שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
מתוך "ההיפך". תשוקה, רגש ופיוטיות
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

דרמה יחידה, ז'אנר טלוויזיוני ובו סרט דרמטי קצר, היא תופעה נכחדת. סרט יחיד וקצר, יאמרו גופי השידור, ויצדקו מבחינתם, הוא השקעה לא נבונה. העלות מול היכולת למנף אותה להרגלי צפייה, בידול ויחסי ציבור בעלי אפקט מתמשך, אינה משתלמת. זה חבל לא רק כי הצופים מפספסים סיפורים קטנים ומצוינים, אלא גם כי הדרמה היחידה היא הזדמנות לבמאים מתחילים לשפשף וללטש את כישוריהם. המקום היחיד שבו יש הצדקה לסרט יחיד הוא השידור הציבורי, המשוחרר משיקולי הכנסה ורייטינג, אלא שעד לאחרונה היה השידור הציבורי שטח הפקר חסר משמעות.

אם ישנה אינדיקציה לדם החדש הזורם בעורקי הארגון, הרי שהיא לוח השידורים המתחדש. בתוכו, לצד תכנים חדשים ומתיחת פנים לישנים, משובצת הדרמה "ההיפך", שתשודר הערב במסגרת משדר מיוחד, "איסור ונגיעה", שילווה גם בדיון באולפן. הדרמה היא גרסת "אשמת הכוכבים" של הציבור הלאומי־דתי. כמו הספר הרומנטי־טראגי־רב המכר ההוא לבני הנעורים (והוריהם) גם כאן יש סיפור אהבה עדין ופיוטי, שבו הגיבורים מתאהבים זה בזו "לאט לאט ואז בבת אחת, כמו שנרדמים".

מתוך "ההיפך"

עמיחי גרינברג ביים את הסרט על פי ספר שכתב אחיו, יהושע גרינברג. במרכזו יוחאי (איתמר רוטשילד) בחור ישיבה שקדן, תמים וגמלוני, שנשכר כמלווה רוחני לאיילת (קרן ברגר), נערה חולת סרטן המסרבת לטיפול רפואי. סיפור האהבה העדין והמהוסס ואז מלא התשוקה והרגש שנרקם ביניהם מתואר ומבויים בפיוטיות, גם אם מדי פעם נופל לקלישאות, ומשוחק לעילא. רוטשילד וברגר מעוררי אמפתיה, בהתחבטויותיהם הדתיות־רגשיות ובכימיה ביניהם. רני בלייר, שמגלם את יוחאי בבגרותו, אחראי ללחלוחית שעתידה לשטוף את עיניהם של הצופים.

"ההיפך". ערוץ 1, 21:00

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ