שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אין הכרה, אין הכחשה

הפטריארך הארמני: ישראלים רואים בנו אויבים, היחס מחריף

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תפילה לזכר הקורבנות עם ציון מאה שנה לרצח העם הארמני, בשבוע שעבר בכנסייה הארמנית בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי
ניר חסון
ניר חסון

האכזבה שהנחיל אתמול (ראשון) נשיא המדינה, ראובן ריבלין, לנציגי הקהילה הארמנית שביקרו אותו בבית הנשיא מצטרפת לשורת אכזבות בלתי נגמרת בכל הנוגע להכרת העולם בכלל וישראל בפרט ברצח העם הארמני. הארמנים תלו תקוות רבות בריבלין, שכחבר כנסת וכיו"ר הכנסת היתה לו תמיד אוזן קשבת עבורם.

נציג הפטריארכיה באירוע בבית הנשיא, הארכיבישוף אריס שירוניאן, ביטא את אכזבתו במלים קשות מול ריבלין. "אני מאוכזב ואני מאמין שבני העדה הארמנית מאוכזבים אף הם על השימוש במלים הרג המוני, להבדיל מרצח עם", אמר. "כבוד הנשיא, זהו צעד אחורה מצדך", הוא המשיך, "היה עליך להיות אמיץ יותר גם בתפקידך הנוכחי כשם שעשית בכנסת, ולומר: מה שבוצע נגד הארמנים היה רצח עם, השמדה המונית".

בריאיון ראשון של הפטריארך הארמני בירושלים, נורהאן מנוגיאן, מי שעומד בראש הקהילה הארמנית בארץ, הוא מביע את אכזבתו מהמדיניות הישראלית כלפי רצח העם וכלפי הקהילה הארמנית כולה, ומזכיר למי שמעדיף לשכוח שאנשי כמורה נוצרים, בכירים ככל שיהיו, לא יכולים ללכת בחופשיות ברחובות ירושלים.

מנוגיאן, יליד 1948, נולד בחאלב (אלפו, בלשונו) שבסוריה למשפחה של ניצולי רצח העם, והגיע לראשונה לירושלים ב-1966. מאז, הוא כיהן בשורת תפקידים בכנסייה הארמנית ברחבי העולם, בין היתר בהולנד ובארה"ב, שם התגורר במשך 20 שנה. ב–1998 הוא שב לירושלים ונבחר למועצה העליונה של הפטריארכיה בעיר ולפני שנתיים נבחר להחליף את הפטריארך הקודם שמת, טורקום מנוגיאן.

הפטריארך הארמני בירושלים, בשבוע שעברצילום: אוליבייה פיטוסי

אירועי יום השנה המאה לרצח העם הארמני נפתחו ביום חמישי שעבר, מוצאי יום העצמאות, במחווה יוצאת דופן של העדות הנוצריות השונות בעיר העתיקה כלפי הארמנים. רוב פעמוני הכנסיות בעיר העתיקה צלצלו מאה פעמים ברציפות לציון מאה שנים לרצח. ביום שישי נערכו תפילה בכנסייה הארמנית וטקס הנחת זרים ליד האנדרטה לזכר הנרצחים. בטקס, כבכל שנה, לא השתתף נציג רשמי של המדינה. הארמנים הסתפקו בנוכחותה של ח"כ זהבה גלאון, שמפלגתה, מרצ, מובילה זה שנים ארוכות את המאבק למען הכרה ברצח העם הארמני. "ממשלת ישראל שותפה להכחשה של רצח העם הארמני", אמרה גלאון.

אף על פי כן, הארמנים יכלו להתנחם בצעד קטן קדימה מכיוון ישראל, לאחר שהכנסת שלחה שני חברי כנסת, נחמן שי (המחנה הציוני) וענת ברקו (הליכוד), כמשלחת רשמית לטקסי יום הזיכרוןבארמניה. למרות זאת, הפטריארך מנוגיאן לא אופטימי. "שליחת שני חברי הכנסת זו התחלה טובה, אני מקווה שדברים ישתנו, אבל עם העסקים שהם עושים עכשיו עם אזרבייג'אן אני לא חושב שדברים ישתנו", הוא אומר (אזרבייג'אן היא אויבת היסטורית של ארמניה ומכחישה בתוקף את רצח העם, נ"ח). "אני מקווה שלא ייקחו לנו עוד מאה שנה כדי לקבל הכרה. מה שהטורקים רוצים זה שנשכח, הם אומרים לעצמם שאנחנו בטח נתעייף. אנחנו מנסים להראות להם שהם טועים, שאנחנו זוכרים ודורשים — דורשים צדק כמובן, בתור התחלה".

לדבריו, ליהודים ולארמנים היסטוריה דומה. "שנינו איבדנו המון אנשים — אתם שישה מיליון ואנחנו מיליון וחצי, אבל ההבדל העיקרי בין השואה לרצח העם הארמני הוא שאנחנו גורשנו מהארץ ההיסטורית שלנו", אומר הפטריארך. הוא מוסיף שהישראלים צריכים להרגיש בטוחים עם הארמנים: "אנחנו כמותכם ואתם כמונו. צריכים להתייחס אלינו בצורה אחרת — אנחנו חלק מהמקום הזה, עברנו את אותה הדרך, את אותו הניסיון, אותו הגורל".

אם בעבר היחסים הטובים עם טורקיה היו ההסבר לאי־ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני, הרי שעכשיו היחסים הטובים והחשובים עם אזרבייג'אן, הגובלת באיראן, הם האינטרס שמשמש להצדקת אי־ההכרה. אזרבייג'אן היא ספקית הנפט העיקרית של ישראל, קניינית של נשק ישראלי ובעלת ברית בקואליציה נגד איראן. "יש תירוץ חדש שמאפשר לנו למסמס את המחויבות שלנו", אמרה גלאון בטקס בשבוע שעבר.

צילום: אוליבייה פיטוסי

ארמניה מתגאה בהיותה המדינה הראשונה בהיסטוריה שקיבלה עליה את הנצרות כדת רשמית במדינה, בשנת 301 לספירה, ושהקהילה הארמנית היא מהראשונות שתפסו אחיזה בירושלים. ההיסטוריה הזו מקנה לארמנים אחיזה יוצאת דופן במקומות הקדושים בארץ. "אנחנו עשרה מיליון איש ויש לנו זכויות שוות למיליארד קתולים ול-500 מיליון מאמינים יוונים", אומר מנוגיאן, שממונה, בין היתר, על חלקם של הארמנים במקומות הקדושים. מנוגיאן הוא הפטריארך ה-97 של הכנסייה הארמנית, אבל האתגר בשמירת המאחז הזה הולך וגדל. ראש הכנסייה הארמנית לא חש שהמדינה מסייעת לו במשימה הזו.

באירועי הזיכרון לרצח העם שבה ועלתה בעיה מוכרת שלה שותפים, לצערם, כל אנשי הדת הנוצרים מכל הזרמים — היריקות. כמה נערות, המוכרות כפעילות ימין קיצוני, הטרידו ביריקות ובקללות בשני מקרים שונים משתתפים בצעדה לציון מאה שנים לרצח. בשני המקרים הן הותקפו לבסוף בידי צעירים מהקהילה הארמנית, שסילקו אותן מהמקום. לדברי עדי ראייה, רק אז התערבה המשטרה ועיכבה אותן לחקירה.

"הדברים האלו קורים כל הזמן, זה הופך יותר ויותר גרוע בשנים האחרונות", אומר הפטריארך. "בכל מקום שאנחנו הולכים, או שהמשטרה תעצור אותנו כי חושבים שאנחנו ערבים או שיורקים עלינו. בתל אביב ובחיפה זה אחרת, אבל כאן בירושלים מסתכלים עליך כאילו שאתה האויב, כאילו שאתה טרוריסט. חייבים לשנות את המנטליות הזו". הוא עצמו נעצר לפני כשנתיים על ידי שתי שוטרות מג"ב. גם התעודה המיוחדת שהוא נושא של "מנהיג דת" לא הועילה לו עד להתערבות קצין, יועץ משטרת מחוז ירושלים לענייני נוצרים.

בעיה נוספת שמדאיגה את מנוגיאן היא הידלדלות הקהילה בארץ. מקהילה בת 35 אלף איש בסוף שנות המנדט הבריטי (שחלקם הגדול נמלטו ממזרח טורקיה בשל רצח העם, נ"ח) נותרו בישראל כיום כ-3,000 ארמנים בלבד. כ-800 מהם חיים ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, שהוא למעשה מנזר מימי הביניים שפתח את דלתותיו לפני מאה שנים לקליטת פליטי רצח העם, ומאז ועד היום משמש גם כמנזר וגם כשכונת מגורים רגילה.

צילום: אוליבייה פיטוסי

הקהילה והכנסייה תלויים בזרם של פרחי כמורה שבאים ללמוד בעיר, וחלקם הופכים לכמרים ולנזירים שמחזיקים את הכנסייה ואת המנזר שסביבה. בעבר היו מגיעים פרחי כמורה מטורקיה ומלבנון, אבל שתי הממשלות מכבידות עתה על הגעה לישראל לצורך לימודים. לכן, מנסה הפטריארכיה בירושלים לגייס צעירים מקרב הכפרים בארמניה. בהיעדר שגרירות ישראלית בארמניה, המשימה לא קלה, שכן הצעירים צריכים לנסוע לשגרירות בטביליסי שבגאורגיה.

"לרוסים ויתרו על הוויזה. ביקשתי משר הפנים (לשעבר, נ"ח) גדעון סער שביקר פה שיוותרו גם לארמנים, אבל לא חזרו אלי", טוען הפטריארך. "אלו ילדים בני 14 ו-15, אנחנו מבקשים שיעזרו לנו".

עד לפני שנים לא רבות ידעה ירושלים סכסוכים קשים, עד כדי תגרות אלימות בין מאמיני העדות הנוצריות השונות. מתח רב הורגש בעיקר בין שתי הכנסיות המזרחיות המובילות בעיר — היוונים־אורתודוקסים והארמנים. האלימות פרצה לרוב סביב אירועי טקס האש הקדושה ב"שבת האור", בשיאו של חג הפסחא. השנה, כמו בשנים האחרונות, נשמר השקט בחסות מאות שוטרים ולוחמי יס"מ. "זה נראה כמו מחנה צבאי, כל כך הרבה חיילים", קובל מנוגיאן. "היחסים עם הכנסיות טובים. מדי פעם יש בעיות, אבל זו מסורת ואנחנו צריכים לדבוק במסורת", הוא אומר.

תזכורת למתיחות הזו הופיעה לפני כשבועיים, כשהנשיא ריבלין ביקר את ראשי הכנסיות לרגל חג הפסחא. ריבלין בחר לערוך את הביקור (הדי חריג, שכן לרוב מוזמנים ראשי העדות לבית הנשיא, נ"ח) בפטריארכיה היוונית. הארמנים לא שלחו נציג. "הייתי חולה ולא יכולתי להגיע, היוונים הודיעו לנו ברגע האחרון", אומר הפטריארך. עם זאת, הוא מוסיף: "הוא היה צריך לבוא לכאן, הארמנים הם החברים היחידים שלכם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ