שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אבי וומבאך פורשת: חלוצה נדירה, בהרבה יותר ממובן אחד

פרידה ממכונת השערים האולטימטיבית של נבחרת הנשים האמריקאית, הפנים והקול של הענף בדור הנוכחי

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שחקנית הכדורגל אבי וומבאך מחזיקה בדגל ארצות הברית
"אני מנסה לשכנע את אבי וומבאך (בתמונה) להצטרף בגלל שאני חושבת שהמוח שלה יהיה מעניין מבחינת מחקר, כשחקנית שהבקיעה 75 שערים בעזרת הראש"צילום: אי־פי
עוזי דן
עוזי דן

זה היה צפוי מאז מונדיאל הנשים בקיץ, אך כהרגלה, אבי וומבאך עושה דברים בסטייל. הודעת פרישתה מכדורגל — שתהפוך רשמית בעוד חודש וחצי, אז תופיע בפעם האחרונה במדי נבחרת ארצות הברית במשחק ידידות מול סין — הגיעה בבית הלבן. הנשיא ברק אובמה ערך קבלת פנים לנבחרת הנשים, שזכתה ביולי בגביע העולם. רגע אחרי סלפי עם הנשיא, וומבאך בת ה־35 בישרה לעולם הכדורגל כי היא תולה את הנעליים.

"אחרי הרבה מאוד מחשבה ושיחות עם בני משפחה, חברים, חברות לנבחרת והצוות המקצועי, החלטתי לפרוש", אמרה, "נכון שיש עוד הרבה עבודה לעשות עבור כדורגל הנשים, אבל אחרי שהבאנו את גביע העולם בחזרה לארצות הברית אני מאוד אופטימית לגבי עתיד הענף הזה — במדינתנו ובכלל".

אבי וומבאך הפכה עם השנים שם נרדף לכדורגל הנשים ולנבחרת האמריקאית בפרט. במהלך קריירה מזהירה בת 15 שנה, היא שיחקה 252 משחקים וכבשה 184 שערים — מספרים שאין דומים להם גם בין הגברים. למעשה, מדובר בשיאנית השערים בכדורגל הבינלאומי. היא היתה המבקיעה המצטיינת של נבחרת ארצות הברית בכל המונדיאלים בהם השתתפה מלבד האחרון, ומהשחקניות הגדולות ששיחקו מבחינת יכולת אישית. נוכחותה ומיקומה ברחבה, בצירוף יכולת הבקעה נהדרת, הפכו אותה לחלוצה נדירה. הניתור האדיר שלה השתלב עם משחק ראש משובח, מה שהוביל לשערים רבים בנגיחות. היא שחקנית ההתקפה הגדולה בהיסטוריה של כדורגל הנשים האמריקאי, ולצד מרתה הברזילאית, בריגיט פרינץ מגרמניה ומיה האם המיתולוגית, נחשבת אחת משחקניות ההתקפה הגדולות בהיסטוריה.

אלא שוומבאך היא כמובן הרבה יותר מכך. היא קודם כל סמל לשחקנית הכדורגל המודרנית. תמיד נחשבה פופולרית מאוד בקרב אנשי הענף ואוהדיו והיתה מאלו שהתייצבו בקו הראשון למען כדורגל הנשים — בדיבורים ובמעשים. "אבי היא השחקנית ששינתה יותר מכולם את הספורט שלנו", אמרה עליה מאמנת הנבחרת האמריקאית, ג'יל אליס, "המורשת שלה תישאר לנצח, כמו גם העובדה שהיא אחת השחקניות הגדולות ביותר בהיסטוריה של כדורגל הנשים. אני פשוט מאושרת שהתאפשר לה לסיים את הקריירה עם זכייה בגביע העולם ולהגיע לשיא. היא היתה ראויה לכך".

במונדיאל האחרון בקנדה השלימה וומבאך את החוסר היחיד שלה בקריירה — גביע העולם (סיקור מלא של משחק הגמר). לפני כן שיחקה בשלושה מונדיאלים (2003, 2007 ו־2011), אך הגיעה רק עד המקום השני. זכור במיוחד שער הנגיחה שלה בדקה האחרונה של רבע הגמר נגד ברזיל ב־2011, שהישווה את התוצאה. ארצות הברית ניצחה בפנדלים, אך בחצי הגמר הפסידה ליפן. בתווך זכתה פעמיים בזהב אולימפי עם הנבחרת (אתונה 2004 ולונדון 2012). "היתה לי קריירה נהדרת", סיכמה בבית הלבן, "זו היתה דרך יפהפיה ומדהימה ואני מודה לכולם. נראה מה יהיה בהמשך".

וומבאך שגדלה ברוצ'סטר, ניו יורק, כאחות הקטנה מבין שבעה ילדים, אהבה ספורט מגיל צעיר ונכנסה מהר מאוד לכדורגל. "היא היתה הכי תחרותית שאפשר בשלב מוקדם", סיפר אחד מאחיה, "היה ברור בסביבות גיל 11 שהיא תגיע רחוק מאוד בענף".

ב־2012 התחתנה וומבאך עם חברתה לחיים שרה הופמן, שחקנית כדורגל לשעבר. "אין פה שום עניין פוליטי או הצהרתי", הבהירה בזמנו, "זו לא הכרזה על יציאה מהארון או משהו כזה, כי מעולם לא הייתי בתוך ארון ולא הסתרתי את מי שאני". זאת וומבאך; תמיד אומרת מה שהיא חושבת, בין אם מדובר בענייני כדורגל, מגדר, נשים, פוליטיקה או החיים עצמם. היא מעולם לא התביישה או הסתירה את דעותיה, רק נתנה את המקסימום על המגרש ומחוצה לו. תוכה כברה.

בגביע העולם בקיץ, טורניר שלפניו חזרה מפציעה, היא עדיין פתחה לעתים בהרכב, כבשה שער ניצחון נגד ניגריה במשחק האחרון של שלב הבתים ובשלבים המאוחרים שותפה בכל המשחקים כמחליפה. בגמר נכנסה 11 דקות לסיום, כשקרלי לויד — גיבורת המשחק — מעבירה לה את סרט הקפטנית אותו ענדה במשך כל כך הרבה זמן. זו היתה מחווה סמלית שנועדה לכבד את מה שהיתה וומבאך עבור נבחרת הנשים האמריקאית, וכדורגל הנשים בכלל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ