בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיטת הפרקליט

מדוע שילמו יצחק תשובה ועידן עופר מאות אלפי שקלים לרונאל פישר?

מה הקשר בין הטייקון הגדול במדינה, יצחק תשובה, 
עתירת הסרק המכפישה נגד פרופ' איתן ששינסקי, עמותה בעלת מטרות חברתיות והנאשם בפלילים עו"ד רונאל פישר? גילויים חדשים חושפים טפח נוסף בשיטה המתוחכמת של פישר

152תגובות

בשלהי 2010 התחולל אחד המאבקים היצריים ביותר בתולדות המשק הישראלי. מצד אחד עמד טייקון הגז הטבעי העולה יצחק תשובה יחד עם בעלי אינטרסים נוספים. מהצד השני: צמרת השלטון הישראלי, שביקשה לחלק את משאבי הגז הטבעי בין תשובה ושחקנים אחרים לבין הציבור. גם במשחק הזה, שבין הגדולים, הצליח להשתלב במיומנות עו"ד רונאל פישר.

לתפקיד יו"ר הוועדה, שהיתה אמורה לקבוע את חלוקת הרווחים העתידית בינינו לבין ברוני הגז, ליהק שר האוצר יובל שטייניץ את הפרופסור לכלכלה איתן ששינסקי. המינוי הזה כנראה לא מצא חן בעיני להקתו של תשובה. נראה שהשקפת העולם של ששינסקי היתה מוכרת להם. הפרופסור המוערך עמד כבר ב–87' בראש ועדה שהמליצה להטיל מס על רווחי הון בבורסה — המלצה שנגנזה בזמנו. ייתכן שהם חששו שהוא שוב לא ייטה חסד לאילי ההון. במסגרת המאבק שניהל נגד העלאת המיסוי על הגז הטבעי גייס תשובה את משרד יחסי הציבור, שבראשו עומד רונן צור, מנוסה בתחום ומי שניהל בעבר כמה מאבקים ציבוריים מתוקשרים מאוד, כמו הקמפיין של הנשיא לשעבר משה קצב נגד רשויות אכיפת החוק, או אלה שניהלו האחים עופר כנגד ח"כ מיקי רוזנטל (יוצר הסרט "שיטת השקשוקה", שהציג את האחים כמי ששואבים כספי ציבור בעזרת קשרי הון־שלטון).

גדעון לוין ואוליבייה פיטוסי

בתחילת 2010 הקים אחד מידידיו של צור, אלי אבידר, לשעבר מנכ"ל מכון היהלומים, גוף בשם "העמותה לקידום דרך אחרת", שלפי רשם העמותות מטרותיה הרשמיות היו: "הובלת תהליכים שונים בחברה הישראלית, פרסומים תקשורתיים להעלאת תודעה ציבורית, רתימת הציבור להשפעה על תהליך קבלת ההחלטות בישראל".

בין השאר פעלה העמותה יחד עם ועד המורים לערבית בישראל נגד שר החינוך לשעבר גדעון סער, כדי שישיב את הבונוס שניתן באוניברסיטה לתלמידים בוגרי חמש יחידות בערבית, והיתה אחראית לגיוס כספים לקיום שולחנות דיון ברחבי הארץ במסגרת אירועי המחאה החברתית. על פניו היו אלה מטרות ראויות לשמן. אלא שבדרך הסכימה העמותה לשמש כשחקן משנה מופעל על חוט במאבק המיליארדים.

יום אחד התקשר איש יחסי הציבור צור ליו"ר העמותה, אבידר. צור העניק שירותי יחסי ציבור לעמותה פרו בונו במסגרת היכרות ארוכת שנים עם אבידר. באותה שיחה ביקש צור מאבידר שהעמותה תגיש עתירה נגד מינויו של ששינסקי לתפקיד יו"ר הוועדה לקביעת חלוקת היטלי המס על הגז. מה הקשר בין עמותה עם מטרות חברתיות באופיין לבין עתירה שמבקשת לפסול אדם בעל השקפת עולם שמצדדת בחלוקת השלל בין ההמונים לברונים? אל תתאמצו — התשובה היא שאין קשר.

אבידר נעתר לבקשה ובהמשך שידך צור בין העמותה לבין הפרקליט שיועד להגיש את עתירת הסיכול הממוקד בפרופ' ששינסקי: עו"ד רונאל פישר. שנים ספורות לפני כן עמדו פישר וצור משני צדי המתרס במאבק בין האחים עופר לבין ח"כ רוזנטל. צור ייצג את האחים עופר, ופישר שימש כפרקליטו של רוזנטל. הפרקליט הצטייר בסרט "שיטת השקשוקה" כשותף פעיל ונחרץ במאבק בטייקונים. משפט אחד שאמר פישר לרוזנטל במהלך הסרט מקבל היום משמעות חדשה: "אתה יכול להציע להם לקנות ממך את הסרט. הם ישלמו לך לא מעט".

עפר וקנין

אלא שבסיבוב הזה, שעסק במאבק על תמלוגי הגז הטבעי, התייצב פישר, כמו בנשף תחפושות עשוי היטב, לימין ברוני הגז. "פישר ניפנף בהיכרויות שלו עם שופטים ואנשים בצמרת", סיפר אדם שמעורה בפרטים. "לנו היה נדמה שהעתירה הזאת היא הדרך של פישר להתחבר לתשובה". העתירה, שהוגשה בשלהי 2010, כללה טענות קשות ביותר, לכאורה, נגד ששינסקי, שנוסחו בצורה פוגענית. העותרים טענו שהעובדה כי ששינסקי חבר בוועדת ההשקעות של קרנות הנאמנות של בית ההשקעות פסגות, שלהן אינטרסים כלכליים בחברת אמפל שבשליטת יוסי מימן, השותפה בגז המצרי, מציבה אותו במצב של ניגוד עניינים. כלומר ששינסקי לכאורה מעוניין להעלות את המיסוי על גז שיופק בישראל כדי להיטיב עם השקעותיה של פסגות. העותרת גם טענה, כי רעייתו של ששינסקי קשורה לקרן החדשה לישראל, שמקדמת ותומכת בהעלאת תמלוגי הגז.

פישר ניסח את העתירה בלשון בוטה מאוד. כבר בדיון הראשון המליצו שופטי בג"ץ לעו"ד פישר לרדת מהעץ ולמשוך את העתירה המיותרת, אך הוא התעקש להמשיך עד הסוף, למרות האיתות הברור. באותו דיון רמזו השופטים מה דעתם על העתירה. "מדובר באדם שהתנדב בלא לקבל שכר, ניתן לו מינוי, ואז מכפישים אותו, ועוד לא מצרפים אותו כמשיב בעתירה", תקף השופט אשר גרוניס. ששינסקי עצמו הגיש לבג"ץ מכתב, שבו טען כי לא צפה את המתקפה האישית נגדו וטען שהוא נתון למסע דה־לגיטימציה והפחדה.

בפסק הדין העתירה נדחתה כצפוי, והשופטים מתחו ביקורת נוקבת על הסגנון ועל ההשמצות הריקות מתוכן שנועדו להלך אימים על ששינסקי. הם קבעו כי לא היה כל פוטנציאל לניגוד עניינים בשבתו של הפרופסור כיו"ר הוועדה. השופטים אף השיתו על העמותה הוצאות חסרות תקדים: 50 אלף שקל, שיחולקו בין ששינסקי (15,000 שקל) לבין אוצר המדינה. את השתת ההוצאות הכבדות וחסרות התקדים נימקו השופטים כך: "לא היה זה מן הראוי לעשות שימוש בלשון בוטה כלפי ששינסקי, לשם הרתעת גורמים הפונים לבית המשפט בעתירות חסרות שחר, שמטרתן לנצל את במת בית המשפט בדרך בלתי ראויה והן לשם מניעת מצב שבו אנשים ראויים יהססו מלהתמנות לתפקידים ציבוריים בשל החשש, שמא ימצאו עצמם מתגוננים בפני טענות שווא המועלות נגדם בראש חוצות". בדיקה שערך מוסף "הארץ" בשבועות האחרונים הבהירה את שהתרחש מאחורי הקלעים של העתירה הזאת: מי ששילם את שכר טרחתו של פישר בעתירה נגד ששינסקי היה משרד יחסי הציבור של צור וזאת במסגרת הקמפיין שהוא ערך למען תשובה ובמימונו של איל ההון. הנה הקשר בין הטייקון הגדול בישראל לעתירת הסרק המכפישה ולעורך הדין המפוקפק.

אך מתברר כי כאן לא מסתיים הקשר בין איל ההון לבין עורך הדין הנאשם בפלילים. ממסמכים שנמצאים בידי "הארץ" עולה, כי שנתיים וחצי לאחר שהעתירה נדחתה, העבירה חברה אחרת של תשובה, "אלעד ישראל מגורים", 234,000 שקל למשרדו של פישר. כשניסינו להבין את פשר התשלום, השיבה לנו החברה כך: "שכר הטירחה המצוין בכתבה שולם על ידי החברה בתמורה לשירותים משפטיים שניתנו לחברה על ידי עורך דין ממשרדו של רונאל פישר בקשר עם תביעה ספציפית שהגישה אלעד לבית המשפט". חברת דלק, ששכרה את שירותיו של צור, השיבה: "לדלק לא היה קשר להגשת הבג"ץ המתואר בכתבה על ידי רונאל פישר והוא לא הוגש ביוזמתה או במימונה ואנו דוחים כל אמירה בעניין זה".

יו"ר העמותה לקידום דרך אחרת, אלי אבידר, מסר בתגובה: "העמותה ‏שכרה‏ את ‏שירותי ‏עו״ד ‏פישר ‏בשנת‏ 2010 כשעוד ‏היה ‏מוכר ‏ומוערך‏. העתירה‏ נדחתה. ההחלטה‏ לגבי ‏שכירתו ‏נעשתה‏ באישור‏ הגורמים ‏המוסמכים ‏בעמותה‏ ובעצה‏ אחת‏ עם‏ משרד‏ו של ‏רונן ‏צור". צור ביקש שלא להגיב.

סקורסזי הישראלי

במאי 2012 צנח לחשבון הבנק של עו"ד פישר סכום של 290,000 שקל מחברת עופר אחזקות, שבשליטת קבוצת עופר — אלה שבהן הוא נאבק במסגרת ייצוגו את ח"כ מיקי רוזנטל. ניסיוננו להבין עבור אילו שירותים ניתן הסכום הנכבד הוביל אותנו לסיפור הבא: בזמן שרוזנטל עמל על עשיית הסרט "שיטת השקשוקה" הגישה קבוצת עופר תביעת דיבה אסטרונומית נגדו, תביעה שזכתה לגל גינויים, שכן נתפסה כניסיון להלך אימים על עיתונאי. פישר ייצג את רוזנטל. כאשר האחים עופר הפיקו סרט תגובה ל"שיטת השקשוקה" התבטא פישר בסרקזם אופייני: "אני מציע לעידן עופר להיות סקורסזי הישראלי".

בשלב מסוים פנו הצדדים לגישור, שאותו ניהל בהתנדבות מוטי קירשנבאום. לאחר דין ודברים הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי הגיעו להבנות ביניהם וכי משפחת עופר מושכת את התביעה. בפנייה לבית המשפט ציין עידן עופר, כי משפחתו נפגעה קשות מהסרט: "התרופה החוקית העומדת למי שנפגע שמו הטוב היא הגשת תביעה לבית המשפט, וזאת עשינו". עם זאת סייג עופר ואמר: "הביקורת הרחבה שהושמעה כנגד עצם הגשת התביעה וכנגד הסכום הנתבע יצרה רושם מוטעה, הן של רדיפת מיקי רוזנטל והן של פגיעה בחופש העיתונות — תוצאה ציבורית שמעולם לא רציתי, אינני מאמין בה והיא מנוגדת לחלוטין להשקפת עולמי, המכבדת את חופש העיתונות".

ההסכם שהוגש לבית המשפט ודווח בתקשורת לא כלל פיצוי או החזר כספי למי מהצדדים. בתקשורת דווח כי הסיבה לכך היא "כדי שזה לא ייראה כאילו משפחת עופר שילמה לרוזנטל עבור משהו". אך היום מתברר, כי בחסות הסכמה סודית, הצליח פישר לגזור קופון שמן לעצמו. לא רק שהמאבק בעופרים פירסם אותו — הוא גם העשיר אותו. על פי מקורות יודעי דבר, בשלהי הגישור וכחלק מהפשרה למחיקת התביעה, דרשו רוזנטל ופישר מהעופרים החזר על הוצאות משפטיות. בין פישר לבין עורכי הדין של קבוצת עופר הוסכם, כי הקבוצה תוכל להעסיק את פישר עד שנתיים לאחר גמר הגישור, ואם לא יעשו כן עליהם לשלם לו סכום של כ–290,000 שקל. לדברי קירשנבאום, פישר אף דרש שקירשנבאום יהיה ערב להסכם, כדי להבטיח את התשלום מקבוצת עופר, והאחרון הסכים. על פי הידוע לנו, רוזנטל עצמו שילם עבור הייצוג המשפטי לפישר עד אז עשרות אלפי שקלים בלבד.

במאי 2012 צנח הסכום לחשבון הבנק של הפרקליט. מקבוצת עופר נמסר בתגובה: ״הסכום המדובר שולם לבא כוחו של ח"כ מיקי רוזנטל, וזאת עקב הסכם פשרה עם מיקי רוזנטל. במסגרת הסכם הפשרה מחקה קבוצת עופר את התביעה כנגד רוזנטל. מודגש כי המחיקה בוצעה על רקע אווירה ציבורית קשה, אשר הקשתה על ניהול משפט ענייני ועירערה על עצם לגיטימיות התביעה. קבוצת עופר סברה בשעתו כי אין צורך במיצוי ההליכים המשפטיים לאחר שעמדתה של קבוצת עופר הוצגה בהרחבה בתקשורת. יצוין כי הסכום המדובר שולם על פי דרישתם של רוזנטל ובא כוחו בהליך עצמו, בין היתר, בעקבות הוצאות, שנטען כי נגרמו במהלך ההליכים המשפטיים. הסכם הפשרה הושג ונחתם באמצעות הליך גישור שהוביל העיתונאי מוטי קירשנבאום". ח"כ רוזנטל מסר שהוא מנוע מלהיכנס לפרטים מחמת הסכם הסודיות, אך ביקש להבהיר: "לא הסכמתי לקבל שקל לכיסי מן האחים עופר".

דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד

בעשור החולף הצליח פישר לקשור קשרים עם טייקונים, ראשי שלטון, עיתונאים בכירים ושוטרים בצמרת. הם שאיפשרו לו, ללא ידיעתם, כמובן, לפתח ולשכלל לדרגת אמנות את שיטת השוחד המתוחכמת שבגינה הוא נאשם היום. ללא הקשרים והחשיפה הטלוויזיונית הקבועה היה פישר עוד עורך דין בסדר גודל בינוני וספק אם היה מצליח להפיל אנשים ברשתו. נגישות היתה שם המשחק והוא עשה הכל כדי להשיג אותה ולנפנף בה. מדאיג לחשוב שבמעגל הקרוב לפישר היו גם כמה שופטים בכירים, בהם גם שופטי בית המשפט המחוזי גלעד נויטל וצבי סגל. לפני שנתיים פישר אף נפגש עם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, ודיבר על לבו כדי שיבחר בסגל לתפקיד פרקליט המדינה.

דניאל בר און

השופט סגל הכיר את פישר במפגש חברתי. מאז התארח בביתו של פישר כמה פעמים בנוכחות חברים ובני משפחה. במפגשים כאלה, כך על פי עדות אחד המשתתפים, הקפיד פישר להעניק לאורחיו את התחושה שהרבה דלתות פתוחות בפניו. הוא סיפר על קליינטים, כמו השרים מאיר כהן וגלעד ארדן, על כך שעזר לשופטים להתקדם ועל קשריו עם צמרת המשטרה. "הוא סיפר שהוא היה נכנס למשרדי המשטרה ויוצא מהם כמו שעיתונאים נכנסים למערכת עיתון", אומר בכיר המכהן כיום במערכת המשפטית. "זה לא היה משהו שהוא נהג להסתיר, אלא חלק מכרטיס הביקור שלו. חשבתי שהוא נוטה יותר לעסקים מאשר למשפטנות גרידא. מצד אחד, הוא היה חכם וכריזמטי, אחד שיודע לשבות לב, ומצד שני, היה בו משהו מהפכני ומלא הרס עצמי שלא עושה חשבון לאף אחד. זה היה מאוד מסקרן. מי ידע שיש פה סיפור של דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד". השופט סגל לא התייחס בתגובתו הרשמית למפגשיו האישיים עם פישר. מטעמו נמסר, כי "אם מאן דהוא דיבר בזכותו של השופט סגל בעת שהתמודד לתפקיד פרקליט המדינה, הרי שהדבר נעשה ביוזמתו שלו".

במעגל החברתי של פישר ניתן היה למצוא גם את שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל. שני החשודים, שהפכו לעדי מדינה בפרשה הזאת, ע׳ העוזרת האישית של פישר וחוקר המשטרה ערן מלכה, העידו כי נויטל השתתף בארוחות הערב שערך פישר. מלכה אף העיד כי נויטל השתתף בארוחת ערב בביתו של פישר שבועיים לפני המעצר הראשון של הפרקליט. נויטל מסר באמצעות דוברות בתי המשפט, כי "למיטב זיכרונו לא היה בביתו של רונאל פישר במועד האמור. בעבר הרחוק היתה ביניהם היכרות. השופט נויטל לא היה בקשר עם רונאל פישר בשנה החולפת, ולמען הסר ספק, מאז החלה הפרשה".

גם כמה שוטרים בכירים הקיפו את פישר. ״כבר בפגישתנו הראשונה טרחת להזכיר מספר רב של פעמים בכירים ממחלקת החקירות במשטרה שחייבים לך חוב גדול ולכן ביכולתך להפעילם״, כתב לפישר אחד מלקוחותיו. "הוא אמר שהוא מייצג הרבה אנשים בכירים בתחום הפלילי ושיש לו קשרים טובים, הבנתי שיש לו קשרים במשטרה... נכנסנו לשירותים... עמדנו ליד המראות והכיורים והוא אמר לי בלחש כזה: כמה אתה מוכן לשלם כדי שאני אסגור לך את הסיפור... סירבתי לשלם... ביציאה מהשירותים הוא אמר לי: ״צדיקים ממונם חביב עליהם״, סיפר בחקירתו במח"ש אדי בן ליש, מנכ"ל החברה לפיתוח התיירות אשדוד.

פישר ייצג שוטרים רבים והיה מצוי בקשרים טובים עם ניצבים במשטרה, בהם ברונו שטיין וירון בארי, שמשמש כראש אגף התנועה. הקשרים בצמרת מערכת אכיפת החוק הם אלה שהובילו את פישר להיכרות עם החוקר ערן מלכה ולשכלול שיטת השוחד.

ב–2012 התקשר פישר לתת ניצב אבי נוימן, ששימש כמפקד היחידה הכלכלית, וביקש להיפגש איתו בהקדם. נוימן נעתר לבקשה ופישר הגיע למשרדו של הקצין הבכיר יחד עם מתלונן שייצג, שטען שיש בידיו ראיות לפרשת שחיתות בעיריות ראשון לציון ורחובות. נוימן הפקיד את חקירת החשדות על מלכה, תוך שהוא מאותת לו שפישר הוא אחד משלהם. "ערן הוא אחד הקצינים שיותר חיבבתי", סיפר נוימן בעדותו. "את רונאל אני מאוד אוהב ומעריך. בתיק של רוז פיזם הוא התקשר אלי ואמר לי, 'תשמע יש לי יאכטה, תשתמשו בה לחיפושים'. יכול להיות שאמרתי לערן שרונאל הוא כמו חבר שאני מאוד סומך עליו... ייתכן מאוד שאמרתי למלכה להתייחס לפישר כמו חבר בצוות החקירה".

שוטרים רבים השתמשו בשירותיו של פישר. הבכיר שבהם הוא מפקד יאח"ה תנ"צ אפרים ברכה, שנעזר בו בעתירה לבג"ץ נגד מינויו, לאחר שנקבע, כי "הוליך שולל" עבריין שנחקר על ידו והמדינה שילמה לו סכום נכבד כפיצוי. שכר הטרחה שגבה פישר מהחוקר הוותיק עמד על 16,000 שקל בלבד, סכום שנראה גם לחוקרי מח"ש נמוך מאוד. מפקד המחוז הצפוני לשעבר שמעון קורן, שנקבע כי כשל בתפקידו באסון הכרמל, שכר את שירותיו ב–2012 לצורך ניהול המשבר בתקשורת תמורת 9,500 שקל. מהטייקונים הוא לקח יותר. הקירבה לעמדות הכוח, העיוורות לאופיו ההרסני, היתה המומחיות של הפרקליט העולה — עד לנפילה המסחררת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו