אחרי ההכרזה בוועידת הארץ לתרבות: השרה רגב הפיצה את תזכיר החוק לביטול חוק הספרים - ספרות - הארץ

אחרי ההכרזה בוועידת הארץ לתרבות: השרה רגב הפיצה את תזכיר החוק לביטול חוק הספרים

שרת התרבות עשתה צעד משמעותי ראשון בדרך לביטולו של החוק השנוי במחלוקת. התזכיר נשלח אל משרדי הממשלה השונים ואלו נדרשים להעביר את התנגדויותיהם למהלך עד 27 במארס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מירי רגב
מירי רגב בווידעת ישראל לתרבות של הארץצילום: מוטי מילרוד

שרת התרבות מירי רגב הודיעה מעל במת הוועידה על ביטול חוק הספרים. "החוק החטיא את מטרתו העיקרית", אמרה, "מחירי הספרים הלכו ועלו ופגעו באזרח". שעות ספורות לאחר מכן עשתה השרה צעד משמעותי ראשון בדרך לביטולו החוק השנוי במחלוקת, והפיצה באופן רשמי את תזכיר החוק לביטולו של חוק הספרות והספרים. התזכיר נשלח אל משרדי הממשלה השונים ואלו נדרשים להעביר את התנגדויותיהם למהלך עד 27 במארס. המשמעות: רגב עשויה להעביר את החוק לביטולו של החוק בקריאה ראשונה עוד לפני צאת הכנסת לפגרת האביב בסוף החודש, אך תיאלץ להמתין עם הקריאה השניה והשלישית לפחות עד חזרתם של החכי״ם לכנס הקיץ, אחרי יום העצמאות.

חוק הספרים חייב שמירה על מחיר קבוע לספר ישראלי בשנה וחצי הראשונות לצאתו לאור, וקבע שיעורי מינימום לתמלוגים לסופר ישראלי. החוק אושר בכנסת ב-31 ביולי 2013, ונכנס לתוקף ב-6 בפברואר 2014. מטרת החוק העיקרית, כפי שנקבעה בו, היתה "להבטיח לסופרים ישראלים גמול הולם בעד יצירתם, לקדם את הספרות בישראל, לשמור על גיוון תרבותי בפרסום ובהפצה של ספרים בישראל, לתת הזדמנות לקוראים לבחור מבין מגוון רחב של ספרים לפי רצונותיהם וטעמיהם ולאפשר תחרות בין הוצאות הספרים וחנויות הספרים בנוגע לכמות, למגוון ולאיכות הספרים המוצעים לצרכן".

בתזכיר ששלחה רגב נכתב כי בעקבות הביקורת על החוק בחודשים האחרונים, מינתה השרה ועדה לבחינת השפעת החוק בראשות מנכל משרדה, יוסי שרעבי. הוועדה בחנה את השפעת החוק על רשתות הספרים, השפעת החוק על המוציאים לאור, השפעת החוק על סופרים וספרים, במיוחד על סופרי ביכורים, השפעת החוק על הגיוון בספרים, על צרכני הספרים, על בתי הדפוס ועל הסיגריות הציבוריות. לפי הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, החוק הוביל לירידה בכמות הספרים הנמכרים, ועקב כך חטא למטרתו. החוק לא הגדיל את הכנסות הסופרים, ואף הקטין את הכנסותיהם של סופרי הביכורים.

״החוק לא הביא לשינוי מהותי במפת המו"לים בישראל, וגם אם חל שיפור מסוים במצבם הכלכלי של המו"לים, אזי שיפור זה לא הוביל להוצאה לאור של ספרים מגוונים יותר, של ספרים שדורשים השקעה כספית גדולה יותר. לא זו אף זו, הנתונים מעידים כי החוק העיקרי לא הוביל לנכונות רבה יותר של המו"לים ליטול סיכונים בהוצאה לאור של ספרי ביכורים או של ספרים בעלי חשיבות ערכית ותרבותית גם במקרים שאין להם הצדקה כלכלית מובהקת. בחלק מהנושאים אף היתה פגיעה באוכלוסיות שהחוק נועד להיטיב איתן״.

הפגיעה החמורה ביותר, לפי הנתונים, נרשמה בתחום ספרות הילדים החדשה ובתחום ספרות הביכורים. מהנתונים עולה כי חלה ירידה ממוצעת של כ-21% במספר ספרי הביכורים שיצאו לאור בשנת 2014 (לאחר כניסת החוק לתוקף) לעומת 2013 (לפני כניסת החוק לתוקף). חברי הוועדה קבעו כי המחיר הממוצע של הספרים החדשים עלה בעקבות החוק, רכישות הספרים פחתו ונוצרו חסמים בפני אוכלוסיות שיכלו קודם לכן לרכוש ספרים חדשים במחירים נגישים לכל כיס.

בתזכיר החוק נכתב כי חלק גדול מהעדויות שהגיעו לוועדה הצביעו על שתי סוגיות אשר ייתכן ויש להן השפעה על שוק הספקים בישראל. ״הסוגיה הראשונה היא כי שוק הספרים... מאופיין במבנה דואפוליסטי של שתי רשתות ספרים מרכזיות – צומת ספרים וסטימצקי. הסוגיה השניה היא כי באחת הרשתות קיים גם מבנה של בעלות אנכית הקושרת את הרשת עם מספר הוצאות לאור מרכזיות. לפי חלק מהעמדות שהוצגו בפני הוועדה, מצב עניינים זה פגע באופן ניכר ביכולת כניסה של המתחרים לתחום ״. על פי המסמך שהועבר למשרדי הממשלה, החוק לא טיפל בשתי הסוגיות האלה. ״נושא זה מצריך, גם לאחר ביטול החוק העיקרי – בחינה נוספת״, נכתב.

"אנו מצרים על הודעת השרה רגב ואנו מתכוונים לפעול נגד ביטול החוק", אמרה בתגובה רחלי אידלמן, יו"ר התאחדות הוצאות ספרים בישראל, "החוק להגנת הסופרים והספרות נחקק על מנת להגן על הסופרים בישראל ועל מנת לוודא שיקבלו שכר סופרים הגון. מאז כניסת החוק לתוקף עלה שכר הסופרים המשולם לסופרים בישראל, וכמות הספרים שנמכרה לא ירדה בהשוואה לתקופה המקבילה לפני שנכנס החוק לתוקף, החוק פועל בדיוק כפי שהתכוונו מחוקקיו ותומך בתרבות הספר בישראל. חשוב להדגיש כי הספרים מוגנים במסגרת החוק למשך לשנה וחצי בלבד מיום שיצאו לאור, וחנויות הספרים והרשתות עדיין מוצפות בספרים הנמכרים במבצע במשך כל השנה. כמות הספרים הנמכרת במבצע עולה על כמות הספרים המוגנים בחוק (שיצאו לאור באותה השנה)".

פרופ' מנחם פרי, העורך ראשי של סדרת הספרים "הספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, קרא להשבית את כל מוסדות התרבות במדינה בתגובה להודעתה של רגב. "מירי רגב לא מתחילה להבין מהי תרבות, "אמר, "בכל פעם היא הורסת תחום תרבותי אחר, רגב אחר רגב. הצועקים צועקים. היא עצמה לא מבינה על מה מדברים, והשיירה ההרסנית ממשיכה בדרכה".

פרי קרא לכל מוסדות התרבות:תיאטרונים, תזמורות, הוצאות ספרים וכולי", לסרב לשתף פעולה עם משרד התרבות "ועם הפרסים המגוחכים שלו עד שמר נתניהו יבין ויעיף את המפגע התרבותי הזה ששמו מירי רגב".

גם ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה בחריפות על הכוונה לבטל חוק הספרים: "הודעתה של השרה רגב תמוהה ביותר. ההחלטה לבטל את חוק הספרים עומדת בניגוד לעמדת הוועדה שהשרה עצמה מינתה לבחינת הנושא, ועוד לפני שהוועדה הממונה זכתה לפרסם את מסקנותיה הסופיות. ביטול הוראת השעה באופן חטוף לא מאפשר לבחון בצורה אמיתית את השפעת החוק על שוק הספרים, ומשרת את האינטרסים של הוצאה אחת - הגדולה והכוחנית בשוק - שהיא גם במקרה הבעלים של הרשת הגדולה שמכתיבה את חוקי המשחק לשאר ההוצאות והסופרים".

הוצאת כינרת זמורה ביתן, שהביעה בעבר תמיכה בחוק ואליה רמזה ח"כ זנדברג, לא הגיבה על נאום רגב. ח"כ יואב קיש (הליכוד), שקידם את ביטול חוק הספרים, בירך על הצהרתה של רגב. "הצלחנו! אחרי מאבק ארוך שהחל בכינוס מיד לאחר היבחרי לכנסת, הוחלט לפעול לביטול חוק הסופרים", אמר. "אני מברך את השרה רגב על החלטתה. החוק יצר מציאות הפוכה ומעוותת ממטרתו המקורית, פגע בצרכנים ולא עזר לסופרים. אעביר את הצעת החוק שלי מיוני 2015 לביטול החוק לשרה רגב על מנת לקדמה ובמידה ותרצה הצעת חוק ממשלתית, אצמיד הצעתי אליה".

שי סנדיק, מו"ל סנדיק ספרים, אמר: "בחוק הספרים היו יתרונות וחסרונות. ביטולו מחזיר אותנו למצב הקודם במקרה הטוב, או לאנדרלמוסיה במקרה הרע, ואנחנו מקווים שבצד ביטול החוק, יינקטו צעדים לטיפול בבעיות המרכזיות שלשמן נחקק ולא טופלו, לרבות גובה ההנחה לרשתות הספרים. אנחנו מקווים שלצד הביטול תנקוט השרה צעדים שיאפשרו להוצאות קטנות ובינוניות להתקיים, שאחרת הקורא הישראלי יוכל אולי להרשות לעצמו לקנות יותר ספרים, אבל המגוון ממנו נוכל לבחור יהיה קטן יותר".

בהמשך היום הפיצה התאחדות המו"לים, שעתומכת  בחוק, סקר עמדות ציבור שערכה לאחרונה בכדי לבחון מה חש הציבור כלפי החוק. מהסקר, שבו לקחו חלק קרוב ל- 600 נשאלים, עלה שהציבור מודע לעיקרי החוק ומשמעויותיהם ו- 82 אחוזים מהנשאלים ציינו כי הוא נועד להגן על הסופרים. 64 אחוזים מהנשאלים, כך על פי נתוני הסקר, סברו שחשוב שהמדינה תוסיף לתמוך בחוק וכמחצית מהם סברו כי הוא שומר על ערך הספר והופך אותו למתנה מכובדת".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ