שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בדונייצק החרבה והריקה, הפסקת האש היא בדיחה קודרת

שנה לתחילת הלחימה במזרח אוקראינה, התושבים שנותרו בדונייצק מנותקים מיתר המדינה וחיים תחת הפצצות בלתי פוסקות. הרחובות שוממים, החנויות סגורות ובבית החולים הציוד הולך ואוזל

שיריו חליל ומתיו ויקרי, דונייצק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שיריו חליל ומתיו ויקרי, דונייצק

הכביש המוביל מהמחסום האחרון שבשליטת צבא אוקראינה לדונייצק, המוחזקת בידי הבדלנים, שומם. לצדו משתרעים שדות ריקים ולאורכו ניצבים שלטים תוצרת בית ועליהם גולגלות אדומות — אזהרות מפני מוקשים שלא התפוצצו בשטחים הפתוחים שבין הטריטוריות. את עמדת הביקורת הראשונה של הרפובליקה העממית של דונייצק, שעל הקמתה הכריזו הבדלנים, ניתן לזהות בקלות: דגל הפסים האדום־כחול־שחור המתנופף מעליה מצליח שלא להיתלש למרות הרוחות והגשמים.

עברה שנה מאז הכריזו המורדים הפרו־רוסים על עצמאותם מאוקראינה. קייב, כמו גם הקהילה הבינלאומית (חוץ מדרום אוסטיה, מדינה בדרום הקווקז שזכתה להכרה חלקית בלבד) אינה מכירה בישות העצמאית במזרח המדינה, אבל מטביעה חותמת בדרכוניהם של הזרים העוברים מאוקראינה לשטח המוחזק בידי המורדים.

המכוניות מאטות את נסיעתן וממתינות לבידוק בנקודת הביקורת הראשונה של המורדים, עמדה שמורה ומבוצרת היטב הנמצאת בקו החזית בין הבדלנים לצבא אוקראינה. "שלום ממוסקבה!", צועק לוחם מיליציה צעיר. הוא צוחק, מניף את זרועותיו ופושט אותן לצדדים, תוך שהוא מתנודד לאחור. פניו אדומות בגלל הקור העז וכנראה גם בגלל הוודקה העזה שריחה נודף מפיו בכל נשימה. הוא מאשר למכונית לעבור לתוך האזור המצוי שבשליטת הבדלנים, הנתמכים על ידי רוסיה.

גשר שהתמוטט מעל הכביש לנמל התעופה בדונייצק שבו התחוללו קרבות עזים, בחודש שעברצילום: אי־פי

רחובות דונייצק, בדומה למדפים בחנויות המזון, ריקים ברובם. רק קומץ מסעדות פותחות את שעריהן לציבור בעיר המנותקת משאר אוקראינה. יתר המסעדות, כמו גם הבנקים, חנויות הבגדים, בתי הקולנוע, השווקים, מרכזי הקנייות ושאר גופי המסחר נסגרו בשנה האחרונה על רקע מנוסתם של התושבים מהעיר המופצצת. יותר מ-6,000 בני אדם נהרגו בעימות במזרח אוקראינה שנמשך זה שנה. אלה שנשארו בעיר רואים בהסכם שביתת הנשק הנוכחי, שנחתם בסוף ינואר, בדיחה קודרת. יום יום נשמעות הפגזות מפאתי העיר, חילופי אש אקראיים בין המורדים לצבא אוקראינה.

עבד אל־סטאר נסאר, בעל בית קפה שהשתקע בדונייצק לפני ארבע שנים, שומע הפגזות מדי יום. בתחילת הקרבות, הוא סיפר ל"הארץ", ניסה לברוח מהעיר, אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו לסגור את העסק ולעזוב בדומה לשכניו. יוקר המחייה בערים הבטוחות למגורים באוקראינה, דוגמת קייב הבירה, עלה פי שלושה מאז פרוץ הקרבות. בדונייצק יש לו לכל הפחות גג מעל לראשו. אם יברח ייאלץ לישון ברחובות, אמר. "אני חרד לשלום ילדיי בכל יום בעיר הזו", הוא אומר, ומביט מבעד לחלון בית הקפה שלו. "הם אומרים שיש הפסקת אש אבל איזו מין הפסקת אש זו? אנחנו רואים ושומעים את הפצצות מדי יום".

שני הצדדים היו אמורים לסלק את הארטילריה הכבדה מהחזית בתחילת הפסקת האש האחרונה, ואולם הם מאשימים זה את זה בהעברה סתמית של הכוחות ממקום למקום. לדברי אלכסנדר הוג, סגן ראש משלחת הפקחים באוקראינה של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE), שני הצדדים אינם משתפים פעולה עם הסוכנות שתפקידה לוודא את היצמדותם לתנאי ההסכם. "שני הצדדים היו כבר אמורים לסלק את הנשק הכבד", אמר הוג, "אבל משלחת הפיקוח של OSCE לא מצליחה לוודא שהם נסוגו לפי התנאים משום שהם אינם משתפים פעולה". שביתת הנשק עדיין תקפה על הנייר, אבל הפרות הן עניין שבשגרה, "בעיקר בנמל התעופה של דונייצק ובסביבתו, וממזרח למריופול", הוא אומר.

ההפרות האלה, לדברי נסאר, הן מה שמפחיד. הוא צופה שהמצב יסלים מחדש בתוך שבועות ספורים. בית הקפה שלו, הממוקם בלב העיר, מלא בלוחמי כוחות הבדלנים, גברים בעלי מראה מפוקפק. הם יכולים לעשות בעיר מה שהם רוצים, אומר נסאר, כבר אין חוק בדונייצק.

מחוץ ללב העיר, ברובע קייבסקי, ניכרים המימדים האמיתיים של הרס העיר. בתים שלמים נחרבו עד היסוד, ואחרים נותרו חסרי גג. ממכוניות רבות נותר רק שלד מפוחם. בתי המגורים ובתי העסק שלא נפגעו במלחמה מסוגרים ונטושים. קייבסקי מכונה רובע נמל התעופה. אך נמל התעופה של העיר, השוכן בסמוך, הרוס וחרב. במאי, באוקטובר ובינואר השתוללו באזור קרבות עזים בין המורדים לצבא אוקראינה. במאי הופסקו כל הטיסות האזרחיות, ובסוף ינואר השתלטו המורדים על המתחם בקרב עקוב מדם עם כוחות הצבא.

בית החולים האזרחי מספר 21 גם הוא ספג הפגזות. בגגו של המבנה המרכזי נפער חור גדול, אותו קרע פגז מרגמה לפני כמה חודשים. הקרקע סביב המבנה זרועה רסיסי זכוכית, שרידי החלונות שהתנפצו. מסדרונות בית החולים חשוכים וקרים, שכן אספקת החשמל הופסקה. מדפי בית המרקחת ריקים, אבל התושבים עדיין פונים לקבל טיפול מהצוות הרפואי, שלא קיבל משכורות זה חודשים.

אלכסיינקו אלכסנדרוביץ, ראש המחלקה הכירורגית של בית החולים, הוא אחד מאנשי הצוות שנותרו. על רקע רעמי ההפגזות המהדהדים בבניין ופרצי אש הארטילריה, מציין אלכסנדרוביץ' שהמצב בבית החולים כמעט קריטי. מלאי הציוד הרפואי כמעט שאזל, ויש צורך דחוף בחידוש אספקת החשמל וההסקה. "פגזים רבים פגעו בבית החולים. המשרד שלי ספג לא פעם רסיסים, שחלקם הגיעו גם למחלקת הילדים", אומר הרופא, "מלאי האספקה הרפואית והמזון שלנו אוזל".

בית החולים 21 אינו היחידי שספג פגיעות קשות. מתקנים רפואיים אחרים נהרסו בהפצצות והמחסור בתרופות קשה, כך מדווח אירגון "רופאים ללא גבולות", שמנסה למלא את הפערים. ממשלת אוקראינה אינה שולחת אספקה רפואית לדונייצק, והתושבים שנותרו בעיר סובלים, לדברי אלכסדרוביץ' — הן נפגעי המלחמה והן התושבים שזקוקים לטיפול רפואי שוטף.

אלכסנדרוביץ' צופה שמניין הגופות יעלה בשבועות ובחודשים הרבים באופן ניכר. הפסקת האש קורסת, הוא אומר, אבל בית החולים והצוות הרפואי יעשו ככל יכולתם כדי לעזור לתושבים שנותרו בעיר. "אנחנו ערוכים למקרי חירום", הוא אומר, "יש לנו חדרי ניתוח נוספים במרתפים. הרופאים המנתחים והאחיות ערוכים לכל דבר".

שיריו חליל מדווחת מרחבי המזרח התיכון ומתמקדת בנושאי זכויות אדם ופליטים. מתיו ויקרי הוא עיתונאי המתמקד במלחמות במזרח התיכון ודיווח בעבר מעיראק וסוריה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ