שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הפרויקט הארוך והמפחיד ביותר ב-NBA

למרות שהוא מרוחק רק 13 ס"מ מהטבעת בעמידה, אף קבוצה לא התלהבה מרודי גובר. העונה, הפך למפלצת הגנתית שקשה להסתיר

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גובר מול טים דאנקן. "כעסתי כשאמרו לי שאני הולך לליגת הפיתוח"צילום: אי־פי
אלעד זאבי

ההיסטוריה של ה־NBA מלאה בשחקנים ארוכים במיוחד שהיו אמורים לגעת בשמים וגמרו מדשדשים במים הרדודים של המשחק. זו הסיבה המרכזית לכך שערב דראפט 2013, רודי גובר — ענק צרפתי בגובה 2.16 מטר, שסיים עונה בשולה עם ממוצעים שווים לכל נפש ממוצעת אנכית, 8.4 נקודות ו־5.4 ריבאונדים — לא משך את תשומת הלב ששחקן בממדיו אמור למשוך. נכון, כפות ידיו מגיעות לאורך של 24.8 סנטימטרים, המרחק בין ידיו כשהן פרושות לצדדיו עומד על 2.33 מטר וכשהוא מרים יד בעמידה הוא נוסק ל־2.92 מטר. אבל כשסקאוטים הסתכלו עליו, הבהב השם האשים ת'אביט — על כל משמעויותיו המאכזבות — בנורות ניאון דמיוניות.

מי שנבחר לבסוף על ידי דנוור במקום ה־27, נשלח ליוטה תמורת בחירת סיבוב שני וכסף מזומן. הג'אז, דיירים של כבוד במרתף הליגה, הגדירו מיד את גובר כ"פרויקט", תווית שמודבקת אוטומטית כשלא נעים לקבוצה להודות שאין לה באמת מושג מה יש לה ביד. גובר, שמבחינתו ידע מהרגע הראשון, לא אהב את ההגדרה. "אני יודע שזו הדרך שבה אנשים מסתכלים עלי", אמר בעונה שעברה לפראן בלינברי מ־NBA.com, "אבל כנראה שאלה אנשים שראו אותי משחק אולי פעם אחת".

להגנתם, הוא לא שיחק הרבה יותר. בעונה שעברה שותף ב־45 משחקים, בהם קיבל 9.6 דקות בממוצע. הממוצעים היו נמוכים בהתאם, מיישרים קו עם הסטריאוטיפ של גבוה בינוני עם ידי מסננת. הוא ביצע עבירות מהר מדי, הפגין משחק גב לסל שהיה מביך גם את מאגסי בוגס, איבד יותר מדי כדורים והלך לאיבוד על המגרש לעתים תכופות. גארדים שמאבדים ריכוז בהגנה עוד מסוגלים להתחבא; כשאתה ענק בגובה 2.16 מטר, דבר לא יסתיר אותך. כך מצא עצמו מוחבא על ידי הג'אז בבייקרספילד. "כעסתי כשאמרו לי שאני הולך לליגת הפיתוח", הודה לאחרונה בשיחה עם ה"רולינג סטון", "תמיד אמרתי לעצמי שלא אגיע לשם, אבל קשה להראות מה אתה יודע בחמש דקות בסוף משחק. מספיק שאתה עושה טעות, ומיד המאמן מסתכל עליך במבט שאומר 'אתה רואה? אינך מוכן'".

בקיץ האחרון החליט להתכונן לעונה מסוג אחר. שחקנים בגובהו הם כמו סדין אדום ליריבים; אם לא יפגינו אגרסיביות, ימצאו עצמם מככבים לעתים קרובות בפוסטרים בנסיבות מצערות. "אני יודע שעלי להתחזק כדי שלא ידרסו אותי", אמר, ועשה משהו בנידון. בקיץ העלה חמישה ק"ג של שרירים ועבד על חיזוק רגליו. "כילד צמחתי לגובה מהר מאוד, כך שלא ממש היה לי זמן לחזק את רגליי", הסביר, "ואתה זקוק לזה בשביל ריבאונדים, בוקס־אאוט, הכל".

הוא עשה את כל אלה והרבה יותר עבור נבחרת צרפת במונדובאסקט, שם זכתה במדליית ארד לא מעט בזכותו. בניצחון על ספרד ברבע הגמר שינה שוב ושוב את הזריקות של פאו גאסול, מארק גאסול וסרג' איבקה, ושיבש לחלוטין את משחק הפנים של המארחת. את הביטחון המשודרג והאמביציה הביא עמו ליוטה; בסיום היום האחרון של מחנה האימונים, נשאל על ידי אנשי התקשורת באיזה תחום השתפר הכי הרבה. "תענה 'אני רץ מהר בחזרה להגנה'", זרק לעברו מאמנו, קווין סניידר. גובר חייך, אבל סניידר המשיך: "תענה 'אהיה שומר טוב יותר מבן ארצי, ג'ואקים נואה'". גובר צחק. "כמובן", אמר.

ספק אם מישהו מהעיתונאים שנכחו באימון ההוא בסולט לייק סיטי האמין שגובר יעמוד במלתו כבר העונה. בגיל 22, "הפרויקט" מקדים בהרבה את לוח הזמנים שלפני שנתיים אף קבוצה לא ששה לקחת על עצמה. יריבים קולעים מולו ב־38% בלבד בקרבת הסל; יריבות קולעות רק 10.4 סלי שדה מתחת לסל מול הג'אז, כשרק אינדיאנה עם רוי היברט סופגת פחות (10); עם גובר על המגרש, הג'אז סופגים 100.3 נקודות ל־100 פוזשנים, שיפור של ארבע נקודות מהדקות בלעדיו ונתון שהיה הופך את הגנת הקבוצה לשביעית בטיבה בליגה.

חוסם את דמיאן לילארד. "מציל" לג'אז 4.38 נקודות ל־36 דקות — יותר מכל אחד אחר בליגהצילום: אי־פי

על פי נוסחה שמשקללת את אחוז הזריקות ששחקן מנסה לחסום ליד החישוק ואחוז הקליעה של היריבים בזריקות הללו בהשוואה לממוצע בליגה, גובר "מציל" לג'אז 4.38 נקודות ל־36 דקות — יותר מכל אחד אחר בליגה, ובהפרש ניכר. הכינוי "Stifle Tower", משחק מלים על מגדל אייפל וחניקה מטאפורית של יריבים בהגנה, התקבל בטבעיות על ידי כולם — מלבד גובר עצמו. "בהתחלה חשבתי שהמשמעות של המלה הראשונה באנגלית היא ארוך ורזה ולא אהבתי את זה", אמר, "כשהסבירו לי מה זה אומר, כבר חשבתי שזה הרבה יותר טוב".

כך חושבים כולם לגביו העונה. גובר אמנם מסתפק כרגע בעיקר בהטבעות ובקליעות המשך ועדיין רחוק מלהיות מלוטש בהתקפה — שקולעת פחות כשהוא על הפארקט — אבל גרף השיפור מבטיח. עבודת הרגליים שלו מרשימה יחסית לגודלו, הוא מוסר טוב יותר, שיפר אחוזים מקו העונשין והפך לנשק יעיל בפיק־אנד־רול. לדבריו, הוא מפתח קליעת וו ועובד על הזריקה מחצי מרחק. עוד בתוכניות: להיות אולסטאר תוך חמש שנים ולזכות באליפות. עכשיו לך תתווכח עם מישהו שקרוב 13 סנטימטרים בלבד לחישוק תקני כשהוא מרים יד באוויר.

"רודי מדהים", אמר חברו לקבוצה גורדון הייוורד ל"בסקטבול אינסיידרס", "הוא מאפשר לנו ללחוץ ולהמר על חטיפות. אנחנו יודעים שאם נפספס, הוא יהיה שם כדי לתקן". גם טריי בורק מאשר. "הוא כישרון טבעי בכל הקשור לשינוי זריקות בהגנה, אבל גם בהתקפה הוא מציג דברים חדשים", אמר ל"דזרט ניוז", "תחושה טובה יותר מסביב לטבעת, יותר קשיחות. גם הביטחון העצמי שלו גבוה בהרבה". איך לא יהיה, כשהוא חוסם כבדרך אגב גם את טים דאנקן. "הוא משפיע מאוד על המשחק", הודה האחרון אחרי ההפסד של האלופה ביוטה בשבוע שעבר, "הוא מגן על הטבעת ומנקה בלגן שיוצרים אחרים".

הנטייה האוטומטית שלו לעשות זאת כבר הכניסה אותו לצד הלא נכון של מהלכי הלילה כרקע להטבעות של וינס קרטר ודמיאן לילארד, אבל גובר לא מודאג מההשלכות העוקצניות במדיה החברתית. "בסך הכל הם היו עדים לדאנק אחד", הסביר ל־CBS, "הם לא רואים את כל החסימות שאני משיג ואת ההשפעה שלי על המשחק".

לעומת ההמון חסר הפנים, סניידר והג'נרל־מנג'ר דניס לינדזי דווקא ראו הכל, ובחודש שעבר שלחו בלב שלם את אנס קנטר לאוקלהומה סיטי. התוצאה המיידית מבחינת גובר: בשבעת המשחקים מאז האולסטאר קפצו ממוצעיו ל־10.6 נקודות ב־59% מהשדה, 13.3 ריבאונדים ו־3.3 חסימות למשחק ב־31 דקות. התוצאה המיידית מבחינת הג'אז: חמישה ניצחונות וספיגת 100 נקודות רק פעם אחת. בארבעת המשחקים האחרונים לא ספגו יותר מ־84. "הקבוצה שלנו מתפתחת מבחינה הגנתית", אמר השבוע סניידר, "זה לא רק שחקן אחד, אבל רודי הוא חלק מהותי במאמץ הקבוצתי". למאמץ הקבוצתי של בייקרספילד, כנראה, גובר כבר לא יחזור לתרום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ