בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכתבים למערכת 10.2.2016

תגובות

עיניים להם ולא ראו

בתחילת שנת 2000 נודע שיותר ממאה מחיילי היחידות המיוחדות של חיל הים, שהתאמנו ופעלו בקישון, חלו בסרטן וש–27 מהם נפטרו כתוצאה מהמחלה. התברר כי לאורך עשרות שנים התנהלו האימונים של יחידות מיוחדות של חיל הים במקום שזיהומו הכבד היה ידוע וגלוי לכל, בלי שנעשתה בדיקה מקדימה של שטח האימונים. בתשובה על שאלת יו"ר ועדת החקירה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, "למה צללתם בקישון?" ענה הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי): "אני מניח, שלפעמים מה שנמצא מתחת לאף שלנו תרתי משמע לא נראה לעינינו [...] בדיעבד, כשמסתכלים על נחל הקישון, לא צריך להיות מומחה כלשהו כדי לומר: חברים, בשביל מה לקפוץ למים האלה? הם נראים לא טוב, הם מריחים לא טוב. השאלה איך זה קרה היא שאלה במקומה, רק שאין לי תשובה".

מי ייתן את התשובה על מחדל הזיהום במפרץ חיפה?

ד"ר ציפי גושפנץ, כפר סבא

כדאי לרכוש את נובל

ירידת מחירי הנפט פגעה קשה בחברות האנרגיה ובמיוחד בקטנות. זו התפתחות בעלת חשיבות אסטרטגית לישראל. מתווה הגז חושף את ישראל לתלות מסוכנת בחברה זרה, נובל אנרג'י, המחזיקה בשליטה כפולה: בעלות על מקור אנרגיה מרכזי, וגם בלעדיות בהפעלה ובניהול כל מערך הבארות, השאיבה והזרמת הגז. השליטה הכפולה הזאת עלולה ליפול לידי גורם עוין, ואז היכולת לבקרה ולמניעת נזקים באמצעות הסכמים ורגולציה היא אפסית.

ישראל יכולה וצריכה להפוך חולשה ליתרון, לנצל את היכולת להשתלטות, ולקנות את נובל מבעלי מניותיה. כחברה נסחרת בשוק מניות חופשי, ניתן להשתלט על נובל, שהינה חברה קטנה יחסית. רכישת נובל בשוק החופשי, לא בהלאמה, היא צעד לגיטימי שיאפשר למדינה לנהל מדיניות אנרגיה בלא התערבות זרה.

המשאבים הדרושים לרכישת נובל הם בטווח יכולתה של ישראל. אם הממשלה מחפשת נכס אסטרטגי ביטחוני ובעל השפעה אזורית, הרי הבעלות על שדות גז ימיים, הפעלתם, השליטה בידע וצוות מנוסה להקמה ותפעול הם נכס כזה.

מיכה אבנימלך, תל אביב

להתנחלויות יש תקציב

הנה סיפור על חבר שלנו, שהוא כמעט בן 92. הוא החליק בחדר האמבטיה ואושפז לשבוע ימים בבית חולים בגוש דן, עם שתי צלעות שבורות וחתך עמוק במצח שלא טופל כראוי. בשבת הפצע במצח התחיל שוב לדמם ורופא של "נטלי" המליץ להעביר אותו באמבולנס לחדר המיון. הרופא ליווה אותו בדרך.

הוא הגיע למיון בחמש אחר הצהריים ושכב שם 24 שעות. רופא חדר המיון אמנם קבע אמנם שיש להעבירו למחלקה הגריאטרית, אבל שם לא היתה מיטה פנויה. על כן זכה בסופו של דבר במקום מכובד בפרוזדור של המחלקה הפנימית.

להתנחלויות יש תקציב, אבל לבתי חולים כנראה אין. אינני באה להאשים את חברי הצוות בבתי החולים, שעושים כמיטב יכולתם. אבל חוסר התקציב יוצר מחסור חמור בכוח אדם, ואלה התוצאות.

נרקיסה ימנפלד, תל אביב

התחקיר של אמנון לוי על המציאות בבתי החולים הציבוריים, ששודר בערוץ 10 ב–31 בינואר, שיקף את הבעייתיות ואת הצפיפות בחדרי המיון, במחלקות הפנימיות ובמחלקות היולדות. זו אינה התמונה במלואה ואני יכול להעיד על כך מניסיוני.

לפני שנים אחדות, בדיקת CT בטן גילתה שאני לוקה בסרטן. הרופאה בקופת חולים לאומית התקשרה עם בית החולים שיבא, ומיד נקבע לי ביקור במרפאה כירורגית וכבר נקבע תור לניתוח בתוך כמה ימים. לאחר הניתוח מצאתי את עצמי מחובר לחצי תריסר צינורות, ועם כל הצנרת הזאת רחצו אותי כל יום. בתקופת האשפוז נערכו ביקורי רופאים כל כמה שעות, החל משעה שבע בבוקר עד שעת לילה מאוחרת. לילה אחד העירו אותי משנתי והאכילו אותי בג'לי ובריבה. לילה אחר העירו אותי משנתי והישקו אותי בתמיסת מגנזיום — ללמדכם שההשגחה על החולים היתה בכל שעות היממה. המסקנה היא שאסור לעשות הכללות.

שמעון גרובר, הרצליה

רופאים ספורטיביים

בתגובה על "גבירותי ורבותי, הרשו לי להציג: כדור סל" מאת אלעד זאבי ("הארץ", 22.1)

כותב המאמר היפה על ג'יימס נייסמית' (1861–1939) שכח להזכיר כי ד"ר לות'ר גוליק לא רק הטיל על נייסמית' להמציא משחק באולם סגור, אלא דחף ופעל עם נייסמית' להפיץ ולפרסם את המשחק החדש, ופעל במרץ למען ההשתתפות בספורט כנדבך חשוב להשגת בריאות. כך נכנסו שני רופאים אלה לרשימה מכובדת של רופאים שתרמו לספורט בכלל.

ב–1859, כאשר חבר הנאמנים של אמהרסט קולג' רצה להאדיר את החינוך הגופני במוסד, מינו חבריו רופא ששמו JW Hooker לנהל את המערכת. אט־אט צצו מחלקות לחינוך גופני במוסדות ובקולג'ים אחרים. המטרה היתה לתקן עיוותים גופניים. החלו לדבר על תיקון תנוחתי של הגוף, על שיפור תפקודי וכו'. התפרצות מגפת שיתוק הילדים ב–1916, הביאה למודעות מחודשת את המונח corrective physical education. הריפוי הפיסיקלי והספורט הטיפולי החלו להשתלב זה בזה.

פרופ' אבי עורי, סביון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו