שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין
"הצרפתי"צילום: Jerome MACE / גלובוס מקס
אורי קליין
אורי קליין

"הצרפתי", השם המקומי שניתן לסרטו של סדריק חימנז "La French", והשם האנגלי שניתן לו, "The Connection", משייכים אותו מיד לאחד הסרטים האמריקאיים הידועים ביותר משנות ה-70, "הקשר הצרפתי" של הבמאי ויליאם פרידקין.

"הקשר הצרפתי" הוא הכינוי שניתן לפרשת הסחר בסמים הידועה ביותר, שראשיתה היתה כבר בשנות ה-30, אחד ממרכזיה העיקריים היה במרסיי, והיא הציפה את ניו יורק בסמים. הפרשה ממשיכה להעסיק את הזיכרון ההיסטורי והקולנועי. סרטו של פרידקין – שזכור בין השאר בזכות מרדף המכוניות המסעיר ביותר עד אז שנכלל בו – לא היה היחיד שעסק בה. ב-1975 ביים ג'ון פרנקנהיימר סרט המשך ל"הקשר הצרפתי", שהיה מלהיב פחות וקודר יותר מסרטו של פרידקין (ולא זכה להצלחה), וכעת מגיע לאקרנים סרטו של חימנז, שמציג כיצד הפרשה לכאורה הסתיימה.

במרכז סרטיהם של פרידקין ופרנקנהיימר עמדה דמותו של השוטר הפיקטיבי פופאי דויל, בגילומו המופתי של ג'ין הקמן, שבאופן שבו הוא עיצב את דמותו של דויל שידר מסר של יעילות משטרתית ברוטלית. במרכז סרטו של חימנז ניצבת דמותו של שופט ששמו פייר מישל (ז'אן דיז'ארדן), שנשלח באמצע שנות ה-70 למרסיי כדי ללכוד את גאטאן זאמפה (ז'יל ללוש), שעומד בראש רשת הסחר בסמים ועד עתה התחמק ממאסר (במלים אחרות, "הצרפתי" יכול להיחשב למעין סרט המשך נוסף לשני סרטי "הקשר הצרפתי" שקדמו לו). מישל היה שופט בבית דין לנוער, הוא פגש בני נוער שנפלו קורבן לסמים ולפיכך סבורים מפקדיו שתהיה לו גישה נכונה למבצע הכוללת מפגש עם מכורים צעירים רבים.

בעוד שסרטיהם של פרידקין ופרנקנהיימר ביקשו להציג את סיפור "הקשר הצרפתי", שמחבר בין ארצות הברית לצרפת, מזווית אמריקאית, סרטו של חימנז מנסה לעשות זאת מזווית צרפתית. אבל השפעתם של סרטי הגנגסטרים והפעולה האמריקאיים ניכרת בו ובמידה מסוימת מסירה ממנו, למרות יעילותו, את האופי הלאומי שהיה יכול להיות לו. לפעמים הוא נדמה כחיקוי לסרט פעולה משטרתי עשוי היטב תוצרת אמריקה.

"הצרפתי"צילום: Jerome MACE / גלובוס מקס

אחת הבעיות של הסרט היא שלדיז'ארדן אין יכולת לשדר את המורכבות האנושית והמקצועית שטענה את שני סרטי "הקשר הצרפתי" האמריקאיים ודמותו של מישל נותרת לפיכך שטוחה. שטיחות זו כוללת גם את תיאור יחסיו עם המקורבים לו, כולל אשתו (סלין סאלט), שתפקידה מסתכם בעיקר בתלונות על כך שבעלה מקדיש את רוב זמנו לעבודתו, מזניח את משפחתו ומסכן את עצמו ואת משפחתו.

העלילה המסועפת מאוד של הסרט, שלא תמיד קל לעקוב אחריה, נעה בין תיאור פועלו של מישל לזה של זאמפה. כאן עשה חימנז דבר משונה, שאיני יודע אם הוא מקרי או מכוון. יש דמיון חזותי ניכר בין שני כוכבי הסרט, דיז'ארדן, המגלם את נציג החוק, וללוש, המגלם את ראש מערכת הפשע. הם גם מעוצבים בצורה דומה מבחינת לבושם ותסרוקתם, כך שיש רגעים אפילו שבהם הסרט עובר מהאחד לאחר, שבשניות הראשונות לא ברור לצופים את מי הם רואים. אם חימנז ניסה באופן הזה, כפי שנעשה בסרטי פשע אמריקאיים רבים, להציג את הדומה בין איש החוק לפושע מבחינת השאפתנות המניעה אותם, הרי כאן זה חסר הצדקה רעיונית. הניסיון נכשל משום שדמותו של זאמפה והופעתו של ללוש מרתקות יותר מדמותו של מישל והופעתו של דיז'ארדן.

בסרט אין ייחוד רב מבחינה סגנונית. משהו בחוסר ייחוד זה משרה עליו יובש עובדתי שהופך אותו לדו"ח יותר מאשר ליצירה קולנועית בעלת מעוף. יש בו סצינות צפויות ובנאליות מבחינה ז'אנרית, אך יש בו גם סצינות עשויות היטב שגורפות את הצופים לתוכו. הוא גדוש בתככים פנים־ארגוניים, הן במשטרה, שחוסר האמון, הבוגדנות והשחיתות ששולטים בה מאיימים להכשיל את משימתו של מישל, והן בארגונו של זאמפה, שהוא גם בעליו של דיסקוטק שמושך אליו את בכירי מארסיי (הסצינות בדיסקוטק מזמנות לחימנז את האפשרות להשמיע כמה מלהיטי שנות ה-60 וה-70, בהם

"הצרפתי"צילום: Jerome MACE / גלובוס מקס

"Bang, Bang", להיטה של ננסי סינטרה, הפעם בגרסתה הצרפתית של הזמרת שילה, שקוונטין טרנטינו עשה בו שימוש כה אפקטיבי בסרטו "להרוג את ביל". האם זו מחווה?)

סרטו של חימנז גדוש בדמויות משנה שמעוצבות היטב, גם שוטרים וגם פושעים, ואחת הדמויות המרשימות היא של פושע מסומם המכונה "המשוגע" שמגלם היטב השחקן הרבגוני בנואה מאז'ימל.

לסיכום, "הצרפתי" אינו משתווה לשני סרטי "הקשר הצרפתי" שקדמו לו. אין לו ההשראה שהניעה שני סרטים אלה ונבעה מאישיותם הייחודית של יוצריהם המוכשרים, אבל יש בו מידה של יעילות קולנועית שהופכת אותו לסרט פשע. הוא אולי לא ייזכר לאורך זמן, אך מגבלותיו ואפילו אורכו, 135 דקות, אינם ממוטטים אותו.

"הצרפתי". בימוי: סדריק חימנז; תסריט: סדריק חימנז, אודרי דיוואן; צילום: לוראן טאנגי; מוזיקה: גיום רוסל; שחקנים: ז'אן דיז'ארדן, ז'יל ללוש, סלין סאלט, מלאני דוטיי, בנואה מאז'ימל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ