שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

מצב רוח מרומם שרר באולם צוותא בתל אביב, בערב קר אחד, לפני כחודש. ממוצע הגילים בקהל, שהורכב בעיקר מאנשי רוח ואקדמיה, היה אמנם גבוה, אבל נדמה שעובדה זו לא הטרידה איש. השקתה המחודשת של התוכנית "האוניברסיטה המשודרת", מראש לא תוכננה כאירוע פרוע לצעירים. בחסות האווירה המעונבת, הרקטורים שכיבדו בנוכחותם והפרופסורים הנכבדים שנשאו דברים, הועבר מסר אחיד. התוכנית שהיתה למוסד, ששודרה ברצף במשך 36 שנים מהוללות, והוקפאה לפני שנה וחצי לצורך מתיחת פנים, עומדת לחזור. ואם ישנו דבר אחד שאפשר לומר על אותה מתיחת פנים, הרי שזהו הניסיון להפוך אותה עדכנית, קצבית ומתאימה יותר למאזינים שגדלו על שיטפון המידע האינטרנטי.

הערב תחזור "האוניברסיטה המשודרת החדשה" לתחנת גלי צה"ל. התוכנית, שהסרתה מלוח השידורים הביאה למחאה חריגה בהיקפה (למשל באמצעות מכתב מחאה למפקד גלי צה"ל, ירון דקל, עליו חתמו 11 מפקדי התחנה בעבר, ג"א), בהחלט משתנה: מקומה של ההרצאה יצטמצם ויהפוך, רוב השבוע, לשיחה בין מנחה ואיש אקדמיה, ובמקום סמסטר שלם שיעביר המרצה, בתחום התמחותו, תהפוך התכנית לסדרת מפגשים על נושא, עם מרצים משתנים, ואפילו סדרת מפגשי מדע על הבר, בנושאים משתנים.

המגישים, מימין: בן שני, ליעד מודריק וקובי מידןצילום: מוטי מילרוד

עוד מוקדם להמר אם הניסוי יצליח ואם מתיחת הפנים באמת מעדכנת את המותג הוותיק, אבל שלושת מנחיה של האוניברסיטה החדשה, נרגשים. השלושה הם המגיש קובי מידן, עיתונאי "עובדה" בן שני ואשת התחנה והד"ר לפסיכולוגיה, ליעד מודריק. כל אחד מהם אחראי ל–13 תוכניות בנות חצי שעה, שישודרו ארבע פעמים בשבוע.

שני, שישדר בימי שני (בכל יום ראשון יתארח מרצה מתחלף להרצאה בסגנון הישן), אחראי לסדרת מפגשים המתקיימת בפאבים בתל אביב, ומפגישה בין קהל המבלים, לא קהל התוכנית המסורתי, לבין איש אקדמיה. עד כה הוקלטו במסגרת זו שלושה מפגשים: עם פרופ' דני חיימוביץ', מומחה לבוטניקה המתאר צמחים כבעלי חושים דומים לחושים אנושיים, עם פרופ' דני מייקלסון, חוקר אלצהיימר שסיפר על חיפוש תרופה וניסויים עדכניים ועם פרופ' תמר פרידמן, חוקרת קופים ומנהלת מקלט הקופים (שבו נקלטו הקופים פליטי חוות מזור), שסיפרה על עולמם הפסיכולוגי.

כל מפגש ייהפך לשתי תוכניות בסדרה. מודריק, שתשדר בימי רביעי, תעסוק בבריתות במרחב המזרח תיכוני, ובסוגיות כמו גבולות, מים, מעמד האשה ומאבק על מזון, המגדירים את קיומן של מדינות באיזור. היא מסבירה בהתלהבות כי "בכל פעם ננסה להבין את מפת האינטרסים מאחורי הנושאים האלה. למשל בקביעת הגבולות, המעורבות בעבר של המעצמות והמעורבות היום, אילו אינטרסים זרים מעורבים בזה והיו מעורבים בעבר".

מידן, שישדר ביום שלישי, יעסוק במוות והיבטיו השונים במחקר. בסדרה שיגיש תשתתף למשל פרופ' חווה יבלונקה, שעמה שוחח על התפקיד האבולוציוני של מוות והזדקנות ועל המנגנונים התוך תאיים שמבטיחים את קיומם, ומכאן השאלה האם אפשר להתגבר עליהם. "עם פרופ' דוד עילם דיברתי על האם יש לבעלי חיים תודעת מוות, האם הם יודעים שיש מוות? האם יש להם תודעת מוות של זולת?", מספר מידן ולמרות הנושא המקאברי נשמע נלהב.

למה דווקא מוות?

"כי זה נורא מעניין, ומאוד מפחיד, ואולי יותר הבנה תוריד מהפחד. כמו שאמר קאמי, זו הסוגייה היחידה שיש להתעסק בה. הפורמט החדש הזה מאפשר זוויות שונות על אותו נושא, לא כמו הצורה הקלאסית, שאותו המרצה הולך ומעמיק בתחום שלו. זאת לא הרצאה אלא יותר שיחה".

מידן, וגם שני ומודריק מדברים בשמחה על האפשרויות שמעמיד הפורמט החדש, אבל קשה שלא לתהות האם הוא מספיק. מאז נוצרה לראשונה "האוניברסיטה המשודרת" התרגשה מהפכה אדירה של מידע ונגישות למידע. כל אלו לא הביאו רק לשינוי במצאי, אלא לשינוי עמוק באופן שבו מידע נצרך, ברמת הקשב וביכולת של מאזינים להתמסר. מציאות שבה התעניינות יכולה להביא אדם להתמסר לפודקאסט (אותו הוא יכול לצרוך ברצף, מבלי להצטרך להמתין לשבוע הבא, לגלות משמעת ולשוב לתוכנית), שבה אדם יכול להירשם לקורס אינטרנטי אקדמי אצל טובי החוקרים בעולם ובה התפישה על הרצאה מעניינת השתנתה הודות לטד האהוב והידוע (ועידת TED היא אירוע שנתי בו מופיעים במרתון הרצאות מהירות ומדויקות, מלאות שאר רוח, גדולי המומחים בעולם. ההרצאות זוכות לתפוצה ופופולריות עצומה באמצעות הרשת), עלולה להפוך גם את מתיחת הפנים ללא רלוונטית, אף באותו ערב השקה הצהיר דקל כי בכוונתו ללוות את ההרצאות ברדיו באתר ואפליקציה שיאפשרו לימים האזנה שוטפת.

ירון דקל. מהוגי השינויצילום: אביב חופי

"השאלה היא מי הקהל. קרו כל מיני דברים ללמידה", מאשר שני. "האוניברסיטה המשודרת היתה פעם כלי כמעט יחיד לתווך בין מאזין שרצה ללמוד לבין הנושא. הרעיון שביסוד התוכנית החדשה ובמיוחד בסדרה שלי, הוא איך חו זרים לערכים רדיופונים שמתאימים לקהל רחב, איך לוקחים תחומים נישתיים ומרחיבים אותם, ואיך הופכים את זה ליותר פופולרי ומתאים להאזנה ברדיו שפונה לאוכלוסייה רחבה".

איך באמת?

"העובדה שהמדען מגיע מול קהל מייצרת אקלים שמראש גורם לזה לקרות. הפורמט דומה לסדרות 'מדע על הבר' שמצליחות. מה שהפתיע אותי הוא מי שמגיעים, בעיקר חבר'ה צעירים ששומעים עלינו דרך פייסבוק. ההרצאה מראש מתייחסת לקהל והמדען, שמקבל פידבק ראשוני, באופן טבעי יוצר שיחה יותר פופולרית ונגישה".

שאלת ההנגשה לקהל הרחב מעסיקה גם את מידן. "השאלה בה' הידיעה", הוא קורא לה. "אני חושב שבהחלט יש מקום לתכנית, אבל צריך להבין את השינויים שחלו, בהרגלי ההאזנה לרדיו ובכלי התקשורת החדשים שנולדו, פודקאסטים והרשת. האם הפורמט של הרצאת אוניברסיטה מתאים? האם שיחת אוניברסיטה מתאימה יותר? ושאלה שנייה נוגעת לדרכי ההפצה. שתי השאלות האלה, אני מקווה שמשהו בחידוש יענה על שתיהן. התפקיד של כלי תקשורת הוא לעשות סדר ולהנגיש, בטח כלי תקשורת ציבורי. אנחנו מוצפים בידע והאתגר של האדם הסקרן היום הוא לא להגיע לידע אלא להגיע לידע הנכון לו. זה תפקידם של מתווכים וסוכני התקשורת. עצם העובדה שאני משתתף בזה מעידה שאני בעד הניסוי, אפילו אם אין לי ביטחון שהוא יצליח".

כשמודריק נשאלת על העניין, היא מזכירה את ניסיונה ב"שעה היסטורית", שהגישה במשך כחמש שנים עם פרופ' מיכאל הרסגור המנוח. גם שם קבע פורמט התכנית שיחה בין מגיש ואיש אקדמיה, ולמרות האפיל הצונן לכאורה, היא מספרת כי "מעולם לא קיבלתי תגובות רבות כל כך כמו לשעה היסטורית. קשת של תגובות, ממאזינים מבוגרים שלהם נתפרה התכנית ומצעירים שהאזינו".

ואת מאמינה שכך יהיה גם עם האוניברסיטה המחודשת?

"גם בעידן הזה, השונה, יש אנשים שרוצים להאזין לשיחה מעמיקה בין שני אנשים. שיחה שיש בה דינמיקה וגם רוחב יריעה. יש תפיסה שהקהל לא מסוגל להכיל דיון מעמיק ואני כופרת בה. אני פוגשת כל יום אנשים שזה בדיוק מה שהם מחפשים – רוחב יריעה ודיון שלא פוחד מלהכנס לקרביים".

ויש סיכוי לדיון הזה ברדיו ששואף להיות כלי תקשורת רחב ופופולרי?

"יש דיונים כאלה באקדמיה אבל האקדמיה מתנהלת בתוך עצמה. הרסגור היה היסטוריון ומבחינתו חלק מתפקידו, חלק בלתי נפרד, הוא להוציא את זה החוצה. סליחה על הקלישאה, אבל ככה אני חושבת שצריך להיות. המטרה של התכנית היא להביא את האקדמיה החוצה לציבור ויכול להיות שבמציאות שבה אנחנו חיים הדרך הטובה היא שיחה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ