טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההוגה היהודי-אמריקאי הילרי פטנם, אחד הפילוסופים הגדולים של זמננו, מת בגיל 89

בניגוד לזרם הפוסט-מודרניסטי, הפילוסוף האנליטי הבולט גרס כי יש אמת אובייקטיבית. עוד טען כי אי אפשר להעמיד את כל חיינו המנטליים על הפיזיקה. בשנים האחרונות התקרב לדת והלך לבית הכנסת

תגובות

הפילוסוף היהודי-אמריקאי, פרופ' הילרי פטנם (Putnam), מחשובי הפילוסופים האנליטיים בני זמננו, מת השבוע בגיל 89 בבוסטון מסרטן. פטנם תרם לתחומים רבים בפילוסופיה, בהם פילוסופיה של הרוח, הלשון, הלוגיקה, המטפיסיקה, המדע והאתיקה.

"אחד מגדולי הרוח בדורנו, איש רנסנס בן זמננו, שעבודתו משתרעת על פני כל תחומי הפילוסופיה, חוצה אותם ומגיעה לחיי המעשה", ספד לו אורי בק, תלמידו. "בימים שבהם דומה שהפילוסופיה בפרט והמחשבה בכלל נסוגה מהמרחב הציבורי ומתבצרת בתוך עצמה, פטנם לימד אותנו כיצד הרוח האנושית יכולה ומוכרחה להדריך את עולם החול בעזרת רעיונות ברורים ומבט ביקורתי", הוסיף.

הפילוסוף הילרי פטנם
Hilary Putnam

פטנם נולד ב-1926 בשיקגו כבן יחיד לאמו רבקה ואביו שמואל, שהיה סופר ומתרגם ידוע, מומחה לשפות רומאניות, אתאיסט ובעל טור בעיתון קומוניסטי. את שנות חייו הראשונות בילה עם הוריו בצרפת וב-1934 חזר לארה"ב שם למד לצד נועם חומסקי.

את הדוקטורט בפילוסופיה כתב אצל הנס רייכנבך והיה תלמיד ועמית של פילוסופים ולוגיקנים מובילים אחרים כגון וילארד קוויין, רודולף קרנפ וג'ורג' קרייזל. בהמשך לימד באוניברסיטאות חשובות עד שהשתקע בהרווארד ב-1965. בשנות ה-60 וה-70 היה פעיל בתנועה לזכויות האזרח בארה"ב ובמאבק נגד מלחמת וייטנאם.

ימימה בן מנחם, פרופ' לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, הסבירה בשיחה עם "הארץ" את עיקרי תרומתו של פטנם לפילוסופיה. "הוא היה מגן מאוד עקבי של העמדה לפיה יש אמת ויש אובייקטיביות, ויצא נגד העמדה היחסותית (רלטיביסטית) לגבי מושג האמת. בעידן הפוסטמודרני שלנו זה דבר מאוד משמעותי", אמרה.

עמדה זו, שבפילוסופיה מכונה "ריאליזם", טוענת כי יש אמת אובייקטיבית ויש ידיעה. היא עוגנה בתורת המשמעות האקסטרנליסטית של פטנם, שקשרה בין המציאות החיצונית האובייקטיבית והמלה המדוברת, ועמדה בניגוד לתורות אחרות, שגורסות כי אין אמת אובייקטיבית ומציבות את ה"נרטיב שלי" מול "הנרטיב שלך".

פטנם, שנודע כמי שבחן ללא הרף את עמדתו שלו ושינה את דעתו פעמים רבות, שמר על עמדה זו, עם שינויים קלים בלבד, כציר מחבר שעבר לאורך כל הגותו. "זה היה הבריח התיכון של המחשבה שלו", אמרה בן מנחם.

לצד זאת, פטנם תרם רבות לפילוסופיה של הרוח/המחשבה (באנגלית: Mind), וטען כי אי אפשר להעמיד את כל החיים המנטליים שלנו על הפיזיקה באופן מוחלט וכי לא כל מחשבה או הרגשה של בני האדם ניתנות לתיאור בעזרת הפיזיקה. אחת הטענות המפורסמות שלו גרסה כי מבחינתו, "ה-Mind שלנו יכול להיות עשוי אפילו מגבינה שווייצרית". בכך הוא ביקש לומר, שבדיוק כמו המחשב, שמורכב מחומרה ומתוכנה אשר מגדירה אותו, כך גם אנחנו, בני אדם, לא מוגדרים רק על ידי החומר ממנו עשוי המוח, אלא על ידי הפעולות שהוא יכול לבצע.

בפילוסופיה של הנפש הוא היה מאבות הפונקציונליזם. "תורתו מנסה להסביר את היחס בין הגוף לנפש באנלוגיה ליחס שבין המחשב לבין מצבי החישוב המופשטים שהוא יכול לממש בכל רגע", הסביר תלמידו, אורי בק.

על פי שיטה זו, מצבי הנפש - מחשבות, פחדים, תחושות וכאבים - ניתנים לאפיון על פי התנאים שגורמים להם, הפעולות להן הם גורמים והיחסים ביניהם למצבי נפש אחרים. בכך הם דומים למצבי המחשב, שנקבעים על פי הקלטים שמביאים להם, הפלטים אליהם הם מביאים, והיחסים שבינם לבין שאר מצבי המחשב.

"למרות אפיונם המופשט, גם מצבי המחשב וגם מצבי הנפש ניתנים למימוש על ידי מערכות חומריות טהורות - קופסאות שמחברים לחשמל במקרה של מחשבים, וגופים אנושיים במקרה שלנו", הסביר בק. יתרה מכך: כשם שניתן לבנות מחשב לא רק ממתכת וסיליקון אלא גם מעץ ומים, כך על פי פטנם ייתכן יצור בעל נפש שעשוי לא רק מרקמות ותאים אנושיים, אלא גם מחומרים מסוג אחר בתכלית.

פטנם הסביר, כי המשמעות נקבעת בראש ובראשונה על ידי הקשר של הדוברים עם המציאות החיצונית. בפילוסופיה של השפה פטנם היה מאבות האקסטרנליזם הסמנטי - "עמדה לפיה משמעות המלים שלנו תלויה לא רק במה שקורה בתוך נפשנו, אלא גם במה שקורה מחוץ לעורנו", הסביר בק.

כך, הוא הציע ניסוי מחשבתי במסגרתו עלינו לחשוב על "ארץ תאומה" - מקום שזהה בכל לעולמנו, למעט העובדה שכל מולקולת H2O בעולמנו מוחלפת שם במולקולה של חומר אחר בשם XYZ - שהאדם אינו מסוגל להבחין ביניהם. "משום שארץ תאומה כל כך דומה לעולמנו, כשאתה אומר "מים" בעולמנו, הכפיל שלך בארץ תאומה אומר "מים" גם הוא. אך למרות הדמיון ביניכם, אתה והכפיל שלך שונים באופן הבא: כאשר אתה אומר "מים", אתה מדבר על H2O; בעוד שכאשר הכפיל שלך אומר "מים", הוא מדבר על XYZ", הסביר בק.

כך הראה פטנם שמצב הדברים האובייקטיבי בעולם משתתף בקביעת משמעות המלים שלנו. בסיסמה קצרה: "משמעות אינה בתוך הראש" ("meaning just ain't in the head").

בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) פטנם נודע בזכות ניסוי מחשבה שנטען כי שימש השראה לסדרת סרטי ה"מטריקס". "פטנם הציע לנו לשקול את האפשרות שאנו מוחות בתוך חבית, ושכל התנסויותינו מלידה ועד מוות אינן אלא תוצאה של גירויים חשמליים שנשלטים על ידי מחשב", הסביר בק.

האם יש ביכולתנו לפסול את האפשרות הזו על הסף? בהסתמך על האקסטרנליזם הסמנטי שלו, טען פטנם שכל ניסיון קוהרנטי לתאר את האפשרות הזו מוכרח להיות אחד שבו האפשרות הזו אינה ממשית. "לכן, אנו יכולים למצוא מנוח חלקי לדאגותינו: אם העולם באמת שונה באופן רדיקלי מספיק מהעולם שאנו חווים, אנו אפילו לא יכולים לתאר באופן קוהרנטי איך הוא כשלעצמו", הסביר בק.

אחת מתרומותיו של פטנם למתמטיקה היתה בעיית הילברט העשירית, שנפתרה ב-1970 בזכות עבודה של ארבעה מתמטיקאים – בהם הוא עצמו. "בפילוסופיה של המתמטיקה, הוא טען שעלינו לקבל שאמיתות המתמטיקה הן אובייקטיביות לא פחות מאמיתות הפיזיקה, משום שהאחרונות מסתמכות חלקית על הראשונות", אמר בק.

את עבודתו הפילוסופית הוא החל בתחום המתמטיקה, הלוגיקה והמדע, אך במשך השנים החל להתעניין גם באתיקה, ובספריו ומאמריו הרבים שיקף את העמדה לפיה "אף שאנחנו בעידן המדעי, לא הכל זה מדע", כדברי בן מנחם. במסגרת זו אף קרא תיגר על ההבחנה בין עובדה לערך והתנגד ליומרתם של מדעי המוח להעמיד את הפונקציות הרוחניות שלנו על מבנים נוירולוגיים.

כך, בין היתר, עסק פטנם בתורת המוסר. בספרו "אתיקה בלי אונתולוגיה" טען שעולמנו המוסרי מיוסד לא על עיקרון אב שממנו נובעים כל כללי ההתנהגות הנאותה, אלא על מערכת מורכבת של שיקולים, שכל אחד מהם תומך אך גם מצוי במתח עם כל האחרים.

"הוא נהג לדמות את המערכת הזו לשולחן עם הרבה רגליים. מצד אחד, ריבוי הרגליים הופך את השולחן לפחות מיציב לחלוטין; אך מצד שני, הריבוי גם מקשה מאוד להפוך את השולחן על ראשו", הסביר בק.

את הרחבת אופקיו הפילוסופיים ליוותה גם התקרבותו לדת והצטרפותו לקהילה יהודית בבוסטון, שם נהג ללכת לבית כנסת ולמד עברית. בספרו "פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים", שיצא לאור בעברית ב-2012 (הוצאת מאגנס), הוא בחן את הגותם של שלושה פילוסופים יהודים - פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר ועמנואל לוינס - במרחב שבין הפילוסופיה לדת, שני צדדים שהכיר מחייו האישיים.

"כל אלו מאיתנו החשים קשר לדת... אך אינם רוצים לראות בקשר הזה משהו שדורש מהם להפנות עורף למודרניות, עשויים למצוא השראה רוחנית בדרכים השונות שבהם יישבו שלושת ההוגים הללו... את המתחים המאפיינים את מצבנו", כתב בספר.

פטנם פרש מהוראה בהרווארד בשנת 2000. ב-2003 מונה לפרופסור בכיר בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מאז ובמשך עשור בא לכאן בכל חורף ללמד סטודנטים ישראלים. פטנם כתב 20 ספרים ומאות מאמרים. עד ימיו האחרונים פירסם ממחשבותיו בבלוג "הערה עוקצנית".

פטנם היה חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וכיהן כנשיא האגודה הפילוסופית האמריקאית והאגודה לפילוסופיה של המדע. הוא הותיר את אשתו, הפילוסופית רות אנה פטנם, ארבעה ילדים וארבעה נכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות