שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כיצד בדידות פוגעת בבריאות

בדידות היא חוויה המשותפת לכלל המין האנושי, בייחוד בימינו. כיצד מומלץ להתמודד איתה כדי שלא תהפוך לבעיה מתמשכת ותפגע בבריאות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמי רוקח

אני לבד, משמע אני בודד – כך חושבים וחשים רבים. אך זה אינו בהכרח המצב. "לבד" הוא מצב אובייקטיבי שבו אדם נמצא בגפו מבחינה גיאוגרפית ופיזית, בעוד בדידות היא חוויה סובייקטיבית שבה אדם חש לבד, גם אם הוא מוקף באחרים. לתחושתו, אין לו אח ורע והוא אינו מרגיש קרוב רגשית לאיש. כשאדם לבד הוא לא בהכרח סובל ואף יכול ליהנות. הוא נותן דרור למחשבותיו, יוצר ומתכנן את עתידו. בדידות כואבת תמיד, ואם היא נמשכת ועמוקה הרי שהיא גם מטלטלת רגשית ולעתים מזיקה מבחינה בריאותית.

אנשים חשים בדידות בעיקר כשהם מאבדים אדם קרוב החשוב להם, בסיומם של יחסים רומנטיים, כשמשפחתם אינה קרובה אליהם, ובחגים כשהם לבדם. בנוסף, הטכנולוגיה המתפתחת מצמצמת את האפשרות לתקשר עם אנשים בשר ודם. למשל, כשאנו מחנים את המכונית בחניון אנו משלמים עבור החניה למכונת תשלום בדרך כלל, השער האלקטרוני נפתח "מעצמו", ואנו נכנסים ויוצאים "ללא מגע אדם". הכל סטרילי ומרוחק. לעתים אפילו, ואין זה כמובן סוד, בתוך ביתנו שלנו אנו מנותקים מהעולמות של שאר הנפשות, כשכל אחד מאתנו עסוק בעולמו הווירטואלי – אם זה מחשב, טלוויזיה, או טלפון סלולרי.

אין אחד שלא חווה בדידות בחייו. מחקר שפורסם ב- Psychosomatic Medicine ב-2002 מצא שבחצי הכדור המערבי, 40%-20% מהמבוגרים דיווחו על בדידות ברמות שונות בכל זמן נתון. עם זאת, בעבודתי הקלינית כפסיכולוג, במשך כ-35 שנה, מעולם לא ביקש מטופל לראותני בגלל בדידות. לבדידות סטיגמה כה חזקה שאין מדברים עליה. חברתנו סוגדת להצלחה, גם חברתית, וכשאנו בודדים אחרים מעריכים שאנו "סחורה פגומה".

לתחושת בדידות ישנן כאמור השלכות בריאותיות. מחקרים שסקרתי בספרי ("Together & Lonely", 2013) מצאו שהיא קשורה פעמים רבות בסבל נפשי, במחלות, בירידה בתפקוד המערכת החיסונית ואף במוות. המנגנון לכך לא לגמרי ברור, אך הספרות בנושא מתייחסת לתחושת בדידות כאל מצב דחק פסיכולוגי שעשוי להשפיע גם גופנית. אחד ההסברים לכך הוא הפרשה מוגברת של ההורמון קורטיזול האופיינית למצבי דחק ממושכים. הפרעה זו עשויה לגרום להגברה או הפחתה של קצב הלב, להתכווצות כלי דם ולעלייה בלחץ הדם, ולירידה בפעילות מערכת החיסון. למשל, נמצא כי המערכת החיסונית של חולי איידס מושפעת לא רק מן המחלה, אלא מן התמיכה שהם מקבלים או לא מקבלים. בנוסף, נמצא שיכולתו של הגוף להתמודד עם סרטן פחותה יותר אצל החשים בדידות. מחלות – על שלל תופעות הלוואי שלהן – ואף תהליכים דיאגנוסטיים כצילומי רנטגן או בדיקות דימות למיניהן תורמים לתחושת הבדידות, להרגשת חוסר אונים ואף לדיכאון. כשאדם נשלח לאבחון בחשד למחלה קשה הוא מלא פחדים. גם אם הוא נתמך על ידי משפחתו ואהוביו, הוא ורק הוא זה ש"שוכב על שולחן הניתוחים" ומחכה לגזר הדין הגלום באבחון. בנוסף, מחקרים מצאו שככל שהבדידות מתגברת אצל מבוגרים, כך נעשים תכופים יותר הביקורים בחדר מיון. זאת, גם כדי לקבל תשומת לב, עידוד והכרה.

סקס נתפס לכאורה כאנטיתזה של בדידות. נמצא שכשאנשים, ובייחוד גברים, אינם יכולים להתנער מתחושת בדידותם, הם מתנסים בפעילות מינית: מאוננות או צפייה בתכנים ארוטיים שיגרמו להם לחוש טוב יותר בעקבות סיפוק מיני רגעי ועד לחיפוש בן זוג מזדמן בניסיון להרגיש קרובים לאחר. אך פעמים רבות מדווחים אלו שחשים בדידות כי לאחר פעולות אלו הרגישו בודדים אף יותר. חוקרים מכנים זאת "סקס סטרילי".

לא ניתן למנוע תחושת בדידות. כל עוד אנו נושמים, ייתכן שבזמנים מסוימים, למשל כאשר אנו לבד, נחוש בודדים. אך במצב כזה יש צורך לעתים לעשות את ההפך ממה שלבנו אומר. לא לברוח מן הכאב, ולא לראות בבדידות אויב, אלא להפך: לראות בה חלק בריא מאישיותנו שמזכיר לנו שלא טוב היות האדם לבדו. דווקא אם נלמד לחיות בשלום עם הבדידות והלבד, נוכל להרגיש פנויים רגשית ולהביא את עצמנו לכדי קשר חברתי אוהב ותומך, ואז הכאב יפנה מקומו לעונג וצמיחה אישית. אף כי יכול האדם להיות מאושר ושלם לבדו, עוד מבריאת העולם מחפש הוא קרבה ואהבה.

פרופ' עמי רוקח הוא פסיכולוג המתמחה בטיפול ובמחקר בבדידות, בזוגיות ובמיניות ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק בטורונטו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ