כתבי ניוטון הנמצאים בספרייה הלאומית בירושלים הוכרזו כנכסי רוח עולמיים - ספרות - הארץ

כתבי ניוטון הנמצאים בספרייה הלאומית בירושלים הוכרזו כנכסי רוח עולמיים

כתביו התיאולוגיים והאלכימיים של אייזיק ניוטון, בהם חישב את תאריך אחרית הימים ועסק בתלמוד ובספר הזוהר, יכללו ברשימת "זיכרון עולם" של אונסק"ו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
כתבי ניוטון
כתבי ניוטוןצילום: באדיבות הספרייה ה
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

אייזק ניוטון, מנסח כוח הכבידה, חוקי התנועה ומי שהניח את הבסיס המחקרי למכניקה הקלאסית, ממציא הטלסקופ הראשון, הוגה התיאוריה לפיה אור הוא זרם של חלקיקים, מפתח החשבון האינפיניטסמלי, בן המאה ה–17, שנחשב עד לימינו לאחד מגדולי המדענים בכל הזמנים, זכה השבוע לכבוד נוסף על צד פחות ידוע במחקרו: 7,200 העמודים של כתביו התיאולוגיים והאלכימיים, השמורים בספרייה הלאומית בירושלים, הוכרו כחלק מרשימת "זיכרון עולם" של אונסק"ו. הרשימה, המתעדכנת מדי שנתיים, היא מאגר אוצרות הרוח שתרמו להתפתחות האנושות במהלך ההיסטוריה והכתבים הנכללים בה משומרים ומונגשים לטובת האנושות. אבל מה לסר ניוטון ולירושלים? איך התגלגלו אלפי העמודים לספרייה, ומה לו, מאבות הפיזיקה והמתמטיקה, לאלכימיה, חקר יהדות, שליטה בעברית ועניין לא מרוסן בבית המקדש?

אחרי מותו של ניוטון, מספרת ד"ר מילכה לוי־רובין אוצרת אוסף מדעי הרוח בספרייה הלאומית, ירשו קרוביו את עזבונו השלם. לא היו לו אשה וילדים, אבל ספרייתו ומסמכיו התגלגלו במשפחה, עד שב–1872 נתרמו לאוניברסיטת קיימברידג', בה לימד. "האוניברסיטה קיבלה בשמחה את המסמכים, ניוטון הוכר כמלומד גדול עוד בחייו אבל אז הוא היה באמת חוקר ידוע שם, אלא שאת הכתבים התיאולוגיים שלו ואת כתביו בנושאי אלכימיה, השיבה האוניברסיטה למשפחה". ניוטון, יש לומר, ידוע אמנם בזכות מחקריו המדעיים, אך טיפח עניין רציני במחקר תיאולוגי, מתוך תפישה שאמונה דתית אינה נוגדת מחקר מדעי וכי "אלוהים הוא מחברם של שני הספרים: ספר המדע וכתבי הקודם", לדברי לוי־רובין.

קיימברידג', בכל מקרה, נטתה לראות את הדברים אחרת, וכתביו הוסיפו להתגלגל במשפחה עד 1936, אז הוצעו למכירה פומבית בבית המכירות סות'ביז. אלא שאיתרע מזלם של ניוטון ויורשיו. לוי־רובין מספרת כי באותו היום קיים בית המכירות כריסטיז, שמעבר לכביש, מכירת פריטי אמנות אימפרסיוניסטיים שמיקדה אליה את תשומת הלב, וכך, רק כמה סוחרי עתיקות לונדונים חילקו בינהם את האוצר, שנקנה במחיר פעוט.

האוסף המפואר היה בוודאי מתפזר ואולי נעלם, אלמלא תפנית מפתיעה נוספת בעלילה: שני מעריצי ניוטון, הכלכלן הבריטי הנודע ג'ון מיינרד־קיינס, וחוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית אברהם שלום־יהודה, פתחו בטורניר להשגת המסמכים. קיינס, מגדולי הכלכלנים במאה ה–20, אבי התיאוריה הקיינסיאנית, טיפח תאווה לאלכימיה. שלום־יהודה השתוקק לכתבים התיאולוגיים בהם עסק ניוטון במקרא, משנה, תלמוד וספר הזהר. "השניים האלה הסתובבו בין הסוחרים בלונדון ואספו את המסמכים", מספרת לוי־רובין. "אחר כך הם גם החליפו ביניהם, לפי תחומי העניין של כל אחד. כך הגיעו רוב כתביו של אייזק ניוטון לשלום־יהודה".

כתבי ניוטון. בין החישובים והמחיקות כתב "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"
כתבי ניוטון. בין החישובים והמחיקות כתב "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"צילום: באדיבות הספרייה ה

כ–30 שנה אחר כך, והוא ערירי וחי בניו יורק, ציווה שלום־יהודה את ספרייתו ומסמכיו במלואם לספרייה הלאומית בירושלים, העיר בה נולד. אנשי הספרייה, שקיבלו את החומרים, מיינו אותם והעלו את אלפי המסמכים של ניוטון לאתר הספרייה. המתעניינים יוכלו למצוא בהם חישובים ומחיקות, פה ושם משפט בעברית ואינטרפטציות של חזונות הנביאים לכדי פוליטיקה בת זמנו.

"חלק הארי של הדפים עוסק בניתוח ההיסטוריה כחלק מהתוכנית האלוהית הגדולה, ההיסטוריה שבתפישה הנוצרית יש בה התחלה וגם סוף", אומרת לוי־רובין. "עניינו אותו חזונות אפוקליפטיים וחזונות על סוף הימים".

כתבות עבר על האוסף מתמקדות בחישוביו של ניוטון על אחרית הימים, שאותה תיארך לשנת 2060, בהתבסס על חזון יוחנן וספר דניאל. ניוטון עסק גם בניסיון לחשב מידות ואת מבנהו של בית המקדש, במטרה לצייר מחדש את תוכניות המקדש העתידי. אך כפי שמעירה לוי־רובין "בשוליים של הניירות האלו רואים שהוא היה איש עם שתי רגליים על הקרקע, פוליטיקאי חריף שמפרש את חזון יוחנן ועושה באמצעותו חשבונות פוליטיים פנימיים. הדבר המעניין הוא שהיו בו שני הצדדים האלה, זה לצד זה".

בכל מקרה, 144 שנה אחרי שדחתה האוניברסיטה, שבה לימד וחקר, את כתביו התיאולוגיים, נדמה שכעת הושב להם כבודם. ההכרזה של אונסק"ו, מהלך שיזמה והתמודדה בו הספרייה הלאומית באמצעות שימור והנגשה של כתבי היד, כוללת את הכתבים ברשימה יוקרתית בינלאומית, המשמרת היסטוריה תרבותית עולמית. לצד ההכרזה על אוסף ניוטון בספרייה הלאומית, נכללו בפרוייקט "זיכרון עולם" גם ארכיונו של לואי פסטר בצרפת, יצירות של יוהאן סבסטיאן באך, ארכיון צ'רצ'יל באנגליה, כתבי יד סיניים והודיים וכתר ארם צובא, הנוסח המדוייק ביותר של התנ"ך, שדפים ממנו מוצגים במוזיאון ישראל בירושלים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ