מה כתב פרויד לאב הרוחני של הישראלים בברלין - ספרות - הארץ

מה כתב פרויד לאב הרוחני של הישראלים בברלין

ספר המאגד את ההתכתבות בין זיגמונד פרויד לסופר ארנולד צווייג שהתייסר בארץ ישראל בשנות ה-30 יתורגם בקרוב לעברית. שיחה עם עורך הספר, תום שגב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תום שגב. ערך את הספר על חליפת המכתבים בין צווייג לפרויד
תום שגב. ערך את הספר על חליפת המכתבים בין צווייג לפרוידצילום: אוליבייה פיטוסי
אבנר שפירא

שם הספר: "זיגמונד פרויד — ארנולד צווייג: חליפת מכתבים"
עורך: תום שגב
מתרגמת מגרמנית:נועה קול
שמים כסף: מכון גתה והוצאת רסלינג
תאריך פרסום הספר: מארס 2016

"אני כבר לא מצפה לדבר מ'ארץ האבות'. אין לי כל אשליות ציוניות עוד. אני מבין את ההכרח לחיות כאן, בין יהודים, ללא כל התלהבות, ואינני מייפה את הדבר אך גם לא לועג לו" — כך כתב ב–21 בינואר 1934 הסופר היהודי־גרמני ארנולד צווייג במכתב ששלח מחיפה, כחודש לאחר הגעתו ארצה, לידידו, זיגמונד פרויד, שנותר באירופה.

המכתבים שהחליפו השניים באמצע שנות ה–30, עד מותו של פרויד ב–1939, יתורגמו בספר חדש, שיפורסם בחודש הבא במסגרת "טקסטים למען העתיד" — סדרה חדשה של ספרי הגות גרמנית, המשותפת להוצאת רסלינג ולמכון גתה. ספר אחד כבר פורסם בסדרה — המסה "על ברטולט ברכט" מאת הפילוסופית חנה ארנדט (תרגום: נועה קול, עורך: יצחק לאור) — ובהמשך מתוכננים לצאת כ–15 כותרים נוספים, על פי בחירתם של אינטלקטואלים ישראלים בולטים, שכל אחד מהם יוסיף הקדמה למהדורה העברית.

צווייג. היה מבין היטב את היורדים לגרמניה
צווייג. היה מבין היטב את היורדים לגרמניהצילום: Picture-Alliance / AFP

ההיסטוריון תום שגב הוא שבחר בחליפת המכתבים בין צווייג לפרויד, שעוסקת לא רק בחייהם האישיים ובצרות היום־יום שפקדו אותם אלא גם במגוון סוגיות היסטוריות, פילוסופיות, ספרותיות ופסיכולוגיות. "מה שמשך אותי בעיקר בהתכתבות ביניהם", אומר שגב, “הוא הגורל היקי הטרגי המתגלם בסיפורו של צווייג, שכבר היה סופר בעל שם כאשר נאלץ לבוא לארץ לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. הוא התיישב בחיפה אבל הארץ לא גירתה אותו והוא לא הצליח להתאקלם, בדומה ליוצרים יקים אחרים שבאו לארץ אך המשיכו ליצור בגרמנית. בשביל יקים ההגירה לארץ היתה כרוכה בקושי מיוחד, מפני שב–100 השנים שקדמו לעליית היטלר הם החלו להאמין שיש להם חלק בחברה הגרמנית ועשו הכל כדי להשתלב בה. כמו צווייג, רבים מהם היו ציונים בעל כורחם: הם ניסו קודם לכן למצוא מקומות אחיזה אחרים ובאו לארץ לא מתוך בחירה חופשית ואמונה בציונות אלא כפליטים".

הדיאלוג של צווייג עם פרויד הוא כמעט פסיכואנליזה בהתכתבות, מוסיף שגב. לדבריו, "צווייג, שהיה שוחר שלום, מתאונן באוזני פרויד כי הטרור והמלחמה על ארץ ישראל מורטים את עצביו ומעמיקים את דיכאונו. פרויד משיב לו כי אמנם עברם של היהודים לא הכשיר אותם ליצור מדינה משלהם, אך מייעץ לו בכל לשון שלא לחזור בינתיים לאירופה כי בארץ ישראל הוא נהנה לפחות מביטחון אישי ומזכויות אזרחיות.

זיגמונד פרויד
זיגמונד פרוידצילום: ASSOCIATED PRESS

"צווייג כותב לפרויד כי רק התיאוריה הפסיכואנליטית שלו יכולה להסביר את מה שמתרחש בארץ, ובעיני, ייתכן כי רק התיאוריה של פרויד יכולה גם להסביר את מה שעשה צווייג אחרי מלחמת העולם השנייה: בתום 15 שנה בארץ הוא היגר למזרח גרמניה וחי 20 שנה, עד מותו, בדיקטטורה הקומוניסטית שם היה גיבור תרבות לאומי". את ההקדמה שהוסיף לספר מסיים שגב בהצבעה על צווייג כמין אב רוחני של אלפי הישראלים שעקרו בשנים האחרונות לברלין. "צווייג היה מבין אותם היטב", אומר שגב. מנגד, דווקא נכדו של צווייג, שגדל בשווייץ, היגר לפני שנים אחדות לישראל והתיישב בירושלים.

הסדרה "טקסטים למען העתיד", שהושקה כחלק מאירועי שנת ה–50 ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, מבקשת להנגיש לציבור קוראי העברית חיבורים מרכזיים בגרמנית בתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, ההיסטוריה והסוציולוגיה. עורכי הסדרה הם מנהל מכון גתה בישראל, וולף אירו, ואנשי המכון עמוס דולב וקרסטין מלכה־וינטר. עם הספרים הבאים שיתורגמו בסדרה נמנים בין היתר חיבורים מאת עמנואל קאנט, רוזה לוקסמבורג, ויקטור קלמפרר ויורגן הברמאס. ברשימת החוקרים ואנשי הרוח הישראלים שבחרו את הטקסטים נכללים משה צימרמן, משה צוקרמן, שולמית וולקוב, אברהם בורג, פניה עוז־זלצברגר, צבי טאובר ואחרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ