שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המדריך המלא לליקוט פטריות

איך מזהים פטריה רעילה, ומה זו "קשקשנית פחומה גדולה" ומה גורם לאנשים להפוך למלקטים? מסע בעקבות הפטריות ביער האורנים ליד כרמי יוסף

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכשיו העונה הטובה ביותר לליקוט פטריות. ירד כבר די הרבה גשם, הקרקע לחה והטמפרטורות נוחות
עכשיו העונה הטובה ביותר לליקוט פטריות. ירד כבר די הרבה גשם, הקרקע לחה והטמפרטורות נוחות
משה גלעד
משה גלעד

ההתחלה לא נראתה מבטיחה במיוחד. צעדנו, שישה אנשים, ביער האורנים הדליל ליד כרמי יוסף, נעצנו מבטים בקרקע וראינו המון עלי רקפות, עשבייה ירוקה ומחטי אורן. פטריות לא ראינו כלל, אפילו לא אחת. לעיניים לא מנוסות המצב נראה נואש. החורש אמנם יפה, היום היה בהיר והשמים כחולים, אבל הרי באנו כדי ללקט פטריות. ד"ר דליה לוינסון, שהובילה את קבוצתנו הקטנה, נראתה הרבה פחות מוטרדת. היא נשאה בהפגנת אופטימיות סל קש גדול על זרוע אחת ונופפה בעליצות בסכין חדה בידה השנייה. לוינסון היא מיקולוגית־ביולוגית שחוקרת פטריות. בימים אלה ראתה אור מהדורה חדשה ומעודכנת של ספרה "מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל – זיהוי, איסוף ומתכונים". במהלך החורף היא עורכת סיורי ליקוט פטריות בגלבוע, בהרי ירושלים, בגליל ובגולן ובכל זאת, למרות שהבטיחה שנראה ונלקט עשרות מיני פטריות, הסל נותר תחילה ריק לחלוטין.

עכשיו העונה הטובה ביותר לליקוט פטריות. ירד כבר די הרבה גשם, הקרקע לחה והטמפרטורות נוחות. "השנה שעברה היתה הרבה יותר מוצלחת", אמרה לוינסון במה שנשמע כתחילת נסיגה. כמות הפטריות תלויה בהמון גורמים – גשם במינון ובעיתוי הנכון, קרקע מתאימה, שמש במידה הנכונה, לחות, טמפרטורה ועוד מיני תנאים. נוסף לכך, התברר באותה צעדה עגמומית, שליקוט מסיבי בשנים האחרונות הפחית באורח משמעותי את כמות הפטריות ביערות ישראל. רגע אחר כך חייכה לוינסון והוסיפה "לבוא עם סל גדול זאת סגולה ידועה למזל רע. בואו נלך לשם, לאורנים הצעירים יותר, שם בטח נמצא משהו". זה היה הרגע שבו גלגל המזל שלנו הסתובב בבת אחת.

ישעורית אפורה. מעט מרירה ואכילתה מחייבת זהירות כי היא דומה לסיבית שהיא פטרייה רעילה
ישעורית אפורה. מעט מרירה ואכילתה מחייבת זהירות כי היא דומה לסיבית שהיא פטרייה רעילהצילום: משה גלעד

כמה דקות אחר כך רכנה לוינסון והצביעה בשמחה על פטריה קטנה וחבויה: "זאת צנומת הכרוב. רואים? יש לה רגל דקה. אסור לאכול אותה". בתוך זמן קצר מצאנו (כלומר מנהיגת מסע החיפושים מצאה, הצביעה בשמחה של מוצאת שלל, קטפה, הכתירה בשם והסבירה בפירוט ובידענות גדולה) מינים רבים ושונים של פטריות. למשל, ישעורית אפורה, שמותר לאוכלה, אם כי היא מעט מרירה ואכילתה מחייבת זהירות כי היא דומה לסיבית שהיא פטריה רעילה. אחר כך מצאנו כמה אורניות גדולות, בשרניות וצהבהבות, שהן מומלצות לאכילה ואפילו קל לזהות אותן. לדברי לוינסון, האורניות עדיין זוכות לתפוצה די טובה ואפשר למצוא אותן בעיקר ליד אורנים צעירים. בשלב הזה גאתה ההתרגשות של חברי הקבוצה לשיאים חדשים. צעדנו אמנם מרחק קצר בלבד אבל התחושה היתה של שעות שיטוט ארוכות ושל אובדן אוריינטציה מוחלט. בהינו בדבקות בקרקע, לא התקנו את המבט מערימות מחטי האורן וכל אחד מאתנו השתוקק בכל מאודו להיות בר המזל הבא, שיקרא באושר – "הנה פטרייה".

שיאי הליקוט הגיעו לאחר כשעה של שיטוט ביער. ברצף שמזכיר יד חמה בקזינו מצאנו בזו אחר זו אחלמית ערומה, שצבעה סגול בהיר והיא נקראת כך על שם האחלמה, אבן סגלגלה מאבני החושן של הכוהן הגדול. לוינסון התעקשה שיש לה גם ריח ארומטי אופייני והסבירה שהיא טובה למאכל, אם כי יש לבשל אותה ולשפוך את מי הבישול הראשונים. מיד אחריה התגלתה כישורית מרושתת שצבעה אדמדם, מראה כחייזר זעיר שנחת מכוכב רחוק במיוחד והמדריך מתאר אותה במלים שמזכירות סיפור מדע בדיוני: "בעת ההבשלה מגיחה מן הביצה מעין שושנת זרועות ארוכות, המחוברות בתחתיתן ויוצרות מעין רשת בצורת כישור". הכישורית אינה ראויה למאכל. לאלה נוספה חריפית אדומת רגל שאינה אכילה. אחר כך מצאנו לצד אורן אחד בר מזל כעשר פטריות שעונות לשם נטופה ערבה. הן גדולות, כתומות, וכאשר חותכים אותן נהפך בשר הפטרייה לירקרק. מתברר שהן מצוינות למאכל, מכאן השם ערבה, ולדברי לוינסון הטוב ביותר הוא לטגן אותן בשמן כמו צ'יפס. הסל שנראה תחילה ענק ומיותר הלך והתמלא.

אורנייה מצויה. נפוצה בחורשות אורן בירושלים
אורנייה מצויה. נפוצה בחורשות אורן בירושליםצילום: Holger Krisp

המפרק הגדול ביקום

באווירת הסיפוק הכללית ששרתה על הקבוצה ניסיתי להבין מה קרה לנו. למה אנחנו נמשכים לפטריות? לוינסון הגדירה זאת כ"תאוות ציד שאינה מלווה בשפיכות דמים". ליקוט פטריות הוא לדבריה שילוב של המון גורמים מושכים – יש בו טיול והרפתקנות, גרגרנות לצד הפעלה של החושים. הוא מכיל צבעים עזים, ריחות, ארומה וטעם. ייתכן שיש בכך שריד לאיזה יצר קדום, שדוחף אותנו ללקט מזון.

רבים ממלקטי הפטריות הם לדברי לוינסון אנשים שיש להם בזיכרון הילדות חוויית ליקוט פטריות חזקה. הם זוכרים איך יצאו עם ההורים שלהם לחפש פטריות ביערות בארץ או בחו"ל. הם זוכרים תמיד את חווית הטיול והליקוט ואת המרק הנהדר שהכינו לאחר מכן. מלקטי פטריות צריכים לדבריה להצטייד בהמון סבלנות. "בהתחלה רבים מתאכזבים, אבל ברגע שמצאו כמה פטריות הם נשבים בקסם ולא מוכנים לחזור הביתה".

יש גם את המשיכה לפטריות כאל תעלומה גדולה של הטבע. אפשר לראות אותן רק בפרקי זמן קצרים. הן ממלכה נפרדת — אורגניזמים שאינם בעלי חיים ואינם צמחים. הם אינם עושים פוטוסינתזה. דופן התא של הפטריות אינו עשוי תאית (החומר שבונה את התא בצמחים) אלא כיטין, חומר שבונה את שלד החרקים. כמו כן יש לפטריות מאפיינים נוספים שמייחדים אותן מיצורי ממלכות אחרות. ליקוט פטריות הוא למעשה ליקוט גופי הרבייה שלהן. אלה כוללים בדרך כלל כובע ורגל. גוף הפטרייה, המורכב מקורים רבים, מכונה תפטיר. רשת התפטיר התת קרקעית מכילה אוסף עצום של קורים דקיקים, מסועפים בצפיפות ומתפשטים לכל הכיוונים.

פקועה יערית. צומחת בעיקר באזור יער ברעם בצפון
פקועה יערית. צומחת בעיקר באזור יער ברעם בצפוןצילום: Igor Lebedinsky

אם לא די בהסבר הזה, שנשמע כפרק מספר מדע בדיוני, הוסיפה לוינסון שפטריות הן המפרק הגדול ביקום של חומרים אורגניים. יש להן תפקיד מכריע במיחזור חומרים בטבע והפעילות המשולבת של הפטריות והחיידקים חשובה מאוד לרצף החיים בעולם. הן מצטיינות בפירוק ובהחזרה לקרקע של חומרים אורגניים כפחמן, חנקן ותרכובות אחרות שהצמחים יכולים לשוב ולנצל אותם. יש להן אנזימים שבעזרתם הן יכולות לפרק כמעט כל חומר אורגני, כולל ליגנין, חומר שנחשב קשה מאוד לפירוק בטבע.

זהירות רעל!

המדריך שכתבה לוינסון ערוך על פי המשפחות הבוטניות וכיוון שכך מופיעות בו יחד פטריות הרעל והמאכל. חמישה סימנים גרפיים מצביעים במדריך על מידת הרעילות של הפטרייה. המפחיד ביותר, בצורת גולגולת ועצמות, מעיד שהפטרייה רעילה למוות. כזו היא למשל המשפכנית הלבנה, שבעיני הדיוט כמוני נראית תמימה לחלוטין. תמרור עצור מעיד שהפטרייה רעילה. למשל – גושית הפס הוורוד שנחשבת אחת הפטריות היפות ביותר במשפחתה. אחריה מדורגות הפטריות שאינן מומלצות למאכל, אלה שמחייבות זהירות ולבסוף הטובות למאכל. המפורסמת ביותר מהקטגוריה הטובה למאכל היא האורנייה אבל ישנן גם המטרנית הגדולה, הדיואית המצויצת ועוד. תשומת לב מיוחדת דורשת אמנית האביב, שגרמה לדברי לוינסון למקרי מוות בארץ. הנרתיק החבוי שנותר בעומק הקרקע כאשר מלקטים אותה עלול לגרום לטעות חמורה בזיהוי. המלקטים סבורים שקטפו פטרייה אחרת והטעות הזאת כבר גבתה קורבנות. סימני ההרעלה מופיעים רק 12 שעות לאחר האכילה.

חריפית אדומת רגל. אינה אכילה
חריפית אדומת רגל. אינה אכילהצילום: משה גלעד

דווקא זרים, מסבירה לוינסון, נוטים יותר להיפגע מפטריות רעילות. נדמה להם שהם מזהים פטריות שהכירו בארץ הולדתם והביטחון המופרז מוביל לטעות. העצות הפשוטות ביותר שהיא מנדבת: אם אינכם מכירים – אל תתעסקו, ואם יש ספק לגבי זיהוי הפטרייה – מוטב להימנע. מלקטי פטריות רבים משחקים לדבריה ברולטה רוסית. הם טועמים מן הפטריות וסבורים שיוכלו להתמודד גם אם יטעו בזיהוי. לא תמיד זה מצליח. במקרי הרעלה רבים יוצרים רופאי בתי החולים בארץ קשר עם לוינסון כדי להיעזר בה בזיהוי הפטרייה הרעילה שאכל החולה. זיהוי הפטרייה הכרחי כדי לתת טיפול מתאים.

האמנית הקשקשנית

ישבנו תחת אחד האורנים ושוחחנו קצת על שמות של פטריות. עיון מהיר בספר מגלה שמות עבריים יצירתיים במיוחד: אוזניית הכלך היא הפטרייה החביבה על לוינסון, לצדה מופיעים שמות כגון אמנית קשקשנית, גמצוץ נאכל וקשקשנית פחומה גדולה. השמות ניתנו, לדברי לוינסון, בעיקר בזכות הצורה או תוכנה של הפטרייה. כמה מן השמות, למשל לבנית בירנבאום, נושאים את שם המגלה שלהן. כיום מוכרות בעולם כמאה אלף פטריות וההנחה המקובלת היא שהמספר האמתי כפול ולפחות מאה אלף פטריות נוספות טרם התגלו.

פטריות מהמין נטופה ערבה. מצוינות למאכל
פטריות מהמין נטופה ערבה. מצוינות למאכלצילום: משה גלעד

כאשר אני תוהה איך ייתכן שבמדינה כה קטנה מתגלים עדיין מיני פטריות חדשים בכל שנה, מסבירה לוינסון שפטריות חדשות מגיעות לעתים קרובות עם קומפוסט שמיובא לישראל או בעזרת נבגים שמגיעים עם הרוחות המנשבות מאגן הים התיכון.

המדריך מכיל מסלולי טיול בעקבות הפטריות, למשל בעקבות האורניות ליער מנשה או טיול לגלבוע בעקבות אוזניית הכלך. הפרקים האחרונים מוקדשים לפטריות הכמהין, מאצולת המאכלים באירופה, שאפשר למצוא אותן גם בנגב, אם כי לא כמהין שחורות, שהן היקרות והנחשבות ביותר במשפחה. אחרי הכמהין מופיעים מתכונים שמפרטים ייבוש, החמצת פטריות ואופני בישולן.

לוינסון (59) נולדה בטבעון. יער האלונים הסמוך לישוב הוא ה"אשם" העיקרי בקריירה שבחרה. "חינכו אותי לא לגעת בפטריות שראיתי בין האלונים וזה כמובן רק סיקרן אותי עוד יותר. רציתי להכיר את הפטריות כדי להבין ממה המבוגרים פוחדים כל כך". בסך הכל פועלים, לדברי לוינסון, כעשרה מיקולוגים מומחים בישראל. המיקולוגית פרופ' אביזהר הירשנזון היתה הדמות האקדמית שהשפיעה עליה במיוחד. "רוב הביולוגים בוחרים היום בכיוון המולקולרי בעוד שהסיסטמטיקאים, אלה שמקטלגים מינים ועוסקים בהגדרה שלהם, נכחדים במדע המודרני ועדיין לא ברור כיצד יתקיים בלעדיהם".

"אני עדיין מתרגשת מחדש בכל טיול לליקוט פטריות", היא מעידה על עצמה. "אף פעם אי אפשר לדעת מה נמצא". כמה דקות אחר כך, כאשר היא מנסה לשכנע אותנו לסיים את הסיור, מתברר שחמשת המשתתפים האחרים דווקא חדורי מרץ ורצון להמשיך ולכתת רגליים בחורשת האורנים, כדי למצוא עוד כמה אוצרות בין המחטים. "עכשיו זה אבוד", צוחקת לוינסון. "התמכרתם".

כישורית מרושתת. אינה ראויה למאכל
כישורית מרושתת. אינה ראויה למאכלצילום: משה גלעד

איפה אפשר למצוא עכשיו פטריות מאכל?

אורניות – כל חורשות אורן ירושלים מתאימות. יער הזורע באזור רמות מנשה, בין יקנעם לקיבוץ גלעד מלא באורניות. אורניות רבות אפשר למצוא גם ביער ביריה, בחורשת הארבעים ובנחל אורן.

בדרום אפשר למצוא אורניות ביער המלאכים, על כביש קרית גת בית גוברין.

אוזניית הכלך – צומחת בעיקר בגלבוע, בחורשות האקליפטוסים, האורנים ושטחי הכלך היורדים מהר שאול.

ישעורית אפורה – על פסגת התבור, בחורשות האורנים, מלבד הישעורית צומחות כאן גם אחלמית ערומה, אוזניית כלך ואורניות.

אחלמית ערומה – פטרייה זו צומחת בעיקר בחורשות אקליפטוסים ובשדרות ברושים. יער חולדה לצד כביש 411 הוא מקום טוב ללקט בו אחלמיות בחורף.

פקועה יערית – צומחת בעיקר באזור יער ברעם בצפון. בתחום שמורת הטבע חל איסור ללקט פטריות.

אחלמית ערומה. טובה למאכל, אם כי יש לבשל אותה ולשפוך את מי הבישול הראשונים
אחלמית ערומה. טובה למאכל, אם כי יש לבשל אותה ולשפוך את מי הבישול הראשוניםצילום: משה גלעד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ