שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הקבוצה שעלתה שלוש ליגות תוך שנתיים מגיעה לבונדסליגה

עם איצטדיון קורס בן 94, מים קרים בחדר ההלבשה וסגל שלוקט מכל הבא ליד, עשתה דרמשטאט את הבלתי ייאמן. באיירן מינכן ודורטמונד כבר מחכות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טוביאס קמפה חוגג עלייה. לא סינדרלה, אלא לכלוכיתצילום: רויטרס
עוזי דן
עוזי דן

בזמן שברמות הכי גבוהות הכדורגל ממוסחר, תאב בצע וכפועל יוצא אותן קבוצות ושחקנים זוכים בתארים, ממשיכות ליגות המשנה לספק סיפורי סינדרלה. אחרי בורנמות' באנגליהוקארפי ופרוסינונה באיטליה שהעפילו לליגות הבכירות, מגיעה דרמשטאט הגרמנית, שהבטיחה שלשום (ראשון) את עלייתה לבונדסליגה. מי שמבוגר דיו אולי זוכר את השם מהליגה הגרמנית הראשונה — בה בילתה פעמיים במשך עונה, לאחרונה ב־1982 — אבל מדובר בסיפור לכלוכית של ממש, לא פחות ממקבילותיה. למעשה, הרבה יותר.

רק לפני שנתיים היא ירדה לליגה הרביעית, האזורית, והנה היא עומדת להיות בבונדסליגה הראשונה. איך עולים שלוש ליגות בשנתיים? גם במזל. אחרי שירדה מהליגה השלישית, התברר כי קיקרס אופנבך נקלעה לקשיים כלכליים ולא עמדה בתקנות הבקרה התקציבית, דבר ששלח אותה לליגה הרביעית והציל את דרמשטאט.

מספר שנים קודם לכן, ב־2007, היא עצמה ירדה לליגה הרביעית בגלל בעיות כלכליות, ועמדה על סף פשיטת רגל בשל חוב בסך 1.1 מיליון יורו. את פירוקה מנעו משחק ידידות נגד באיירן מינכן, שהכנסותיו הוקדשו למועדון, ותרומות כספיות נדיבות מכיסם הפרטי של הנשיא לשעבר ואנשים אחרים במועדון.

דירק שוסטר (במרכז). בנה קבוצה הגנתית בצלמוצילום: רויטרס

ההישארות בליגה השלישית לפני שנתיים הובילה ליציבות בסגל השחקנים הצנוע שלה ובמעמד המאמן דירק שוסטר, אבל לקראת העונה הבאה איש לא חושב על יותר מהישרדות. בניגוד לכל התחזיות, הקבוצה הבקיעה בצרורות, ההגנה נותרה איתנה, ופתאום היא מצאה את עצמה מסיימת במקום השלישי ומתמודדת מול ארמיניה בילפלד בפלייאוף. היריבה, שבמדיה שיחק בשעתו בן שהר (שגם כבש), ניצחה 3–1 בדרמשטאט במפגש הראשון, לא תוצאה שהפילה מישהו מהכסא. ואולם, בגומלין הצליחה דרמשטאט להפתיע ולסיים 90 דקות בניצחון זהה. בהארכה, כבשה בילפלד שער שהיה אמור להשאיר אותה בליגה, אבל דרמשטאט הבקיעה בדקה ה־120, קבעה 2–4 בדרמה מדהימה ועלתה בזכות שערי חוץ.

עם תקציב בסך חמישה מיליון יורו, נמוך גם בהשוואה לבונדסליגה השנייה, המטרה המוצהרת של שוסטר וקבוצתו היתה להישאר בליגה, אבל במחזור האחרון, שנערך ביום ראשון, הם ניצחו 1–0 את סנט פאולי וסיימו במקום השני — המזכה בעליה אוטומטית. איך זה קרה? לא בעזרת כדורגל סוחף והתקפי, אלא להיפך. שוסטר, שהיה בלם מצוין בקרלסאורה ובקלן ושיחק הן בנבחרת מזרח גרמניה והן בזו המאוחדת, בנה קבוצה בדמותו. לדרמשטאט יש הגנה מצוינת, ולא חשוב פחות — הרבה לב, נשמה וקבוצתיות. לא טכניקה גדולה, אלא זיעה; לא כדורגל מבריק, אבל 100% השקעה. היא ספגה פחות שערים מכל קבוצה אחרת בליגה, כבשה מעט יחסית לחברותיה לצמרת (עם שערים רבים ממצבים נייחים), אין לה כוכבים — אבל זו קבוצה במלוא מובן המלה.

"זה סיפור יפה שנדמה לפעמים כמו מסע בזמן, אבל זה לא נס אלא קודם כל תוצר של עבודה קשה — בייחוד של צוות האימון", אומר עיתונאי ה"קיקר" בני הופמן. לשוסטר ולאנשיו, עוזרי המאמן סשה פרנץ ודימו וואכה (שחקן עבר במיינץ ובנבחרות הצעירות של גרמניה) אין פריבליגיה של תקציב לרכש, אז הם מחפשים, מוצאים ובונים קבוצה בעשר אצבעות.

האיצטדיון המקומי. נבנה ב-1920, שופץ לאחרונה לפני 65 שנהצילום: רויטרס

דוגמאות לא חסרות. הבלם ליאון באלוגן, בעבר בפורטונה דיסלדורף, היה שלושה חודשים ללא קבוצה כשגויס בקיץ; מארקו סיילר, חלוץ, שוחרר על ידי היידנהיים מהבונדסליגה השנייה, ולא מצא קבוצה עד ששוסטר וצוותו פנו אליו לפני פחות משנה; דבר דומה עשו קיץ קודם לכן, כשנשארו בליגה השלישית עם שחקנים כמו דומיניק סטרו־אנגל או מרסל הלר, שהפכו לשחקני הרכב. שלא לדבר על טוביאס קמפה, פעם שחקן נבחרת הנוער הגרמנית, שנדד בין קבוצות קטנות, נחשב שחקן גמור, הובא בפגרה והיה האיש שכבש כמה מהשערים החשובים ביותר של העונה — כולל שער העליה נגד סנט פאולי לעיני איצטדיון מפוצץ. "ההרגשה מדהימה, אני כל כך גאה על גאה על כל מה שעשינו", אמר שוסטר בחגיגות. סיילר בעל הזקן ההיפסטרי עלה על גג מנהרת השחקנים חצי ערום ושפך בירה על כל מי שהזדמן לו. היו"ר רודיגר פריץ, שמשקפיו נשברו במסיבה, הבטיח ארוחת ערב חגיגית לכולם — וקיים.

האיצטדיון (מכיל 16,500 מקומות, נבנה ב־1921 ושופץ לאחרונה ב־1950) נראה כמו מגרש של ליגות נמוכות. מגרש האימונים הסמוך אליו סובל לא פעם מבורות וממחילות של חפרפרות, שמצאו בו בית, ובמקלחות סובלים ממים קרים ומספסלי עץ. "אולי גם מבחינת כדורגל הם יהיו חלשים, אבל מנטלית זו קבוצה מעולה. מהבחינה הזו היא בין ה־18 הטובות בגרמניה", מוסיף הופמן.

מרקו סיילר והבירה. שחקנים שאיש לא חפצה בהםצילום: רויטרס

המועדון, ששמו המלא דרמשטאט־98, נוסד ב־1898. מגיע מעיר של 150 אלף איש, השוכנת דרומית לפרנקפורט ("יהיה לנו דרבי אחרי 33 שנים", צייצו בחשבון הטוויטר של פרנקפורט) ולא רחוק ממיינץ. היא ידועה בגרמניה כ"עיר המדע" בזכות האוניבסיטאות, מכוני מחקר ומדע וחברות ההייטק הרבות היושבות בה. החל מהעונה הבאה היא גם תעניין כל חובב כדורגל באירופה, ובוודאי תהיה אהודה על כל מי שאין לו קבוצה בבונדסליגה.

בשני ביקוריה הקודמים בליגה הבכירה דרמשטאט ירדה אחרי עונה, ואז הבדלי התקציב לא היו כה גדולים. התוצאות העתידיות של "השושנים" מול באיירן ("המגרש שלנו לא משהו, נעשה מאמצים לארח כמו שצריך, אבל שפפ יבוא לפה הוא צריך להיזהר, אנחנו משתפרים", אמר היו"ר), דורטמונד, מנשנגלאדבך או וולפסבורג אולי צפויות, אבל עצם קיום המשחקים הללו יוכיח כי טרם פסו הסינדרלות מהכדורגל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ