שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלעד זאבי
אייזיה תומאס
אייזיה תומאס. איך כוכב הסלטיקס ישתף פעולה עם הייוורד בקו האחורי?צילום: אי־פי
אלעד זאבי

ג'ייסון טרי נזכר בשנה שעברה ביום ספציפי שבילה בבית הוריו בוושינגטון לפני 12 שנים. מי שכבר היה אז שחקן NBA במדי אטלנטה סיפר ל"בוסטון גלוב" כיצד יצא לחצר כדי לבדוק מה מקור הדפיקות שנשמעו, וגילה שם ילד קטן מכדרר וזורק לסל. הילד אמר לטרי שהוא חבר של אחיו הצעיר. "אחרי כמה שעות, זה כבר עשר בלילה, אני שוב שומע את הדפיקות האלו", שיחזר טרי, "אני יוצא החוצה ורואה את אייזיה, עדיין שם, זורק לבד לסל".

עוד כתבות על האולסטאר >>> צפו: תחרות ההטבעות הכי מהנה בשנים האחרונות || השבוע לפני 20 שנה: השחקן הלבן הראשון והיחיד שזכה בתחרות ההטבעות || יואב בורוביץ' מעדיף את דמאר דהרוזן על סטפן קרי || חידון האולסטאר הגדול

טרי, שעדיין זורק לסל בגיל 38 במדי יוסטון, אולי חשב שהוא חולק אנקדוטה, אבל בתמציתיות סיפר את סיפור חייו של אייזיה תומאס. בזמן ששחקן X עבד Y שעות מדי יום על המשחק שלו, תומאס היה צריך לעמול פי שניים, בלי קשר לזהות המשתנים. אין לך ברירה אחרת כשאתה נתקע על 1.75 מטר, וניסיונותיך לסחוט מגופך עוד כמה מילימטרים של סחוס באמצעות היתלות ממושכת על מוט המתח בביתך נידונו לכישלון. "גם כשהיה פעוט, סחב אתו כדורסל לכל מקום", סיפר אביו ג'יימס, שסיפק מטען גנטי בעייתי עבור בן שחלם להיות כדורסלן — וזה עוד מתגמד בהשוואה למטען המנטלי שהעמיס עליו. 

ג'יימס תומאס, אוהד לייקרס מושבע, היה כה משוכנע שקבוצתו תזכה באליפות בפעם השלישית ברציפות, עד שהתערב עם חברו שאם זה לא יקרה הוא יקרא לבנו שטרם נולד אייזיה. עוד לפני שהפסיד בהתערבות, התרגל לרעיון - גם אם לבנו זה לקח קצת זמן. "זה היה מוזר בהתחלה", הודה תומאס, שחייו - כמו גם היסטוריית החיפושים העצמיים שלו בגוגל - נקשרו לעד באלו של רכז דטרויט לשעבר וחבר היכל התהילה. זה היה אפילו מוזר יותר כשתומאס "הגדול" (1.85 מטר) ניגש אליו בסיום אחד ממשחקיו בעונתו הראשונה במכללת וושינגטון ואמר לו כי הוא אוהדו הגדול ביותר. בטח אחרי שנים בהן שמע דברים הפוכים בתכלית.

פעם היה זה רופא שהשמיע באוזניו נבואת זעם לגבי הגובה בו ייעצר, שגרמה לו לפרוץ בבכי. פעם אחרת זו היתה אמו, ששאלה אם יש לו תוכנית חלופית במקרה ש"הכדורסל הזה" לא יסתדר. לתומאס מעולם לא היתה כזו; כשהיה קטן, מוריו התלוננו באוזני הוריו שהילד נשאר גם להפסקה של השכבה שמעליו. "אם לא אשחק נגד הגדולים, כיצד אשתפר?", היה מתגונן. הוא בהחלט השתפר, אך במקביל הידרדר אקדמית, עד שהיה ספק אם בכלל יהיה רשאי להופיע במכללה. כך מצא עצמו חוזר על שנתו הלפני האחרונה בתיכון, הרחק מהבית, במכינה בפאתי קונטיקט בה תיעב כל רגע. "כשזה קרה, אף אחד כבר לא האמין שאגיע למכללה", אמר תומאס ל"גלוב", "הם חשבו שסיימתי. למען האמת, כילד בן 16, רחוק מהבית, היו רגעים שגם אני חשבתי לוותר".

ברגעים הללו ניסה להזכיר לעצמו שיום אחד הכל יהיה שווה את זה. למשל, היום בו יתבשר כי נבחר לאולסטאר — הופך, יחד עם קלווין מרפי, לשחקן הנמוך בהיסטוריה של האירוע. "זה היה מאמץ קבוצתי", אמר לפני שבועיים, מגמד מעט את המאמץ האישי שהשקיע עד שזכה בגיל 27 להכרה האולטימטיבית ביכולותיו. ארבע שנים וחצי קודם לכן כולם עדיין פקפקו בהן: 40 בני משפחה התכנסו בביתו בליל דראפט 2011 ובלסו עוף ומקרוני, רק כדי לאבד תיאבון עם כל בחירה שעברה. "הכל היה בגלל הגובה שלי", אמר שנה לאחר מכן ל־AP, "זה היה הדבר היחיד. נבחרו בדראפט הזה גארדים שהייתי טוב מהם, שהתאמנתי טוב מהם, אבל הגובה הפחיד את כולם".

לבסוף בחרה סקרמנטו בתומאס במקום ה־60 והאחרון, מספקת לו פתח צר של הזדמנות. תומאס, מצדו, התכוון לנצל כל סנטימטר אבוד בשביל להשתחל דרכו: מהשנייה הראשונה של מחנה האימונים לא הפסיק לרוץ, כולל בהפסקות שתייה, גורם לבחירה העשירית של הקינגס — ג'ימר פרדט — להיראות כמו הילוך אטי. תוך 27 משחקים כבר פתח בחמישייה, ועד עונתו השלישית בסקרמנטו חשף את הצדדים הטובים בתסביך נפוליאון, עם ממוצעים של 20.3 נקודות ו־6.3 אסיסטים. משום מה, גם זה לא הספיק בשביל לגרום לקינגס לבטוח בו. בכל פעם ראה את הקבוצה מביאה שחקן נוסף על המשבצת שלו.

"אם הייתי 1.82 מטר, הייתי חותם על חוזה של 90 מיליון דולר, כמו קיירי אירווינג", הסביר תומאס ל"סלאם" את בחירתו לחתום בפיניקס בקיץ 2014 לארבע שנים תמורת 27 מיליון, "הייתי יכול להיות שחקן של חוזה מקסימום, ורבים חושבים כך. אבל אני 1.75 מטר, ולכן אני הבחירה ה־60 בדראפט. זו הסיבה שהקינגס המשיכו להביא רכזים נוספים. זה כאב, אבל במובן מסוים זה גם היה סיפור חיי. אנשים תמיד פקפקו בי, הביאו שחקנים אחרים מתוך מחשבה שיהיו טובים ממני, אבל זה לא המקרה. אמשיך להיות אני, לעבוד קשה ולקוות שאנחת לבסוף בקבוצה טובה שרוצה אותי".

באמצע העונה שעברה הוא מצא אחת כזו, כשאינפלציית הרכזים בפיניקס הנחיתה אותו בבוסטון. הפעם החיבור היה מיידי, ומעבר לתוצאות — העפלה לפלייאוף — זכה תומאס גם להכרה. "האיש נותן 21 נקודות ו־7 אסיסטים למשחק והוא משהו כמו 1.57 מטר, איך לא תכניסו אותו לאולסטאר?", תהה העונה ג'רד סאלינג'ר בתקופה בה השיקו חבריו לקבוצה קמפיין לבחירתו. מאמנו בראד סטיבנס הגדיר אותו לאחרונה כ"שחקן שיריבות כבר מכינות תוכנית משחק מוגדרת במטרה לעצור אותו. הקבוצה שלנו שונה כשהכדור נמצא בידיו. הוא נותן לנו עוד ועוד סיבות להאמין בו".

זה מתחיל מבפנים. אמונה עצמית היא מוצר חובה כשאתה נמוך גם בסטנדרטים של תור בסניף הדואר ומשחק בליגה בה שחקן ממוצע נהנה מולך מיתרון של 24 סנטימטרים. תומאס, ששמע בחייו את מיטב הדאחקות בעניין — כולל אוהדים ששרו לו "זה עולם קטן מאוד" בזמן זריקות עונשין — שילב זריזות עם הטעיות עד שהפך את חסרונו הגדול ליתרונו המשמעותי ביותר. המשחק מול הקליפרס בשבוע שעבר סיפק הדגמה משובחת: פעמיים בדקה האחרונה קיבל תומאס את דיאנדרה ג'ורדן בחילוף, ופעמיים ביטל נחיתות של 36 סנטימטרים ומוטת ידיים באורך של רגליו. הוא שלח את המשחק להארכה וסיים אותו עם 36 נקודות, 11 אסיסטים וניצחון — גם קבוצתי וגם פרטי, מול הרכז שממול, כריס פול.

"אני חי בשביל האתגרים", הזכיר, כאילו אי פעם נתן למישהו לשכוח. כשסנטר מהסוג של ג'ורדן חסם אותו בשנייה האחרונה של משחק במכללה, למחרת הכריח את עוזר המאמן לעמוד עם מטאטא בידו והחל להתאמן בזריקה קשתית מעליו. כשהחליט שקליעתו מחצי מרחק לא מספיק יציבה, כמעט התגורר באולם במשך חודש. הלילה (03:30), כבר ייכנס לאולם בטורונטו כחלק ממועדון אקסקלוסיבי שכולל את 24 השחקנים הטובים בעולם. תומאס תמיד האמין שמקומו שם, עכשיו תורם של כל השאר להביט עליו מלמטה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ