שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אמיר אורן
אמיר אורן
אמיר אורן
אמיר אורן

לקראת יום הכיפורים מושקת בזאת אפליקציה ישראלית מקורית, ״צרלי״, להבעת חרטה. ייחודה: וידוי ללא מגע יד אדם, נטול צורך בהשתפכות אישית של המבקש לכפר על עוונותיו. הכל נעשה למענו, אך בלי להטריחו.

להדגמת בכורה של ״צרלי״ נבחר אהוד ברק, לשעבר ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ״ל. ברק יכה כאן, ללא ידיעתו, על חטא ישן, בן 32 שנה ו-32 סעיפים בכתב ידו: רעיון שהתווה למלחמה יזומה נגד סוריה בדרכי הונאה, הסתרה והערמה על הציבור הישראלי, כמעט כל צה״ל ורוב הממשלה. היום, לאחר שבהיותו דרג מדיני הזדעזע - אמנם ללא הצדקה, כפי שהוכח בביקורת ובחקירות - ממה שתיאר כחתירת הדרג הצבאי תחתיו, אין ספק שהיה מגנה את פעולתו החתרנית של האלוף הטרי והשאפתן שהיה לפני שלושה עשורים, או לפחות מצטער על הכישלון במבחן התוצאה.

ברק הוא אדם מופנם, הכולא בתוכו את משאלת הסליחה המאיימת להציף אותו. הוא גם עסוק בפיתוח כלכלת העולם, באופן שייטיב עם האנושות כולה או לפחות עם אחד מבניה. לאחרונה דווח שהשתתף במועצה של ראשי שבטים בגאנה - הם צ׳יפים והוא מי שהיה צ׳יף אוף סטאף.

אריאל שרון (מימין) ואהוד ברק, 1983צילום: גטי אימג'ס

ב–1982 היה ברק בן 40, מחשב את מהלכיו קדימה, מקורב לשר הביטחון אריאל שרון ומאוד לא מקורב לרמטכ״ל רפאל איתן. כראש אגף התכנון (אג״ת) במטכ״ל הותר לו לקיים זיקה לראש היחידה לביטחון לאומי (יל״ל) במשרד הביטחון, האלוף אברהם טמיר. האלוף ברק ניצל את ערוץ ״אברשה״ כדי לעקוף את ״רפול״ ולשאת חן בעיני ״אריק״. אם שרון היה ממשיכו הרוחני של משה דיין נטול העכבות, ברק היה ממשיכו של שרון. הוא גם קיווה להיבנות מחסותו של שר הביטחון לקראת ההחלטה בפרוס 1983 על מינוי הרמטכ״ל הבא.

עיקרי המסמך שהעביר ברק לשרון באמצעות טמיר, ערב צאתה של ממשלת מנחם בגין למבצע ״אורנים״, שהתגלגל כצפוי למלחמת לבנון, פורסמו כאן ב-1999. דן שומרון, שהיה כרמטכ״ל מפקדו הישיר של סגנו ברק, טלפן אז המום. ״חשבתי שאני מכיר את התרגילים של אהוד״, אמר, ברמז ברור למאמצי ברק לדלג מעליו ב–1987 ולהתמנות לרמטכ״ל, ״אבל עד כדי כך, לא האמנתי״.

המטרה המוצהרת של מלחמת לבנון היתה ״שלום הגליל״ - מניעת ירי תותחים של אש״ף על צפון המדינה. המטרה הסמויה היתה לטרוף את הקלפים בחפיסה המזרח תיכונית. להעלות נוצרים נתמכי ישראל לשלטון בביירות. לדחוק את הפלסטינים מלבנון לירדן, התפתחות שבעקבותיה תיפול הממלכה ההאשמית, המדינה הפלסטינית תקום ממזרח לירדן וישראל תמשיך לשלוט בשטחים שממערב לנהר. המטרה הנסתרת היתה לקרב את שרון לראשות הממשלה. המטרה החבויה, לפחות של אדם אחד, היתה למשוח את ברק לרמטכ״ל.

המסמך, אורכו כ-1,200 מלה ורוחבו כצוהר להשקפת עולמו המדינית והמבצעית של מחברו, השש אלי הפעלת כוח ״מאסיבי, אדיר״, כדי לברוא ״ריאליה חדשה״ שתעצב תודעה ו״תמונת מציאות״. הנה הוא, כמעט במלואו, לסגירת פערים בהבנת מלחמת לבנון - ואישיותו של ברק, כממליץ על מלחמת ברירה למען שיפור המצב הכלכלי, ״הביטחון העצמי״ והידוק ״חישוקי החברה הישראלית״. אם זאת תמונת מציאות, עדיפה ההזיה.

״מבצע ׳אורנים׳ לא יכול להשיג אפילו את מטרתו המינימלית - מניעת אפשרות טכנית של ירי תותחי מחבלים לשטחנו - בלי להשתלט על שטחים המוחזקים על ידי סורים. מטרותיו היותר רחבות של המבצע - הריסת תשתיות בכלל שטח לבנון, כולל ביירות, וחבירה עם הנוצרים - כמעט מחייבות התכתשות עם הסורים בלבנון. יתרה מזו, גם אילו ניתן היה לבצע, צבאית, השתלטות על אזורי המחבלים עד ביירות וחבירה עם הנוצרים בלי להתנגש עם הסורים - ספק אם ניתן להשיג שינוי בר קיימא במבנה המשטר בלבנון (הגמוניה נוצרית) שיחזיק מעמד גם לאחר עזיבתנו (כעבור שישה חודשים, למשל) - אם לא נקבע בתודעת כל הגורמים בלבנון (כולל הנוצרים) ובתודעת הסורים את עליונותנו על הסורים בהפעלת כוח.

״ההכרח לקיים שליטה באוויר, על מנת להאיץ את קצב הלחימה, ועובדת המשך קיומו של מערך טילי קרקע־אוויר בבקעא, באופן המסכן בטווח ארוך את אמינות הרתעתנו לא פחות מאשר את חופש הטיסה במזרח הבקעא, מהווה אף הוא מאיץ נוסף לכורח לפעול נגד הסורים, אם תבוצע פעולה בלבנון. יהיה לדעתי בלתי נבון להגביל את חיל האוויר, אם יופעל נגד טק״א (טילי קרקע־אוויר), לפעול רק נגד הטק״א בבקעא. עדיף להפעילו מול כל מערך הטק״א ולנצל התוצאות להפעלה מאסיבית של חיל האוויר והכוח היבשתי מול כוחות היבשה הסוריים או ברמת הגולן.

״במבט לאחור מסיום התנגשות עם הסורים יהיה הגורם המכריע בתמונת המציאות הצלחתנו להביס אותם בלוח זמנים קצר, באבידות מינימליות ובלי תלות במלאים ובאמצעי לחימה ב־.U.S מיד בסיום הלחימה. עניין המחבלים בלבנון יהיה אז, בדיעבד, אפיזודה שולית בחשיבותה שהניעה את המהלך הרחב יותר.

״יתכן ואנו נמצאים בסיטואציה היסטורית יחידה במינה, שבה הסורים מבודדים ובני בריתם הפוטנציאליים יצטרפו אליהם, אם בכלל, באיחור משמעותי. עמדת האמריקאים ביחס לפעולה נגד סוריה תיקבע להערכתי בעיקר על פי תוצאות ההתנגשות הראשונה. הישג חלקי והיתקעות יולידו לחץ אדיר עלינו לסגת מיד ואולי אף להמשיך התקפלות בנושאים אחרים שבינינו לבין הסורים/לבנון. הישג מיידי בהשמדת טק״א, אחיזה בכביש דמשק־ביירות, חבירה עם הנוצרים בחוף ובבקעא ותנופת לחימה והשמדת כוחות מול צבא סורי שיצא משיווי משקלו יכול להביא את האמריקאים לזיהוי מהיר של הריאליה החדשה שנוצרה ולמיקוד מאמציהם ב'דיפלומטיה פוסט מורטם' מול קליינט סובייטי על סף תבוסה.

״שלושת האילוצים/ סיכונים ביוזמה כזאת: לחץ אמריקאי להימנע מפעולה תוך איום בסנקציות (והוצאתן לפועל מול צירוף של 'חוסר צייתנות' + 'כישלון או ביצוע חלש בשדה'); העדר (כרגע) קונסנזוס לאומי לפעולה מול הסורים, להבדיל מעניין המחבלים, שלגביו ניתן בתנאים מסוימים (פעולת מחבלים רבת אבידות לנו או קטיושות בגליל) להשיג קונסנזוס לפעולה; ייתכן שפעולה מול הסורים בהיקף כולל תביא להפסקת מלחמת עיראק־איראן ולהפניית חלק מהפוטנציאל העיראקי לכיוון החזית המזרחית. כמו כן אפשרית דעיכה הדרגתית בתהליך השלום עם מצרים וחזרתה למעגל העוינות הפעילה.

״בטווח הארוך אלה סיכונים מעורפלים, שיש לשוקלם מול המצר הברור מבחינה מדינית ובמשתמע אף מבחינה כלכלית, בפניו אנו עתידים לעמוד אם יימשך תהליך ההידרדרות במעמדנו. למצר המדיני והכלכלי השפעה על הצורה בה תופסת החברה הישראלית את עצמה, על ביטחונה העצמי ועל חישוקיה.

״האילוצים בטווח הקצר דורשים הכנות למבצע בזק נוסח 67׳ נגד סוריה, המתפתח דרך סדרת אירועים מהירה — פעולת מחבלים, פעולה נגד מחבלים או נגד הטק״א ודרדור מהיר, המפתיע את הסורים ואת .U.S אבל לא אותנו, למכה כוללת על הסורים; הידברות מוקדמת, עדינה ומורכבת ביותר עם האמריקאים, מבלי לחשוף בשום מקרה את מלוא היקף כוונותינו; המתנה סבלנית לעיתוי מתאים, שבו יהיו מקסימום נתונים להשגת הסכמה (פנימית) רחבה על הצדקת הפעולה ההתחלתית (טק״א או מחבלים) על רקע המצב הכולל.

״במישור האופרטיבי, יש חשיבות עליונה לתנאי הפתיחה — שיהיה בידינו כוח המבטיח שהתנופה וההישגים הקרקעיים המיידיים יביאו הבאה מהירה ביותר של הסורים אל סף התבוסה, תוך 72 שעות, כאשר הישג מיידי חלקי קיים בפועל כבר לאחר 24 שעות. למשל, שבירת מערך הטק״א כולו ברמת הגולן וחבירה לציר דמשק ולביירות. זה יכול לאפשר ערפל קרב כלפי המעצמות ובנות הברית הערביות, ימנע תגובה יעילה וידחוף עם התפזרות הערפל להשלמה עם המצב החדש שנוצר.

״המשך השמדת הצבא הסורי ניתן לביצוע על ידי מהלך עוקף עמוק מאוד דרך הבקעא, או בהבקעה ברמת הגולן, אם תיווצר הזדמנות על רקע הסטת עתודות סוריות לכיוון דמשק והבקעא.

״לא ניתן ליצור מעבר לחמישה עד שבעה ימים מצב שבו המערכת מוכנה למכת פתע על הסורים מבלי שמשהו ייחשף, פנימית או חיצונית. ניתן עם זאת לבנות תוכנית שתשמור את המערכת (כולל הפנימית במדינה ובצה״ל) בערפל לגבי הכוונות והאפשרויות להפעלתה. עיקריה: קביעת 'ימי כוננות מס׳ 11' לתחילת מאי 82׳, קביעת סדרת רענוני תכנונים שבמסגרתם יש להבליע את השינויים שיבטיחו הכנת 'לבנים' למכת פתע ויבטאו תפיסת הפעלה של מהלך בזק; לא לבטל במופגן את התוכניות הקיימות, כדי לספק 'הסוואה' ו'רעש רקע' מתאים לתוכנית העיקרית; בשלב ראשון ניתן להסתפק בחמישה־שישה קצינים בלבד היודעים את כלל היקף הכוונות. לקראת יום ה'ע' הכרחי יהיה בהדרגה לשתף נוספים.

״לחודש מאי יש לתכנן, לקראת סופו, תרגיל גייסי מלא עם כוחות סדיר ומילואים ואחר כך תרגיל אוגדת מילואים. לצבור בהדרגה מובילי טנקים במסגרת עילה כלשהי; להגדיל למקסימום האפשרי את כמות הטנקים והתותחים המתנייעים בצפון; לחטיבות חי״ר מובחרות במילואים ניתן לבצע במהלך חודש מאי אימון שיכלול קטעי תכנון בנתוני אמת; חיל האוויר יכול לקבוע לסוף מאי תרגיל הגנה מקיף, כולל צוותים בהצבות חירום. בפיזור נבון ומכוסה ניתן להערכתי להבליע כוונות הפעילות ולבנות אופציה טכנית לביצוע יזום של מכת פתע על הסורים. גם אם במרווח הימים הבודדים המתאימים ביותר להנחתת המכה לא תיווצר ההזדמנות, נבנה רקורד של פעילות אינטנסיבית ובכך נקל על טשטוש כוונות בפעם הבאה.

״במידה ופרובוקציה של מחבלים תתפוס אותנו מספר ימים לפני או אחרי שבוע השיא של הפעילות, ויוחלט להפעיל ׳אורנים מתגלגל', אנחנו במצב טוב בהרבה מכרגיל מבחינת זמינות סדר הכוחות וכשירותו.

״ניתן לשמור על מספר שותפי סוד נמוך ביותר לכוונה הכוללת עד שעת ה'ש' וגם אז להעלותו רק בהדרגה. לכן לא ׳תישרף׳ האפשרות למהלך חוזר.

״בדרכים עקיפות ניתן אולי להשפיע על היווצרות שרשרת שתוליד עילה לפעולה נגד המחבלים. העניין כולו נכבד ביותר ומחייב שיקול דעת מקיף ברמה המדינית. יתרה מזאת, לאור הבעייתיות של דיון בהפעלת כוח מאסיבית לשינוי מצב מדיני, ייתכן שגם בדרג המדיני יש קושי לדון בו במפורש ותוך זיהוי ברור של המטרות, ומובן מאליו שעם הדרג הצבאי לא כדאי לדון בכלל בעניין במונחי ׳כוונת מכוון׳, אלא רק במונחי ׳תוכנית מגירה׳ המכילה גם תשובות לאפשרויות מתפתחות (סורים מתערבים, מחבלים יורים משטח ׳סורי׳ בלבנון, או סורים נכנסים לקרבות אוויר. כותב שורות אלה מוכן להימנות על צוות תכנון מצומצם לגיבוש פרטי תוכנית זו״.

עד כאן ברק, אפריל 1982. הוא מתחרט בוודאי על כתיבת שורות אלה, כי בחודש יוני, כסגן מפקד הגיס שהתנגש בכוחות הסוריים בבקעת הלבנון ונפגע קשות בסולטן יעקוב, לא היטיב לתפקד וסר חנו כמצביא בעיני שרון. לאחר סילוקו של שרון בהנחיית ועדת כהן, ניטלה ממנו הסמכות להמליץ על הרמטכ״ל שלאחר רפול, אך כשהתבקש לחוות דעה תמך בשומרון ולא בברק. צה״ל נתקע בלבנון לא לשישה חודשים, כהערכת ברק, אלא ל–18 שנה, כולל בתקופתו כרמטכ״ל, עד להחלטתו כראש הממשלה על נסיגה חד־צדדית, בלי הסדר עם סוריה.

בפרק הבא, ביום כיפור עתידי: הבעת צער בשם ברק על תוכניותיו למבצע יזום נגד איראן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ