שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הנואם שאני מציע לעצרת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי שריד

מידיעה קצרה בעיתון נודע השבוע: הפעם, מקץ 20 שנה, תיערך העצרת בחסות מועצת תנועות הנוער. סוף־סוף, אמרתי לעצמי, תיפרש חופת הזיכרון מקצה אל קצה — מהשומר הצעיר והנוער העובד ועד לבני עקיבא ובית"ר — והנרצח יוכל לנוח על משכבו בשלום־אוסלו ופשעיו: לא עוד אבלו של מחנה אחד שמתמעט, כי אם אבל לאומי כללי; גם של מחנה שני שמתגבר. במלאות לו 30, לרצח, בעוד עשור, יקרא נתניהו, ראש בית"ר, מעל הבמה המרכזית, בשמו של רבין שאותו ניאץ, ואולי הרבה קודם; כבר בשנה הבאה.

עדיין לא נתפרסמה תוכנית הערב לפרטיה, אך לא קשה לשער: כל תנועה תשלח אל הדוכן דובר מטעמה, שיעלה את "הדמוקרטיה" על ראש השמחה. ולי יש הצעה, שתוסיף נופך לעצרת כולה: למה לא תבחר בני עקיבא בבצלאל סמוטריץ' כחניך מצטיין שלה, כי מה בעצם ההבדל בין "הבהמות" ב"מצעד" לבני הנוער שיכונסו בעוד חודש בכיכר. ומה מוֹתר האדם, שרוצה לזכור את יצחק כפי שהיה בעיני אוהביו — "המתנחלים סרטן, ההתנחלויות מקום מחורבן" — ולא כפי שמשכתבים אותו משנאיו.

ואם לא סמוטריץ' ח"כ, אז כדאי לשקול את מועמדותו של חניך־הילולים אחר, שהיה פעם מדריך בתנועה. ואם שמו לא מוכר לכם, ארענן את זיכרונכם: אחד, אוהד ברט, שגם ממני נשכח, ולא הייתי נזכר בו, אלמלא קראתי לאחרונה את הספר החדש — "רצח רבין, הסיפור שלא סופר" — מאת דביר קריב, לשעבר איש "החטיבה היהודית" בשב"כ, ומי שהיה הראשון לחקור את הרוצח.

"באוגוסט 1995, הקיצוניות גואה", כתב. "צעיר כבן 22, שעקף את רכבו של השר, יוסי שריד, ניסה להוריד אותו מהכביש תוך נהיגה פרועה, הוא היה עלול לפגוע בו. אביו גינה אותו על מעשיו ואמר — 'אני מגנה את בני על זה שלא הפיל את שריד לתהום. הרבה אנשים היו שמחים להיפטר משר הזבל'". כן, זה מה שקורה כאשר "האחים הכתומים" רואים אדום בעיניים.

"אגב", המחבר מעיר, "מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין: הבן — מדריך בבני עקיבא, והאב — שופט צבאי במילואים בדרגת סגן אלוף". האם העלו אותו מאז בדרגה כראוי לו ולצה"ל, אף כי התאמתו כעורך דין לתפקיד צלף רבה מהתאמתו לתפקיד שופט. אלה שופטיך, ישראל, בימי שפוט השופטים את הישמעאלים.

ברט־הבן נעצר לשעה קלה, הודה במעשיו ובמקצת כוונותיו, נידון לשלילת רישיון ולמאסר על תנאי. כל זה קרה עוד לפני שילדים־מחבלים־קטנים יידו אבנים והגו נוסעים ממסילתם. הלא הברנש הוא מאנ"ש, מעתודותיה של הציונות הדתית המפוארת ועתודיה — אפילו לא מ"נוער הגבעות" אלא מנוער־ההרים, שעוקרים וטוחנים.

בתקווה להקלה בעונש, באו אלי מזכ"ל בני עקיבא עם ברט עצמו וביקשו "לעשות סולחה". ואני, באיוולתי, נעניתי להם מטעמים שהיו שמורים אתי, ומאז הלכו לי לאיבוד. לפעמים, כבר למדתי לקח, סלחנות־יתר מקוללת ומקלקלת את שורת הדין.

בני עקיבא סירבה לגרש את ברט משורותיה, ולימים הוביל את "מצעד הבהמות" כנגד "מצעד הגאווה" בירושלים, כנציג "פורום מוסדות החינוך של מועצת יש"ע". הוא גם נבחר כמועמד לכנסת מטעם המפד"ל־האיחוד הלאומי בבחירות 2006.

מי מתאים יותר ממנו לעלות ולבוא אל הבמה, כמי שהיה העורב השחור, שבישר את החורף של האריה ואת סתיו חיינו. ואם תתקבל הצעתי, תתקשרו אלי מיד לאחר העצרת ותספרו לי איך היה.

ח"כ בצלאל סמוטריץ'צילום: אוליבייה פיטוסי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ