אקסטזה ואקסודוס: סוד הקסם של הפנטקוסטיאליזם - בעולם - הארץ

אקסטזה ואקסודוס: סוד הקסם של הפנטקוסטיאליזם

הזרם "הכריזמטי" עומד על כך שהנסים בכתבי הקודש הנוצריים, החל מריפוי אלוהי ועד גירוש שדים, צריכים להיות חלק מהמסורת העכשווית. אך מדוע הוא מתפשט בקצב שיא ברחבי העולם?

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
כומר ומאמינים בכנסייה פנטקוסטיאלית בריו דה-ז'ניירו, ברזיל. ב-2014
כומר ומאמינים בכנסייה פנטקוסטיאלית בריו דה-ז'ניירו, ברזיל. ב-2014צילום: אי־פי
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

טג'ו חסן עשה דרך ארוכה, וכמוהו גם רוב קהילת מאמיניו. חסן נולד לפני חמישים שנה סמוך ללאגוס שבניגריה. כאיש צעיר התנצר, וכעת הוא משמש כומר לקהילה רב־לאומית בצפון אירלנד. בדומה למיסיונרים רבים שעשו את הדרך ההפוכה, עברו ממדינות המתפתחות שבהן האוכלוסייה דתית אל הצפון החילוני, הכומר טג'ו הציב לעצמו כיעד לגמול טובה לארצות שהפיצו בשעתו את הנצרות. "הבשורה הובאה לאפריקה על ידי הכמרים האנגלים והאירים. האדם הלבן עשה גם מעשים שלא ייעשו, ולמרות זאת אנחנו אסירי תודה על האמונה, ומביאים אותה עכשיו בחזרה".

קהילתו המונה 100 מאמינים היא שלוחה מרוחקת של הפלג המתפתח ביותר בנצרות: אנשים שמחפשים את התרוממות הרוח המתוארת כ"הטבלה ברוח הקודש", ועומדים על כך שהניסים המתוארים בכתבי הקודש הנוצריים, החל מריפוי אלוהי, דרך גירוש שדים ועד ל"דיבור בלשונות" צריכים להיות חלק מהמסורת הדתית העכשווית. אלה מכונים לפעמים "כריזמטים" או "מאמינים בהתחדשות". קטגוריה זו כוללת את הכנסיות הפנטקוסטיאליות, שמקורן בהתעוררות שהחלה בארה"ב לפני יותר ממאה שנים; קבוצות שפעלו בתוך כנסיות ממוסדות אשר החלו לקיים מסורות דתיות דומות אחרי שנת 1960. כמו כן, כנסיות חדשות יותר המתנהלות בסגנון ובשפה פנטקוסטיאלית, עם דגש חדש על רווחה כלכלית. למשל, מתן עצות עסקיות, שיתוף עדת המאמינים ביוזמות עסקיות או הבטחה למאמינים, שאלוהים יהפוך אותם לעשירים אם יתרמו כספים לכנסייה.

לדברי טוד ג'ונסון מהמרכז האמריקאי לחקר הנצרות העולמית, ב–2010 הגיע שיעור המאמינים הכריזמטיים הללו לרבע מאוכלוסיית הנוצרים בעולם, המונה 2.3 מיליארד. הוא צופה שעד לשנת 2025 מספרם יגיע ל–800 מיליון. משקיפי דתות נוהגים לומר שהנצרות העולמית הופכת בהדרגה ליותר דרומית ונלהבת. ואולם, הצלחת הפנטקוסטליזם וחקייניו משקפים תופעה נוספת: הצורך בדת גמישה באופייה, שתתאים לקהילות במעבר, בין אם מדובר במעבר בין חצי הכדור הדרומי לצפוני, בין האזורים הכפריים לעירוניים או בין עוני לביסוס כלכלי.

לכפריים שנעקרו מסביבתם ונאלצים להתמודד עם האנונימיות של שכונות העוני בערי הענק, מעניקות הכנסיות הכריזמטיות שילוב רב־סתירות של תמיכה כלכלית, מסגרת ופורקן רגשי. כפי שאומר דון מילר מאוניברסיטת דרום קליפורניה: "אורח החיים הדתי הפנטקוסטיאלי הוא שטוף שמחה ואקסטזה ויש בו תחושת התעלות עצמית הממלאת חלל שנפער בחייהם של מהגרים. גירוש שדים, תרתי משמע, יכול להיות דרך להתמודד בהצלחה עם בעיות אישיות ומשפחתיות". מהגרים הנעים ממדינה למדינה זקוקים לאותו איזון של הזדהות וקתרזיס. לציבור זה מתאימות הכנסיות הכריזמטיות שצצות במהירות לפי הצורך.

פנטקוסטיאליזם: 
האמונה באלוהים חייבת להיות גופנית ועוצמתית
חוויית האלוהים נחשפת באמצעות "מתנות הרוח": דיבור בלשונות, נבואות, אקסטזה וכוחות ריפוי
פופולארי במיוחד בקרב קהילות עניות ואנאלפביתיות
צמח בקרב קבוצות עניות בארה"ב בתחילת המאה ה-20, ומשם התפשט לדרום אמריקה ולאפריקה
מבוסס על מאורע מפתח בנראטיב הנוצרי: ההטבלה של 12 השליחים על ידי רוח הקודש ביום הפנטקוסט, המקבילה הנוצרית לחג השבועות. 
•	מסתגל בזריזות למנהגים מקומיים ומשלב מוסיקה ואלמנטים תרבותיים אחרים בתהליך האמונה
בארה"ב  יש יותר מ-20 מיליון מאמינים, בבריטניה יש יותר ממיליון
הפנטקוסטיאליזם

סיפורו של הכומר טג'ו אופייני. נקלעה בדרכו הזדמנות להגר מלאגוס, כשהחברה הרב־לאומית שבה עבד כרואה חשבון שלחה אותו להשתלמות באנגליה. הוא שמע שהכלכלה באירלנד משגשגת (בשנת 2000) — ולכן חיפש ומצא שם עבודה. הקריירה שלו פרחה. במקביל הצליח בתפקידו ככומר בקונצרן רב־לאומי אחר ,the Redeemed Christian Church of God, ארגון שבסיסו בניגריה ומשרת את הפזורה הניגרית בעולם.

צאן מרעיתו כולל מאמינים מרחבי אפריקה וכמה אירים שמחפשים חלופה לנצרות הקתולית. כנסייתו מונה, לטענתו, אלפי קהילות בכל רחבי העולם. באחרונה ירד מספר המצטרפים לכנסייה בצפון־מערב אירלנד, אבל בעולם היא משגשגת. לפגישות השנתיות של "מחנה הגאולה" שלה בניגריה מגיעים מיליונים. מרכז הפעילות בארה"ב הוא איצטדיון בן עשרת אלפים מושבים בטקסס. לפני הבחירות בשנה שעברה ביקר דיוויד קמרון בכינוס שהתקיים בלונדון. המאמינים הריעו לראש הממשלה, שדיבר בשבח המשפחה, התנ"ך והשיפור העצמי.

"המאמינים שלנו מאוד פרקטים", אומר הכומר טג'ו. וכך גם הדת שלו. בדומה למהגרים שמחפשים ביטחון ורווחה, הנצרות הכריזמטית גמישה וסתגלנית. לאנשים שחיים במעבר היא מציעה שילוב של התרוממות רוח, דיסציפלינה ותמיכה אישית ומקצועית. הכנסייה הפנטקוסטיאלית בברזיל היתה בשעתו צנועה ושקטה אבל הפכה למוחצנת וקולנית יותר. בדרום קוריאה, סגנון הדת הצנוע שהתאים למדינה ענייה ולא יציבה השתנה וכעת מנפנפים המאמינים בהצלחה מקצועית וכלכלית.

כמרים פנטקוסטיאלים מכל סוג וסגנון קרובים יותר תרבותית לצאן מרעיתם מאשר הכמרים המלומדים של הכנסיות הקתולית והלותרנית, ומספרם גדול מאוד. במחקר שהתפרסם ב–2007 התגלה שמספר הכמרים לכל מאמין בכנסיות הפנטקוסטיאליות בברזיל גדול פי 18 ממספר הכמרים למאמין בכנסיות הקתוליות. הכנסיות הוותיקות משתנות לאט יותר בגלל הסרבול ההיררכי, החוקים והכללים. העולם הפנטקוסטיאלי הוא עולם של יוזמות מהירות ותנאי קבלה קלים, והוא מגיב במהירות רבה לשינויים.

הגמישות הזו יכולה לגלוש גם לאופורטוניזם. בכל מדינה שבה משגשגת הכנסייה הפנטקוסטיאלית, נחקרו ראשיה בחשד לאי־סדרים פיננסיים. ב–2011 העריך מגזין פורבס את סך הונם של חמישה כמרים ניגרים בלפחות 200 מיליון דולר. המאמינים הברזילאים מגלים סובלנות כלפי כמרים שנוטלים לעצמם מעשר נדיב. רבים רואים בנתינה ערך מוסרי, ולא אכפת להם לאן הכסף מגיע בסופו של דבר. אסטוואם הרננדז, אחד הכמרים הידועים בברזיל, חזר במשנה מרץ לתפקידו ב–2009 אחרי שסיים לרצות בארה"ב עונש מאסר בן חמישה חודשים בגין הברחת כסף מזומן.

בכמה מהכנסיות לא דבק רבב. בשנה שעברה הכשירה הוועדה לצדקה בבריטניה את השלוחה הבריטית של אחת הכנסיות העשירות בניגריה, Winners Chapel. דוגמה אחרת היא סנדי אדלאג'ה, כומר יוצא ניגריה שמעורב בענייני הפנים של אוקראינה. לכנסייתו, כנסיית Embassy of God, יש לדבריו 25 אלף מאמינים (כמעט כולם לבנים) בקייב, ושלוחות ביותר מעשרים מדינות בעולם. בשנת 2009 הוא נחקר בנוגע לקריסת חברת השקעות שמכרה את שירותיה במסגרת הכנסייה. הוא שיכנע את המשטרה שאין לו יד בדבר.

קהילות דתיות של מהגרים נטמעו בעבר בחברות אליהן היגרו, או ששימרו את מנהגי ארץ המוצא שלהם. הודות לקידמה הטכנולוגית פטורים המהגרים של ימינו מדילמות אלה. ניגרים או ברזילאים המצויים במעבר ממדינה למדינה יכולים להתאים עצמם לסביבה החדשה תוך שמירת קשר עם הבית. הכנסיות הפנטקוסטיאליות הפזורות בעולם עונות על צרכים אלה. שלוחה מרוחקת של RCCG יכולה להעניק ייעוץ למחפשי עבודה ולסייע להם לשמור על קשר עם הבית. תנועות כריזמטיות גלובליות משמשות קו תמסורת שביכולתו להעביר במהירות רעיונות. "לפעמים, מזמור שחיברו ביבשת אחת מושר כעבור כמה ימים ביבשת אחרת", אומר אלן אנדרסון מאוניברסיטת ברמינגהם.

בדומה למים, הכנסייה הכריזמטית מתקדמת בנתיב שבו ההתנגדות מעטה ביותר. פיליפ ג'נקינז, חוקר נצרות עולמית, מציין כמה מקרים: דובאי נחשבת כעת לאחד ממעוזי הדת הפנטקוסטיאלית, וזאת בקרב קהילת המהגרים. לרשויות המוסלמיות זה לא מפריע כל עוד אין פעילות מיסיונרית בקרב אזרחי המדינה. כנסיות ניאו־פנטקוסטיאליות ברזילאיות זוכות להצלחה רבה באנגולה ובמוזמביק, הודות לשפה המשותפת. אף שהכנסייה בפיליפינים כמעט כולה קתולית, הנצרות המיוצאת לחו"ל ומותאמת לצרכי הפזורה כריזמטית ביותר, ומשלבת בין מיסטיקה לייעוץ מעשי. אל־שדאי, אחת התנועות, טוענת שחברים בה שמונה מיליון מאמינים בעולם. המאמינים החברים במרכז התנועה במנילה מנופפים בדרכוניהם בשעה שהם מתפללים שמסעותיהם יהיו מוצלחים.

גם מבחינה פוליטית נוטות הכנסיות הפנטקוסטיאליות לכיוון הפרגמטי, ולא בהכרח שמרני. הכנסייה הברזיאלית המצליחה Universal Church of the Kingdom of God (UCKG), התנגדה בתחילה לעליית מפלגת המרכז־שמאל אך בהמשך תמכה במועמדיה לנשיאות. סנדיי אדלאג'ה תמך במהפיכה הכתומה באוקראינה ב–2004 אך גם חיזר אחר הנשיא הפרו־רוסי, ויקטור ינוקוביץ'. נשיא פרו, איש הימין אלברטו פוג'ימורי, נהנה מתמיכתה של הכנסייה הפנטקוסטיאלית, בעוד שבאל־סלוודור כמרים פנטקוסטיאלים נוטים לתמוך בשמאל. בארה"ב, פרוטסטנטים לטינו־אמריקאים (רובם כריזמטים) הם קהל מצביעים מחוזר. כמעט כל הכנסיות הפנטקוסטיאליות מתנגדות להפלות ולהומוסקסואליות, אך ה–UCKG התבטאה בעד הזכות להפלה ונחשבת סובלנית כלפי הומוסקסואלים. קשה לנבא מה צפון בעתידה של תופעה כה דינאמית. אולם, בכל מקום שמצויה בו אוכלוסייה במעבר, אוכלוסייה הפתוחה תרבותית לנצרות על כל סוגיה, תתבסס הנצרות הכריזמטית.

לכתבה באקונומיסט

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ