טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז מה באמת אמרתי

אתר חדשות ישראלי, שאינו מתעניין בנושאים שמעסיקים אותי, בדק מה אמרתי בכנס "הארץ" בניו יורק. אז הנה זה, עם תוספת

תגובות

"עלי להזהיר אתכם, עמירה הס ציונית", כתבה פעילה פרו־פלסטינית בדרום אפריקה לפני כחודשיים. כבר כשיצאה מהחדר אמרו עיניה הרושפות שמה שאמרתי בשיחה אתה ועם חבריה היה חריגה מהתקן. למשל, לא הצדעתי לפתרון הקסמים מדינה אחת. לא הגדרתי את המלחמות נגד עזה — ג'נוסייד. וגם אמרתי לאותם פעילים, שאין זה מספיק לנתח את שורשיה הקולוניאליים של ישראל. חייבים לכלול בהקשר ההיסטורי גם את תעשיית הרצח הנאצית ואת העובדה שמדינות העולם סירבו ברובן לקלוט בגבולותיהן פליטים יהודים במספרים גדולים.

הדבר שכנראה הכעיסם ביותר הוא שהעזתי לטעון, שהשימוש בנשק אינו מקדם היום את המאבק הפלסטיני. לא מתוך זהותי הישראלית אני מבקרת את פולחן המאבק המזוין, הדגשתי, אלא מתוך השקפת עולם פמיניסטית וסוציאליסטית. ליגלגתי על תופעת החקיינות הזכרית הקטלנית (בין החיילים לבין עצמם ובין הפלסטינים לחיילים) שמתחרה ל"מי יש גדול יותר". של הישראלים גדול יותר. יכולתם לנקום הרסנית יותר. לכן צריך למצוא אפיקים אחרים למאבק. הרי יש אחריות מהפכנית גם למנוע עוד חורבן והרס, לא רק להבין את הצורך האנושי בנקמה.

לכל קהל אני אומרת גם את מה שהוא אינו רוצה לשמוע. לציונים אגיד שמפתיע עד כמה מעטים מעשי האלימות של הפלסטינים בהשוואה לאלימות השיטתית והמשפילה שמפעיל נגדם השלטון הישראלי. בכנס פרו־פלסטיני בהולנד אמרתי לפני כשנתיים, שאי אפשר להתעלם מהזיקה הדתית של היהודים לארץ הקודש. גם כאן נענשתי במבטים רושפים. כאילו שמעולם לא כתבתי נגד הנישול והגירוש. בפגישות עם נוער ציוני־סוציאליסטי בדרום אפריקה אמרתי שאל להם להגר לישראל. הם, כמו שאר הלבנים, עדיין נהנים ממשקעי העבר של פריבילגיות בסדר גודל פלילי. אז שיישארו בארצם וייאבקו בה למיגור אמיתי של פשעי האפרטהייד. לנצל בהכרה מלאה את זכויות היתר הנוספות ולהגר לישראל — זה יהיה בחירה להשתתף בפשע אחר. משפט דומה אמרתי בפאנל שהנחיתי בכנס "הארץ" בניו יורק בשבוע שעבר, בנושא מאבקים לשוויון. הקהל היה בעיקר ציוני־ליברלי. נציגי העיתון הדגישו ש"הארץ" הוא ציוני, שההתנגדות לכיבוש נובעת מעקרונות ציוניים. מצאתי לנכון להבדיל עצמי מעמדה זו. הציונות מטיפה להגירה של יהודים מהתפוצה לישראל. יידע כל יהודי־ציוני־ליברלי החי ברווחה בתפוצה, שגם בלי להגר ("לעלות") ישראל מעניקה לו זכויות שנשללות מהפלסטינים שנולדו בארץ או שהוריהם נולדו בה. יש לו/לה זכות לבקר, להתאזרח, לגור ולעבוד משני עברי הקו הירוק, להתחתן עם ישראלי/ת, לנוע בין ארה"ב לארץ ולא לאבד זכויות באף מדינה.

כל מה שהיא מעניקה ליהודי התפוצה — שוללת ישראל מהפלסטינים. רוב הפלסטינים החיים בחו"ל אף אינם רשאים לבקר בארץ אמותיהם וסבתותיהם (האמיתיות, לא המדומיינות מלפני אלפי שנה). מי שמורשים לבקר כפופים להגבלות: לחלקם אסור לצאת מהגדה. לאחרים אסור להיכנס לגדה. לרובם אסור לנסוע לרצועה. ישראל אוסרת עליהם לא רק לשוב לארצם, אלא אפילו להשתקע במובלעות הגדה. הפלסטינים שברחו או מנסים לברוח מבית המטבחיים המסויט בסוריה, לא יכולים אפילו לחלום על ההגיוני ביותר: מקלט והיקלטות בארץ המוצא שלהם.

ככלל, ישראל אוסרת על הפלסטינים ברצועה לנסוע: לחו"ל, לישראל, לגדה המערבית. היא אוסרת עליהם לחיות בגדה, ואוסרת על הפלסטינים בגדה להתגורר בכ–60% משטחה. יהודים מברוקלין ומתל אביב יכולים להשתקע מחר בעפרה. תושבי סילוואד, שאדמתם נשדדה בשביל עפרה, אינם זכאים להשתקע ביפו, או להקים יישוב בפאתי ירושלים. ילידי ירושלים מגורשים מהארץ ומאבדים את מעמד התושבות אם יעזו להתחתן ולעבוד בארה"ב. אגב, ישראל אוסרת עליהם גם להתגורר בכפר קאסם ובבאר שבע. עליהם לחיות רק בגטאות שיצרנו בשבילם בעיר המאוחדת.

ישראל משתמשת בהגירה היהודית כדי לתרץ את הנישול ולהעמיקו. המהגר לישראל הופך משת"פ מודע עם מדיניות אפרטהייד שמקצינה והולכת. אפרטהייד הוגדר כפשע. אנחנו, שנולדנו בארץ, משתפים פעולה בעל כורחנו. כל שנותר לנו הוא להשתמש בפריבילגיות שלנו כדי להיאבק במשטר הפריבילגיות ולצמצם ככל האפשר את מרחב שיתוף הפעולה שלנו עם הנישול. זו לא דרך פעולה ייחודית לנו. ישראל אינה משטר־הרוע היחיד בעולם שמייצר זכויות לאחדים ושוללן מאחרים. אבל ישראל היא ביתנו בברירת מחדל.

עמירה הס
תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות