־פיזי אלא של חברה פרטית בשם הדס, והניסוי נכשל. היו המון התראות שווא. גם אם היינו מאמצים את הרעיון של לנגוצקי היינו נכשלים. אתה לא יכול לעשות קופי־פייסט מרעיונות שמתאימים לחיפושי משאבים לחיפושי מנהרות. ב–2009 נואשנו לגמרי מהגדר הסייסמית במתכונת שנוסתה. ב–2010 מפא"ת גייסה שורה של פרופסורים מתחומים שונים במסגרת ניסיון למצוא פתרון לבעיה הזאת. הבנו שהעולם הגיאו־פיזי נותן פתרונות לעומקים רציניים של מאות מטרים ויותר - שם האנושות חיפשה משאבים ששווים כסף ושאין די ידע לתת־הקרקע הרדודה. היום מערכת הביטחון נמצאת בניסוי שמראה תוצאות טובות, ולהערכתנו אנחנו על סף פתירת הפלונטר הזה".

***

נחזור אחורה בזמן: חודש לאחר ששלח את ההמלצות שלו לרמטכ"ל יעלון, התריע לנגוצקי במכתב נוסף: "לצערי הרב אין הנושא זוכה לטיפול נאות והמערכת חסרה מיקוד, התמדה, המשכיות ומקצוענות כנדרש". הוא ציין כי הוא מזהה במערכת הביטחון "שאננות תמוהה" וביקש שלא "לראות את איום המנהרות כאיום קצר טווח שניתן לפתרונות אד הוק אלא כאיום ארוך טווח ורב גזרתי". במכתב אחר הצביע על "החשש המדאיג כי בוצעה הטיה בתנאי הניסוי המשווה לרעת אחד הגורמים".

חודש חלף והוא הבין שהאסימונים לא נופלים לקודקודים. "הפלסטינים ממשיכים לחפור מנהרות, אולי גם החיזבאללה", כתב במייל לרל"ש הרמטכ"ל, "ואנחנו לא עושים דבר..." הוא עזב את תפקידו, אבל האיש בעל העקשנות המיסיונרית המשיך להפציץ מאז ועד היום את ראשי המדינה והצבא במכתבים זועקים.

כלי תקשורת בולטים הצביעו גם הם על עוצמת המחדל. הראשון שזיהה אותו היה כתב "הארץ" אמיר אורן, שכבר באפריל 2005 שירטט את קווי המתאר הראשונים של הפאשלה. ב–2006 נחטף גלעד שליט דרך מנהרה. ב–2007 התריע מבקר המדינה אז, מיכה לינדנשטראוס, כי מערכת הביטחון מתנהלת ברשלנות בכל הקשור לטיפול במנהרות.

"זיהינו כשל מערכתי בטיפול במנהרות: מודיעיני, פיתוחי וארגוני. יד ימין ויד שמאל פעלו במקביל מבלי לשלב זרועות", מתאר מי שחקר את הנושא במשרד מבקר המדינה, האלוף (מיל') יעקב אור, ששימש כראש חטיבת הביטחון במשרד. "לנגוצקי מונה על ידי הרמטכ"ל ובסוף הבדיקה שלו המליץ המלצה חשובה מאוד: להקים מינהלת שתרכז את כל המאמץ לפתרון הבעיה הזאת. במהלך הביקורת נחשפנו לטענות גורמי הביטחון לאינטרס זר לכאורה של לנגוצקי, טענות שעלו עד להבאשת ריחו. הביקורת לא קיבלה לידיה כל ראיות שיבססו משהו מטענות אלה".

ב–2010 פירסם רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" תחקיר מקיף על האופן שבו הזניחה מערכת הביטחון את בעיית המנהרות והפקירה אותה. הכלבים נבחו. השיירה טסה. לפני כשנה כתב לנגוצקי לשר הביטחון יעלון: "שפע ההסברים והתירוצים של ראש המטה שלך אינו יכול להצדיק את העובדה המזעזעת כי גבולותינו עודם חסרים לחלוטין במערכות אמינות לגילוי מנהרות". מכתביו נענו בלקוניות או בהתחמקות מנומסת.

כתבת לשרי הביטחון והרמטכ"לים אינסוף מכתבים. כולם התעלמו?

"בוא נתחיל בשרי ביטחון. שר הביטחון הראשון שאני יודע עליו זה פואד (בנימין בן אליעזר), שכתבו לו מהמכון הגיאו־פיזי כבר ב–2001 וביקשו ממנו לאמץ את פתרון הגדר הסייסמית. לא יצא מזה כלום. אחריו בא שאול מופז. כשהייתי ראש מחלקת איסוף באמ"ן, מופז הגיע מהצנחנים לסיירת מטכ"ל להיות סגן מפקד יחידה. אני אלוף משנה, הוא סרן, סרן נחמד. מדברים פה, מדברים שם. כשהוא היה שר הביטחון חשבתי שאם אכתוב לו, הוא יידע, אה, יוסי, בטח, מה זאת אומרת? אתה מבין כמה טוב אני חושב על עצמי? הוא לא קורא לי, ואז אני כותב לו, תקרא לי, אני אסביר לך. כלום. ואז הוא הודיע בכנסת שההישגים שלנו בתחום המנהרות אין כמותם. אתה מבין?

"פעמיים היה לי מגע עם אהוד ברק בנושא הזה. פעם ראשונה פגשתי אותו בעניין אחר, של הלייזרים, והשארתי לו בתום הפגישה חוברת עם כל החומר והמכתבים. בין הפגישה הראשונה לשנייה שלי עם ברק התרחש האירוע הבא: עותק של אחד ממכתבי ההתרעה שלי הופנה לאלוף פיקוד דרום. התקשר עמי קצין הנדסה פיקוד דרום, אל"מ אילן סבג, ומסר כי האלוף ביקש ממנו שיבדוק עמי אישית את טענותי. אל"מ סבג אמר לי שידוע לפיקוד דרום על קיומן של מנהרות חדירה של החמאס אל תוך שטחנו ושלהבנתם, מנהרות אלה אמורות לשמש מבואות לחטיפת חיילים וכי אין בידי צה"ל שום אמצעי לאיתורן, להוציא מודיעין. אמרתי לו :'יו דונט סיי?'

"בהמשך סיפר לי אותו אל"מ כי מערכת הגלאים הפסיבית, פרי פיתוחן של חברת הדס ורפאל, הוטמנה בעבר לאורך כמה קילומטרים של עוטף עזה, והיא כלל אינה בשימוש - מכיוון שהכזיבה. נסעתי לבני בגין בשבת. הוא חבר טוב שלי, עבדנו יחד הרבה שנים. אני מספר לו את כל הסיפורים. הוא מקשיב ואומר, 'תשמע, אני מחר רואה את אהוד, אני אדבר איתו על זה'. סחתיין. והוא, כפי שהבטיח, פנה לאהוד. ואז אהוד אמר למזכיר הצבאי שלו, תרים טלפון. ואז המזכיר הצבאי שלו אמר לי: 'תשמע, פניתי למפא"ת לקבלת הסברים'. פרצתי בצחוק ואמרתי, 'תגיד לאהוד כהאי לישנא, שהוא עושה צחוק מהעבודה'. הוא פונה לגנבים לשאול מי גנב?

גבי אשכנזי. "הרל"ש אמר שהוא עסוק". צילום: עופר וקנין

"הרמטכ"לים אותו דבר. על בוגי וחלוץ דיברנו. גבי אשכנזי נכנס לתפקיד ב–2007. אני, כמה ימים לאחר שהוא נכנס לתפקיד, כותב לו מכתב, מברך אותו, אומר לו מה הנושא בשני משפטים ושאשמח מאוד אם יקדיש לי שלושים דקות, אני רוצה לשתף אותך בדאגות שלי. מבקשים חומר ואני שולח ולא קוראים לי. אני פונה למי שהיה פקוד שלי, עמירם לוין, שהיה אלוף פיקוד צפון כשאשכנזי היה מח"ט גולני. ועמירם אומר, יוסי, עלי. כעבור איזה שבועיים עמירם מרים אלי טלפון, אומר לי, יוסי, תשמע, הרל"ש שלו אמר שהם כרגע עוד נכנסים לתפקיד והם עסוקים. אמרתי לו, קטונתי, אני מבין. זהו, בקיצור, וככה זה נמשך. לא פגש אותי. טמטום, איוולת ברמה הגבוהה ביותר".

קצת מבזה לרדוף כך אחרי הצמרת הצבאית והשלטונית ולשמוע פעם אחר פעם את קול טריקת הדלת.

אהוד ברק. "תגיד לאהוד שהוא עושה צחוק מהעבודה". צילום: מוטי מילרוד

"תסתכל עלי טוב. אותי אפשר לבזות? אתה חושב שלא הבנתי שמלעיזים עלי? אבל חשבתי, כמו שאני חושב עד היום, ואמרתי לעצמי פאק אוף יוסי, פאק אוף הכבוד שלך, פאק אוף כל השטויות, מדובר פה על הצלת נפשות ואתה תילחם את המלחמה הזאת גם אם תהיה יחידי נגד כל העולם. אל תחשוש, אל תיבהל".

ומי צריך לשלם את המחיר עכשיו?

"כל אלה בצמרת שגילו טמטום ואטימות. החטא שלהם עוד יותר גדול, מכיוון שאמרו להם, הזהירו אותם, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. תשמע, תגיד לי, אתה ראית הרבה אנשים כמוני שהם מניאקים, כאלה שלא מרפים? לפני שבועיים סיפרו לי שראש המועצה לביטחון לאומי הקודם, יעקב עמידרור, אמר בטלוויזיה שהוא בדק בשביל נתניהו את נושא המנהרות ומצא שהכל בסדר. הוא היה סרן כשאני הייתי אל"מ. שלחתי לו מייל וכתבתי לו: 'אתה הכנת דו"ח על המנהרות ולא דיברת איתי?' הוא אמר לי: 'מי ידע שהיית בתפקיד הזה?' השבתי לו: 'אתה עושה צחוק? זה היה בזמנו בכל כלי התקשורת. בטלוויזיה'. אתה יודע מה הוא ענה לי? שהוא 'רואה בטלוויזיה רק סרטי מתח'. פשוט בושה. מי שיישא באחריות כאן אלה לא השין גימלים אלא רק שרי ביטחון ורמטכ"לים. לבי נשבר כשאני רואה שמאמץ כן ומקצועי נגמר באובדן חיי אדם ואולי גם בהיגררות למלחמה, שייתכן שאחרת לא היתה קורית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ