שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי
אור קשתי

בישראל יש לפחות 970 קטינות המנוצלות בזנות, המוכרות ללשכות הרווחה ברחבי הארץ. נתון זה מבוסס על דיווחים שהעבירו ב–2014 עובדות סוציאליות, המתמחות בטיפול בנערות במצוקה. עם זאת, במרכזים של משרד הרווחה טיפלו בשנה שעברה רק בכ–300 קטינים המעורבים בזנות, שקיבלו סיוע מיוחד המותאם למצבם. לפי הערכות, עוד כ–250 בנים קטינים מעורבים בזנות, וכן מספר לא ידוע של טרנסג'נדרים. המספר הכולל מגיע, על פי הערכה, לכ–1,250 בני נוער. הגיל הממוצע של כניסה למעגל הזנות הוא 13–14, אך לרשויות ידוע גם על צעירים יותר המעורבים בכך.

איסוף הנתון החדש המתייחס ל–970 הנערות המוכרות לשירותי הרוווחה הוא צעד ראשון, הרחוק מלספק, בהתמודדות הנדרשת עם התופעה של ניצול קטינים לזנות. עד כה לא היו נתונים רשמיים על היקף התופעה, למרות ששורה של ועדות ממשלתיות, הראשונה בהן מ–1997, קבעו כי יש לערוך מחקר בנושא. בהקשר זה כתב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם בדצמבר 2014, כי "משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ועמותות הסיוע מחזיקים באומדנים ובהערכות בלבד, ויש שוני בין הנתונים שמציג משרד הרווחה ובין הנתונים שמציגים הארגונים הפועלים בתחום".

דו"ח מבקר המדינה מתייחס לסקר שעשתה עמותת עלם בסוף 2011, המתבסס על תוכניות של העמותה שנועדו לתת מענה לנוער בסיכון, ולפיו התקבלו דיווחים על 621 בני נוער המעורבים בזנות, שגילם הממוצע הוא 16.7; 471 מהם בנות, 124 בנים ו–26 טרנסג'נדרים. לגבי 441 דווח כי הם בוודאות עוסקים בזנות, בעוד שביחס ל–180 הדיווח הוגדר "קרוב לוודאי". מהנתונים החדשים עולה שהתופעה רחבה יותר.

היעדר המידע אינו ייחודי רק לקטינים המעורבים בזנות — הוא תקף גם לבוגרים. ב–2008 החליט משרד הרווחה לערוך מחקר בנושא, והוא יצא לדרך ב–2010. לדברי מנהלת האגף לשירותי תיקון ונוער מנותק במשרד הרווחה, ציפי נחשון גליק, שורת בעיות — חלקן ארגוניות, אחרות יותר מתודולוגיות — עיכבו את השלמת הסקר. על רקע זה, הוחלט בשנה שעברה שלא להמתין לתוצאות ולהעביר לעובדות סוציאליות המתמחות בטיפול בנערות במצוקה סדנאות המסייעות בזיהוי ואיתור בני נוער המעורבים בזנות, ובדרכי ההתערבות הנכונות.

זונות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, ארכיון
התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, ארכיוןצילום: ניר כפרי

הסדנאות השתמשו בהגדרה רחבה של זנות — לא רק כזו המתייחסת לקבלת כסף אלא גם לשווה־כסף, כגון בגדים, סיגריות, שתייה, בילויים או קורת גג. לאחר מכן חזרו ובדקו העובדות את הנערות המוכרות להן, בהתאם להגדרה המחודשת, והעבירו למטה משרד הרווחה פרטים על 970 נערות הנמצאות בזנות. על פי מחקרים קודמים, שיעור הבנים הנמצאים בזנות הוא כ–25% מהנתון המקביל בקרב בנות, כך שלמספר זה יש להוסיף כ–250 בנים.

לדברי נחשון גליק, רק בחמש רשויות מקומיות פועלות מסגרות לטיפול בקטינים הנמצאים בזנות. "המרחבים הפתוחים", כפי שמכנים במשרד הרווחה את המסגרות הללו, מציעיםבעיקר טיפול אישי וקבוצתי. כ–300 קטינים — כשליש מהנערות המוכרות לשירותי הרווחה וכרבע מההיקף המשוער של זנות קטינים — קיבלו בשנה שעברה סיוע במרכזים אלה. "אפשר לשער שגם מי שלא הגיע למרכזים קיבל סיוע כלשהו, כי הם מוכרים ללשכות הרווחה", אומרת נחשון גליק, "אבל חשוב להבין שעבור הנערות והנערים האלה לא מספיק קשר רגיל עם עובד סוציאלי. העובד חייב להיות מצויד בכלים ובמענים ספציפיים לטיפול בזנות של קטינים: ללמוד איך להתעקש ולא לוותר כשהנערה לא מגיעה למרכז הסיוע, לתת לה מקום לאכול, להתרחץ, ולפעמים לדאוג גם לבגדים או לקונדום".

ב–2012 הגישה נחשון גליק תוכנית למשה כחלון, אז שר הרווחה וכיום שר האוצר, לטיפול כולל בזנות קטינים. התקציב הנדרש היה כ–30 מיליון שקלים, אך משרד האוצר התקשה למצוא את הסכום. בלית ברירה, צומצה התוכנית המקיפה לכזו שהסתפקה בחמישה מיליוני שקלים, להם דאג שר הרווחה הקודם, מאיר כהן. לאחרונה התחדשו הדיונים בין משרדי הרווחה והאוצר: כעת מדברים הצדדים על כעשרה מיליון שקלים להרחבת המענים לצעירים המעורבים בזנות.

במשרד הרווחה אומרים כי המחקר רחב ההיקף על תופעת הזנות אמור להתפרסם בחודשים הקרובים. תקציב המחקר, ששותף בו גם המשרד לביטחון הפנים, עומד על כ–1.2 מיליוני שקלים. לדברי גורמים הבקיאים בנושא, העיכוב בהשלמת המחקר גרם, בין השאר, לעיכוב בגיבוש פתרונות — למשל בהקשר של בנים הנמצאים בזנות — ולתקצובם.

"מדובר במחקר ראשון וייחודי בסוגו שכרוך במורכבות ובקשיים מתודולוגיים ובירוקרטיים רבים ולא פשוטים", אומרים בתגובה במשרד הרווחה, "מדובר באוכלוסייה שקשה מאוד לגייסה לשיתוף פעולה ולהתאים לה את שיטת המחקר. המחקר נמצא כעת בשלביו הסופיים וכולל ארבעה חלקים: סקירת ספרות מקיפה לתופעה בארץ ובעולם; סקר עמדות הציבור, שפורסם בדצמבר 2014; סקר לאומי לבחינת היקף התופעה ומאפייניה; ומחקר הערכה של תוכניות טיפול קיימות".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ