בין פיוס לחקירה פלילית: סרי־לנקה מתמודדת עם עברה

האו"ם צפוי לקרוא החודש להקמת בית משפט בינלאומי שיעסוק במלחמה שהתחוללה במדינה. אופיו יהיה פשרה בין דרישת המערב להעמיד לדין את פושעי המלחמה, לרצון סרי לנקה בוועדת פיוס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שלומי יאס

השבוע נפתח בז'נבה המושב ה-30 של מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקר פשעי המלחמה שבוצעו בסרי לנקה במלחמת האזרחים. על בסיס דו"ח שפרסמה השבוע המועצה, צפוי האו"ם לפרסם בסוף החודש החלטה שתקרא להקמתו של בית משפט שיעמיד לדין את האחראים לפשעים המחרידים. אופיו של בית המשפט, כזה שיורכב מנציגים של הקהילה הבינלאומית ונציגים סרי לנקים, נותן ביטוי לתהליך ארוך שנים: מצד אחד דרישתן של מדינות המערב לפתוח בחקירה פלילית ו/או בינלאומית ומצד שני רצונה של סרי לנקה לאמץ את מודל ועדת האמת והפיוס של דרום אפריקה.

בשלושת העשורים של המלחמה בין הרוב הסינהאלזי למיעוט הטמילי וארגון המורדים "הנמרים הטמילים" נהרגו יותר ממאה אלף אזרחים. מאות אלפים נעקרו מבתיהם ורבים נוספים נחטפו, נאנסו ועונו. סיום המלחמה היה אכזרי במיוחד: האו"ם קבע כי בחודשי הלחימה האחרונים בלבד נהרגו יותר מ-40 אלף אזרחים, רובם טמילים. לאחר 2009, אז הסתיימה המלחמה, נדדה המערכה משדות הקטל של סרי לנקה לז'נבה. המיעוט הטמילי באי ומדינות המערב תבעו הקמת ועדת חקירה בינלאומית, אך ממשלת סרי לנקה התעקשה על הקמתה של ועדת חקירה פנימית שתתבסס על מודל הפיוס של דרום אפריקה, אשר אינו קורא להעמדה לדין פלילי. חרף האלימות הקשה בזמן המלחמה שהתחוללה בין השנים 1976 ל–2009, עד כה קיבל האו"ם שלוש החלטות בלבד העוסקות בהעמדתם לדין של האחראים – מספר זעום ביחס למספר הנפגעים במלחמה, וכן בהשוואה להחלטות המתקבלות בעניינן של מדינות אחרות. ההחלטה האחרונה התקבלה במארס 2014 והיתה הראשונה שקראה לפתוח ב"חקירה מקיפה של הפרות זכויות האדם והחוק הבינלאומי, וכן ביצוע פשעי מלחמה לכאורה על ידי ממשלת סרי לנקה ו"הנמרים הטמילים" בשלבים האחרונים ללחימה".

נזיר בודהיסטי מניח פרחים לזכר אנשים שנעלמו בסכסוכים אלימים בסרי לנקה, בבירה קולומובו, באוקטובר אשתקדצילום: אי־פי

במארס 2015 היתה אמורה לעבור החלטה רביעית, אלא שהתוצאות המפתיעות של הבחירות לנשיאות שהתקיימו בינואר שינו באופן דרמטי את המפה הפוליטית באי. עשור של שלטון הנשיא מהינדה רג'פקסה הסתיים עם היבחרו של מייטריפלה סיריסנה, שמינה לראשות הממשלה את ראניל ויקרמסינגה הידוע כפרו־מערבי. סיריסנה העביר את התיקון ה-19 לחוקה שעיקרו צמצום כוחו של מוסד הנשיאות, ובמאי האחרון זכו הטמילים למחווה נוספת בדרך לפיוס: יום השנה השישי להכרעת ארגון המורדים "הנמרים הטמילים" צוין לראשונה כ"יום זיכרון" ולא כ"יום ניצחון". מאוחר יותר קרא סיריסנה לבלימת ההלוואות מסין ונועד עם שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי. בניגוד לקודמו, שהתנגד בתוקף לוועדת חקירה בינלאומית בהשתתפות האו"ם וטען כי עצם הדרישה היא התקפה על ריבונותו של האי, אותת סיריסנה כי ממשלתו תשתף פעולה עם האו"ם. צעדים אלה הביאו לשינוי במגמה מצד המועצה, שהסכימה לדחות את פרסום הדו"ח ממארס לספטמבר.

נציגה של ארה"ב במועצת האו"ם אמר השבוע כי המידע בדו"ח עשוי "להציג תמונה שלמה יותר של אירועי העבר", ואילו נציגה של בריטניה ציין כי מדינתו תמכה בדחיית פרסום הדו"ח "מתוך הבנה ברורה כי סוגית פשעי העבר והעמדת האחראים לדין תטופל לא יאוחר מספטמבר 2015". פוליטיקאים טמילים דחו על הסף את רעיון הקמתה של ועדת חקירה פנימית. חבר המפלגה "הברית הלאומית הטמילית" המשתייכת לאופוזיציה בפרלמנט, אמר כי "שר החוץ מבקש מאיתנו להאמין לממשלה שעה שהוא עצמו מכיר בכך שהישגי העבר שלה בחקירת הפשעים אינם גדולים". כדוגמה לטענות אלה הביאו הטמילים את הביקורת שהשמיעה באוגוסט 2014 הנציבה העליונה לשעבר של האו"ם לזכויות אדם, נאווי פילאי, נגד הממשלה הקודמת של סרי לנקה. פילאי האשימה את הממשלה בכך ש"נכשלה ביישום ההמלצות" של ועדת חקירה לפשעי העבר בשם "הוועדה לפיוס ולהפקת לקחים" ׁ(LLRC) שהממשלה עצמה הקימה. פוליטיקאי טמילי נוסף סיכם את הסוגיה כשאמר כי "אי אפשר פשוט לשלם פיצויים ולשכוח מהכל. אנו זקוקים לפתרון פוליטי אמיתי".

עם פרסום דו"ח האו"ם השבוע, אמר נציב מועצת האו"ם זייד ראאד אל־חוסיין כי "הדו"ח חושף את הרמה המזוויעה של הפרות זכויות אדם והתעללויות שהתרחשו בסרי לנקה, בהן הפצצות ללא הבחנה, הרג נרחב, חטיפות, עינויים ואלימות מינית, גיוס ילדים ופשעים חמורים נוספים שנעשו". אל־חוסיין קבע כי מערכת המשפט באי אינה ערוכה למשפט צדק וכי יש צורך בשופטים ובחוקרים זרים. לפיכך הוסיף הנציב כי "על רקע אי הביטחון שחשים אזרחים רבים בסרי לנקה בקשר לממשלה, וכדי להגיע לצדק, יש להקים בית משפט מעורב שיכלול שופטים, תובעים, עורכי דין וחוקרים מרחבי העולם, בשיתוף נציגים מסרי לנקה".

בנוסף, מחברי הדו"ח קוראים לסרי לנקה לאשרר את אמנת רומא, המניחה את הבסיס לפעילות בית המשפט הבינלאומי בהאג, ואת האמנה להגנה על כל בני האדם מפני היעלמויות כפויות. הדו"ח מתבסס על חקירות שערכו ארגוני זכויות אדם ולא על חקירה פלילית ומחבריו אינם מציינים במפורש את שמות האחראים לפשעים. ממשרד החוץ הסרי לנקי נמסר בתגובה כי "ממשלת סרי לנקה תבטיח דיאלוג והתייעצויות נרחבות עם השותפים, כדי להרכיב מנגנונים ואמצעים שייקלו על הזכות לצדק, זאת כדי להשיג פיוס ושלום בר קיימא".

בסוף החודש צפויה להתפרסם ההחלטה הרביעית של המועצה. הדחייה המכוונת בפרסום הדו"ח מצד המועצה ומדינות המערב ו"הנמכת הטון" של ארה"ב ובריטניה ביחס לסרי לנקה בחודשים האחרונים, לצד הצעדים שנקטה עד כה ממשלת סיריסנה־ויקרמסינגה, מלמדים על כך כי גם אם לא יודו בזאת - הצדדים בז'נבה נפגשו באמצע.

הכותב הוא מתמחה בתוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSSׂ)

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ