גיאולוגים בכירים: לא יהיה מנוס מהסטת כביש 90 מערבה, סמוך לשמורת טבע - מדע - הארץ

גיאולוגים בכירים: לא יהיה מנוס מהסטת כביש 90 מערבה, סמוך לשמורת טבע

הגיאולוגים קוראים לשינוי תוואי של קטע מכביש ים המלח שעובר מעל אחד האזורים הפעילים ביותר בהיווצרות בולענים. הירוקים מוחים: המהלך יפגע בטבע ובחיות הבר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
פקקים ליד עין גדי בעקבות הבולען, לפני כשבועייםצילום: אמיל סלמן

המכון הגיאולוגי, כמו רוב הגיאולוגים הבכירים בישראל ובהם אלו העוסקים בבעיות ים המלח, טוענים כי שינוי תוואי כביש ים המלח באזור עין גדי לכיוון מערב הוא האמצעי המועדף להתמודדות עם בעיית הבולענים. לדברי מקורות המעורים בנושא, זו גם המדיניות המתגבשת בחברת נתיבי ישראל. אך יחלפו עוד חודשים עד קבלת החלטה סופית בעניין.

משמעות שינוי התוואי היא שהכביש המהיר יתקרב לקיבוץ עין גדי ולגבולות שמורת הטבע של הנחלים דוד וערוגות, על חשבון שטחים חקלאיים המשמשים את בעלי החיים. להחלטה יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינת הפגיעה בנוף והפגיעה האפשרית בטבע ובחיות הבר. ברשות הטבע והגנים דורשים שאם אכן יסלל כביש כזה, הוא יהיה על גבי גשר או בתוך מנהרה, כדי שלא יפגע ברציפות מרחב המחייה של החיות.

זה כשני עשורים מנסה המדינה להתמודד עם בעיית הבולענים באזור עין גדי. התופעה החמירה מאוד לאחרונה והביאה לסגירת שני חופי הרחצה הגדולים ביותר בים המלח — חוף עין גדי וחוף מינרל — ולסגירת כביש 90. הבעיה החמורה ביותר עמה מתמודדות הרשויות היא תחזוקת קטע הכביש הסמוך לעין גדי, שעובר מעל אחד האזורים הפעילים ביותר בהיווצרות בולענים.

לפני 13 שנים נבנה הכביש מחדש על גבי יריעות גיאוטכניות — יריעות בטון מיוחדות שנועדו למנוע קריסה של הכביש אם ייפער תחתיו בולען. בנוסף לזה, לפני כשש שנים הוקם מחדש הגשר מעל נחל ערוגות, ובבסיסו הונחו למעלה מ–200 חיישנים שנועדו להתריע על פגיעה ביסודות הגשר בשל היווצרות בולען. מאז תוקן הגשר כמה פעמים לאחר שיסודותיו התערערו.

בפברואר האחרון העלו צילומי לוויין חשד שמתחת ליריעות הבטון נפער בולען. כשהדבר אומת הוחלט על סגירה מיידית של הכביש. בשל כך נפתח מעקף צר וחד־סטרי שעובר דרך השטחים החקלאיים של עין גדי, סמוך לשמורת הטבע, ומאפשר מעבר כלי רכב פרטיים בלבד. המעקף הצר גרם לפקקי ענק באזור בחג הפסח, ולתרעומת קשה של תושבי האזור.

בשלוש השנים האחרונות מתחבטים בחברת נתיבי ישראל, במשרד התחבורה ובמועצה האזורית תמר, כיצד להתמודד עם הבעיה. בפני מקבלי ההחלטות יש שתי חלופות עיקריות: הראשונה היא לדבוק בתוואי הכביש הקיים תוך שימוש באמצעים הנדסיים מורכבים ויקרים מאוד כדי להגן על הכביש מפני בולענים. האפשרות השנייה היא לשנות את תוואי הכביש לכיוון מערב כדי לסלול אותו באזור שאין בו שכבת מלח, אבל על חשבון שטחים חקלאיים וקרוב מאוד לשמורת הטבע, עד כדי סכנה לבעלי החיים שבה. בטרם קביעת התוואי הסופי של הכביש, יהיה צורך בשורה ארוכה של קידוחים כדי למפות בדייקנות את שכבת המלח — הגורם לבולענים — וכך להרחיק את הכביש מהאזור.

לאחרונה הגישה חברת י.א. עמית הנדסה דו"ח לנתיבי ישראל ובו בחינת החלופות השונות. בין החלופות ההנדסיות שהוצעו לשמירת התוואי הקיים: בניית הכביש מחדש לאחר עבודות מסיביות לחיזוק התשתיות שלו, ובניית גשר נחל ערוגות מחדש — בעלות של מאה מיליון שקלים. פתרון זה יחייב תחזוקה שוטפת ויקרה; הקמת גשר באורך קילומטר מעל לתוואי הקיים, כך שיסודותיו יירדו מתחת לשכבת המלח המסוכנת — בעלות של 330 מיליון שקלים; או חפירת תעלה עצומה בעומק 80 מטרים, כדי להסיר את כל שכבת המלח ולבנות סוללה חדשה שעל גבה יוקם הכביש — בעלות מוערכת של 635 מיליון שקלים.

בולען ליד ים המלח, לפני כשבועייםצילום: אמיל סלמן

להסטת הכביש מערבה הוצעו שתי חלופות: הקמת מנהרה באורך חמישה וחצי קילומטרים — בעלות של 580 מיליון שקלים; יישור הכביש העוקף הזמני והפיכתו לכביש בין־עירוני — בעלות המוערכת ב–75 מיליון שקלים בלבד.

חברת ההנדסה המליצה על תיקון הכביש בתוואי הקיים, שכונה בדו"ח "פתרון זול ללא צפי להתנגדויות". הפתרון הזה יכלול "הידוק דינמי": השלכת משקולות מגובה רב על הקרקע כדי להדק אותה ולמנוע בולענים. אבל בניגוד לצפי, לפתרון שהציעה החברה דווקא יש התנגדות עזה.

קבוצת מומחים המכונה "פורום כביש 90" כתבה מסמך שבו תקפה בחריפות את מסקנות החברה ההנדסית. הקבוצה כונסה על ידי הגיאולוג, חוקר הבולענים ותושב עין גדי אלי רז, וחבריה הם הגיאולוג יוסי לנגוצקי — האחראי לגילוי מאגרי הגז בים התיכון, אורי וירצבורגר — גיאולוג שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה, מיכאל בייט — מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה ומדען ראשי במשרד התשתיות, המנדס אמנון אפרתי ורז עצמו.

במסמך, שנכתב בהתנדבות, צוין כי "המציאות שהכתיבה בעיית הבולענים לאורך השנים כוללת אובדן השקעת ענק בגשר ערוגות החדש (2009) שלא הוציא את ימיו ופגיעה בשגרת החיים ובפרנסת התושבים... כל אלו מטילים צל כבד על עתיד האזור". בהמשך כותבים המומחים כי "התייעצויות וחוות דעת בעל פה ובכתב לפתרון סוגיית הבולענים בכביש, ביוזמת ד"ר לאוניד קירז'נר מנתיבי ישראל, הבהירו כי כל חוקרי הבולענים תומכים בפתרון נטול אי־ודאויות של עקיפת שכבת המלח ממערב, בעוד שיועצים אחרים של נתיבי ישראל, שאינם קשורים למחקר הבולענים, ממליצים לשמור על הנתיב הקיים ולפתור את בעיית הבולענים באמצעים הנדסיים".

לטענת חברי הפורום, הפתרון שמציעה חברת ההנדסה לא יפתור את הבעיה לאורך זמן ועלול אף להגביר את סכנת הבולענים. "נושא ההידוק הדינמי, שהופעל בעבר והוא חלק מהכשרת חלופות ההתמודדות, אינו מתאים למציאות של בולענים", כתבו. "המשקולת המוטחת בקרקע מגובה עשויה לגלות חלל קיים אך לא חלל עתידי שהתפתחותו מעלה תעוכב בגלל הידוק, אך נפחו ימשיך לגדול לצדדים. הקריסה במקרה זה תעוכב, אך עלולה להיות יותר מסוכנת אם וכאשר תתרחש".

לטענת מקורות המעורים בנושא, מאז הגישה חברת י.א. עמית את המלצותיה נוטים בנתיבי ישראל לדחות המלצות אלו, ולאמץ את המלצת הגיאולוגים להסטת הכביש מערבה. במכתב ששלחו שלושה מדענים מהמכון הגיאולוגי לחברת נתיבי ישראל לפני כחודש, הם כתבו כי "הפתרון של תוואי כביש שעוקף את גבול שכבת המלח ואת הבולענים ממערב נראה לנו כרלוונטי ביותר. אפשר לקצר את התוואי בהתאם למפת ההתכנות של המכון".

גם מנהל שמורת הטבע בעין גדי, דודי גרינבאום, מסכים שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא להסיט את הכביש מערבה, תוך פגיעה בשמורה. הכביש אמנם לא צפוי להיכנס לתוך שמורת הטבע, אבל השטחים החקלאיים שיחצה הם גורם חשוב בבית הגידול של בעלי החיים ובראשם היעלים. בנוסף לזה, הכביש הבין־עירוני המהיר צפוי לסכן את שלומם של בעלי החיים.

"כבר כשבנו את הכביש הזמני הבנו שהכביש הקבוע יעבור באזור הזה. אף אחד לא יקים פה את גשר סן פרנסיסקו בעלות של מיליארד שקלים", אומר גרינבאום. מצד שני הוא מביע דאגה לגורל המערכת הטבעית: "היעלים לא יודעים איפה גבול השמורה, אם הכביש יהיה כביש רגיל זה יהיה נזק אדיר".

לדברי גרינבאום, הוא ביקש מנתיבי ישראל לבחון אפשרות להעלות את הכביש בתוואי המערבי על גבי עמודים שיאפשרו לשמור על רציפות בין השמורה לשטחים ממזרח לכביש. פתרון נוסף שנבחן הוא סלילת הכביש במנהרה. "מהשיחות עם נתיבי ישראל הבנו שזו דרישה לא מוגזמת ומבחינת עלויות היא לא מתקרבת לאלה של הותרת הכביש בתוואי הקיים".

בינתיים נמשכות במרץ העבודות להקמת נתיב זמני נוסף (שיפעל עד להקמת הכביש הקבוע) בתוואי המערבי, על חשבון השטחים החקלאיים. הכביש הזה מדאיג את אנשי רשות הטבע והגנים, הן בשל המהירות הגבוהה שבה צפויים הנהגים לחלוף בכביש ולסכן את בעלי החיים שירצו לחצות אותו, והן בשל היגרעות השטחים החקלאיים מאזורי המחייה של בעלי החיים. כדי להקל מעט, הסכים קיבוץ עין גדי לפתוח את שעריו של מטע מנגו בצדו השני של הקיבוץ, כדי שהיעלים יוכלו להיכנס אליו ולאכול. לטענת גרינבאום, משיחות שקיים עם פקידים במשרד התחבורה עולה, שבעתיד תיבחן האפשרות להתקין פסי הרעדה שיפחיתו את המהירות בקטע זה של הכביש.

מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה: "החברה מקיימת התייעצויות עם מומחים בתחום ההנדסי, הסביבתי והגיאולוגי למציאת פתרון מעשי ואופטימלי, הן לבטיחות הנהגים והן לשימור הסביבה. זאת, כאשר התנאים באזור מורכבים, בלשון המעטה, ומתחת לפני הקרקע מתחוללים שינוים שבלתי אפשרי לחזותם. למרות אי־הוודאות בתחום הבלענים, הצליחה חברת נתיבי ישראל למנוע פגיעה בנפש ואפשרה את המשך שגרת החיים באזור עין גדי בזכות פעולות הנדסיות חדשניות. בין היתר, יריעות מיוחדות שנפרשו מתחת לכביש ומנעו את שקיעתו וכן גשר ובו טכנולוגיה המתריעה בפני תזוזה של הקרקע.

"בחודשים האחרונים הואצו התהליכים הגיאולוגיים בסמוך לכביש 90. בהתייעצות עם המכון הגיאולוגי הוחלט על סגירת הכביש והחברה סללה מעקף זמני להזרמת התנועה המקומית. ההחלטה על סגירת הכביש היתה נכונה ואף הצילה חיי אדם. החברה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המכון הגיאולוגי וכל הגורמים שיושפעו מתכנון הכביש החדש".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ