בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקהילה הבינלאומית מניאה את הפלסטינים ממו"מ על פתרון שתי המדינות

האו"ם, ממשלות רבות, התקשורת ואפילו תנועת ה-BDS גרמו לפלסטינים להאמין שאם ישמרו את המבוי הסתום מול ישראל, יוכלו לקבל מה שהם רוצים – מבלי לתת את מה שהם חייבים

46תגובות
הדגל הפלסטיני מונף לראשונה במטה האו"ם בניו יורק, בספטמבר
אי־פי

איזו סיבה יש למנהיגות הפלסטינית לכונן הסכם שלום על ישראל, כאשר נדמה כי הקהילה הבינלאומית מוכנה להכיר במדינה פלסטינית מבלי לדרוש ממנהיגיה להתחייב לפשרות –  הגם שפשרות אלה חיוניות על מנת להבטיח פתרון בר קיימא? ישראל, תחת הנהגתם של אהוד ברק תחילה ואהוד אולמרט בהמשך, הציעה לפלסטינים פתרון נדיב של שתי מדינות. בימים אלה, ראש הממשלה נתניהו דוחק בפלסטינים לשבת לשולחן המשא ומתן ללא תנאים מוקדמים. ההנהגה הפלסטינית לא קיבלה אף אחת מההצעות האלה, כי היא מאמינה בטיפשותה שתוכל לקבל מה שהיא רוצה – מבלי לתת את מה שהיא חייבת.

האשמה העיקרית למבוי סתום זה נופלת בבירור על כתפיה של הקהילה הבינלאומית, ובכללה האו"ם, בית הדין הפלילי הבינלאומי, בית הדין הבינלאומי לצדק, התקשורת העולמית וממשלות רבות. הם גרמו להנהגה הפלסטינית להאמין שאם תצליח לשמר את המבוי הסתום מול ישראל בכך שתסרב לפשרות השונות הנחוצות לקידום פתרון שתי המדינות, הרי שהקהילה הבינלאומית תחוש להצילה, ותכפה פתרון זה על ישראל.

התקשורת העולמית, תנועת ה-BDS ומחאות סטודנטים נגד ישראל – כל אלה מעודדות את הפלסטינים להימנע מלשבת לשיחות כנות, שיידרשו הסכמה לפשרות. אפילו עיתון "הארץ" מטיל כמעט את כל האשמה למבוי הסתום על ישראל, ובכך מניא את הפלסטינים מלשבת למו"מ. מאחר שהם מאמינים שהם מנצחים במאבק על דעת הקהל, הם גם מאמינים שאין להם סיבה להתפשר.

הגיע הזמן שהעולם יפנה אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הפלסטינית, ויבהיר לה כי אי-רצונה להגיע לפשרה ייזקף לחובתה. על הפלסטינים להבין כי הדרך היחידה באמצעותה יקבלו מדינה בת-קיימא היא חזרה לשולחן המו"מ עם ממשלת ישראל. הדבר יחייב פשרות כואבות בשני הצדדים, לא רק בצד הישראלי.

רה"מ לשעבר אולמרט והנשיא הפלסטיני עבאס לוחצים ידיים, ב-2008
משה מילנר \ לע"מ

ההנהגה הפלסטינית גם חייבת להבין כי אלימות אינה הדרך להקמת מדינה, למרות שהיא עשויה להביא לה פרסום טוב בכמה אזורים בעולם. הטקטיקה הפלסטינית, הכוללת עידוד טרור ומתקפות טילים בציפייה שישראל תגיב ותזכה לגינוי או להבעת צער על "מעגל האלימות" מצד הקהילה הבינלאומית, הביאה לעלייה באהדה העולמית כלפי הצד הפלסטיני. עם זאת, לא מדובר במשחק שבו הקבוצה הצוברת את מספר הנקודות הרב ביותר היא זו שמנצחת. ייתכן שהפלסטינים זוכים במגרש דעת הקהל, משום שמגרש זה מוטה כנגד ישראל—אולם הם אינם קרובים יותר להקמת מדינה בהשוואה למה שהיו בעת שדחו הצעות קודמות.

אין בכך כדי לומר כי ישראל חפה מכל אשמה בנוגע למצב הנוכחי. מדיניות הבנייה שלה בשטחים, במיוחד באזורים שקרוב לוודאי יהפכו לחלק ממדינת פלסטין, היא שגויה מיסודה, וכך היה כבר מתחילת הבנייה בשטחים. עם זאת, אין ספק כי האשמה העיקרית למבוי הסתום מוטלת על כתפיה של ההנהגה הפלסטינית.        

הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית, התקשורת, וכל מי שבאמת ובתמים חפץ בשלום, יתחילו להפעיל לחץ על ההנהגה הפלסטינית כדי שזו תשוב לשולחן המו"מ ותסכים לפשרות שונות, שהן בבחינת הכרח אם היא באמת רוצה להגיע להסכם שתי המדינות.

הפלסטינים חייבים לוותר על מה שמכונה "זכות השיבה". הם חייבים להסכים למדינה פלסטינית מפורזת במהותה. הם חייבים להסכים לכך שלישראל עומדת הזכות להגן על עצמה נגד התקפות טילים ופיגועים. הם חייבים להסכים לפשרות טריטוריאליות וחילופי קרקעות, שיכירו במציאות בשטח. גם ישראל חייבת להסכים לפשרות, במיוחד בנוגע להתנחלויות באזורים שיהיו חלק מן המדינה הפלסטינית.

ניתן להתקדם רק באמצעות שיחות דו-צדדיות ללא תנאים מוקדמים בין הרשות הפלסטינית לממשלת ישראל. לעת עתה, לא נראה לעין פתרון של שלום למצב בעזה; הטוב ביותר לו ניתן לצפות הוא הפסקת אש ארוכת-טווח בין חמאס וישראל. אם משא ומתן יוביל להקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית, תושבי עזה עשויים יהיו בהחלט להכיר בכך שהאינטרסים שלהם יושגו בצורה טובה יותר אם יצטרפו לשוחרי-השלום במקום למחרחרי-המלחמה.

כשהאו"ם חילק את פלסטין המנדטורית, הוא בחן בצורה מפורשת את הקמתה של מדינת-לאום לעם היהודי לצד מדינת-לאום לעם הערבי. פתרון שתי המדינות מחייב הכרה של כל צד בלגיטימיות של הצד השני. הרשות הפלסטינית חייבת להכיר בכך שישראל היא מדינת-הלאום הלגיטימית והאותנטית של העם היהודי, ושכל אזרחיה שווים בפני החוק. ישראל, מצידה, חייבת להכיר בכך שפלסטין היא מדינת-הלאום של העם הפלסטיני, שבה מתגוררים כל תושביה ואזרחיה בשוויון זכויות. רק אז יוכל להתממש שלום בר-קיימא.

אם כל זה יבוא לידי מימוש, התועלת שיביא השלום – לא רק לישראלים ולפלסטינים, אלא לעולם כולו – תהיה יקרה מפז. היות שכך, אני קורא לכולם לעודד את שני הצדדים לשבת למו"מ מתוך שאיפה להגיע לשלום אמיתי ובר-קיימא, שיוכל לשמש דוגמא ומופת לעימותים אחרים.

 

הכותב הוא פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. ספרו האחרון נקרא "אברהם: עורך הדין היהודי הראשון (אך לבטח לא האחרון) בעולם".   



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו