מחקר חדש: ראיות של מז"פ מוטות פעמים רבות בשל זהות החשודים - הארץ -

מחקר חדש: ראיות של מז"פ מוטות פעמים רבות בשל זהות החשודים

הראיות שמביאים אנשי הזיהוי הפלילי לביהמ"ש מוטות בשל מידע שיש להם על התיק — כך טוען מחקר חדש, שמעורר את השאלה אם לא רצוי להפריד בינם לחוקרים המפענחים את הפשע

יניב קובוביץ
יניב קובוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

בימים אלו שוקדים בסנגוריה הציבורית על בקשה למשפט חוזר לעובדיה שלום, שמרצה עונש מאסר על רצח עורך הדין שמואל לוינסון באוגוסט 1994. חצי שנה אחרי שלוינסון נמצא מת בביתו, עם סימני ירי ואלימות על גופו, נעצר שלום, נרקומן ועבריין רכוש. בחקירתו הוא אמר תחילה שחבר שלו עשה את המעשה, אחר כך שינה את גרסתו ואמר שהוא היה יחד עם החבר והתעמת עם הקורבן. "למשטרה לא היה דבר־מה נוסף מלבד ההודאה שלו, כפי שזה מתחייב כדי למנוע מאנשים להעיד על דברים שלא עשו בגלל לחצים או משבר נפשי", אמרה בשבוע שעבר ל"הארץ" עורכת הדין קרן אבלין הרץ מהסנגוריה הציבורית. "ביקשו ממנו להביא את האקדח שהיה בזירה ואת התכשיטים, והוא לא ידע לתת להם כלום".

והנה, בחקירה נמצא נמצא סמוך לחלון ממנו נמלט הרוצח כובע גרב, ששימש כנראה את הרוצח. המשטרה שלחה אותו למז"פ, ומומחה לשיער של המשטרה קבע חד־משמעית שעובדיה שלום חבש את הכובע. על סמך ההודאה והתאמת השיער הוא הורשע ונגזר עליו מאסר עולם. בזמן המשפט עדיין לא היתה למכון לרפואה משפטית אפשרות לבצע דגימות דנ"א משיער, אבל שלום ערער. במהלך המשפט, ב–2012, ביקש עורך דינו לבחון שוב את התיק של שלום. "נמצאה מעבדה באנגליה שיודעת להפיק דנ"א מהשיער ושלחו את השיער לאותה מעבדה באישור בית המשפט", אמרה עו"ד אבלין הרץ. "הבדיקות הראו שהשערות לא היו של עובדיה שלום, בניגוד לקביעה של מז"פ". היא סבורה כי המומחה להשוואת שיער במז"פ "הכיר את התיק וידע ששלום הוא החשוד המרכזי, וידע שהוא הודה. על פניו, הוא ידע שמצופה ממנו רק להתאים לכך את הממצאים". ובכל זאת, בית המשפט פקפק בתוצאות החדשות בשל הזמן שחלף, ובימים אלו ממתינים בפרקליטות להחלטתו אם לפתוח במשפט חוזר שבו ייבחנו הממצאים מחדש.

ד"ר איתיאל דרור לא יופתע אם יתברר לבסוף שאדם אחר חבש את הכובע, לא עובדיה שלום. דרור, ד"ר בפסיכולוגיה בוגר אוניברסיטת הרווארד, חוקר את הסיבות לטעויות של חוקרי הזיהוי הפלילי. כבר למעלה מעשור הוא מתריע כי התוצאות של בדיקות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) עשויות להיות מושפעות מהמידע שהחוקרים נחשפים אליו.

"בניגוד למקובל לחשוב, המסקנות של המומחים הפורנזיים הן סובייקטיביות, לא אובייקטיביות". אמר ד"ר דרור ל"הארץ". לדעתו, "זה לא נעשה בזדון ולא בכוונה להכשיל חקירה או לעזור לחקירה. החוקרים פשוט חשופים למידע רב ויש לכך השפעה גדולה על התוצאות שיתקבלו במעבדות שלהם. מוח האדם הוא לא מצלמה שמקפיאה מצב — אנחנו נותנים פרשנות למידע שיש לנו. החוקרים מושפעים בלי שהם יבחינו בכך".

דרור, בנם של פרופ' יחזקאל דרור, חתן פרס ישראל למדעי המינהל, ופרופ' רחל אלבוים דרור, היסטוריונית וזוכת פרס א.מ.ת. בחינוך, מתגורר בלונדון ומלמד ב־UCL (University College London). מחקריו מתפרסמים בכתבי עת מדעיים והטענה שלו מגובה במחקר מקיף שעשה בקרב חוקרי זיהוי פלילי בעולם. דרור פנה לחוקרים פורנזיים שנתנו עדות בבית המשפט על תוצאות בבדיקותיהם במקרים שהתרחשו בעבר, ונתן להם לבדיקה אותם חומרים פורנזיים — טביעות אצבע וממצאים אחרים מזירות הפשע — אך בלי סיפור רקע. "הם לא ידעו מה המקרה ומי החשוד, אלא רק התבקשו לבצע התאמות מעבדתיות", אומר דרור. הוא גילה כי ברוב המקרים התוצאות היו שונות, או הרבה פחות נחרצות, מאלה שעליהן העידו החוקרים בבית המשפט. לדבריו, "בחלק גדול מהמקרים הודו החוקרים הפורנזיים ששמעו על הודאה של החשוד עוד בזמן החקירה, או שקיבלו הרבה מאוד מידע מהחוקרים על התקדמות החקירה".

הוא מרצה לפני שופטים, שוטרים וארגונים גדולים בעולם, אך כישראלי חשוב לו להפיץ את הבשורה כאן. "קיימתי סדרה של הרצאות לשופטים בבית משפט העליון בבריטניה, והם הקשיבו ומצאו שיש לבדוק את הנושא בצורה משמעותית", הוא אומר. "בישראל השופטים עוד לא מקבלים את זה".

לפי המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ, ביותר מ–22% מתוך 1,656 המקרים המתועדים במרשם הלאומי להרשעות שווא, שמנהל בית הספר למשפטים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב, הוגשה במשפט ראיה מדעית שגויה או לא מבוססת. לדבריה, "בשל אופיין ה'אובייקטיבי' כביכול של אותן ראיות, נוטים בתי המשפט לייחס להן משקל רב" ולכן קשה לדעתה להפריז בחשיבות מחקרים "החושפים את ההטיות הקוגנטיביות העלולות לשבש את ממצאי אותם מומחים, ובמקרים מסוימים אף להפחית באופן ניכר, אם לא בכלל, את משקל אותן ראיות קלאסיות, כגון טביעות אצבע ובדיקות דנ"א". היא קראה לחוקרי מז"פ ללכת בעקבות עמיתיהם במעבדות פורנזיות רבות בארה"ב, ולבחון מחדש את נוהלי העבודה, כדי למנוע הטיות, והוסיפה כי "חובת משטרת ישראל לעשות ככל שביכולתה למנוע זיהום קוגנטיבי של ראיות העלולות להביא להרשעתם של חפים מפשע".

מדובר המשטרה נמסר בתגובה כי "מבלי להתייחס למחקר זה או אחר, תפיסת העבודה במשטרה שונה מהתיזה הזאת, שהיא רק אחת מגישות רבות ומגוונות". עוד נמסר כי בזיהוי הפלילי במשטרה עוסקים "מומחים בעלי שם עולמי, המבצעים בדיקות מדעיות ברמה מקצועית מהגבוהות בתחום. יתרה מכך, הממשק והחלפת מידע מושכלת בין גורמי הזיהוי לגורמי החקירה, חיוני לניהול חקירה ממוקדת ואפקטיבית".

אבל יש עוד מקרים שמצביעים על כך שהמחקר הפורנזי חשוף להטיה סובייקטיבית. בפיגוע ברכבות בספרד ב–2004, שנהרגו בו 191 בני אדם, התגלה בסריקה של כוחות המשטרה מטען שלא התפוצץ ונשלח לבדיקה במעבדת האף־בי־איי בארצות הברית. בספרד נמשך בינתיים המצוד אחר מבצעי הפיגוע ונעצר עורך דין מוסלמי ממוצא מצרי. כוחות הביטחון הספרדיים שלחו טביעות אצבע שלו לאף־בי־איי, וציינו שהן שייכות לחשוד המרכזי שלהם. תוצאות המעבדה הראו התאמה בין הטביעות של החשוד לאלה שנמצאו על המטען שלא התפוצץ. אבל כעבור ימים ספורים, בעקבות מידע מודיעיני, נלכד מי שבאמת ביצע את הפיגוע. למרבה הפלא, גם טביעות האצבע שלו התאימו לאלה שנמצאו על המטען שלא התפוצץ. בעקבות המקרה הקים האף־בי־איי ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא.

ד"ר דרור אומר ש"חוקרי הזיהוי הפלילי חייבים לקבל מידע, אין להחסיר מהם דבר — השאלה היא איזה מידע. חוקר מז"פ לא צריך לדעת אם החשוד הודה ואם יש או אין עדי ראייה. הוא גם לא צריך לדעת מה ראו העדים. חוקר הזיהוי הפלילי צריך לקבל את הממצאים מהזירה כפי שהם, בלי סיפור מסגרת, ולקבוע מה המסקנות שלו. כל מידע נוסף ישפיע על התוצאה של הבדיקה".

מהו מידע חשוב לפי דרור? "למשל, אם המשטרה מצאה אקדח שבוצע בו פשע והוא נמצא באדמה, ומאז האירוע ירדו גשמים ונוצרה חלודה. חשוב לדעת מה עבר על הממצא מאז שהיה בזירה, לא חשוב לדעת באיזה בנק בוצע שוד, מי נורה מהאקדח ומי לדעת החוקרים לחץ על ההדק".

דרור אומר שטעויות דומות נעשות גם בנתיחות לאחר המוות, במכון לרפואה משפטית, בחיפוש אחר ממצאים שיחזקו את טענות הפרקליטות או הסניגוריה. "כשלמכון לרפואה משפטית מגיעה גופת אדם שנורה, אני רוצה שהמנתח יגיד מאיפה הוא נורה ומאיזה טווח. אסור שהמנתח יידע שהגופה שלפניו היא של שודד בנק שנורה כשעמד מול השוטר, כדי שלא יידע מראש שהוא נורה מלפנים. אסור שיידע שהאיש נורה במרדף משטרתי, כדי שלא יסיק מראש שנורה מאחור. חשוב שהגופה תיבדק ללא סיפור המסגרת של חוקרי המשטרה".

פרופ' יוסי אלמוג, מומחה למדע וכימיה פורנזית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עמד עד שנת 2000 בראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל. הוא מכיר היטב את הנושא. לדעתו, "התזה של ד"ר דרור היא ללא ספק מבוססת וזה הוכח במחקרים שהוא עשה עם מומחים מכל העולם. אך הסיכון לטעות קטן יותר ככל שהממצאים הפורנזיים שנאספים מהזירה טובים וחזקים". עם זאת, אלמוג אומר ש"הרבה פעמים אנשי מז"פ מקבלים הוראות או הצעות מאנשי החקירות, שמבקשים להשוות נעליים או סימנים בליסטיים על קליע בזירה או לגבי חשוד ספציפי".

אלמוג ודרור טוענים שלא ניתן לנתק באופן מוחלט את אנשי המעבדה מהכוחות בשטח. למעשה, מרגע שנודע על המקרה, אנשי המז"פ והחוקרים נמצאים יחד, משלב איסוף הראיות ובניית סיפור המקרה. "אין אפשרות לניתוק טוטאלי, אבל צריך, במידת האפשר, ליצור חיץ כך שאיש הזיהוי הפלילי לא יהיה חשוף לכיווני החקירה", אמר אלמוג. לדבריו, הדרך להקטין את הסיכון לטעות היא "להקטין את החשיפה של אנשי המז"פ לחוקרים, למפקדים ואפילו לתקשורת". דרור אף סבור שיש להפריד בין חוקרי המז"פ שבאים לזירת האירוע לאסוף ממצאים, לאלה שבודקים אותם במעבדות, מפני ש"אנשי הזיהוי הפלילי בזירה מגיעים יחד עם חוקרי המשטרה ואנשי המודיעין". בבריטניה ומדינות אחדות בארה"ב החליטו להוציא את המעבדות מהמשטרה ולעבירן לאחריות משרד המדע, אומר דרור. בארה"ב זה לא הצליח. בוושינגטון הקימו מעבדות חיצוניות למשטרה בעלות 250 מיליון דולר, הוא אומר, "וכעת נמצא שחוקרי המעבדה בכל זאת חשופים למידע מעורכי דין, קליינטים, חברות מסחריות — הם לא פועלים בחלל ריק". בבריטניה הופרטו המעבדות וגם שם יש מידע שמגיע למעבדות ועשוי להשפיע על התוצאה. "כשאני בודק את העבודות של הסטודנטים שלי, אני בודק רק אם התשובה נכונה או לא, אבל אני מושפע מהיחס שלי לסטודנטים, לטוב או לרע. לכן, במקומות שאני סבור שיכולה להיות השפעה, אני מבקש מקולגה לבדוק את המבחן של אותו סטודנט".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ