שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אחרי מות

ניצולת השואה שמצאה 350 חסידי אומות עולם

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר אדרת
עופר אדרת

לקברה של מרים עקביא, שנטמנה בבית העלמין בנטף, הובאה גם אדמה מקרקוב בפולין. מרים, מניושה בפי הוריה, נולדה בשם מתילדה וַיְינְפֶלְד ב-1927 בעיר קרקוב, אליה היתה קשורה כל חייה. את הוריה ואחיה איבדה בשואה. היא שרדה תחנות רבות, בהן גטו קרקוב, מחנה הריכוז פלשוב, אושוויץ וברגן בלזן.

אחרי המלחמה הועברה לבית חולים בשבדיה, במבצע שאירגן ראש הצלב האדום השבדי, פולקה ברנדוט. שלוש שנים אחר כך נרצח ברנדוט בידי הלח"י, כשנשלח מטעם האו"ם לתווך בין ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות.

את בעלה לעתיד, חנן יעקובוביץ', אף  הוא ניצול אושוויץ, הכירה בשהותה בשבדיה, לצד פליטים יהודים נוספים, שעברו הכשרה לקראת העלייה לארץ ישראל. ב-1946 עלו  שניהם לארץ. תחילה התיישבו בדגניה א' ואחר כך היו ממקימי קיבוץ נחשולים. בהמשך השתקעו בתל אביב.

מרים עקביאצילום: Slav / wikipedia

חנן מילא שליחויות דיפלומטיות בשגרירויות ישראל בבודפשט ובשטוקהולם, וסייע ליהודי ברית המועצות. מרים, שהצטרפה אליו, עבדה כנספחת תרבות. אחרי שלמדה ספרות באוניברסיטת תל אביב החלה לכתוב בעברית ופירסמה עשרה ספרים. ספרה הראשון, “נעורים בשלכת" (1975) היה סיפור אוטוביוגרפי בעקבות קורותיה שלה ושל אחיה, שברחו מגטו קרקוב ללבוב. אחיה נתפס בידי הגרמנים ונרצח. מרים חזרה לגטו, ומשם נשלחה למחנות.  לא רק על השואה היא כתבה. ספרה "כרמי שלי" (1984) מתאר קורות משפחה בקרקוב מהמאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

מרים עסקה רבות בשמירת מורשת יהדות פולין ובביסוס הקשר התרבותי בין פולין לישראל. היא תרגמה שירה וספרות מפולנית לעברית,  הייתה ממייסדי פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, והקימה את אגודת ידידות ישראל פולין. מאז שנות ה-80 הייתה חברה בוועדה לציון חסידי אומות עולם של יד ושם. "בזכותה הוכרו כ-350 חסידי אומות עולם", סיפרה אירנה שטיינפלד, מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.

שטיינפלד הוסיפה, כי מרים התייסרה על כל מקרה בו לא הצליחה להשלים את משימתה ולזכות אדם ראוי בתואר חסיד אומות עולם. בתה סיפרה, כי כך היה גם במקרה של ברנדוט משבדיה "עד נשמת אפם האחרונה אבא ואמא ניסו לדאוג שיקבל את התואר" אמרה.

על פועלה זכתה בפרסים רבים, בהם פרס דבורז'צקי מטעם יד ושם, פרס המכון האירופי לתרבות, פרס ראש הממשלה, פרס קורצ'ק, אות מדליית הזהב מנשיא פולין, אות הכסף מצבא פולין, ומדלית הסובלנות מטעם ורשה. ב-2001 הוכתרה כיקירת העיר תל אביב.

צילום: המשפחה

בעלה חנן מת ב-2012.  היא הותירה שתי בנות, חמישה נכדים ונין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ