שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משרד התרבות מתמהמה, וילדי הבדואים עלולים להישאר ללא ספרייה ניידת

שלוש ספריות ניידות שפועלות בנגב, במשולש ובגליל מעניקות בשנים האחרונות שירות לעשרות אלפי ילדים בדואים וערבים. למרות ההצלחה הגדולה וחשיבות הפרויקט, משרד התרבות לא חידש את המכרז

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ילדים בדואים בספרייה
הניידת. 12,000 מנויים
ילדים בדואים בספרייה הניידת. 12,000 מנוייםצילום: אליהו הרשקוביץ
משה גלעד
משה גלעד

המורה רובה אבו־עביד ניצבת במרכז האוטובוס שחונה בבית הספר האזורי באבו־תלול, כפר בדואי בין באר שבע לדימונה. עשרה תלמידי כיתה ד' יושבים סביבה מרותקים. היא קוראת בפניהם בערבית את הספר "הרוכל הביישן" מאת אחמד היבי. כאשר השיעור מסתיים התלמידים שואלים ספרים מן הספרייה הניידת ולוקחים אותם הביתה. אם יתממש החשש הגדול של כל מי שמעורב בהפעלת הספרייה הניידת ושל אלה שנהנים משירותיה הרי שהשיעור הזה, שהתקיים בשבוע שעבר בכפר אבו־תלול, הוא אחד האחרונים שמתנהלים באוטובוס־ספרייה.

מאז הקמתו לפני חמש שנים מופעל ה"אוטוספר" בידי מרכז הספר והספריות (עמותה לטיפוח ספריות, ספרנות ותרבות קריאה שתקציבה מבוסס על כספי משרד התרבות ופעולות עצמאיות), שזכה במכרז. בימים אלה הסתיימה תקופת המכרז, והוא טרם חודש. 

שלוש ספריות ניידות "אוטוספר" שפועלות בנגב, במשולש ובגליל מעניקות בחמש השנים האחרונות שירות לעשרות אלפי בדואים וערבים. 12 אלף מנויים רשומים בספרייה הניידת שמפעיל סלימן אבו־עביד, רכז הפעילות של הספרייה הניידת בדרום. התקציב השנתי של הפעלת הפרויקט בכל הארץ עומד לדבריו על שלושה מיליון שקל, כלומר כמיליון שקל לאוטובוס. "בשבועות האחרונים שלחו לנו מכתבי פיטורים. זה מודל מוצלח במיוחד שצריך להגדיל אותו ובמקום זה מפסיקים. שוב מענישים את האוכלוסייה הענייה והחלשה ביותר – את הבדואים. הילדים האלה לא יקראו יותר. אוכלוסיות שלמות בנגב לא יראו ספר אם יפסיקו את הפרויקט".

האוטוספר שמפעיל אבו עביד פוקד עשרה ישובים. הוא חוזר פעם בשבועיים לכל אחד מהם ושוהה בו יום שלם. הממוצע הוא לדבריו 120 השאלות ספרים ביום. באוטובוס 6,000 ספרים ושבע עמדות מחשב. הוא ממוזג היטב וכאשר הוא חונה הוא מחובר לחשמל.

אבו־עביד, רכז הפעילות של הספרייה הניידת בדרום
אבו־עביד, רכז הפעילות של הספרייה הניידת בדרוםצילום: אליהו הרשקוביץ

1,200 תלמידים, מגיל גן ועד כיתה ט', לומדים בבית הספר האזורי אלמסתקבל באבו־תלול. כמאל אבו הדובה, מנהל בית הספר, מונה את יתרונות פרויקט הספרייה הניידת: "אין כאן מתנ"ס או חוגים. בבתים אין כמעט ספרים. הספרייה היא המגע של הילדים עם ספרות. קריאה היא הבסיס לכל. אם נעודד אותם לקרוא – הצלחנו. מבחינת הילדים זאת חוויה – לצאת מהכיתה וללמוד במשך שעתיים בסביבה אחרת – בתוך אוטובוס. זה כמעט טיול עבורם".

סלימן אבו־עביד, מסביר שמבחינתו העבודה הזאת היא שליחות. "אין לילדים האלה, שמגיעים לכאן מרדיוס של שבעה קילומטרים, חלקם מכפרים לא מוכרים, שום מגע אחר עם ספרים מלבד הביקור באוטובוס". האוטוספר אמנם חונה בתחום בית הספר והמבקרים בו הם תלמידים, אבל לדברי אבו־עביד חשוב לזכור שזאת אינה ספריית בית־ספר אלא ספרייה ציבורית לכל דבר. ההפעלה בתחומי בתי הספר היא לדבריו הדרך הטובה ביותר לדאוג לכך שהאוכלוסייה הבדואית בנגב תבוא במגע עם ספרים. התלמידים מביאים ספרים להורים שלהם, לאחים ולבני המשפחה האחרים. יתרון נוסף הוא שבית הספר משמש מרכז לאוכלוסייה, במקומות שאין בהם מתנ"ס או פעילות קהילתית אחרת.

עורך הדין חליל עמור עומד בראש פורום "הזכות לתרבות" שהקימו הבדואים. "אנחנו הורים מודאגים. אכפת לנו מהחינוך, מהתרבות ובייחוד מנושא הקריאה שהוא קריטי. זה תחום בעייתי במיוחד אצלנו ועכשיו רוצים לקחת את המעט שיש. זה מזעזע אותי. שרת התרבות מדברת על הפריפריה ודווקא מאתנו, הכי עניים, שחיים בכפרים הלא מוכרים – לוקחים". לדברי עמור, אנשי משרד התרבות הבטיחו שבמקום הספריות הניידות, שפעולתן תופסק, יבנו בעתיד ספריות במבני קבע. "אין כאן מרפאות או דואר אז יבנו ספריות? זה מדע בדיוני. במקום להרחיב את הפרויקט הם מפסיקים אותו", זועק עמור.

עמור עובד בכסייפה אבל מוצאו מהכפר הלא מוכר אל־סרה. לדבריו, הילדים שלו משתמשים בקביעות בספריות הניידות. "גם אם יבנו ספריות קבע איך הן ישרתו את הילדים בכפרים הלא מוכרים? הפרויקט הנוכחי מצליח לשרת את כל הילדים, גם בכפרים הקטנים. דור שלם ישלם את מחיר הקיפוח וההזנחה הזאת".

מנהל בית הספר האזורי אלמסתקבל באבו־תלול. כמאל אבו הדובה
מנהל בית הספר האזורי אלמסתקבל באבו־תלול. כמאל אבו הדובהצילום: אליהו הרשקוביץ

אבו־הדובה, מנהל בית הספר, מוסיף: "מצד אחד רוצים שהתלמידים שלנו יראו הישגים בבחינות המיצ"ב, מצד שני לוקחים לנו את הספרייה – אז איך הילדים האלה יצליחו?"

צביקה מאיר, מנכ"ל מרכז הספר והספריות, אומר כך: "בסיורים שלי בספריות ברחבי הארץ יוצא לי לראות לא מעט ילדים קוראים, אבל עיניים נוצצות של ילד למראה ספר חדש, ראיתי רק אצל ילדי בית ספר בביר הדאג', בקאסר־א־סיר או בכסייפה. ההתרגשות הזאת מחוויית קריאה של ספר חדש זכורה לי מהילדות שלי וכבר לא קיימת בעוצמה כזאת במקומות עתירי הגירויים החדשים. לילדים במקומות הרחוקים האלו וגם לאמהות שלהם, אין שום סיכוי להגיע לספר קריאה בלי הספרייה הניידת. מרכז הספר והספריות בתמיכת משרד התרבות ומפעל הפיס מפעיל את הספריות הניידות בכפרים הבדואים מראשיתו של הפרויקט לפני חמש שנים. תקופת המכרז שלנו הסתיימה לצערי. היינו שמחים להמשיך את הפעלת הספריות הניידות, כי מדובר לדעתי באחד המפעלים החברתיים והתרבותיים החשובים והמרגשים שלנו, אבל זה בידי משרד התרבות ולא בידינו".

ממשרד התרבות נמסר: "משרד התרבות פועל רבות עבור הנגשת תרבות הקריאה בכל המגזרים. פרויקט הספריות הניידות ימשיך להתקיים במגזר בני המיעוטים. משרד התרבות נערך להתקשרות עם ספק שייבחר במסגרת מכרז להפעלת הפרויקט. כמו כן, המשרד מקדם הקמת ספריות במבני קבע. עד להקמתן, יפעיל המשרד את פרויקט ניידות ה'אוטוספר' כדי לשמור על רצף הפעילות".

תקרא תצליח

ילדים בדואים עולים לספרייה הניידת
ילדים בדואים עולים לספרייה הניידתצילום: אליהו הרשקוביץ

ספריות ניידות אחרות דווקא זוכות עכשיו לפריחה גדולה בישראל ומוכיחות את היעילות של המודל, את התשוקה לקריאה זמינה, ואת הפופולריות של הקריאה, בייחוד כאשר היא מתאפשרת חינם. מיפוי מהיר של הספריות הניידות מגלה שהן משגשגות בתל אביב, בתחנות רכבת, בערים קטנות וברשויות מקומיות. אחד הגורמים הבולטים בתחום היא עמותת "ספרי מפתח", שקמה כדי לעודד את הקריאה בישראל. העמותה מפעילה תשע ספריות ניידות בערים וברשויות מקומיות — בטבריה, בקריית־גת, במועצה אזורית מטה יהודה, בקריית שמונה, בחדרה, בבית שאן, במועצה אזורית שדות נגב, ספריה ניידת לילדי המגזר היהודי והערבי בעיר עכו, ספרייה דו־לשונית וספרייה ניידת לילדי המגזר הבדואי בישוב לקיה. ספריות ניידות אלה ממומנות במסגרת פרויקט "תקרא תצליח" ביוזמת בנק הפועלים. גילי ברגר, מנכ"ל "ספרי מפתח", מסביר שכל אחת מהרשויות מקבלת משאית־ספרייה אחת ואחראית על הפעלתה. לכל משאית יש תוכנית ביקורים קבועה ובדרך כלל הן פוקדות בכל יום שכונה אחרת בעיר. הפעלת משאית־ספרייה עולה לדבריו "כמה מאות אלפי שקלים בשנה, אבל פחות מחצי מיליון".

ספריות ניידות אלה פועלות על פי מודל שונה מן האוטוספר. הן אינן פועלות בבתי ספר, אלא בשכונות. הפעילות נעשית מחוץ למשאית ולא בתוכה. נהג וספרנית מפעילים את הספרייה הניידת ולאחר שהספרייה ממוקמת מוציא המפעיל שלה מקומות ישיבה ומדפי ספרים אל מחוץ למשאית והילדים שואלים ספרים. לפעמים מתקיימת במקום גם שעת סיפור. לדברי ברגר, הספריות הניידות הן למעשה שלוחה של הספריות העירוניות. הן אינן פועלות בשכונות שבהן יש ממילא ספריות. השירות כולו ניתן בחינם ויש לדברי ברגר יותר מעשרת אלפים מנויים רשומים. השאיפה היא לדבריו להפעיל 15 ספריות ניידות בשנים הקרובות. "אנחנו מתמקדים בפריפריה ורוצים להרחיב בשנים הקרובות את הפעילות שלנו במגזר החרדי ובמגזר הערבי".

ההשוואה בין אופן הפעולה של "אוטוספר" לזה של "ספרי מפתח" מגלה שהראשונים פועלים בתחום בתי הספר מתוך הנחה שבישובים הבדואים יתקשו להביא את הילדים לספרייה מחוץ לשעות הלימוד. בית הספר ברוב הכפרים הוא מרכז היישוב. לפעמים מבנה האבן היחיד הקבוע. הישובים פרושים על שטח עצום והסיכוי שילד יגיע ברגל מביתו אחרי שעות הלימודים קטן. הבדל נוסף – בעוד שבאוטוספר פועלים בתוך האוטובוס, בעיקר בזכות המזגן שמאפשר להימלט מהחום, הפעילות של הספריות הניידות של ספרי מפתח נעשית בדרך כלל בחוץ, מה שעלול להקשות על הפעילות בכפרים הבדואים.

על השאלה האם לדעתו יחליפו בעתיד הספריות הניידות של "ספרי מפתח" את פרויקט "אוטוספר" משיב ברגר: "מרכז הספר זכה בשעתו במכרז להפעלת האוטובוסים. זה עולה יותר מהפעלת הספריות שלנו כי הם מצוידים בגנרטורים ויש להם צוותי הדרכה והפעלה. הם עושים בשנים האלה עבודה טובה, עם המון הדרכה ותוכניות לימוד וגם אני שמעתי בצער שאולי יסגרו את הפעילות הזאת. לא יצא עדיין שום מכרז אחר ולכן אי אפשר לדעת אם נהיה מעורבים בו".

ים של סיפורים 

אנשים בוחרים ספרים
בספרייה הניידת בחוף
הים של תל אביב
אנשים בוחרים ספרים בספרייה הניידת בחוף הים של תל אביבצילום: רויטרס

בתל אביב פועלות בשנתיים האחרונות תשע ספריות ניידות. הן ניצבות במקומות קבועים ופועלות משך כשמונה חודשים בשנה – מהאביב ועד החורף. ארבע ספריות ניצבות בחופי הים: מציצים, גורדון, חוף ירושלים וחוף הצוק. ברחבי העיר פזורות חמש ספריות נוספות: בשדרות רוטשילד מול הבימה, בגן התקווה, בשדרות ההשכלה, בשדרות יד לבנים ביד אליהו ובגן מאיר במרכז העיר, ליד רחוב המלך ג'ורג'. בכל אחת מן הספריות הפעילות יש בין 300 ל-500 ספרים. העוברים והשבים מוזמנים לעיין בהם, לקרוא אותם במקום או לקחת אותם לקריאה בבית. יש גם אפשרות להשיב את ספרי הספרייה הניידת או להביא ספרים אחרים מהבית, כדי שישתלבו במעגל ההשאלה. 

איריס מור, מנהלת אגף התרבות בעיריית תל אביב, מסבירה שההצלחה של פרויקט הספריות הניידות הפתיעה אפילו את יוזמי הרעיון. "יש בעינינו חשיבות גדולה לכך שספרים יהיו חלק אינטגרלי מן המרחב הציבורי. הספרייה הניידת הראשונה הוצבה בחוף מציצים והיינו די המומים מן ההצלחה שלה. אחריה פיתחנו ספריות דומות נוספות והביקוש שלהן היום גדול. ברור לנו שלא כל הספרים יחזרו לספרייה הניידת. זה מובן מאליו. האבדות האלה הן משהו שהעיר יכולה לספוג והחשיבות של הפרויקט בעינינו גדולה מספיק כדי שנשקיע בו. הפרויקט כולו מתוקצב השנה ב-350 אלף שקלים. מעבר לחשיבות החינוכית והתרבותית יש בזה משהו נוסף. בדיוק כמו שיש חשיבות לעצים שמטילים צל בעיר יש חשיבות גם לנוכחות של ספרים במרחב הציבורי".

בתחנות הרכבת פועלות כ–13 ספריות ניידות בשנה האחרונה בתחנות הרכבת. שלוש מוצבות בתחנת סבידור בתל אביב, שבה תנועת הנוסעים הגדולה ביותר. ספריות נוספות פועלות בתחנות נהריה, חיפה חוף הכרמל, נתניה, תל אביב השלום, אשקלון, באר שבע צפון, מודיעין מרכז, ראשון לציון משה דיין, רחובות, שדרות והרצליה. הנוסעים מוזמנים לשאול ולהחזיר ספרים בכל שעה ביום. השירות ניתן חינם. אפשר כמובן לשאול ספרים בתחנה אחת ולהחזיר בתחנה אחרת. אפשר גם לקחת ספרים הביתה ולהחזירם בנסיעה הבאה. 

ספרייה ניידת בתחנת רכבת סבידור מרכז
ספרייה ניידת בתחנת רכבת סבידור מרכזצילום: דודו בכר

אתי פינקלשטיין, מנהלת אגף השיווק ברכבת ישראל, מסבירה שהמטרה הראשונית היא להפוך את הנסיעה לנעימה ולמעניינת יותר. "חשוב לנו להבהיר שזה לא גימיק אלא פרויקט שיש לו המשכיות ארוכת טווח. אנחנו משקיעים מאמץ גדול כדי להפוך אותו לפרויקט שיתופי־חברתי במובן זה שאנשים יביאו ביוזמתם ספרים מהבית".

פינקלשטיין מסבירה ש"אנחנו לא רגילים לקבל מחמאות ברכבת וכאן זכינו להמון מחמאות ופרגון. נוסעים רבים מביאים ספרים והפרויקט מתגלגל. כדי להתניע אותו רכשנו ספרים אבל עכשיו אין בזה צורך. הפעילות שלנו היא בעיקר במיון וסידור. הביקוש גדול ואני משערת שנפתח ספריות ניידות בתחנות נוספות". על הניסיון לברר באיזו תחנה קוראים הכי הרבה ספרים עונה פינקלשטיין: "כל מי שנוסע ברכבת ישראל אינטליגנטי, אבל בתחנת רחובות יש את תחלופת הספרים הגבוהה ביותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ