שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

תומכי ההפרדה בין גברים לנשים מנסים להגיע לאוניברסיטאות

יוזמה לפתוח מסלולים נפרדים באוניברסיטאות צוברת תאוצה בציונות הדתית. במועצה להשכלה גבוהה מבטיחים להדוף כל ניסיון כזה, אבל המגמות בחברה הדתית עלולות להשפיע בסופו של דבר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בשבועות האחרונים נתלו בישיבות הסדר, במכינות קדם צבאיות ובמדרשות מודעות בזו הלשון: "זה שנים רבות שאנחנו, בוגרי החינוך המקפיד על הפרדה בין בנים לבנות, נאלצים להתפשר בתחום זה בבואנו ללמוד באוניברסיטה. אין צורך להאריך בערך הצניעות ובתיאור חוסר הצניעות המצוי באוניברסיטאות".

המודעה גם מציעה פתרון: "עמותת 'בית מדרש ישיבתי', שחברים בה ראשי הישיבות, המכינות והמדרשות, מגבשת 'קבוצת רכישה' במטרה לממש את כוח הקבוצה במשא ומתן מול האוניברסיטאות, כדי להשיג תנאים תורניים, יחד עם קבלת תואר אוניברסיטאי". זהו למעשה ניסיון לשכנע אוניברסיטאות ליצור מסלולי לימוד נפרדים לסטודנטים ולסטודנטיות, בהתאם למגמת ההפרדה המגדרית בחינוך הדתי: מחקר של אריאל פינקלשטיין למען תנועת "נאמני תורה ועבודה", מצא כי בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחינוך הממלכתי הדתי בכיתות נפרדות, אך ב–2013 כבר למדו בכיתות נפרדות 57% מהתלמידים.

סטודנטים באוניברסיטת בן־גוריוןצילום: אליהו הרשקוביץ

עמותת "בית מדרש ישיבתי" מפעילה תוכניות לימוד תורניות כהעשרה לסטודנטים ולעובדים. לדברי אביב זגלמן, מנהל העמותה, הצורך במסלולים נפרדים עלה בשיחות של רבני הישיבות עם בוגרים הלומדים באוניברסיטאות. התוכנית לדבריו היא לאגד קבוצות של סטודנטים לפי פקולטה ואז לפנות לאוניברסיטאות ולבצע מכרז על אותם סטודנטים. התוכנית נמצאת כרגע בשלב איסוף המעוניינים ולדברי זגלמן, "עשרות רבות" הביעו עניין.

למה יש צורך בהפרדה לאנשים בני 20 פלוס?
"הבעיה איננה הסביבה המעורבת, אלא הנורמות של הצניעות. אמחיש את החוויה במשל, שדומה לנמשל רק במובן מסוים. יש אנשים שמפריע להם ללמוד בכיתה שמעשנים בה. הם יכולים לחיות עם זה, אבל זה מציק, וגם ערכית הם מאמינים שהם לא צריכים לחיות עם העישון. אותו דבר, כשהסטנדרטים של הצניעות נמוכים, יש אנשים שזה לא נוח להם. הם רגילים לסטנדרטים אחרים והם מאמינים שהם לא צריכים להתפשר. כשם שיש 'פינת עישון', כך אני מבקש לייצר לעצמי 'פינת צניעות', לאפשר לי לצאת מהמרחב הציבורי של הקמפוס לפינה שמתאימה לי".

אבל כשבוגרי המסלול הנפרד ייצאו לעולם העבודה הם ייתקלו בסביבות מעורבות. מדוע הם יכולים להתמודד עם סביבת עבודה מעורבת אבל לא עם לימודים מעורבים?

"נורמות הצניעות המקובלות במקומות העבודה יותר גבוהות מהנורמות בקמפוסים".

תקראו להנהיג הפרדה גם במקומות עבודה?

"הניסוח 'תקראו להנהיג הפרדה' מקומם. הוא מקצין את עמדתי והופך אותה למאיימת. אינני רוצה לעצב את דפוסי החיים של אף אחד לפי הסטנדרטים שלי. אני רוצה שיאפשרו לי לחיות לפי אמונתי. אני מצפה מהפלורליסטים, נושאי דגל זכויות המיעוט, לתמוך ביוזמה זו. אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות כאן יחד, חייבים להפסיק את שיח ההפחדה, ולתת מקום מכבד לאחר כפי שהוא. להפסיק לעצב את התרבות של האחר, ולייצר 'חופש אקדמי' גם במובן התרבותי".

ביוזמה תומכים רבנים חשובים מהציונות הדתית, כמו הרב שמואל אליהו, הרב שלמה רוזנפלד, הרב אלעזר אהרונסון, הרב אייל גריינר והרב שלמה אבינר. אבינר מאשר בשיחת טלפון כי הוא תומך ביוזמה. "בציבור הדתי מוסדות החינוך הם נפרדים, והוא הקים לעצמו מכללות ומסגרות נפרדות. אבל יותר טבעי להיות עם כולם באוניברסיטאות, לאפשר לכל אחד מסלול. כמובן שאי אפשר להקים מכללה לרפואה או לפיזיקה גרעינית".

אבל זה לא להיות עם כולם, מדובר במסלול נפרד.

נכון. משל למה הדבר דומה — טוב שבאותה עיר יהיו דתיים וחילונים. אבל שלא יהיה דתי בודד, שלא יצליח למצוא מסגרות לילדים שלו".

התגובות ליוזמה מעורבות. מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, אומר כי "נראה שחלק מרבני החרד"לים הקנאים מרגישים שלאחר שהצליחו לכפות את נורמות ההפרדה החשוכות על החינוך הממלכתי הדתי לאומי, הגיעה העת לכפות אותן גם על המוסדות להשכלה גבוהה".

לדברי שמואל שטח, מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה", היוזמה מייצגת שתי מגמות, חיובית ושלילית. "המגמה החיובית היא שיש רבנים שקוראים ללכת לאוניברסיטה בלי לפחד מהמדע והאקדמיה. זו תופעה מבורכת". מחקר של "נאמני תורה ועבודה", שבדק בוגרי תיכונים ממלכתיים־דתיים בשנים 1996–2004, מצא ירידה במספר הממשיכים ללימודים באוניברסיטה, לעומת עלייה בממשיכים במכללות נפרדות. לדברי שטח, המניע הוא בין השאר הרצון בצניעות. עם זאת, הוא מצביע גם על הבעייתיות. בתגובה לידיעה באתר כיפה כתב כי "האדם הדתי חשוף לתרבות גשמית בדרכים ובמקומות רבים. אם מערכת החינוך הדתית, על ישיבותיה, לא ציידה את תלמידיה במטען רוחני מספק לשם כך — לא ברור לשם מה היא נוצרה".

זהו אינו הניסיון הראשון ליצור מסלולים אקדמיים נפרדים עבור הציבור הדתי. מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) נמסר כי "פניות דומות נדחו בעבר". זגלמן היה קשור לניסיון שאותו יזמה ישיבת בני דוד בעלי, לפתוח מסלול נפרד באוניברסיטת אריאל. 

במוסדות אקדמיים בארץ כבר קיימים כעשרה מסלולים המפרידים בין גברים לנשים, אך הם מיועדים לחרדים בלבד. בהם מכינה אקדמית בטכניון ובאוניברסיטה העברית ומסלולים לאופטומטריה, כלכלה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן. לפי המל"ג, המדיניות היא לאסור על הפרדה מגדרית, למעט התוכניות לחרדים. "תזכורת והבהרה למוסדות בנושא איסור מסלולים נפרדים יצאה לאחרונה. ככל שמוסד להשכלה גבוהה יחפוץ לקיים תוכנית מיוחדת, עליו לקבל על כך אישור מל"ג, וככל שתתקבל בקשה לאישור תוכנית בהפרדה מגדרית היא תידחה על הסף".

אבל אם יש מסלולים נפרדים לחרדים, למה בעצם לא לפתוח מסלול כזה גם לדתיים־לאומיים? לפי המל"ג, "מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להיות שוויוניות ללא הפרדה מגזרית. אולם לאור הצורך הלאומי בשילוב האוכלוסייה החרדית במשק היצרני בישראל, איפשרו הוות"ת והמל"ג באופן חריג מסלולים אקדמיים נפרדים לאוכלוסייה החרדית, בשל אורחות חייהם ופערי הידע (שנובעים מאי־לימודי ליבה בתיכון). מדובר על תוכניות לתואר ראשון בלבד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ