שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בסך הכל הסכם טוב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

המאבק על אישור הסכם הגרעין עם איראן אולי תם, אך לא נשלם. גם לאחר שההסכם יאושר על ידי הקונגרס, יהיה צורך במעקב בינלאומי על מנת לוודא שהוא ממומש באופן מלא וללא סטיות. זוהי אחריותם של כל החתומים על ההסכם. ישראל חייבת להיות מעורבת ושותפה פעילה במעקב הזה, וזאת בתיאום הדוק עם ארצות הברית.

בפרק המבוא להסכם, הנקרא JCPOA, מופיעה התחייבות שהיא אבן היסוד של ההסכם: "איראן חוזרת ומאשרת, כי לעולם לא תחתור להשגת נשק גרעיני, לא תפתח ולא תרכוש נשק גרעיני". ההסכם, על כל פרטיו ונספחיו, נועד להבטיח שהתחייבות זו תמומש.

האם איראן תכבד את ההסכם כלשונו? האם תנסה לנצל את הנקודות המעורפלות משהו שקיימות בו על מנת להמשיך ולקדם — אולי ביתר זהירות ובמישור היותר תיאורטי — את יכולותיה הגרעיניות? האם תוכל לצבור אורניום מועשר בחשאי? מה יקרה מקץ 10 או 15 שנים, כאשר איראן תוכל לחזור ולהעשיר אורניום? האם תגביר את תמיכתה בארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס כאשר יבוטלו הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה? והאם יכולות הפיקוח של סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, די בהן כדי להתמודד עם התחכום האיראני, שכבר הופגן בעבר?

ניסיון להתמודד עם השאלות החשובות הללו מעלה את המסקנות הבאות:

מסלול האורניום המועשר, כך נראה, מבטיח שב–15 השנים הבאות לא יהיה באיראן מלאי של אורניום מועשר אפילו כדי פצצה אחת. האפשרות לפתח פלוטוניום סוכלה, כך נראה, לנוכח הפיכתו של כור המים הכבדים לכור מים קלים, שמיועד למטרות מחקר.

שלושה מסלולים מאפיינים את הפעילות להשגת נשק גרעיני: מסלול האורניום המועשר, מסלול הפלוטוניום ומסלול פיתוח הנשק. מסלול פיתוח הנשק הוא הרגיש ביותר, ובו ניתן להעלים פעילויות חשובות. אחד המוקדים שלו, שנחשפו חלקית, היה פיתוח חומרי נפץ מתקדמים בבסיס הצבאי בפארצ'ין. מוקד נוסף הוא המחקר העוסק בפיצוץ גרעיני בעזרת סימולציות ממוחשבות. ההסכם כולל איסור ברור על פעילות שתורמת לשכלול היכולות לפיתוח נשק גרעיני, ומציין במפורש שעל איראן נאסר לפתח תוכנות מחשב שעושות סימולציה של פיצוץ גרעיני ופיתוח של פיצוץ רב־מוקדי של חומרי נפץ, שהוא התנאי להפעלת פיצוץ גרעיני בשיטת הקריסה (אמפלוזיה). על פי ההסכם תגיש סבא"א עד סוף דצמבר 2015 חוות דעת לגבי התשובות של איראן בעניין פיתוח הנשק בעבר ובהווה. אם התשובות לא יספקו אותה, תהליך הסרת הסנקציות ייעצר.

מנכ"ל סבא"א, יוקיו אמאנו, חתם ביחד עם מנכ"ל הוועדה האיראנית לאנרגיה אטומית על "מפת דרכים", שמגדירה את הצעדים שעל איראן לנקוט על מנת להבהיר את "הנושאים הפתוחים" בתוכנית הגרעין שלה, ובעיקר את נושא פיתוח הנשק. איראן תאשר את "הפרוטוקול הנוסף" של האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני — NPT — וכך יוכלו פקחי סבא"א להיכנס לכל אתר שיבחרו בלא התראה ומבלי שאיראן תוכל לעצור בעדם, גם אחרי שיחלפו 15 השנים המצוינות בהסכם.

באופן כללי, מדובר, אפוא, בהסכם ברור דיו, גם אם יש בו כמה נקודות המאפשרות לאיראן להציג פרשנות שונה. אפשר לומר, כי הסכם הגרעין פותר — אם ימומש כראוי — את בעיית התגרענותה של איראן, אך לא את בעיית התמיכה שהיא מעניקה לטרור, לחמאס ולחיזבאללה.

חשוב לזכור, שכוחו של ההסכם טמון במימוש כל סעיפיו. לשם כך יש צורך באיחוד בין כל הגורמים העוסקים במעקב ובאימות. במסגרת זאת לא צריך להירתע מפני הפעלת מאמץ מודיעיני ממוקד ויעיל. ארצות הברית תצטרך להשקיע מחשבה ומאמץ כדי לשמור את השותפות להסכם במעמד של מלוות ומגבות. לסבא"א תפקיד חשוב ביותר במימוש הפיקוח על ההסכם, והיא צריכה לקבל את תמיכת שש המדינות החתומות עליו. כבר עתה הכריז מנכ"ל סבא"א על תוספת תקציב והכפלת מספר הפקחים שייתוספו לאלה המוצבים באיראן.

ומה צריכה ישראל לעשות? עליה לשוב ולטפח את שיתוף הפעולה האינטימי וההדוק עם ארצות הברית; קשרים טובים עמה בכל הדרגים יסייעו לה להשתלב במאמצי הפיקוח על מימוש הסכם הגרעין. הקשרים עם ארצות הברית ועם מדינות מובילות בעולם ובמזרח התיכון יועילו גם להגברת המודעות לתמיכה האיראנית בחמאס ובחיזבאללה, ולהתמודדות עם הטילים ארוכי הטווח של איראן. אם תשכיל לעמוד בדרישות הללו, יתרמו הסכם הגרעין והקשר המתהדק מחדש עם ארצות הברית לביטחונה של ישראל.

בסופו של דבר, אפשר לסכם ולומר, שבהסכם הגרעין טמונים יותר סיכויים מאשר סיכונים. הסבירות שאיראן תשיג נשק גרעיני בשנים הקרובות נמוכה מאוד, ולעומת זאת מימוש ההסכם יתרום לביטחון ישראל, ירגיע את המדינות באזור ויתרום לחיזוק מעמדה של ארצות הברית.

הכותב הוא תא"ל בדימוס, ובעבר כיהן כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ