שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מפגינים שזוכו מאישום בהפגנה לא חוקית תובעים את המשטרה על פגיעה בחופש הביטוי

ב–2009 נעצרו התובעים בהפגנה למען סרבנית גיוס והואשמו בהפגנה לא חוקית. ב–2014 הם זוכו והשופט מתח ביקורת על התנהלות המשטרה: "פגעה בזכויות היסוד שלהם ללא כל צורך"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יניב קובוביץ
יניב קובוביץ

תשעה אזרחים הגישו תביעה נגד משטרת ישראל בגין פגיעה בחופש הביטוי והזכות להפגין. נגד שניים מהתובעים התנהל עד לאחרונה הליך משפטי ארוך בעקבות כתב אישום שהוגש נגדם על ידי התביעה המשטרתית. השניים זוכו מהאישום באופן מוחלט, תוך ביקורת קשה של בית המשפט על התנהלות המשטרה.

יחידת התביעות של המשטרה הגישה נגד שניים מהתובעים כתבי האישום, לאחר שהשתתפו בצעדת תמיכה בסרבנית גיוס, שהתקיימה באפריל 2009 בתל אביב. מיד עם תחילת ההפגנה דרשו שוטרים מכ-30 משתתפי הצעדה להפסיק אותה. המפגינים סירבו, וביניהם לבין השוטרים התפתח עימות מילולי במהלכו נעצר אחד המפגינים, נדב פרנקוביץ', והוכנס בכוח לניידת משטרה. כשהיה בניידת קרא פרנקוביץ' למפגינה נוספת, אושרה בר, שפתחה עבורו את דלת הניידת ואפשרה לו לצאת לחופשי.

הפגנה נגד מעצר המפגינים מול תחנת המשטרה בדיזנגוף בתל אביב, ב— 2009
הפגנה נגד מעצר המפגינים מול תחנת המשטרה בדיזנגוף בתל אביב, ב— 2009צילום: אלון רון

המשטרה החליטה להגיש נגד השניים כתבי אישום בגין הפגנה שאינה חוקית ותקיפת שוטרים ובמשך כחמש שנים התנהל משפט. כשהסתיים המשפט במאי 2014 זיכה שופט בית המשפט השלום בתל אביב שמאי בקר את שני הנשאשמים, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלות המשטרה. "למשטרה לא היתה כל סיבה, עילה או טעם נראה לעין, ובדיעבד – גם לאחר שמיעת העדויות – גם לא נימוק המסתבר לאוזן, להורות לקבוצה הקטנה והבלתי־מזיקה בעליל של המפגינים שעליהם נמנו הנאשמים, שלא להפגין או שלא לצעוד במעלה השדרה, כאמור, כאשר הסדר הציבורי נשמר על ידי המפגינים, למופת".

השופט קבע עוד כי "לא היה כל בסיס חוקי לעיכובו או למעצרו של פרנקוביץ', ואילו האחרון היה רשאי גם רשאי להמשיך ולהלך במעלה השדרה, אף אם הדבר היה כרוך בשימוש סביר ומינימלי בכוח, ולעניינו – בדחיפה קלה (הנטענת על פי התביעה) של שוטר שחסם את דרכו". במהלך המשפט עלה כי השוטרים קיבלו הוראה ממפקדי המחוז להפסיק את התהלוכה מיד עם תחילתה. "על מה ולמה בחרה המשטרה להפסיק התהלוכה? לא ברור", כתב השופט בקר בפסק הדין. "מדוע פגעה בזכות היסוד של המפגינים, ובהם הנאשמים? לא אדע. ניתוח העדויות והראיות בתיק מביא למסקנה חד־משמעית, לפיה המשטרה – מטעמים עלומים ובלתי ברורים – בחרה לעצור את תהלוכתם השקטה והמסודרת של המפגינים, ובכך פגעה בזכויות היסוד שלהם, ללא שהיה בכך כל צורך".

בדו"ח הפעולה הסביר השוטר העוצר כי המשטרה ביקשה "למנוע עימות לאור העובדה שמדובר בהפגנה בנושא רגיש נגד צה"ל בעוד שאנו ימים ספורים לפני יום הזיכרון". על כך אמר השופט: "לא אכביר מלים, ורק אשאל – מי שמה? אין זה אין זה מתפקידה של המשטרה לדאוג למורל הציבור, בין לפני ימי חג וזיכרון, ובין סתם ביום של חול".

באחרונה, בעקבות זיכוי השניים, החליטו הם ושבעה משתתפים נוספים בהפגנה לתבוע את המשטרה על פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה. התובעים מיוצגים על ידי עו"ד הישאם שבאיטה מהתוכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. המפגינים תובעים פיצויים בסך 30 אלף שקל לכל אחד מהתובעים. התובעים טוענים שהמשטרה החליטה מראש ובניגוד לדין למנוע מהתובעים ומחבריהם לקיים את התהלוכה ללא קשר למספר המפגינים ו/או להתנהגותם.

כתב התביעה הוגש בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב. "התביעה מעבירה מסר למשטרת ישראל כי חופש ההפגנה והביטוי הם זכויות יסוד במדינת ישראל וכי יש מחיר כספי להפרתן. חשוב גם שאזרחים יהיו מודעים לזכותם לתבוע פיצוי כספי כאשר מופרות זכויותיהם החוקתיות". אמר עו"ד הישאם שבאיטה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ