שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מחקר: האם אנו אכן זקוקים ל-7 שעות שינה כדי להיות בריאים?

חוקרים בחנו שבטי ציידים-לקטים ומצאו שהם ישנים כמו אמריקאים או פחות, אך לא סובלים כמוהם מנדודי שינה וממחלות. יכול להיות שהסיבה לשינה פגומה היא טמפרטורה לא נכונה ולא טכנולוגיה כפי שנוטים לחשוב, ושהאיכות יותר חשובה מהכמות?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס

רשויות הבריאות מזהירות כבר שנים ממגפה של מחסור חמור בשינה. לפיהן, הגורמים המרכזיים לכך הם טלפונים חכמים, טלוויזיה, מחשבים ומסכים והקצב התזזיתי של החיים המודרניים שמשבשים את דפוסי השינה הנורמליים. מחקר חדש, שפורסם בתחילת החודש בכתב העת Current Biology, מערער על תפישת המחסור בשינה וקובע שהאמריקאים ישנים מספר שעות שינה ממוצע הדומה לזה של שלושה שבטים של ציידים־לקטים שאין להם חשמל ואורח החיים שלהם לא השתנה כמעט במשך אלפי שנים. יתרה מזו, חברות הציידים־לקטים שנכללו במחקר החדש, שבטי האדזה וסאן באפריקה ובני טסימאנה בדרום אמריקה, נוטים לישון אפילו פחות מאמריקאים רבים.

על פי הערכות, האמריקאים ישנים היום שעתיים או שלוש פחות משישנו לפני המהפכה התעשייתית. ממצאי המחקר מעוררים הדים משום שרשויות הבריאות טוענות כבר זמן רב ששבע שעות שינה על בסיס קבוע הן מספר המינימום החיוני לבריאות, וששינה בלתי מספקת היא תופעה רווחת באמריקה. מחקרים רבים טוענים שהיעדר שינה — בלי קשר למרכיבים אחרים דוגמת פעילות פיזית — קשור להשמנת יתר ולמחלות כרוניות. ואולם, הציידים־לקטים שנכללו במחקר נמצאו בריאים ובכושר טוב אף שהם ישנים מספר שעות הקרוב לסף השינה הנמוך בחברות המתועשות: בלילה אופייני הם ישנים 5.7-7.1 שעות שינה. בארה"ב רוב המבוגרים ישנים שבע שעות או יותר בלילה, אבל חלק משמעותי מהאוכלוסייה ישן פחות מכך. בנוסף, מחקרים קודמים הצביעו על כך ששריפת הקלוריות היומית שלהם דומה לזו של רוב האמריקאים — נתון המלמד שפעילות פיזית אינה הסיבה למצב בריאותם הטוב יחסית.

זוג ישן. תמונת אילוסטרציה
תמונת אילוסטרציה

התפישה השלטת ברפואת השינה היא שבני אדם פיתחו הרגל ללכת לישון עם שקיעת השמש, ועם הזמן החלו להישאר ערים הרבה אחריה בשל ההצפה באור מלאכותי, אומר ד"ר ג'רום סיגל, המחבר הראשי של המחקר ומרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. אנשי חברות הציידים־לקטים שהוא ועמיתיו חקרו, הישנים תחת כיפת השמים או בבקתות רעועות, לא שוכבים לישון עם רדת השמש. לרוב הם הולכים לישון כשלוש שעות אחרי השקיעה, ואינם חשופים לאור מלאכותי, למעט הבהובי מדורה שנועדו להבריח בעלי חיים ולספק מעט חום בחורף. וברוב הימים הם מתעוררים לפני הזריחה. "לדעתי המחקר הזה ישנה את תחום השינה", אומר פרופ' ג'ון פיבר, מומחה לשינה מאוניברסיטת טורונטו, שלא השתתף במחקר החדש. "קשה לראות איך אנחנו יכולים להמשיך לטעון שהחברה במערב סובלת ממחסור חמור בשינה אם השבטים הללו, החיים בלי הסחות הדעת המודרניות ובקצב פחות מלחיץ, ישנים פחות או בדומה לאזרח ממוצע בצפון אמריקה".

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) קובע באתר האינטרנט שלו שמחסור בשינה הוא בעיה בריאותית באמריקה, "ונובע ככל הנראה ממגוון מרכיבים ובהם גישה מתמדת לטכנולוגיה ולוחות זמנים בעבודה". עוד מציין ה-CDC כי מבוגרים זקוקים לשבע-שמונה שעות שינה ביממה, אבל שליש מהאמריקאים ישנים פחות מכך. שני גופים מובילים בתחום השינה — האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה (AASM) והאגודה לחקר השינה בארה"ב (SRS) — פרסמו ביוני המלצות הקוראות למבוגרים לישון שבע שעות או יותר באופן קבוע. הם גם המליצו למי שחושש שאינו ישן מספיק לפנות למומחים. "מספר הנמוך משבע שעות שינה בלילה דרך קבע נקשר להשלכות שליליות על הבריאות, כגון עלייה במשקל, משקל יתר, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב ושבץ, דיכאון וסיכון מוגבר למוות", נכתב בהמלצות. ד"ר נתניאל ווטסון, נשיא AASM, אומר שהמלצות אלה מבוססות על סקירת 5,000 מחקרים שהתמקדו בקשר שבין שינה ומחלות. אך לדבריו, מרבית המחקרים מבוססים על דיווחים מפי הנשאלים, ואלו נוטים להפריז בתשובותיהם משום שהם לרוב מתייחסים לזמן שבו שהו במיטה, ולא לזמן שישנו בפועל, שהוא לרוב קצר יותר.

ווטסון מציין שמהמחקר עולה שבחברות של ציידים־לקטים פרק השינה, כלומר הזמן שבו הם נמצאים במיטה, הוא למעשה של כשבע עד שמונה וחצי שעות, ותואם את המלצות ארגונו. לדבריו, השאלה כמה שינה דרושה לבני אדם היא שאלה עדינה. "התשובה האמתית היא: מספר שעות השינה שמאפשר לאדם לקום בתחושת רעננות וערות". סיגל הוסיף שמדאיגה אותו הצמדת מספר לשעות שינה נדרשות, שכן היא עלולה לדחוף את מי שישן פחות מזה להשתמש בכדורי שינה, שיש להם תופעות לוואי קשות. כחמישה אחוזים מהאמריקאים בולעים כדורי שינה — שיעור שהוכפל בשני העשורים האחרונים. פרופ' (אמריטוס) ג'ים הורן, מנהל מרכז חקר השינה באוניברסיטת לאפבורו באנגליה, תיאר את המחקר החדש כ"מצוין ובעיתוי הנכון". הוא אומר שהמסקנה שעולה ממנו היא שאיכות השינה חשובה הרבה יותר מכמות השינה. "בעולם המערבי רווחת ההנחה שאנחנו זקוקים ליותר שעות שינה, ושאם נישן פחות משבע שעות, נסבול מהשמנת יתר, מסוכרת וממחלות לב", הסביר. "אבל ממוצע שעות השינה של הציידים־לקטים האלה היה הרבה מתחת למה שנחשב אצלנו לשינה הולמת, ובכל זאת הם בריאים מאוד. הם לא סובלים מנדודי שינה ומשום מחלה כרונית".
בקרב חוקרי השינה רווחת הדעה ששנתם של בני אדם כיום שונה משנתם לפני 150 שנה. רבים טוענים שהמצאת נורת החשמל בסוף המאה ה־19 וכל הסביבות המוארות באור מלאכותי שבאו בעקבותיה שינו דרמטית את תבניות השינה שלנו. חשיפה לאור מלאכותי בלילה, אם בשל נורות חשמל או בשל צגי מחשב, משבשת את השעון הביולוגי של נו, מעכבת את השינה ומצמצמת אותה, טוענים מומחים. ואולם, סיגל מספר שתמיד היו לו השגות על ההנחה כי הטכנולוגיה היא זאת שפוגעת באיכות השינה של האדם המודרני. זאת משום שרוב המחקרים בתחום הם קטנים ונעשו בסביבת מעבדה מבוקרת. לכן הוא ועמיתיו החליטו שדרך אחת לקבל תובנה בעניין זה היא לחקור תרבויות שחיות בסביבה טבעית ויחסית לא נפגעו מהתאורה המלאכותית.

בני האדזה מבלים את ימיהם בציד ובחיפוש אחר מזון בצפון טנזניה בדומה לאבות אבותיהם לפני עשרות אלפי שנים. כך גם בני סאן מנמיביה, שחיים במדבר קלהארי כציידים־לקטים זה 20 אלף שנה לפחות, ובני טסימאנה, שבט נוודים למחצה שחי למרגלות הרי האנדים בבוליביה, כמעט הנקודה המרוחקת ביותר שאליה הגיעה ההגירה האנושית שיצאה מאפריקה. במסגרת המחקר, שנמשך יותר מ־1,000 ימים, ניתנו לחברים בשבטים השונים (94 איש סך הכל) התקנים הדומים לשעוני יד שעקבו אחרי הרגלי השינה שלהם וחשיפתם לאור בעונות השונות. בנוסף לגילוי על מספר שעות השינה בלילה, שכאמור נמצא דומה לזה של האמריקאים או פחות ממנו, החוקרים גילו כי שלושת השבטים לא ישנו שינה מפוצלת בלילה ורק לעתים נדירות ישנו במשך היום. סיגל ציין שנדהמו לראות כיצד תבניות השינה של השבטים היו דומות למרות המרחק הגיאוגרפי ביניהם. "בני האדזה ובני סאן חיים באזור שבו התפתחה האנושות ובני טסימאנה חיים במקום שמבחינה מסוימת נחשב לקצהו של אזור ההגירה האנושית", אמר סיגל. "העובדה שאנחנו רואים אצלם פרקי שינה דומים מאוד ממלאת אותי ביטחון שכך ישנו אבות אבותינו".

המחקר מצא עוד כי שנתם של בני השבטים הללו כלל לא מופרעת. נדודי שינה כרוניים, הפוגעים בכ־20% עד 30% מהאמריקאים, נמצאו רק אצל 2% מהציידים־לקטים. בשפתם של בני סאן ובני טסימאנה לא קיימת כלל מילה לתופעה הזאת. סיגל מניח שהטמפרטורה השוררת במקום עשויה להיות גורם מרכזי באיכות שנתם. כאמור בני השבטים לא הלכו לישון עם השקיעה ולא התעוררו עם הזריחה, מה שמעלה את האפשרות שהחשיפה לאור לא ממש משפיעה על תבניות השינה שלהם. מה שכן, הם כמעט תמיד נרדמו כשהטמפרטורות החלו לרדת בלילה והתעוררו בנקודת השפל שלהן, עם התכווצות כלי הדם, זמן קצר לפני שהן החלו לעלות שוב. ייתכן שבמהלך התפתחותם הורגלו בני אדם לישון בשעות הקרות ביותר של היממה, אולי כאמצעי לשמר אנרגיה, משער סיגל.

אם הירידה בטמפרטורות אכן מאותתת לגופנו שזהו הזמן האידיאלי ללכת לישון, ייתכן גם שזו אחת הסיבות לשכיחות נדודי השינה הכרוניים בחברות מתועשות. "כיום הסביבה שבה אנחנו ישנים היא בטמפרטורה קבועה. זה לא היה המצב אצל אבות אבותינו", אומר סיגל. לפי המחקר, המחזור היומי של שינויי הטמפרטורות, שבטל במידה רבה בסביבות השינה המודרניות, יכול להיות גורם טבעי עוצמתי התורם לאיכות השינה. לדברי סיגל, "נשאלת השאלה: האם אפשר יהיה לטפל בהפרעות שינה מודרניות באמצעות חיקוי סביבה טבעית שבה הטמפרטורות צונחות בלילה? את זה יהיה עלינו לחקור בעתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ