אחרי יוון, השמאל החדש צובר תאוצה גם בספרד - אירופה - הארץ

אחרי יוון, השמאל החדש צובר תאוצה גם בספרד

מפלגת פודמוס, שהוקמה רק בשנה שעברה בידי בן 36, מזעזעת את הממסד הפוליטי בספרד. השאלה אם תצליח לפנות לקהל רחב מספיק מבלי להרחיק את בסיס התומכים שלה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
רפאל מינדר, ניו יורק טיימס

הוא הבטיח לשנות את תנאיי החזר החוב ואמר שהגיעה השעה לשנות את החוקים "המאפשרים לעשירים להמשיך לגנוב מאיתנו". הוא התחייב שהאיחוד האירופי "לא יאיים עלינו" והכריז: "אנו לא רוצים עוד ראשי ממשלה שמצייתים ולא נושאים ונותנים". ההצהרות נשמעות מוכרות, אך הדובר אינו יווני — הוא ספרדי.

ספרדים רבים מכירים את פבלו איגלסיאס, האיש שמאחורי ההצהרות הללו, כ"בחור עם הקוקו". אך בנוסף לתסרוקתו וחיבתו לבגדים זולים, איגלסיאס ומפלגתו "פודמוס" (אנחנו יכולים) מזעזעים את אמות הסיפים של הממסד הפוליטי בספרד, בדומה למפלגת השמאל הקיצונית "סיריזה", שעלתה לשלטון ביוון בינואר הודות למסר חזק של התנגדות לצעדי הצנע. "אף פעם לא חשבתי שאני עשוי להיות ראש הממשלה, אבל אני חושב שהגענו למצב שהדבר בעצם אפשרי", אמר איגלסיאס בריאיון שנתן לאחרונה במטה מפלגתו החדשה.

הסיכויים לכך עוד רחוקים. האתגר הראשון העומד לפני איגלסיאס, מרצה למדע המדינה בן 36 שייסד את מפלגתו בעזרת סכום זעום אשתקד, דומה לזה שנתקלו בו מקביליו היוונים: האם מסוגלת מפלגה מהשמאל הקיצוני לפרק את הממסד הפוליטי ולנצח בבחירות, שייערכו בדצמבר. האתגר השני גם הוא מוכר ליוונים: אם ייבחר, האם תוכל מפלגתו להישאר נאמנה להצהרותיה?

איגלסיאס בפגישה של מפלגתו בברצלונה, בדצמברצילום: אי־אף־פי

ראש ממשלת יוון החדש, אלכסיס ציפראס בן ה–40, בן דורו של איגלסיאס, כבר ניצב בפני עקומת למידה תלולה בשל הצורך למצוא פשרה בין הבטחות מפלגתו למציאות הכלכלית ביוון, ונכנע לעסקה עם בריסל, צעד שרבים מאנשי מפלגתו הגדירו כבגידה.

איגלסיאס, שהחל את דרכו הפוליטית בגיל 14 כחבר המפלגה הקומוניסטית, כבר החל לערוך תיקונים שאף שאינם באים לידי ביטוי בנימה הצעקנית של פודמוס, בהחלט ניכרים במצעה. הוא מכוון בהדרגה את המפלגה לקראת ההתמודדות הראשונה שלה בבחירות הכלליות השנה ומנסה להרחיב את יכולת המשיכה שלה לקהלים נוספים. בכך הוא מסתכן בניכור בסיס התמיכה של המפלגה בקרב המתוסכלים ומשוללי הזכויות.

איגלסיאס שמח להשוואות בין פודמוס לסיריזה, אך הוא נזהר ומרחיק את פודמוס מהמפלגות האנטי־ממסדיות מהימין, הזוכות לתמיכה רבה כשהן נישאות על כנפי מורת הרוח כלפי האיחוד האירופי, בדומה למפלגת העצמאות של בריטניה או לחזית הלאומית בצרפת. "אולי כולנו חלק ממצב של אכזבה כללית מהפוליטיקה האירופית, אבל ההבדל הוא שאנחנו דמוקרטיים ופרו־אירופיים ובפירוש לא גזעניים", אמר איגלסיאס. "כוחות פוליטיים כפודמוס וסיריזה מספקים את ההזדמנויות האחרונות לשכנע את האזרחים שעדיין אפשר להגיע לדברים חיוביים בתוך הפרויקט של האיחוד האירופי".

מאז הציג את תוכנית מפלגתו בשנה שעברה, שנראתה אז כרשימת משאלות, ריכך איגלסיאס כמה מהדרישות, בעיקר את הטענה שמדינה הנמצאת במצוקה רשאית להתכחש לחוב שלה. במקום זאת הוא אומר היום שתוכנית החזר חוב צריכה "להיות מחוברת לצמיחה" ולהתפרס על פני זמן ממושך. "יש לשלם חובות, אבל הדבר צריך להיעשות בדרך מעשית ואפשרית".

בנובמבר הציגה פודמוס תוכנית חדשה שחיברו שני כלכלנים, הכוללת הגבלה של שבוע העבודה ל–35 שעות — כמו שנקבע בצרפת בזמן הממשלה הסוציאליסטית — ושינוי התקנון של הבנק המרכזי של אירופה כך שתעסוקה מלאה תהיה אחד מיעדיו. התוכנית קוראת להטיל מסים חדשים על העשירים ועל עסקאות פיננסיות. היא מבטיחה קצבאות ומשכורות גבוהות יותר והגדלת התקציב לבריאות, חינוך ושירותים חברתיים אחרים, בלא פירוט כיצד כל אלה ימומנו.

ספרד אינה נמצאת במצבה של יוון, שנתונה בסכנת חדלות פירעון. ראש הממשלה מריאנו רחוי הודיע השבוע בפרלמנט כי כלכלת ספרד, היוצאת בהדרגה מהמיתון, "השתחררה מהסיוט" וכיום צמיחתה גבוהה משל המדינות הגדולות באירופה. בהתחייסות מרומזת לפודמוס, אמר רחוי כי "בעזרת דמגוגיה לא מקיימים את מדינת הרווחה, אלא הורסים אותה". בתגובה ציין איגלסיאס בפני נאמני מפלגתו, שמשפחות רבות עוד נאבקות להתפרנס. "מר רחוי, הסיוט הוא המציאות במדינתנו", אמר וציין כי "רק האליטה הישנה בעלת זכויות היתר" נהנית מהצמיחה המחודשת.

ואולם איגלסיאס הוא הראשון שמודה שכדי לנצח בבחירות הכלליות על מפלגתו להתרחק משורשיה הקיצוניים. "אני בא מהשמאל, אבל את החברה של ימינו כבר אי אפשר להבין במונחים של ימין ושמאל, אלא במונחים של מי למעלה ומי למטה, האליטה בעלת זכויות היתר והרוב", אמר. הוא אינו חוסך ביקורת מהמפלגה הסוציאליסטית הוותיקה, שהיתה עד כה מפלגת האופוזיציה הגדולה. הוא מכנה את פודמוס "האופוזיציה האמיתית" וטוען שהסוציאליסטים שימשו חותמת גומי בהחלטה לאמץ את תוכנית הצנע של המפלגה העממית השלטת. "במונחים כלכליים, המפלגות הללו עשו יד אחת", טען.

לפודמוס כבר יש מתחרה חדשה

המציאות בפוליטיקה של ספרד משתנה במהירות כה רבה, עד שעורכי הסקרים אינם מספיקים להדביק את השינויים. פודמוס עדיין פופולרית בסקרים, אבל התקדמותה נבלמה על רקע האשמות בשחיתות. "מפלגת השעה" בימים אלה היא מפלגת "סיודאדאנוס" (אזרחים), שגם היא צוברת תמיכה במהירות גדולה. מהסקרים האחרונים עולה כי שורר תיקו במירוץ בין ארבע מפלגות: המפלגה העממית (השמרנית), המפלגה הסוציאליסטית, פודמוס וסיודאדאנוס. בדומה לפודמוס, גם סיודאדאנוס מבטיחה ללחום בשחיתות ולהתנהל בצורה שונה מקודמותיה. מה שמרתק בסיודאדאנוס, היא העבודה שהמפלגה הוקמה כבבואה של פודמוס. וכדרכן של בבואות, השמאל הופך לימין והימין — לשמאל.

סיודאדאנוס הגיבה להלכי הרוח בציבור וניסתה לשווק עצמה כ"מרכז־שמאל", אולם ללא הצלחה רבה, שכן ראש המפלגה החל את דרכו במפלגה השמרנית. משנתה הכלכלית ליברלית באופן מובהק והיא זוכה לתמיכת העסקים והתאגידים. ואולם באווירה הפוליטית הנוכחית אין לכך חשיבות. מה שקובע, הוא יכולת המפלגה ליצור לעצמה תדמית צעירה וחדשה מול העולם הישן. נראה שסיודאדאנוס זוכה עד כה להצלחות בקרב מצביעים שהתאכזבו מהשמרנים, אך התקשורת מקדמת אותה במרץ כ"חלופה הנבונה לפודמוס". אם יזכו להצלחה, יעיד הדבר, באופן אירוני, על הצלחת שיטתם של מקימי פודמוס.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ