בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2015-1921

יצחק נבון, נשיא המדינה לשעבר, מת בגיל 94

יצחק נבון נולד בירושלים, נצר למגורשי ספרד ויהדות מרוקו, היה מנהל לשכתו של בן גוריון ואיש חינוך‎. ב-1978 נבחר לנשיאות ושנתיים לאחר מכן היה אורחו של סאדאת במצרים, שם נאם בערבית. לצד עיסוקיו הפוליטיים, היה גם סופר ומחזאי מצליח

93תגובות
יצחק נבון ב-2011
דודו בכר

יצחק נבון, נשיאה החמישי של מדינת ישראל בין השנים 1983-1978, מת אתמול (שישי) בביתו בירושלים בגיל 94. הלוויתו תתקיים מחר ב-12:00 בהר הרצל בירושלים. ארונו של נבון יוצב בין השעות 11:00-09:00 בבית הנשיא בעיר ואחר כך יתקיים שם טקס אשכבה. 

נבון נולד ב-1921 בירושלים. משפחתו היתה מהוותיקות והמיוחסות בירושלים. מצד אביו, יוסף נבון, סופר סת"ם ופעיל ציבור, גרה המשפחה בעיר 300 שנה ברציפות ומקורה במגורשי ספרד שבאו לטורקיה. אמו, מרים למשפחת בן עטר, נולדה במרוקו ועלתה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19.

מילדותו זכר קרבות רחוב בין ילדים ונערים מעדות שונות בירושלים. "איבה של ממש היתה בין הנערים הספרדים לאשכנזים. לעיתים קרובות פרצו תגרות והשלכת אבנים ביניהם", כתב באוטוביוגרפיה שלו, שראתה אור השנה בהוצאת כתר ("יצחק נבון, כל הדרך"). מאחת התגרות האלה נותרה בפניו צלקת.

באוטוביוגרפיה כתב על יחסי השכנות הטובים בינו ובין הערבים. בעל הבית בו גרה משפחתו היה ערבי ובכיתה א' נשלח נבון לבית ספר ערבי כדי ללמוד את השפה. "הביקורים אצל השכן הערבי חאג' עלי, בשכונת שייח' באדר, זכורים לי היטב. אבי וחאג' עלי היו יושבים ומדברים על המנדט ונגד האויב המשותף - האנגלים, כמובן. 'וואלה, אם לא האנגלים אנחנו היינו חיים בשלום. האנגלים האלה הם סכסכנים'", כתב. "והנה מגיעה שעת תפילת מנחה שלנו ואף אצל הערבים שעת תפילה. חאג' עלי פורם מרבד קטן, כורע ומתפלל, בעוד אנו שולפים מכיסינו סידורים קטנים ומתפללים מנחה. אנחנו פונים לעבר המזרח והוא לעבר מכה. בתום התפילה חוזרים לשיחה וממשיכים להאשים את האנגלים בסכסוך", תיאר.

ידיעה מעיתון "הארץ" על היבחרו של יצחק נבון לנשיא המדינה, ב-1978

ב-1946, כשהיה בן 25, מונה לראש המחלקה הערבית של הש"י - שירות הידיעות של "ההגנה", באזור ירושלים. "כיוון שלא היה לנו כלי רכב, נאלצתי לבזבז יום שלם בנסיעות בתחבורה ציבורית כאשר הייתי צריך להיפגש עם מודיעים באזור חברון, יריחו או רמאללה: הייתי עולה על האוטובוס הנוסע לאותו מקום ואחר כך מכתת רגלי למקום המפגש עם המודיע. לאחר לחצים רבים הוקצה לי סוף סוף כלי רכב: אופנוע... אופנועים היו כלי רכב נדירים באותה תקופה ואין צורך לומר שהיה זה כיסוי מפוקפק ביותר לאיש מודיעין, אך החלופה היתה מפתה עוד פחות", כתב באוטוביוגרפיה.

במהלך שירותו ביחידה, שנמשך גם בזמן מלחמת העצמאות, הקים יחידת מסתערבים. לשם כך בחר את כל מי שנראה לו מתאים להתחזות לערבי מבין יחידות "ההגנה". בספרו סיפר על המורכבות של המשימה הזו. "בעיקר קינן בי ספק אם כל אחד מאנשי היחידה יוכל לעמוד בחקירה ארוכה בלי שתיחשף זהותו. לערבים אוזן מאוד רגישה; אצלנו כל אדם מדבר עברית כפי שהוא רוצה וכפי שהורגל והכל כשר, אבל אצלם אין זה כך: מתוך שמיעת אוצר המילים וההגייה הנוהגת בפיו של אדם הם יודעים לשפוט אם הוא מהצפון או מהדרום, פלאח, בדואי או עירוני. שניים מאנשי, שאותם שלחתי לרגל במהלך תפילת יום השישי בהר הבית, כמעט שילמו בחייהם כאשר אחד מהם פלט בלי משים מילה שאיננה רווחת בניב הפלסטיני", כתב.

בכ"ט בנובמבר, היום בו האו"ם אישר את תוכנית החלוקה, שסללה את הדרך להקמת המדינה, נבון ישב בדירתו וחיכה לשידור ההצבעה. תוך כדי ההמתנה נרדם. "לפתע ניער אותי משנתי צלצול הטלפון", נזכר לימים. מצדו השני של הקו היה איש המודיעין משה ששון, לימים שגריר ישראל במצרים. "מיד נסענו אל העיר העתיקה לבדוק מהן התגובות ברחוב הערבי. הכל נראה שקט, אך כעבור יומיים פרץ הר הגעש", סיפר נבון.

משלב זה עברה המחלקה הערבית בראשותו של נבון לאסוף מידע מודיעיני תוך האזנה לטלפונים של המפקדות הערביות. "לא תמיד זרם המידע בקלות: במפקדה אחת, זו של הכוחות העיראקיים, ישבה מזכירה שעשתה לנו חיים קשים במיוחד. היתה רודה בכל המטלפנים למפקדה: "לא, אני לא אתן לך לדבר כי היהודים מאזינים! היהודים מאזינים!" הרבה מידע לא הצלחנו לשאוב משם, אך למרבה המזל במפקדות האחרות המודעות הערבית לביטחון קשר היתה נמוכה מאוד, והידיעות שקיבלנו היו בעלות ערך רב. המידע שנאסף בהאזנות היה מגוון. הנאה מיוחדת הסבו לנו שיחות הטלפון של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שישב בקהיר ונהג לטלפן לאחמד חלמי באשא, חבר הוועד הערבי העליון. השניים שוחחו בתורכית עותמאנית, מתוך רצון שלא יבינו את דבריהם. אולם רצה הגורל וכבר בפעם הראשונה שאלה ניהלו את שיחתם ישב בהאזנה דוד אהרונוב (אורן) שתורכית היא שפת אמו, והשמחה הגדולה, גם אם לא הצלחנו ללמוד מפיהם יתר על המידה בשל זהירותו המופלגת של המופתי", סיפר.

גם בלוחמה פסיכולוגית עסק נבון בשירותו בהגנה. לצורך כך גייס את ידידו אליהו נאווי, לימים ראש העיר באר שבע, והעמיד אותו מול קווי האויב עם מגבר רמקול. "עד היום מהדהד בזיכרוני קולו הרועם כשפנה בערבית אל הלוחמים המתנדבים מקרב הסורים והלבנונים וניסה לשכנעם בחוסר הטעם שבמאבקם", כתב בספרו.

יצחק נבון מקבל תואר כבוד ממלך ספרד בבית השגריר בהרצליה, ב-2003
אריאל שליט

אחרי הכרזת העצמאות עסקה היחידה של נבון בפיענוח תשדורות מוצפנות של הצבא הירדני. "על הישגי המודיעין הערבי בתקופה זו כתב יצחק לוויצה שהיה מפקד מחוז ירושלים בצה"ל, בספרו "תשעה קבין, ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות": "את חוד החנית של הש"י בירושלים היוותה המחלקה הערבית והיא היתה המחלקה העמוסה והפורייה ביותר. בראשה עמד יצחק נבון שבלט במקוריותו, בכוח השראה ובתבונת הלב שלו. היה לו צוות עובדים מצוין שידע היטב את הנושא שטיפל בו והישגיו היו רבים וחשובים. למחלקה היתה רשת סוכנים ענפה אשר הביאה ידיעות רבות, חשובות ונכונות, אך לעיתים דברים קלוטים מן האוויר. כוחו העיקרי של הצוות התבטא בכך שידע לבור את הבר מן התבן גם אם לעיתים היו הספק או הטעות בלתי נמנעים".

ב-2009 סיפר נבון על מלחמת העצמאות בראיון למקומון "זמן ירושלים": "זו היתה תקופה של סבל וכמעט רעב, אבל היתה הרגשה שזו מלחמה על החיים ועל המוות, או שסוף-סוף ננצח ותהיה פה מדינה או שחלילה זה יהיה סוף פסוק. מסביב היו מצרים וירדנים ופלסטינים, כולם צרו על ירושלים, אבל דוד בן גוריון, שהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, ראה את החשיבות העליונה של הגנה על ירושלים והוא אמר שאם ירושלים נופלת הלב נשבר וזה מסכן את כל קיומנו. ובאמת, היו קרבות קשים ורבים הקריבו את עצמם, ואני שמח שהיחידה שלנו יכלה לתרום בזמן אמת אינפורמציה מודיעינית ליחידות הלוחמות".

"אז, במלחמת העצמאות, היו 6,000 הרוגים, פצועים, נכים. כלכלה הרוסה ובארבע שנים וחצי עלו 750 אלף (עולים חדשים) בזמן שאנחנו היינו 600 אלף... אז לא היה חלב, אלא אבקת חלב. לא ביצים, אלא אבקת ביצים. בשר היה פעם בשבוע, רק בשחור שחור. והיום, שפע כזה, אתה נכנס לחנויות וקונה כל מה שאתה רוצה", אמר בראיון לרגל יום הולדתו ה-80, שפורסם ב"מעריב" ב-2001.

בצעירותו למד נבון בבית מדרש "דורש ציון", ב"תחכמוני" ובתיכון שליד האוניברסיטה בבית הכרם. באוניברסיטה העברית למד חינוך, תרבות האיסלאם ושפה וספרות ערבית. במשך כמה שנים היה מורה.

הקריירה הציבורית שלו החלה בתפקיד מזכיר שני בצירות ישראל באורוגוואי ובארגנטינה. עם שובו לארץ, ב-1951, כחבר מפא"י מונה למזכירו המדיני של שר החוץ משה שרת. שנה אחר כך היה מנהל לשכתו של ראש הממשלה בן גוריון - תפקיד בו כיהן עד 1963, כשבן גוריון התפטר.

"כבוד גדול לעם ישראל שבזמנים כל כך קריטיים ניצב מחזיק בהגה איש כמו בן גוריון. אדם מסוגו נולד אולי פעם בכמה אלפי שנים, בלעדיו לא היתה קמה מדינת ישראל ואם היתה קמה לא היתה קיימת", אמר לימים. "זה אדם נדיר, צירוף של חזון, ראייה מציאותית, אומץ לב וכושר מנהיגות, יחיד ומיוחד. זו היתה חוויה לראות איך אדם עם אחריות כל כך גדולה, מתפקד תחת לחץ, שומר על איזון בין צרכים. זה לא פשוט. מי שרוצה להיות ראש ממשלה שידע שעל כתפיו ירבץ משהו מאוד כבד, אבל ודאי הרגשה של שליחות. היה הרבה מה ללמוד ממנו, אני מתגעגע אליו".

בין 1963 ל-1965 ניהל נבון את האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות ועמד בראש המבצע לביעור-הבערות, שמטרתו היתה הקניית השכלה למבוגרים. למבצע הוא גייס מאות חיילות מתנדבות שנרתמו להוראת מבוגרים במושבים, בעיירות הפיתוח ובפרברי הערים. לפי נתונים שהוצגו בתקופה זו, כ-12% מהאוכלוסייה היהודית בארץ לא ידעה קרוא וכתוב אז. שר החינוך, זלמן ארן, אמר בפתח המבצע: "בושה וחרפה היא לעם הספר כי למעלה מ-200 אלף מבוגרים במדינת ישראל אינם יודעים קורא וכתוב בכל שפה שהיא, ועלינו לעשות הכל כדי למחוק כתם זה מעלינו".

ב-1965 הצטרף נבון למפלגתו של בן גוריון, רפ"י, שהתפלגה ממפא"י, ונבחר לכנסת. שבע שנים היה סגן יו"ר הכנסת וארבע שנים היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון שלה.

ב-1970 קיבל משלחת מעזה שהתארחה בכנסת. "בצורה זו או אחרת חייבת רצועת עזה לחיות בשלום עם ישראל. שאלת המפתח ביחסינו היא אפוא אם רוצים אתם לחיות בשלום עם ישראל", אמר למשלחת מטעם עיריית עזה, בראשות ראש העיר ראג'ב אל-עלמי, בפגישה בלשכת יו"ר הכנסת. ראש העיר השיב, כי "העויינות בעזה כלפי שלטונות ישראל תשתפר רק בתנאי שלתושבי העיר יוחזרו הזכויות שנלקחו מהם". נבון השיב לו: "כיצד תקיימו דו קיום בשלום עם ישראל כאשר אתם מתנהגים כך.... האם אתם רוצים לאכול את הענבים בכרם או להרוג את השומר?".

ב-1978 מונה לנשיא המדינה החמישי. ראש הממשלה, מנחם בגין, שרק שנה קודם לפני נבחר לתפקידו ב"מהפך", נאלץ אז להשלים עם בחירת נשיא ממפלגת העבודה. טקס ההשבעה, ששודר בטלוויזיה בצבע, עורר התרגשות ברשות השידור, כפי שדווח אז ב"הארץ". "הוועד המנהל של רשות השידור החליט לקיים בקרוב דיון עקרוני בעניין הנהגת שידורי צבע בטלוויזיה. בישיבת הוועד אתמול הוחלט להמליץ בפני שר התקשורת לאפשר את הקרנת טכס הכתרת נשיא המדינה יצחק נבון בצבע. כל הטקס מהכנסת, שהוקרן בשידור חי, נקלט על ידי בעלי מקלטים צבעוניים בצבע. הוועד המנהל קבע כי אין בהחלטה מאתמול משום קביעת עיקרון או תקדים בענין שידורי צבע והיא באה לאפשר להעביר קטעים מהטכס לתחנות טלויזיה בעולם וכן בארצות ערב".

נבון היה נשיא פופולרי, שהרבה לסייר ברחבי הארץ, ופעל לגישור בין עדות, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים ופריפריה ומרכז. ב-1980 היה אורחו של אנואר סאדאת בביקור ממלכתי במצרים, אחרי חתימת הסכם השלום. הוא זכה לקבלת פנים חמה, כשנאם שם בערבית. "הברית שכרת סאדאת עם השלום היא ברית אמת, והדרך שהחלטנו ללכת בה יחד אמנם אינה פנויה ממכשולים, אך אתה הנשיא וראש ממשלת ישראל בגין, כבר עברתם כברת דרך ארוכה", אמר. כתב "הארץ" יואל מרקוס, דיווח אז כי "נבון מקבל במצרים כל מה שבגין חלם לקבל שם ולא השיג בחמשת ביקוריו".

ב-2009, בראיון למקומון "זמן ירושלים", סיכם את כהונתו כנשיא במלים הבאות: "זו הרגשת אחריות כבדה מאוד, אבל גם סיפוק גדול. הכרתי את כל שכבות האוכלוסייה. יש יהודים שבאו מ-102 ארצות, דוברים 81 שפות, איך מגבשים את כל אלה לעם אחד? בזה ראיתי את תפקידי. מצד אחד למצוא את מה שמשותף לכולם, בין שבאו מגרוזיה ובין שממרוקו והמשותף בדרך כלל זה העבר, ההיסטוריה, התנ"ך ועם זאת לאפשר את הביטוי האינדיבידואלי של כל שבט ועדה בישראל, לתת ביטוי למיוחד שלה, למורשת שלה, לפולקלור שלה, לשירה שלה. אלה שני דברים שנראים כאילו סותרים אבל זה משלים". 

עם תום כהונתו היה לנשיא היחיד עד כה שחזר לחיים הפוליטיים. ב-1984 הוא נבחר לכנסת ומונה לסגן ראש הממשלה ולשר החינוך והתרבות. בתפקידו, הוא חיזק את לימודי הערבית והנחלת מורשת יהדות המזרח והנהיג את מפעל "סל תרבות", "שבאמצעותו ראה כל תלמיד מופעים והצגות מדי שנה", כדבריו. לצד עיסוקיו הפוליטיים נבון היה גם סופר ומחזאי מצליח, שעסק ביצירתו במורשת הספרדית. "בוסתן ספרדי", יצירתו שעוסקת בחיי משפחה ספרדית בירושלים, זכתה להצלחה רבה בתיאטרון "הבימה". ב-2014 היא חגגה את הצגת האלפיים. עיסוקו בשימור מורשת יהדות ספרד קיבלה ביטוי גם בכהונתו כיו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

נבון נישא ב-1963 לאופירה נבון. חתונתם כונתה אז "חתונת השנה". השושבין היה בן גוריון ואת הטקס ניהל הרב הראשי בירושלים, אליהו פרדס. את הברכות נשא הרב הראשי לצה"ל, אלוף שלמה גורן. אופירה נבון היתה פסיכולוגית ופעילה ציבורית בנושאים שונים וכיכבה בתחרויות יופי. מאבקה בסרטן השד בו חלתה שימש מופת לנשים רבות. המחלה הכריעה אותה ב-1993.

השניים הותירו שני ילדים ונכדים. את בתם נעמה, אימצו, כשאופירה לא הצליחה להיכנס להריון. בנם ארז נולד שנה לאחר מכן. ב-20 השנים האחרונות חי נבון עם אשתו השנייה, מירי שפיר, אותה הכיר כשהיה בן 75, שנתיים אחרי מות אופירה.

ביום הולדתו ה-80, ב-2001, נשאל איך הוא מסכם את חייו עד כה. "דבש ועוקץ", אמר. "בסך הכל אני לא יכול להתלונן. היו לי – רגע, רגע – מה אני מדבר בלשון עבר. יש לי חיים, שהיה בהם הרבה דבש והיו בהם הרבה עוקצים", אמר ל"מעריב".

בראיון האחרון, שהעניק ל"ידיעות אחרונות" בחודש אפריל, אמר נבון דברים קשים בהתייחסו למצבה של המדינה היום: "קשה לי לראות את הכיוון שהמדינה מידרדרת אליו. ההקצנות בגזענות, בלאומנות, במצב החינוך, הבריאות והרווחה, באי-השוויון הזועק לשמיים, עוני שלא היה כדוגמתו. הבידוד הבינלאומי שכובש אותנו. האינטרסים ומלבי האש גברו על החיים יחד". עם זאת, הוא סיים את הראיון בנימה אופטימית: "עם שניחן בכל כך הרבה כישרון, יצירתיות, אחווה ועזרה הדדית, יקבל יום אחד הנהגה טובה ואחראית יותר, שתטה את ההגה ותסובב אותו לכיוון שיוביל אותנו למחוזות טובים ומוארים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו