בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפכה שרן השכל מנערת "שלום עכשיו" למחליפה של דני דנון בכנסת?

היא היתה פעילה בנערותה ב"שלום עכשיו", השתקעה באוסטרליה למשך שש שנים, פעלה 
למען איכות הסביבה ועבדה כאחות וטרינרית. 
היום נחושה הח"כית הטרייה שרן השכל להראות שהיא ליכודניקית לא פחות מדני דנון וקפיטליסטית לפחות כמו נתניהו. האם הפריצה שלה מבשרת 
את תחייתו של הפלג הליברלי בליכוד?

202תגובות
ליאור מזרחי

חוץ מהבופה העשיר, שהסיט את מוקד ההתרחשות לירכתי האולם והותיר את השורות הקדמיות דלילות למדי, היתה שָׁרֶן הַשְׂכֵּל האטרקציה המרכזית בפתח ועידת צעירי הליכוד שהתקיימה לפני כשבועיים בכפר המכביה. למעשה, כה רועשת היתה התכונה סביב השכל, וכה רבות היו הדרישות לסלפי, עד שבשלב מסוים ביקש המנחה מן הנוכחים להניח לה, כדי שיהיה ניתן לקיים את הערב כסדרו. ועידת הצעירים, שהתכנסה לראשונה זה 11 שנה, נועדה להציג את דור העתיד של הליכוד ("יש פה סטארט־אפ פוליטי", אמר המנחה), ולהשכל, כנציגה הטרייה ביותר של הדור הזה בכנסת, נשמר באופן טבעי מקום של כבוד בשורה הראשונה.

אלא שמכאן ואילך הפך הערב דווקא למסכת של התחשבנות כעוסה עם העבר, עם נאומים מתסיסים שמזכירים את השלכותיה ההרסניות של "תוכנית החורבן" (ההתנתקות) או מייחלים ליום שבו מושגים כמו "הפרקליטות המסרסת", "מדינה פלסטינית" ו"נשות מחסום ווטש" ייעלמו אל תהום הנשייה "ממש כמו הסזון". השכל, שאת האינקובציה הפוליטית שלה עשתה בלשכת השר מיקי איתן, מהנציגים הבולטים של הפלג הליברלי והמתון בליכוד שגונן בעקביות על שלטון החוק – ושבמידה רבה נתפסת כמייצגת ערכים דומים – ישבה והאזינה בדממה.

לקראת סיום אישרו צעירי הליכוד בהצבעה סמלית וברוב גדול את עקרונות הוועידה, ובהם קריאה לממשלה "לפתוח בתנופת ההתיישבות בכל מרחבי ארצנו ובפרט ב'ארץ התנ"ך'", "החלת הריבונות הישראלית על מרחבי יו"ש" ו"הרחקת הגורמים הקיצוניים מהר הבית, הקוראים תיגר על ריבונותנו". השכל, שזכתה בפריימריז לדחיפה מצד ה"ליכודניקים החדשים", התארגנות בעלת גוון חילוני ודמוקרטי שמדגישה את קירבתה למרכז הפוליטי, נותרה מאופקת, שפת גופה קשה לפענוח. ובכל זאת, אם בתחילת הערב היה נדמה שזו מסיבה שלה, כעת נראתה זרה לסיטואציה.

ואולי בעצם לא.

איליה מלניקוב

בלדה לנאיבית

כמה ימים קודם, כשהשכל דיברה בנאום ההשבעה שלה על איכות סביבה, שוויון מגדרי וזכויות לקהילה הגאה, עמדו אמה פביאן וסבתה מארי, שהגיעה במיוחד בטיסה מצרפת, מחוץ לאולם המליאה, בוכיות והלומות אכזבה, משום שכניסתן לכנסת עוכבה בידי ביורוקרטים אטומים. מי שניחם את האם והסבתא, לקח מידן את המעמולים והפרחים, הובילן ללשכתה של הח"כית הצעירה ולמעשה הפיק את הרמת הכוסית שנערכה לכבוד השכל בהמשך היום היה דווקא יהודה גליק, מספר 33 בליכוד, שמצוי בעצמו מרחק שתי פסיעות מכניסה לכנסת. גליק, המוכר בעיקר בשל פעילותו בתנועת נאמני הר הבית, הוא גם ממקימי מנהיגות יהודית, הסיעה הפנימית בליכוד שהוביל משה פייגלין, עד שפרש לאחרונה מהמפלגה משום שלא הצליח להתברג במקום ריאלי ברשימתה לכנסת. עם זאת מורשת פייגלין עודה מהדהדת במוסדות הליכוד, במובן פיזי ממש, בזכות מנגנון מתפקדים אפקטיבי שהותיר אחריו, ואחת הראיות לכך היא הדומיננטיות המוחצת של גליק ולהקתו באותה ועידת צעירים.

מה לך ולו, שאלתי את השכל בצהרי היום הראשון שלה במשכן, לאחר שגליק המשיך לעיסוקיו. "מה זאת אומרת", התקוממה, "הליכוד היא תנועה ציונית, לאומית וליברלית רחבה. יהודה גליק, מעבר להיותו אדם מקסים, תורם מזמנו, נפשו וכספו למען חופש דת בבירה שלנו, ואני מאוד מעריכה את המאבק שלו". בפעלול רטורי פשוט הניחה השכל את המשיחיות היוקדת של גליק על מצע של הגות ליברלית, אבל בין שמקבלים את הטיעון שלה ובין שדוחים אותו, בדבר אחד אי אפשר שלא להסכים איתה: היא הליכוד והוא גם כן.

לכן סיור עם השכל בכנסת הוא גם קואורדינטה התחלתית טובה לתיאור עכשווי של פני מפלגת השלטון. באמצעותו אפשר למשל ללמוד על כוחה העולה של התנועה הליברלית החדשה, שפוקדת רבים מאנשיה למפלגה באמצעות הזרוע "ליברלים בליכוד" ודוגלת בין היתר בהפרטת חברות ממשלתיות, הפחתת מסים וביטול סובסידיות.

אחד ממייסדיה הוא בועז ארד, שהגיע לטקס ההשבעה של השכל, והיא, מצדה, אותתה לו שיש על מי לסמוך, כשאמרה שעתידה של ישראל תלוי לא רק בביטחון אלא גם ב"קיומה של כלכלה חופשית שתומכת ביוזמה הפרטית". עבור השכל לא מדובר בהתבטאות אגבית, והיא חוזרת ומדגישה את מחויבותה לאידיאולוגיה כלכלית ימנית ("זה החברתי האמיתי").

העמדות האלה גם מתכתבות עם תפיסת העולם של הליכודניקים החדשים, שכאמור תמכו בהשכל בפריימריז האחרונים ומבליטים את הדאגה לאינטרסים הכלכליים של מעמד הביניים. התנועה נוסדה לאחר מחאת קיץ 2011 על ידי ליאור מאירי, על בסיס הקריאה "להתפקד בהמונינו על מנת להשפיע מבפנים". לדבריו, בזמן שחלף מאז הצטרפו לליכוד כמעט 4,000 מתפקדים מטעמם. גורמים אחרים בתנועה שעמם שוחחנו העריכו שמספרם של הליכודניקים החדשים נמוך יותר ושהשפעתם שולית. ברמה המהותית, התקבלו הליכודניקים החדשים בחשדנות ועד היום יש בליכוד מי שרואה בהם סוס טרויאני שמאלני. "רוב האנשים שלנו הם מצביעי ליכוד או מאוכזבי ליכוד שעברו למפלגות המרכז ובאו כדי לשפר את הליכוד, לדאוג שהוא לא ייגרר למחוזות לאומניים, פלגניים והזויים", מגיב מאירי, ובאותה הזדמנות מבקש להבחין בין היוזמה שלו לבין התארגנות שקידם גיל קדרון שפנתה במפורש לשמאלנים ועל שום כך כונתה "מאחז קדרון". ובכל זאת, כאשר מאירי נשאל על רשימת המומלצים של הליכודניקים החדשים בפריימריז האחרונים הוא אומר ש"המלצנו על אלה שתפסנו כמועמדים הפחות גרועים בליכוד" – תשובה שיש בה כדי ללמד על הסנטימנט האמיתי שהוא רוחש לתנועה. מאירי מסביר שעיקר המאמצים נותבו למענם של השכל ושל הח"כ החדש יואב קיש, ושבשני המקרים המטרה הושגה.

בוועידת צעירי הליכוד
מוטי מילרוד

התיאור של השכל כנביעה ספונטנית שמקורה במצביעים חופשיים לא מזיק לדימוי הציבורי שלה, בוודאי מחוץ למפלגה, אף שבלעדי אותם קבלני קולות שמעוררים סלידה עזה כל כך בקרב הליכודניקים החדשים, ספק גדול אם היתה משתחלת לכנסת. בנאום ההשבעה שלה, שהתקיים בפני מליאה כמעט ריקה, בלטה נוכחותו של שר הרווחה חיים כץ, עד לאחרונה יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, וסמלה המובהק של תרבות מפקדי הארגזים במפלגה. מאוחר יותר הסתודדו השכל וכץ ארוכות במזנון הכנסת, ולא במקרה. מקורות במפלגה מספרים שכץ הורה לכלול את השכל ב"דיל" שלו ויש הקושרים זאת לכך שדודה של השכל, אח של אביה, הוא עובד התעשייה האווירית.

"מעולם לא הסתרתי שדוד שלי עובד בתעשייה האווירית ושיש לו קשרים שם, אבל לא שוחחתי באופן אישי עם חיים כץ לפני הפריימריז", מגיבה השכל. "נכון שהוא עזר לי, בדיוק כמו שקבוצות אחרות בתנועה תמכו בי. מעבר לזה צריך לשאול אותו". מטעמו של כץ נמסר: "השכל היא כוח צעיר ועולה בליכוד, אני שמח על הצטרפותה והיא תיבחן ציבורית בזכות עצמה והישגיה ולא בגלל רכילות כזו או אחרת".

גורם משמעותי נוסף שאיפשר את כניסתה לכנסת ועליו איש לא מערער, הוא העובדה שהמקום ה-31 שאליו התברגה – המשוריין לאשה חדשה – לא נתפס כריאלי גם בתחזיותיהם של הליכודניקים האופטימיים יותר. הסקרים הקודרים הביאו לכך שנשים בולטות ומנוסות במפלגה כמו קטי שטרית (21,500 קולות בפריימריז של 2012) וקרן ברק (14,080 קולות), החליטו הפעם שלא להתמודד. השכל נהנתה מן ההפקר ותפסה את המשבצת עם 4,100 קולות בלבד.

בינתיים היא לומדת להכיר גם את הצדדים הפחות נעימים של הטבילה במים הרדודים של המנגנון המפלגתי. כך למשל, כשנתקלה בכנסת בעסקן ליכודי ותיק, סיפרה לו בעיניים בורקות "שאני מתכוונת לעסוק בענייני נשים", וזה טפח על בטנו והשיב: "מה חדש, גם אני מתעסק עם נשים". השכל לא צחקה. ככלל, המרכיב המגדרי, לצד גילה הצעיר והפנים הבובתיות, הם בבחינת מטען נלווה שהיא גוררת עמה בצעדים הראשונים בכנסת וטבול ביותר משמץ של סקסיזם.

השכל עצמה התייחסה לכך בברכת ראש השנה ששיגרה לעוקביה בפייסבוק. "מאז הושבעתי כחברת כנסת לפני מספר ימים, אני שומעת הערות על כך שאני צעירה מדי, שאני תמימה, שאני חסרת ניסיון, ושיש לי עוד הרבה מה ללמוד", כתבה, אבל במשפט הבא כבר הסכימה להחיל על עצמה את נקודת הראות הזאת. "האנשים שאומרים את זה פשוט... צודקים! להיות צעיר זה להיות תמים ונטול פניות, זה גם להשכיל מניסיון העבר – אך לא לתת לו לקבע את המחשבה, ולרגע לא להפסיק ללמוד", הסבירה.

אנשים שמלווים את השכל לאורך הדרך סבורים שמה שמזוהה אצלה כנאיביות, הוא פירוש שגוי ליושר המוחלט ולכך שהיא מונעת מבעירה אותנטית לפעול למען הציבור. בהתלוות להשכל בשבועות האחרונים לא התגלה ממצא שיסתור זאת – אכן נראה שאין בה מיליגרם של ציניות – אך ההיעדר הזה מיתרגם לעתים גם לגילויים קלים של חוסר מודעות עצמית. כך למשל כשנשאלה בבדיחות על מפגש בהרמת כוסית לחג עם הח"כית לשעבר נעמי בלומנטל שהורשעה בשוחד בחירות, הדחת עדים ושיבוש הליכי משפט, ענתה שמדובר ב"אשה מקסימה שעוזרת לי המון".

מרק ישראל סלם

כלפי ח"כ אורן חזן – דמות שנויה במחלוקת נוספת ורלוונטית יותר למוניטין של התנועה – השכל דווקא מפגינה יחס ביקורתי. ברשימת המפלגה הם דבוקים זה לזה, הוא מקום 30 והיא 31, אך בכך על פניו, מסתיים הממשק. כשהשכל ליטפה קואלות באוסטרליה, כחלק מפעילותה הסביבתית שם, ניהל חזן קזינו בבולגריה, הסניף קריסטל מת' וסידר זונות ללקוחותיו (לכאורה ועל פי הנטען בתחקיר חדשות 2 כמובן). "ידעתי שזה יבוא", מחייכת השכל כשהיא נשאלת על חזן ומיד שולפת תשובה מוכנה מבעוד מועד. "כל עוד אין הוכחות מוצקות ואורן חזן מכחיש את הדברים, אי אפשר לעשות לו משפט שדה, אבל במידה שהשמועות יתבררו בנכונות, ובעיקר אלו שנוגעות ליחס לנשים, גם בחו"ל וגם בארץ (הכוונה לתחקיר ״הצינור״ בערוץ 10 שייחס לחזן הטרדות מיניות של כפופות לו בעת שניהל בר בתל אביב – ה"ג), אני חושבת שמדובר בעניין חמור ביותר".

אין פלא אפוא ששר הביטחון משה בוגי יעלון, שנגרר לאחרונה לכמה התכתשויות בוץ מביכות עם חזן, רואה בהשכל בעלת ברית אפשרית. "עזרי לנו לשמור על תנועת הליכוד ממלכתית ושפויה", קרא לה יעלון מעל דוכן הכנסת לפני כשבועיים, כשברקע הידהדו גידופיו התורניים של חזן ("שר הביטחון מפקיר את ביטחון ישראל", "הוא שקרן", "אני מרחם עליו"). ואמנם, בעידודו של יעלון או בלעדיו, נראה שכבר בצעדיה הראשונים בפוליטיקה אימצה השכל אסטרטגיה תקשורתית של ממלכתיות רדיקלית. הפוטנציאל הרטורי קיים, אחרי הכל זכתה לאחרונה באליפות הארץ בדיבייט של האוניברסיטה הפתוחה, אבל איפשהו במהלך הדרך נראה שהשכל החליטה לביית אותו. וכך קורה שבעוד שלפני כשנה שיחררה אמירה נחרצת, כמעט פרובוקטיבית ביחס לפוליטיקאית מהליכוד ("הפרדת השלטון מהדת תפסיק את הניכור וההרגשה כי הדת היא דבר שנכפה", מתוך ראיון לאתר "ליכודניק"), היום היא כבר מעבירה את הדברים דרך מסננת עבה של פוליטיקלי קורקט ("כשעושים שינוי ביחסי דת ומדינה צריך לעשות את זה בשיתוף פעולה ותוך מציאת האיזון, אחרת זה רק יעמיק עוד יותר את השסעים בחברה").

במובן הזה, העובדה שליומה הראשון בכנסת הגיעה השכל עדיין ללא שני עוזרים פרלמנטריים שמגיעים לה על פי חוק, אבל כשלצדה יועץ תקשורת חיצוני, היא לא מקרית. היועץ ניר הירשמן, שמנוסה בעבודה עם פוליטיקאים, גם הקפיד לשבת לצד השכל בכל אחד מקטעי הראיון, מתחילתו ועד סופו, אף שלזכותו ייאמר כי בשום שלב לא התערב או ביקש לכוון את תשובותיה. היא, מצדה, הביטה חליפות לעברו כמבקשת את הנהוניו, כשהשיחה איימה לגלוש לאזורים נפיצים מבחינתה.

אמיל סלמן

מג"בניקית בנשמה

היא בת 31, ילדת סנדוויץ' מתוך שלוש בנות. אביה אמיר, בן למשפחת פלמ"חניקים ממושב צופית, שימש בצעירותו כמדריך טיולים בפריז, שם פגש את פביאן, במקור ממרוקו, שהיגרה עם משפחתה עקב ריבוי ההתנכלויות ליהודים בארץ מוצאה. כעבור זמן קצר נישאו ועברו לטורונטו בעקבות הצעה שקיבלה פביאן ללמד שם אנגלית. ראשונה נולדה כנרת, אחריה שרן ("אבא שלי רצה שכולנו ניקרא על שם מקומות בארץ והתכנון המקורי היה לקרוא לי שרון אבל בגלל ששרון לא נשמע טוב בצרפתית, הוחלט ללכת על שרן") וכשנולדה הבת השלישית, נסוגו ההורים מן הדפוס הגיאוגרפי וקראו לה אוֹרְאֵלִי. כששרן היתה בת שנה, חזרה המשפחה לישראל והשתקעה בכפר סבא. הוריה הקימו חנות רהיטים ברעננה ובין לבין, כשהתאפשר, נסעו לצרפת לפגוש את המשפחה. באחד הביקורים שם, הפכה ארוחה שגרתית במקדונלד'ס לחוויה מעצבת עבורה. "שיחקתי במתקנים עם ילד צרפתי מוסלמי, שזיהה את המבטא שלי, שאל מאיפה אני מגיעה וכשעניתי, בגאווה גדולה, שאני מישראל, הוא ירק הצדה ואמר 'יהודייה מלוכלכת'", היא מספרת. "בישראל אנחנו גדלים בסביבה מאוד ליברלית – מדברים איתנו בגן על דתות, עדות, רב תרבותיות, ובסיטואציה הזאת הרגשתי בפעם הראשונה שונה ומוקצית בגלל שאני יהודייה. זו היתה צלקת שנחרתה בי וחיזקה את המשמעות של ישראל כבית עבורי".

את הילדות בכפר סבא היא מתארת כתקופה שגרתית ומאושרת בסך הכל, אלא שזו קיבלה תפנית עם גירושי הוריה, ש"היו לא ידידותיים בלשון המעטה. החנות עברה לבעלות של אמא שלי, היא נכנסה לחובות, ומשם המצב הלך והידרדר". בנעוריה עבדה במלצרות כדי לכלכל את עצמה, ולעתים גם כדי לתמוך באם. בשלב מסוים גם הגיעו המעקלים, אבל השכל מעדיפה שלא להרחיב בעניין. עם זאת, ממרחק הזמן היא מזהה בה את הזרעים שהנביטו את האידיאולוגיה הכלכלית שלה. "ההורים שלי הקימו לגמרי בעצמם עסק שהצליח במשך הרבה מאוד שנים, ונקודת המוצא שלהם תמיד היתה 'נעשה כל מה שאנחנו מסוגלים כדי שלעולם לא נהיה תלויים באף אחד'. את המוטיבציה והנחישות ספגתי מהבית. תלות כלכלית במדינה היא אסון, והיא גם משאירה אותך במעגל העוני. הכלכלה שלנו בנויה על עסקים קטנים ובינוניים וחייבים לדרבן את זה, לתת כלים לאנשים שרוצים להצליח ולהשקיע".

בצעירותה היתה מעורבת במועצת התלמידים, הדריכה בצופים ובחטיבת הביניים והיתה פעילה ב"שלום עכשיו". מכריה מאותה תקופה מספרים שהיתה נוכחת קבועה בפעולות השבועיות של הסניף הכפר־סבאי של התנועה ושהתמידה גם בהפגנות שהתקיימו בצומת רעננה שבהן חילקו סטיקרים בעד אוסלו ונגד ראש הממשלה נתניהו, בקדנציה הראשונה שלו. בפורים הפגינה עם חבריה ל"שלום עכשיו" בתחפושת ליצנים, כדימוי ל"ממשלת הליצנים של נתניהו". כיום היא מבקשת להמעיט בחשיבות האפיזודה הזאת ואומרת ש"כפר סבא היא אחד המעוזים של מפלגת עבודה ופשוט גדלתי בתוך אווירה כזאת".

אקטיביזם מגובש יותר פיתחה באותם ימים בהקשר של זכויות בעלי חיים. היא הפכה לצמחונית אדוקה (היום כבר טבעונית) והיתה מפיצה בין מכריה עלונים גרפיים מהנעשה בבתי מטבחיים, הרבה לפני שהעניין נהיה מקובל. חבריה מאז מתארים אותה כבעלת חוש צדק מפותח גם בתחומים אחרים, שהיתה מזנקת ממקומה בכל פעם שנתקלה בנערה מוטרדת או מאוימת ומתערבת לטובתה. כששאלתי את השכל מנין זה מגיע, השיבה ש"כמעט אין אשה שלא הוטרדה או לא הותקפה בחייה. זה משהו שאתה חווה ואתה לומד להתמודד ולעמוד מולו. מעבר לזה אני מעדיפה לא לפרט".

אנשים שלמדו עם השכל בחטיבת הביניים זוכרים אותה כנערה לוחמנית ורחפנית בעת ובעונה אחת, בעלת חזות רועשת, בגדיה גזורים תמיד, שהיתה מבלה שעות ארוכות במחששה. המעבר לתיכון כצנלסון לא סימן שינוי בסדרי העדיפויות, והשכל נפלטה משם כעבור שנה ("מתוך בחירה מלאה"). היא עברה לאנקורי רעננה, תיכון אקסטרני, ומימנה בעצמה מחצית משכר הלימוד. השינוי היה לדבריה מיידי, "פשוט כי היחס היה יותר אישי והמורים היו רגישים לצרכים של כל תלמיד. אם בכצנלסון הייתי בשלוש יחידות מתמטיקה ועוד צריכה להגיע לתגבורים, באנקורי דחפו אותי לחמש יחידות והצלחתי".

ליאור מזרחי

באותן שנים, ראשית ימי האינתיפאדה השנייה, חלה תזוזה עקבית גם בתפיסותיה הפוליטיות. סדקים ראשונים הופיעו כשנחלצה משני אוטובוסים מתפוצצים ("הפיגועים היו בקו שהייתי לוקחת לבית ספר, ורק במקרה לא הייתי עליו"). בהמשך, היא מספרת, נרצחה חברה שלה בפיגוע שבו חדר מחבל ליישוב נצרים וזמן קצר אחר כך איבדה חברה נוספת, בפיגוע חבלני בצומת גהה.

כשהגיע זמנה להתגייס החליטה ללכת לקרבי. "הגעתי לצה"ל עם תחושת שליחות עמוקה, שעכשיו תורי להגן על הילדים, על המשפחות, החברים. רציתי לתרום את כולי, להקריב את החיים ולתת את הנשמה. החלום היה להיות החיילת הקרבית הראשונה בגולני, ואפילו שלחתי להם מכתבים, אבל כשמסרו לי תשובה שלילית כתבתי במנילה שאני רוצה להתגייס למג"ב, ולא סימנתי אף אפשרות אחרת". היא התקבלה, אלא מה, ובהמשך יצאה לקורס מ"כיות ("הלוחמת הבדואית הראשונה היתה אחת הטירוניות שלי", היא מתגאה).

לדברי השכל, לשנים בצה"ל, בימי השיא של האינתיפאדה המודלקת – טרור, חומת מגן, ההודנה השברירית – היו תפקיד מכריע בעיצוב תפיסת עולמה. "אתה משרת במחסומים, עושה מעצרים, תופס מבוקשים, מגיע להריסות בתים, נמצא בהפגנות – ופשוט חוטף וחוטף וחוטף. כל הזמן. וכשאתה רואה את זה דרך העיניים שלך, לא דרך מסננת של תקשורת, ברור שאתה עובר תהליך".

אבל דווקא המגע הישיר עם האוכלוסייה הפלסטינית לא גרם לך להיות יותר אמפתית כלפיה? מה שראית לא העציב אותך?

"לא. באמת שאין צבא יותר מוסרי מהצבא שלנו. נקטנו כל האמצעים הדרושים כדי לפגוע כמה שפחות בחיים של הפלסטינים. ודווקא בתקופה ההיא, כשמחבלים היו מגיעים עם חגורות נפץ כדי להתפוצץ על חיילים, זה לא קל לתמרן בתוך מציאות כזאת".

ומה עם התעמרויות, השפלות, נשים הרות שמעכבים אותן שלא לצורך? הכל אגדות?

"מעולם לא נתקלתי בסיטואציות כאלה. אל תשכח שהיו מקרים של נשים שהחביאו מטען ונראו הרות. אף אחד לא בא בכוונה להשפיל, המטרה היחידה היא לבדוק שאין סיכון לאזרחי המדינה שלנו". הניסיון להשפיל, היא אומרת, היה דווקא מנת חלקו של הצד השני. "אי אפשר לספור את ההערות והקללות שספגתי מאנשים שבאתי איתם במגע, בניסיון לעורר אצלי כביכול איזשהו זעם, בייחוד בתור אשה".

למה זה קשור להיותך אשה?

"כי הרבה פעמים אצל האוכלוסייה הזאת אין את הכבוד וההבנה כלפי נשים. והם יודעים שברגע שיזרקו לך דברים, ואני לא מדברת על סתם הערות שוביניסטיות אלא על הטרדות מיניות ממש – דברים גסים ופוגעניים – זה יפגע בך במקומות הכי אישיים. חייל גבר לא היה שומע דברים כאלה. אם לא הייתי על מדים, הייתי יכולה להגיש תלונה במשטרה על ההערות שספגתי".

ואולי העלבון שלך הוא פחות חמור אל מול הפגיעה בחופש התנועה שלהם?

"אם לא היה ניסיון לפגוע בחיים של אזרחים חיים מפשע לא היו מגבלות תנועה. לאבא שלי היו עסקים בעזה ובשכם, והיינו נכנסים ויוצאים משם בלי בעיה. ואז הגיעו האלימות, הפיגועים והאינתיפאדה. למה הפלסטינים לא מפתחים את התעשייה ברמאללה במקום להשקיע בנשק ובטרור? שישקיעו בכלכלה הפלסטינית, כך שלא יצטרכו לעבור מחסומים לתוך ישראל. שישקיעו במערכת החינוך, במורים טובים, ואז הם לא יזדקקו לתמיכה כלכלית מאיתנו. אני דואגת קודם כל לביטחון שלי, לאזרחים שלי, לילדים שלי, וצר לי אם זה משפיע על אוכלוסייה מאוד גדולה. כשתפסיקו עם האלימות, יירדו המחסומים. אני יודעת איך זה, הייתי שם. כשיש צפי לטרור צצים מחסומי פתע ועוצרים אנשים וכשיש שקט הדברים רוגעים. זה לגמרי תלוי בהם".

למג"ב יש דימוי אלים, הוא מנותק מהמציאות?

"אנשים לא מבינים עד כמה קשה העבודה של מג"ב. אתה משמש חוצץ לא רק מול הפלסטינים והערבים במזרח ירושלים, אלא גם בהפגנות האתיופים שלפעמים נהיות אלימות ואפילו מול מתיישבים ביהודה ושומרון. החיכוך הוא תמידי, האלימות מגיעה מכל מקום, כשאתה חוטף את כל הריקושטים והאש. וכשחייל סופג וסופג, יכול לקרות שהתגובה שלו תהיה אמוציונלית, אבל להגיד שכל מג"ב אלימים או שונאי ערבים זה לעשות עוול לחיל".

דור ה"גם וגם"

כשהשכל היתה בצבא החליט אביה לשוב לקנדה, שם הוא חי עד היום עם בת זוגו ובנה מנישואים קודמים. "הבנתי אותו לחלוטין. הוא ניסה כמה פעמים לבנות חיים חדשים בישראל וזה לא צלח. זה לא פשוט כשאתה פושט רגל, והוא החליט לנסות את דרכו במקום אחר. כבר אחרי חצי שנה נסעתי לבקר אותו ושמחתי לראות שהוא מצא את מקומו". בתום השירות גם היא נסעה הרחק, לארצות הברית, כדי ללמוד חינוך כללי בסנטה מוניקה קולג'. שם הכירה בחור אוסטרלי, וכעבור שנה עברה בעקבותיו לסידני. היא נשארה שם גם כשהקשר גווע ובסך הכל חיה באוסטרליה שש שנים, שבמהלכן הוסמכה כאחות וטרינרית. במקביל התנדבה בעמותה שמצילה חיות בר והחלה תואר במדע המדינה ויחסים בינלאומיים דרך האוניברסיטה הפתוחה "והזמן פשוט טס".

שש שנים הן לא טיול אחרי צבא שהתארך, זה מבוא לעזיבה.

"זה מבוא, אבל תחושת הזרות שם לא מרפה ממך. הרגשתי שבשביל להיות באמת מי שאני, חופשייה, הארץ היא המקום היחיד, ובגלל זה חזרתי. התחילו גם לעלות כל מיני שאלות – איפה אני רוצה לבנות את חיי הבוגרים? והאם אני רוצה שילדַי יהיו ישראלים או אוסטרלים?"

היא חזרה לארץ באמצע 2012, שכרה דירה בנוה צדק, חידשה קשרים עם חברות, בסופ"שים יצאה למועדון הבלוק ולהופעות אינדי ברוטשילד 12 וגיששה את דרכה. היא ניסתה להקים עמותה מקומית להצלת חיות בר, מהלך שלא הבשיל, שלאחריו החלה בפעילות התנדבותית בלשכתו של מיקי איתן. השכל סייעה היכן שהתבקשה במהלך הפריימריז שבסופם נפלט למקום בלתי ריאלי ברשימת הליכוד, ולאחר מכן עברה לעבוד ביח"צ במשרדה של בתו, אלה איתן, שעוסק בעיקר בתחומים של תרבות ואמנות. כעבור תקופה קצרה עזבה, ובמשך כמה חודשים עבדה כעוזרת לדובר המשרד להגנת הסביבה. כשסיימה גם שם החלה לסייע לבן זוגה אייל – כיום ארוסה – בניהול העסק שלו ("הוא הבעלים של מכון העתקות, מקום שבו מדפיסים תוכניות בנייה").

הפעימה הפוליטית השנייה שלה היתה בבחירות המקומיות 2013, כששובצה במקום הרביעי ברשימת הליכוד למועצת עיריית כפר סבא. היא לא נכנסה, אבל התמידה בפעילות בסניף כפר סבא והיתה פעילה גם בצעירי הליכוד ובתא של המפלגה באוניברסיטה הפתוחה. ואז הגיע ההישג הנאה בבחירות המקדימות, ההישג המפלצתי של הליכוד בבחירות הכלליות וההודעה על המינוי הצפוי לשגריר באו"ם של דני דנון, שאת מקומו בכנסת תפסה.

אז איך הופכת נערה היפית מ"שלום עכשיו", שחלמה לעסוק בטיפול באמצעות דולפינים, לרפובליקאית מחויטת, גרסת בטא של לימור לבנת, כבר בגיל 31? האינתיפאדה והשירות הצבאי בשטחים אמנם מספקים הסבר, אך הוא חלקי למדי. חברות הילדות מכפר סבא, שזוכרות אותה מימי האקטיביזם השמאלני והופתעו לראותה משתלבת בליכוד, טוענות שהתזוזה העיקרית ימינה התרחשה דווקא באוסטרליה. "היא קראה שם המון, הרבה חומרים שקשורים לאיסלאם, ואני זוכרת שהיא סיפרה לי ש'משבר האיסלאם' זיעזע אותה במיוחד", מספרת אחת מהן. השכל מאשרת שספרו של ברנרד לואיס, ששירטט את מאפייניהן של תנועות מוסלמיות פונדמנטליסטיות עכשוויות, הותיר בה רושם עז, ומוסיפה שהושפעה מאוד גם מ"תעשיית השקרים" של בן דרור ימיני. במהלך השהות באוסטרליה, היא מספרת, למדה דרך האוניברסיטה הפתוחה את הקורס "מזרח תיכון בימינו" ("וזה פקח לי את העיניים – היריבויות, השבטים, התרבויות השונות"), אך מעבר לעיסוק העיוני בתחום, היה זה הריחוק הגיאוגרפי ששיקע בה תחושות חדשות.

ליאור מזרחי

"בחו"ל נתקלתי הרבה פעמים בגזענות ובדעות קדומות וזה גרם לי להבין דברים חדשים על הבית ועל המדינה", היא אומרת, ומדגימה באמצעות סיטואציה שהתרחשה בפאב אוסטרלי. "ישבתי שם עם חברים שלי, ובאיזשהו שלב הצטרף אדם נוסף. המבטא שלי היה מקומי, כך שהוא לא יכול היה לחשוד שאני ישראלית, ואמר משהו כמו 'ברור שהבוס שלך חושב רק על כסף, הוא יהודי'". השכל, אגב, משוכנעת שבחלוף הזמן תצליח להביא לכנסת גם את הממד ההיפי באישיותה, אף שהיא מעדיפה את המונח "פרי ספיריט". "אני הכל מהכל ושום דבר לא נוגד את השני. שמים סטיגמות על אנשים, ממתגים, אבל אנחנו הדור של 'גם וגם' ולא מפחדים מזה. הרעיון הוא לבנות חברה רב־תרבותית, של מגוון, לתפור את הקרעים, ובזה בדיוק עוסק נאום ההשבעה שלי".

ואמנם, נאום ההשבעה של השכל הלך חזק על התמה של "גם וגם" ("אפשר להגיד שאני גם חילונית, גם מסורתית, גם עולה חדשה, גם צברית, גם מזרחית וגם אשכנזייה, אבל מעל לכל אלה יש לי תחושת שייכות אחת: אני ישראלית"). אבל כשמגרדים קצת את הקליפה הגסה של פוליטיקת הזהויות, מתגלה קושי מסוים באיחוי המרכיבים השונים בביוגרפיה שלה לכדי הרמוניה: פטריוטית ישראלית בעלת סנטימנט לאומי מודגש שאת רוב חייה הבוגרים העבירה באוסטרליה; מתנדבת להצלת חיות בר שקוראת כעת את "תעשיית החמלה" של לינדה פולמן, הגדוש תיאורי זוועות מאזורי אסון וג'נוסייד, ובאותה נשימה מג"בניקית קשוחה שמגלה חמלה מועטה, אם בכלל, כלפי זכויות האזרח של הפלסטינים בשטחים ("ש פה תפיסה שגויה, אנחנו לא נמצאים בכיבוש"); כזו שבנערותה נשכה שפתיים אל מול קשיות העורף של הבנקים והרשויות כשמשפחתה נקלעה לחובות, אך במקביל מתחזקת חברות ארוכת שנים עם קאסי, בתה של שרי אריסון, ואימצה תפיסת עולם כלכלית מרחיקת לכת בימניותה, כמעט ליברטריאנית. בהקשר הזה, למשל, היא אומרת שפיקוח על מחירים "זה דבר פשוט לא הגיוני".

היכולת לקנות גבינה צהובה ולחם אחיד במחיר מפוקח לא מקלה על משפחות מעוטות יכולת?

"בסוף יוצא שאתה מסבסד את זה כמדינה ומשלם יותר מסים. קח לדוגמה את הדלק. כשהמחיר שלו בעולם ירד בעשרה אחוזים, אצלנו הורגשה ירידה רק בארבעה אחוזים. הפיקוח הוא בסופו של דבר לרעתנו".

שביל הנחש

חיים צח / לע"מ

ביומה הראשון בכנסת הדגישה השכל בראיונות הקדחתניים לתקשורת שהיא מרגישה כמי שנבחרה "להשמיע את הקול של הדור שלי" – רטוריקה שמזכירה את זו של ח"כ סתיו שפיר, בת שנתון אחד מתחתיה, אף שעמדותיהן הופכיות כמעט בכל תחום. בהמשך לכך, עבור שתיהן מחאת קיץ 2011 היא רגע מכונן, אף ששפיר היתה מעמודי התווך שלה והשכל צפתה בה מאוסטרליה. "נורא שמחתי על ההתעוררות הזאת, כי היתה תחושה שהדור שלנו ויתר, התייאש", אומרת השכל, שכעבור זמן קצר חזרה לארץ והחלה בפעילות בליכוד. ולמרות שהמחאה הבליטה סדר יום שמאלי באופיו, שתבע הגדלה של התקציבים האזרחיים והחברתיים, השכל סבורה שבזכותה חלה התעוררות דווקא מימין. "במחאה התחיל להתפתח שיח על למה אנחנו נמצאים במצב הזה ואיך העקרונות הסוציאליסטיים הביאו אותנו אליו. גם אצלנו, הימנים, התחילו להיווצר קבוצות דיון וכל מיני פורמים שעוסקים בכלכלה מזווית ליברלית – שבירת מונופולים, ביטול מכסים ופיקוחים וכו'".

הצעת החוק הראשונה שלה, היא מספרת, תנסה "לגלגל את האבן הראשונה במדרון" כדי להביא ליישומם של העקרונות האלה. כיצד תעשה זאת היא עדיין מסרבת לחשוף, אך מספרת שהצעת החוק הזאת נכתבת בשיתוף פעולה עם אנשי התנועה הליברלית החדשה ופורום קהלת. קהלת הוא גוף שהוקם לפני כשלוש שנים העוסק במחקר והעמדת תשתית חקיקתית לנבחרי הציבור למען "עיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל", ושבראש המחלקה הכלכלית שלו עומד ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

חוץ מהצעת החוק ה"כלכלית", השכל אומרת שבכוונתה לקדם גם את חוק הפללת הלקוח, שקורא להשית עונשים על צרכנים של שירותי זנות ושגרסה שלו כבר הוגשה ב-2012 על ידי אורית זוארץ מקדימה ובכנסת הקודמת הובאה לדיון ביוזמת זהבה גלאון ממרצ. כמו כן היא תומכת באי הפללה של צרכני קנביס ואף נאמה במצעד הקנביס הבינלאומי שהתקיים במאי האחרון. "זה פשוט לא הוגן שאפשר לפתוח תיק פלילי, לכלוא ולחסל את הקריירה לאדם שנתפס מעשן פעם אחת".

את עישנת?

"היו לי כמה התנסויות בצעירותי, אבל אני מוכרחה לומר שזה לא עושה לי טוב".

השכל גם מתקוממת על כך שהשיח הירוק מזוהה עם פרלמנטרים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ("את המהלכים הכי סביבתיים בכנסת עשו אנשי ימין, קח לדוגמה את גלעד ארדן שהוביל מהפכות כשר להגנת הסביבה"). לטענתה היא מתכוונת להניף את הדגל הזה: אנרגיה ירוקה, התחדשות עירונית, בעלי חיים. יש לה גם אדפטציה ירוקה שתעשה נעים למחנה – המאבק בהזרמת השפכים הלא מטוהרים מערים וכפרים פלסטיניים, שגורמת לזיהום נחלים. את הסוגיה הזאת, שבתדרוכים עם כתבים כבר מותגה על ידי יועץ התקשורת שלה כ"מלחמה בטרור סביבתי", מציפה בשנים האחרונות בעיקר עמותת "ירוק עכשיו", הפועלת למען הגנה על ערכי הטבע והמורשת בדגש על שטחי יהודה ושומרון.

השכל מכירה היטב את פעילות העמותה ואת המנכ"לית שלה, יעל ישראל, עמה ניהלה שיחה חמימה במזנון הכנסת ביומה הראשון שם. לדברי השכל, "לא הגיוני ש-50 מיליון קוב של שפכים ביתיים ותעשייתיים רעילים יוזרמו לנחל אלכסנדר, לנחל מודיעין, לנחל חברון ומקורות מים נוספים".

אבל הטיעון הירוק פה לא עומד ביחס לעצמו, אלא משרת גם אג'נדה פוליטית.

"אני אומרת שאסור שתהיה אפליה בין מי שמזהם, בין אם זה מגיע מתוך המדינה ובין אם משטחי הרשות הפלסטינית. חייבת להיות אכיפה, כי בלעדיה נגרם נזק לא רק לנהרות, אלא גם למקורות המים באקוויפר ההר, לצמחייה, לחיות הבר, והוא עשוי להיות בלתי הפיך. מי שמשלם את המחיר הם לא רק אזרחי יהודה ושומרון, אלא כולנו".

זה נושא חשוב וראוי, אבל ההתיישבות ביהודה ושומרון כשלעצמה היא פרויקט אנטי־סביבתי מובהק. הנחת התשתיות וסלילת מאות קילומטרים של כבישים, לעתים כדי לחבר בין שני יישובים שנמצאים על שתי גבעות מרוחקות, הן פעולות המנוגדות לכל היגיון תכנוני ואקולוגי.

"זה לא מנוגד להיגיון אקולוגי, בשביל בני אדם דרושים בתים ותשתיות. גם בניית שכונה חדשה ביישוב בנגב ובגליל באה על חשבון פגיעה בטבע. בסופו של דבר הכל עניין של מציאת נקודת איזון בין פיתוח והתיישבות לבין שמירה על הסביבה".

בכל הנוגע לעמדותיה המדיניות היא דוברת היום נתניהואית שוטפת ("איך אפשר לנהל משא ומתן עם מי שלא מכיר בך"; "אצלנו מגנים ואצלם קוראים כיכרות על שם רוצחים") ומדווחת על חיבור מיוחד ליהודה ושומרון, שהחל בשירות הצבאי ומעמיק, "ככל שהתחלתי לטייל ולהכיר את ההיסטוריה שלנו, להבין את המשמעויות של האתרים שם. לא מזמן ביקרתי בחברון עם המכללה (המכללה למדינאות – ראו מסגרת) והתחושה הזאת, כשמגיעים למערת המכפלה, לקברי האבות... זו פיסה היסטוריה".

על איזה סנטימנט זה פורט אצלך כחילונית?

"גדלתי בבית מסורתי, וגם אם אני לא דתייה ולא שומרת שבת חשוב לי לעשות קידוש בשישי, לצום בכיפור. מה גם שמעבר לזה שהמקומות שנחשבים קדושים, יש להם משמעות תרבותית עמוקה. הר הבית לא בהכרח מסמל רק את העניין של השכינה, אלא גם היסטוריה של עם. סיפורי התנ"ך שעליהם גדלנו, הכל מתחיל משם. כנ"ל מערכת המכפלה, שנמצאת שם 2,000 שנה. אני חיה 31 שנה, אבא שלי 60 שנה, ניקח אפילו מאה שנה. מה זה מאה שנה מתוך אלפיים? כואב לי לשמוע אנשים שאומרים בכזו קלות 'זה לא שלנו, תוותרו על זה'".

לצד הזיקה הרגשית לרגבי השומרון, השכל ממשיכה את מורשת ז'בוטינסקי גם בידידות קרובה עם הנינה שלו, הדר, עמה היא גולשת על סאפ בשעות הפנאי. אף על פי כן, כאשר בוועידת הצעירים בכפר המכביה נוגן שיר בית"ר, השכל לא הצטרפה לפעילים שעמדו לצדה בשירת "למות או לכבוש את ההר", אולי משום שעדיין אינה שולטת בכל מילות הבתים. בכלל, הכניסה הבלתי צפויה של השכל לכנסת, והעובדה שלא נישאה לשם על גבי מסורת ליכודית מפוארת, מעוררים כלפיה לא מעט סימני שאלה.

לקראת עזיבתו הצפויה של דנון, ובעת שעדיין חיממה מנועים, הוזמנה השכל למפגש מצומצם עם נשות הליכוד במצודת זאב, שבו הוקדש, בין השאר, דיון לתהייה "מדוע דווקא היא". ליכודניקיות ותיקות הציעו כל אחת בתורה הסברים אפשריים – החסות של חיים כץ, מימון יוצא דופן שהורעף עליה מבחוץ – והשכל פסלה כל אחד בנימוס. את הכסף לקמפיין, אגב, שלפה מחסכונותיה הפרטיים, ללא שום גיבוי מתורם חיצוני ("היה לי חשוב להתחיל נקי, בלי לקחת שקל, כדי לא להיות חייבת לאף אחד").

מאז העמיקה את קשריה עם נשות הליכוד, כחלק ממהלך כולל יותר לביסוס האחיזה בשטח, ולאחרונה גם הפתיעה כשצירפה לסגל שלה כיועץ את מאיר חלבי, חבר מרכז ותיק מהסניף בחולון. באופן כללי, נראה שהשכל, שהואשמה לא פעם בקבוצות ווטסאפ פנימיות של צעירי הליכוד בזיהוי יתר עם הליכודניקים החדשים – שכאמור חשודים בנאמנות כפולה – נחושה כעת להוכיח לאנשי התנועה שהיא ליכודניקית "אמיתית". השכל דוחה את הפרשנות הזאת. "כל מי שמכיר אותי יודע שאני שייכת למחנה הלאומי, מבחינת העמדות המדיניות והכלכליות שלי, ואני לא צריכה להצדיק את עצמי בפני אף אחד. אני מתחברת למה שהליכודניקים החדשים עושים בעיקר בתחומים של שקיפות וכלכלה ליברלית, ומעריכה שאמשיך לעבוד איתם, אבל מדובר בקבוצה אחת מתוך קבוצות רבות בליכוד שאיתן פעלתי".

את השמועות והלחשושים ביחס לנאמנויותיה וכוונותיה צלחה השכל בינתיים, אבל גם היא יודעת שהחיים הפוליטיים יזמנו לה בקרוב התמודדויות דומות, בעיקר מבית. בבוקר יום ההשבעה שלה, רגע לפני שמכוניתה נכנסה לכנסת בפעם הראשונה, סיפרה על קורס מיוחד ללכידת נחשים שעברה באוסטרליה ("ואנחנו לא מדברים רק על נחש צפע כמו שיש בארץ, אלא על כמה מהנחשים הארסיים ביותר בעולם: קוברה, רד־בלי בלאק סנייק, בראון סנייק – שממש החזקתי ביד"). אין לדעת אם ציינה זאת מתוך מודעות לפוטנציאל המטאפורי שבכך או שמא במקרה, אך הפעולה הראשונה שעשתה לאחר שעגנה בחניון, היתה להחליף את הכפכפים שבהם נהגה בנעלי עקב גבוהות וסגורות, בטרם נבלעה במשכן.

מוטי מילרוד

---------------------------------------------------------------------

המכללה למדינאות — הטמעת ימנים במגזר הציבורי

הכניסה של השכל לכנסת, לא פחות משהיא משמשת צופן להבנת מפלגת השלטון, מאפשרת הצצה למערך האפקטיבי והחוץ־פרלמנטרי שהעמיד הימין המדיני והפוליטי בשנים האחרונות בבואו להוציא לפועל את מדיניותו. חוץ משיתופי הפעולה הנבנים עם התנועה הליברלית החדשה ופורום קהלת, הראיה הטובה ביותר לכך היא היותה של השכל בוגרת טרייה של המכללה למדינאות, שהוקמה במטרה לטפח "מנהיגות יהודית" ולשלבה בתפקידי מפתח בשירות הציבורי.

המכללה הוקמה ב-2007 בהתנחלות קדומים תחת השם "מרכז מקימי לקידום מנהיגות יהודית", בהמשך שינתה את שמה ל"מכללה למדינאות יהודית ולחשיבה אסטרטגית" עד שלפני שלוש שנים התקצרה לכדי "המכללה למדינאות", שם קליט ובעל מטען ערכי גמיש יותר. כיום היא פועלת בירושלים. גולת הכותרת של המכללה היא תוכנית המצטיינים, שאליה השתייכה השכל עד לאחרונה, "המיועדת לצעירות ולצעירים בולטים בתחומם, בעלי פוטנציאל מנהיגותי ופעילים בראשית דרכם במרחב הציבורי". תוכנית זו, שנפרסת על פני שנה אקדמית וכוללת הרצאות וסדנאות, נועדה להצמיח אליטה אינטלקטואלית ותרבותית חדשה שמזוהה עם הימין.

בראיון ל"מקור ראשון" הסביר עמית הלוי, ממייסדי המכללה, מדוע שינוי מבפנים של המגזר הציבורי חייב להישען על אלטרנטיבה אקדמית. לדבריו, העמימות הערכית שאיפיינה כל השנים את מפלגות השלטון בישראל, "איפשרה לקבוצה קטנה ורדיקלית, עם עולם ערכי מגובש, לחדור לוואקום של הסטטוס־קוו ולהכתיב סדר יום ציבורי. עיינו ערך המהפכה החוקתית של אהרן ברק, שיח הזכויות, או הארגון מחדש של משרד החוץ סביב 'תהליך השלום'".

"התהליך הזה הוא תוצר מובהק של העולם האקדמי", הוסיף הלוי, "הגישה היתה, אנחנו סוללים כבישים ובונים ערים, ושיישבו להם במגדל השן. וזו היתה טעות. כי במגדל השן נוצרו פרדיגמות שיצאו החוצה, ומול זה אנשים בעלי עמדה ציונית בסיסית עומדים במבוכה ערכית. אני רואה את זה בשטח. אני מדבר עם שופטים ומח"טים שאומרים 'מה לעשות, זה השיח, זה זכויות אדם'... לכן, מה שאנחנו עושים הוא לא רק תיקון להטיה הנפוצה באוניברסיטאות, אלא גם מעשה של לכתחילה".

השכל מספרת שהיא מוסיפה להתייעץ עם הלוי ואחרים במכללה לקראת גיבוש סדר היום הפרלמנטרי שלה. ככלל, עושה רושם שהמכללה למדינאות הפכה למעין חממת לטיפוח ליכודניקים בזעיר אנפין. ברפרוף באתר המכללה על בוגרי תוכנית המצטיינים מהמחזור של השכל בלבד עולים שמותיהם של עקיבא לם, עיתונאי ערוץ 20, ששימש יו"ר ודובר תא הליכוד באוניברסיטת בר־אילן; רשל טויטו, ממייסדות תנועת "סטודנטים למען הר הבית" שניהלה את פרויקט המתמחים בלשכות חברי הכנסת של הליכוד; אור זקן־עמית, לשעבר ראש תא הליכוד באוניברסיטת תל אביב המשמש כיום כיו"ר פורום מנו"ף, פורום לאומי ליברלי שפועל בליכוד; ברק הרשקוביץ', ממקימי אותו פורום המשמש עוזר פרלמנטרי לח"כ נאוה בוקר; ודרור אופן, עוזר לשרה גילה גמליאל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו