מי נגד מי במאבק לביטול חוק הספרים? - ספרות - הארץ
מדפדפים לאחור

מי נגד מי במאבק לביטול חוק הספרים?

היוזמה החדשה לביטול חוק הספרים מסעירה את הענף. מי עומד מאחורי הניסיון להשיב את המצב לקדמותו, אילו מו"לים ייפגעו מכך, איזה מבחן משמעותי צפוי לחוק באוגוסט, ומה חושבים על כל זה הסופרים עצמם?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שבוע הספר 2015 בכיכר רבין בתל אביב. קופת השרצים נפתחה מחדשצילום: תומר אפלבאום
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

הסחרור בענף הספרים החל בתחילת השבוע שעבר, כשהתברר כי ח"כ יואב קיש (הליכוד) יגיש הצעת חוק לביטול חוק הספרים. אם היא תאושר, חגיגת הארבעה ספרים ב–100 שקלים תשוב. יומיים אחר כך הספיקה שרת התרבות, מירי רגב, לכנס מפגש בכנסת ולהכריז בו על הקמת ועדת בדיקה שתבחן את הליקויים בחוק הספרים, ובה יהיו חברים בין השאר קיש וח"כ תמר זנדברג (מרצ). "לעם הספר מגיע ספרים במחיר עממי", נימקה השרה והוסיפה כי היא "מוטרדת מהשלכות חוק הספרים".

"החוק פגע קשות בשוק הספרים ויצר מצב אבסורדי בו התערבות המחוקק הובילה לפגיעה בשוק תחרותי ומשגשג", אמר קיש ל"TheMarker". "הנפגעים העיקריים הנם הסופרים שהכנסותיהם נפגעו בצורה ישירה עקב ירידה דרמטית בכמויות הספרים שנמכרו, וזאת למרות עליית המחירים". קיש גם הסביר כי הצעת החוק שלו נוסחה לאחר בדיקה מעמיקה של השוק, שכללה פגישות רבות עם סופרים ובחינת נתונים שהועברו על ידי הוצאות ספרים. בהודעה לעיתונות שהעבירו נציגיו של קיש הופיעה טבלה ובה נתוני מכירות של ארבעה סופרים אנונימיים, שמקורה לא ידוע, אך מעידה על ירידה דרמטית במכירות מאז כניסת חוק הספרים לתוקף.

הדיווחים על הצעת החוק ועל ועדת הבדיקה החדשה, שפורסמו באופן סמלי בסמיכות לתחילת שבוע הספר, פתחו קופת שרצים. המאבק היצרי שהתנהל מאחורי הקלעים בעת חקיקת חוק הספרים הוצת שוב באחת. טענות לאינטרסים מסחריים ולחצים על חברי כנסת ועל השרה נשמעו במהירות. מול ההצהרות על הנגשת מחירי הספרים כשירות לציבור והצלת הסופרים שנפגעו מהחוק, מו"לים וסופרים מעלים גם טענות אחרות. את הסיבה למהלכים החדשים הם תולים באינטרסים מסחריים של גופים שנפגעו מהחוק ותובעים לשנותו, אבל באופן אחר לגמרי.

מבצע "ארבעה ספרים ב-100 שקלים" ברשת צומת ספרים, לפני הנהגת חוק הספריםצילום: תומר אפלבאום

שלושה רכיבים מרכזיים מכיל "החוק להגנה על הספרות והסופרים" שנכנס לתוקף בפברואר 2014, כהוראת שעה שתוקפה לשלוש שנים: הרכיב הראשון הוא קביעת מחיר קבוע לספרים, שאי אפשר לתת עליו הנחה (למעט בשבוע הספר) במשך 18 החודשים הראשונים לצאתם לחנויות; הרכיב השני הוא קביעת תמלוגי מינימום לסופרים; והרכיב השלישי הוא הגבלת שטחי התצוגה לכל מו"ל, כך שחברה לא תוכל לקבל יותר מ–20% משטח התצוגה בחנות, או 30% אם החברה היא קבוצת הוצאות ספרים (למשל, כנרת זמורה־ביתן, או הוצאת ידיעות ושותפותיה — בבל, אחוזת בית והוצאות אחרות).

לפי החוק, מו"ל שהוא בעלים של רשת חנויות לא יוכל לקבל יותר מ–45% משטח התצוגה בחנויות הרשת. בעניין זה תולים רבים מהמרואיינים בכתבה זו, אלו המתראיינים בשמם ואלו שאינם, את האינטרס שמאחורי היוזמה לביטול החוק. הרשת הרלבנטית היא צומת ספרים, שבה שותפות הוצאת כנרת זמורה־ביתן והוצאת מודן. לדברי מו"ל מרכזי, "מודן וכנרת, המחזיקות בצומת ספרים, יכולות כל אחת להחזיק 22.5% מהתצוגה בחנויות. לפני חקיקת החוק לא היתה הגבלה, התצוגה היתה 70%–80% שלהן. כלומר, פעם לכל אחת מהן היו כמעט 40% מהתצוגה בחנות ועכשיו הן ירדו ל–22.5%".

אותו מו"ל מתאר במספרים תופעה שזכתה להתייחסות גם בתחקירי צרכנות בטלוויזיה. לא רק התצוגה הוקדשה לספרי ההוצאות של בעלי הרשת, אלא גם המוכרים בחנויות הונחו למכור את ספרי ההוצאות ותוגמלו על כך, עניין שבינתיים נאסר גם הוא בחוק. "זה מה שמפריע למו"ל כנרת", אומר אותו מו"ל, "אבל אתה לא יכול לנפנף בזה כסיבה לביטול החוק. אתה כן יכול לדבר על המסכנים — על סופרי הביכורים, על המחיר, וזה הדגל שהם מניפים".

בין שתי רשתות

יואב קיש
ח"כ יואב קיש. עקרונות מגוחכים תלושים מהמציאותצילום: תומר אפלבאום

כדי לפענח את מצבה של תעשיית הספרים הישראלית אחרי חוק הספרים נדרשים ידע כלכלי והבנה של נתונים. החוק אמנם התייחס לשלושת הרכיבים שהוזכרו לעיל, אבל נעדרה ממנו התייחסות לרכיב מרכזי נוסף — היחסים בין המו"לים לרשתות הספרים. שתי הרשתות הישראליות העיקריות, צומת ספרים וסטימצקי, שולטות על כ–80% משוק הספרים המקומי, כך שבידיהן כוח רב המאפשר להן לדרוש ולקבל אחוזים גבוהים יותר מהמקובל בחו"ל מנתח המכירה, כלומר הסכום המשולם על כל ספר.

ברוב מדינות העולם, אם באמצעות חוק דומה או בהשפעת כוחות השוק, עומד הנתח של החנות על כ–40% מהמחיר. לדברי מו"ל ישראלי, קודם לכניסת החוק לתוקפו עמד הנתח של החנויות על אחוזים דומים. אלא שחוק הספרים הישראלי לא קבע אחוז מקסימלי מהנתח לקמעונאי, וזה אכן נופח: ספרים חדשים, מעיד אותו מו"ל, מותירים בידי הרשת כ–55% מהמחיר. ספרים במבצע מותירים מחצית ממחירם בחנות. "כדי להרוויח משהו, המו"לים נאלצו להעלות את המחיר", מסביר המו"ל. "גם אני וגם הסופר מתפרנסים מהמכפלה של כמה שקלים לעותק כפול מספר העותקים שנמכר. היום יש לי קצת יותר שקלים לעותק, אבל מספר העותקים נחתך מאז שבוטלו המבצעים. נדפקתי".

כדי להבין את המאבק הנוכחי, יש להלחים את שני הנתונים הללו. מחד גיסא, שוק שמרבית השחקנים בו — הוצאות גדולות, בינוניות וקטנות, סופרים שחלקם בהכנסה על יצירתם הצטמק בגלל מבצעי המכירה הפרועים — שיוועו להסדרת כללי המשחק; מאידך גיסא, ההסדרה החסירה אלמנט מרכזי בשוק, ובנוסף, שחקנים גדולים מאוד, כמו הוצאת כנרת זמורה־ביתן, הושפעו אחרת מהחוק ולטענתם, היו לו השלכות הרסניות על השוק כולו.

"כל מי שבעד החוק, יהיה לו קשה להציג את העובדות שאני מציג, המופיעים בדו"חות ובמסמכים", אומר יורם רוז, מבעלי הוצאת כנרת. "המו"לים הלכו לקרב עם הסופרים. אנחנו בתור מו"ל שיש לו הכי הרבה סופרי מקור, מאות, שילמנו 25% פחות שכר סופרים במחצית השנייה של 2014. יש שניים־שלושה סופרים שלא נפגעו כי הם הצליחו להמשיך למכור אותה כמות ספרים, היתר הצטמקו דרמטית. אנחנו הגשנו לח"כ קיש רשימה של עשרה סופרים — כמה נמכר ספר חדש שלהם לפני ההגנה ואחרי ההגנה (כלומר, לפני קבלת חוק הספרים ואחריו, ג"א) ורובם מכרו שליש. אנשים לא נכנסים לחנויות ספרים, המחירים מפחידים אותם. ספרות הילדים נמחקה, כי הספרים הישנים במבצעים ואין סיבה לקנות ספר חדש ב–60 שקל. אנשים מדירים את רגליהם מחנויות הספרים וחנויות הספרים מגדילות את שטחי הצעצועים ומכשירי הכתיבה".

מתחריך טוענים שהמניע שלך הוא שטחי התצוגה.

חנות של רשת סטימצקי. יחד עם צומת ספרים, הרשת שולטת על כ–80% משוק הספרים צילום: מוטי מילרוד

"הם לא מכרו פחות ספרים? מי שלא אומר שהוא מוכר חצי ממקודם, לא אומר אמת. אנחנו לא מדברים על שטחי מדף, אלא על סופרים. הם מרוויחים יותר בעבור כל ספר, אבל פחות כי הכמות נחתכה לפחות בחצי. החוק פוגע בסופרים שלמענם יצאו למלחמה, ואף אחד לא יגיד אחרת. יש סקציות שלמות של ספרים שלא נוציא יותר. יש סופרים שמוכרים שליש ממה שמכרו קודם, וזה הכל. שמעתי את הביקורת הזאת והיא לא רלוונטית בעיני. השאלה היחידה היא אם זה עוזר לסופרים ואם הם מרוויחים יותר. שלא יסתכלו על מה אני הפסדתי ומה הרווחתי".

יכול להיות שהבעיות שאתה מתאר הן רק מחלות ילדות של החוק? זה מה שטוענים מתנגדיך.

"הם על תקן נביאים? מאיזה כוח הם אומרים את זה, נבואה? או שיהיה יותר טוב או שיהיה יותר רע. עכשיו, אחרי שנה וחצי, רע. הספקולציות רציניות? היום העובדות בשטח רעות ולא תשרוד ככה, אם תחיה על תקוות שמחר יהיה טוב".

נסיבות נוחות לשינוי

יורם רוז, מבעלי הוצאת כנרת זמורה-ביתןצילום: אמיל סלמן /ג'יני

עדויות למידת רצינותו של המאבק המחודש על חוק הספרים אפשר למצוא בכמה מוקדים. לטענת גורמים בענף, הוצאת כנרת שכרה משרד לובינג כדי להכשיר את לבבות הפוליטיקאים לשינוי.

עם או בלי קשר למאבק המתוכנן, הסופר עוזי וייל מספר כי לפני כחודשיים ענה לשיחת טלפון משונה, ש"רצתה לשמוע את עמדתי בנוגע לביטול חוק הספרים. זה היה מוזר מפני שדיברו לא על עמדתי ביחס לחוק, אלא ביחס לביטולו. יותר מזה, המתקשר ניסה לברר באמצעות שאלון אמריקאי כמה חזקה תהיה התנגדותי אם הוא יבוטל. אמירות כמו 'אתה יודע שמי שהרוויח מחוק הספרים לא היה הסופרים', 'אתה יודע שרוב הסופרים הפסידו בגלל החוק'. זה היה לי מוזר". וייל מספר כי כשניסה לברר מטעם מי נעשה הסקר, נענה בתשובה מעורפלת והשיחה הסתיימה. "אם היו שואלים אותי באמת הייתי אומר שהתמלוגים עלו, אבל כולנו מוכרים פחות ספרים", הוא אומר. "החוק לא עבד כי הצד שמרוויח ממנו הוחרג".

עמדה דומה מציג גם הסופר דרור משעני: "אני מתנגד לביטול החוק, אף שהספרים שלי, כמו של אחרים, נמכרים פחות. כל הנימוקים שבשמם מבקשים לבטל את החוק פשוט אינם נכונים. כשנכנס לתוקפו החוק הייתי עורך בהוצאת ספרים. אני יודע לאיזה מצב הביאו אותנו מבצעי 'ארבעה ב–100'. ההוצאות לא היו יכולות להמשיך לתפקד לאורך זמן. שמעתי בשבועיים האחרונים את הנימוקים וזאת שערוריה עד כמה זה מטעה".

הסופר עוזי וייל. התמלוגים עלו, המכירות ירדו צילום: טלי שני

למה מטעה?

"יש מו"לים שטוענים שבגלל החוק מחירי הספרים עלו. החוק לא קובע את מחיר הספר; אם אתה רוצה למכור ספר ב–35 שקלים, אתה יכול. המו"לים נאלצו להעלות את המחיר כדי להרוויח משהו, כי האחוזים שלוקחות הרשתות חונקים אותם. החוק פגום וצריך לתקן אותו, אבל לבטל אותו? צריך לתקן אותו כך ששיעור ההנחה המקסימלי שהרשתות מבקשות ייקבע בו. הפוליטיקאים אומרים שהם רוצים שספר יעלה 25 שקלים. ספר לא יכול לעלות פחות מעלות הייצור שלו".

"מה שקרה הוא שמתנגדי החוק מלכתחילה לא ויתרו על התנגדותם וכבר בקיץ שעבר ניסו להוביל מהלך נגד החוק באמצעות ח"כ איילת שקד", טוען יהונתן נדב, מו"ל ההוצאה הקטנה חרגול. "אותם כוחות חיכו לבחירות כדי שתיווצר קונסטלציה נוחה מבחינתם ועכשיו הם מנסים. אנחנו מרגישים סימנים לשיפור בשוק, אף שהחוק אינו מושלם ויוצר בעיה אחרת. המתנגדים ממשיכים בהתנגדות משום שהם מעולם לא השלימו עם אובדן השליטה הבלעדית שלהם בתצוגה ברשת צומת ספרים. אבל לפני החוק היה מצב של פשיטת רגל או החוק — וזה מה שיהיה אם לא יהיה החוק. חנויות קטנות ומו"לים בינוניים וקטנים יהיו בסכנה רצינית בלי החוק, לא ישרדו, ויהיו במקרה הטוב שתיים או שלוש הוצאות ענקיות, ובמקרה הרע מונופול".

רחלי אידלמן, מו"לית הוצאת שוקןצילום: תומר אפלבאום

זמן התאוששות

ייתכן שלכל ההיבטים האלה יש לצרף עניין נוסף שמסביר את הדחיפות שבמהלך לשינוי החוק כעת. באוגוסט הקרוב ימלאו לחוק שנה וחצי, כלומר — 18 חודשים, שאחריהם יצטרפו לראשונה למדפי הספרים בהנחה ספרים חדשים, שיצאו בתקופת תחולת החוק. החל באוגוסט, ומדי חודש אחר כך, יתוספו עשרות ספרים שיוכלו להימכר במחירים נמוכים. זו, כך נראה, תהיה שעת מבחן נוספת לחוק, והזדמנות לבחון אם העוול המסוים שנגרם למכירת ספרים מוזלים יתוקן. ואגב, מדובר ב"עוול מסוים" בלבד מפני שלדברי גורמים יודעי דבר, כ–35% מכלל הספרים שנמכרים כיום הם ספרים מוגנים, במחירים מלאים. זה נתון חיובי שמצדדי החוק רואים בו הוכחה לכך שהמיתון בשוק הספרים הוא זמני.

"בכל המדינות שחוק כזה נחקק בהן היו זעזועים בשנים הראשונות עד שהשוק התייצב וכולם עברו להרוויח", קובעת רחלי אידלמן, מו"ל הוצאת הספרים שוקן ויו"ר הנהלת התאחדות הוצאות הספרים בישראל. לדבריה, "החוק אינו מושלם, אבל המצב שנוצר נובע מזה שהמו"לים היו שבורים כשהחוק נכנס לתוקפו ולוקח זמן להתאושש ובעיית ההנחה מאפילה על כל הבעיות האחרות. הוצאת כנרת רוצה לחזור ולהציג את ספריה על כל שולחנות התצוגה, לשחד את המוכרים שידחפו את הספרים שלהם. מאז ספטמבר אני מזהה שהשוק בהתייצבות וצריך לתת למנגנונים שלו לעבוד ולאנשים להתרגל. קודם דחפו לך ספרים וקנית שלושה או ארבעה ב–100 שקלים בשביל ספר יחיד שאותו רצית. היום תשלמי 70 שקלים לאותו ספר; ההוצאה לספר הזה שרצית ירדה".

פרופ' מנחם פרי, מו"ל הוצאת הספריה החדשה, מוסיף: "יש דבר אחד שברור לגמרי — יש עלות מינימלית של ייצור ספר וכשמתחילים להגיד שספר צריך להיות זול כמו לחם, זה לא להבין איך מתנהלת ספרות. יש סכום מסוים שספר צריך לעלות ואם זה פחות מזה, פירושו של דבר פשיטת רגל לכולם, חוץ מהוצאת כנרת. זה המצב שהתקרבנו אליו. אפשר להכניס שיפורים רציניים בחוק, אבל ללא ספק זה יהיה אסון לספרות העברית אם החוק יבוטל. הוצאות כמו הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים ועם עובד ייעלמו ונישאר עם ההוצאות שהיו היחידות שהרוויחו מהמבצעים. בעבר הוצאה אחת שיש לה רשת מכרה על חשבון כל יתר ההוצאות, וכעת הגענו לנורמליזציה. אני לא יודע מה האינטרסים של ח"כ קיש, ואני מקווה שהוא עושה דברים מתוך תמימות ואי הבנה. יש גוף אחד שעובד קשה, משקיע בלוביסטים ועובד על ח"כים ועל שרת התרבות. המצב שיוצאים פחות ספרים ופחות ספרי ביכורים הוא מצב נורמלי. היינו במצב שבו אנשים קנו ספרים ששני שלישים מהם הם לא רצו ולא פתחו. הם הוציאו שליש יותר על הספר שהם רצו מלכתחילה. במקום לקנות ספר ב–70 שקלים הם קנו עוד שניים שהם לא רצו ב–100 שקלים".

פרופ' מנחם פרי, מו"ל הוצאת הספריה החדשהצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ