מוחמד עלי, גדול המתאגרפים בכל הזמנים, מת בגיל 74 - ענפים נוספים - הארץ

מוחמד עלי, גדול המתאגרפים בכל הזמנים, מת בגיל 74

בימים האחרונים סבל עלי מבעיות בנשימתו ואושפז בבית החולים. בשלושת העשורים האחרונים הוא התמודד עם מחלת הפרקינסון

עוזי דן
עוזי דן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עלי עומד בזירת אגרוף ומניף את זרועו כשלרגליו מתמודד אחר שכוב על רצפת הזירה
עוזי דן
עוזי דן

מוחמד עלי, המתאגרף שנודע כגדול בכל הזמנים, מת הבוקר (שבת) בגיל 74 בבית החולים לאחר שאושפז בשל בעיות נשימה. עלי היה אלוף העולם באיגרוף במשקל כבד שלוש פעמים ונחשב לאחד הספורטאים הידועים בעולם. בשלושת העשורים האחרונים הוא התמודד עם מחלת הפרקינסון, ובשנה האחרונה הגביל מאוד את הופעותיו בציבור. בתחילת החודש סיפר אחיו רחמן כי מצבו של עלי הידרדר עד כדי כך שבקושי היה ביכולתו לדבר או לעזוב את ביתו.

בימים האחרונים אושפז עלי בבית החולים בפיניקס שבאריזונה כתוצאה מסיבוך שנגרם ממחלתו. בשעות הלילה הודיעה משפחתו כי מצבו אנוש. הלווייתו צפויה להתקיים בעירו לואיוויל שבקנטקי.

עלי יחד עם גיסתו ואשתו (משמאל), לאחר שקיבל את "מדליית החירות" ב-2012 בפילדלפיה
מוחמד עלי מכה את ג'ורג' פורמן בקרב ה"ראמבל אין דה ג'אנג'ל" ב-1974
מוחמד עלי בקרב בזאיר ב-1974, בסופו חזר להיות אלוף עולם
6 מתוך 6 |
1 מתוך 6 |
2 מתוך 6 |

עלי נולד ב-1942 בשם קסיוס מרסלוס קליי ושינה את שמו לאחר שהמיר את דתו לאיסלאם בתחילת שנות ה-60. תהילתו החלה כשזכה במדליית זהב למשקל קל עד כבד במשחקים האולימפיים ברומא ב-1960 בהיותו בן 18 בלבד. ניצחונו על סוני ליסטון ב-1964, במה שנחשב הפתעה גדולה, העניק לו את התואר העולמי הראשון שלו. בנוסף לפעילותו הספורטיבית, נודע עלי כפעיל למען זכויות אדם.

עלי לא היה רק גדול המתאגרפים בכל הזמנים, אלא רבים יסכימו — גדול הספורטאים. גם אם איגרוף הוא ענף בעייתי, מוחמד עלי הפך אותו למשהו אחר. "הפה הגדול", האיש שהצהיר על עצמו כ"גדול מכולם", עם קבלות, היה לא רק שלוש פעמים אלוף העולם במשקל כבד, אלא גם אישיות שעם הזמן הכירו בגדולתה. לא לחינם הוא נהפך מדמות מעוררת מחלוקת לאחת הדמויות האהובות בספורט העולמי.

כמתאגרף היה עלי אגדה חיה, "מרחף כפרפר ועוקץ כדבורה" כפי שנאמר בשיר. לקלאסיקה של הספורט נכנסו קרבות כמו "קרב המאה" נגד ג'ו פרייזר במדיסון סקוור גארדן, קרב ה"ת'רילה אין מנילה" (Thrilla in Manila) שוב נגד פרייז'ר וקרב ה"ראמבל אין דה ג'אנג'ל" (The Rumble in the Jungle) - הניצחון המזהיר בקינשסה בגיל 32 על ג'ורג' פורמן, אז השיב לעצמו את תואר האלוף העולמי.

אך נוסף לכבוד ולהשפעה האדירה שלו בזירה, להישגיו ולעובדה ששינה את עולם האיגרוף, עלי היה הספורטאי ששינה את אמריקה יותר מכל. האיש שנולד כקסיוס קליי, אשר רבים היום כבר לא זוכרים את השם הזה או שאינו אומר להם דבר, התאסלם בשנות ה-60 בעת היותו אלוף עולם ושינה בתחילה את שמו לקסיוס אקס (מחווה למלקולם אקס) ואז למוחמד עלי.

כאשר נקרא לשרת בצבא ארצות הברית בווייטנאם סירב עלי להתגייס. זה היה ב-1967, הוא היה אלוף עולם שלוש שנים, בלתי מנוצח, ואף יריב לא נראה באופק כמי שיכול לסכן אותו. בגלל סירובו, נשללו מעלי תואריו והרשות להתאגרף בצורה מקצוענית. כמחאה, אמרו כי הוא זרק את המדליה האולימפית שלו לנהר, אך זו ככל הנראה אגדה אורבנית.

במשך שלוש שנים וחצי הרצה עלי בקמפוסים והופיע בברודוויי, ואיבד את השנים הטובות ביותר בקריירה שלו מבחינת גיל. אך כשההתנגדות למלחמה בווייטנאם גברה, כך גדלה הפופולריות של עלי בארצות הברית, גם בקרב לבנים, כאשר האמריקאים הבינו כי מעשיו נבעו מאידיאולגיה ולא מכווונה אנטי-אמריקאית. כשחזר להתאגרף בתחילת שנות ה-70 נחשב פופולרי במיוחד והיה השם הגדול ביותר בספורט העולמי.

בשנות ה-60 היה מהיר וקליל למרות המשקל הכבד, ממש כמו רקדן, אך ב-1971, כשחזר אחרי ההשעיה הארוכה, היה פחות קליל, וב"קרב המאה" נגד פרייז'ר שהתקיים במדיסון סקוור גארדן ספג, בנקודות, את הפסדו הראשון. כאשר הפסיד גם לקן נורטון, עוד אלוף עולם, נראה שעלי לא יהיה שוב אלוף העולם במשקל כבד וכי ההשעיה עשתה נזק שלא ניתן לתקן.

אבל ב-1974, כשהוא פחות "רוקד" ויותר משתמש בטכניקת היצמדות לחבלים, עלי חזר להיות האלוף בקרב בזאיר ("אחריו הייתי צריך לפרוש"). הוא רצה לנצח גם את פרייז'ר, ובקרב הבלתי נשכח במנילה ("הדבר הכי קרוב שהגעתי למצב של מוות") עשה גם את זה כשפרייז'ר פרש אחרי 14 סיבובים.

עלי המשיך להתאגרף, הפסיד ללאון ספינקס את התואר רק כדי להחזיר אותו לעצמו אחרי כמה חודשים, ב-1978, בפעם השלישית. ב-1980, כשהוא כנראה כבר בשלבים ראשונים של מחלת הפרקינסון ובן 38, עלי התייצב בזירה מול לארי הולמס והפסיד. מאוחר יותר התברר כי בשלב זה כבר לא היה מסוגל לעמוד על רגל אחת, למשל. ב-1981 אחרי קרב אחרון נגד טרבור ברביק פרש.

מוחמד עלי היה מוחץ, אכזרי וקטלני במכותיו בזירה, והפה שלו לא פחות. כאשר ארני טרל, אחד מיריביו, התעקש לקרוא לו "קסיוס קליי" בזירה ולא מוחמד עלי, הוא צעק "מה השם שלי?" והנחית מכת נוק אאוט. משפטי המחץ שלו ופניניו של "השפתיים מלואיוויל" (עיר הולדתו בקנטקי) היו לאגדה. אך בשנות הארבעים לחייו ובוודאי מאוחר יותר, הוא כבר דיבר בקושי.

"הגדול מכולם" נהפך לאהוד ואהוב וב-1996, כשהמשחקים האולימפיים נערכו בדרום ארצות הברית, הוא היה הבחירה המצוינת להדליק את הלפיד האולימפי באטלנטה. גופנית הוא הלך מאתנו סופית אחרי שדעך פיזית ומנטלית במשך השנים, אבל מוחמד עלי היה ויישאר הגדול מכולם, עכשיו גם בזירה של מעלה.

עלי מקבל את "אות החופש" מנשיא ארה"ב דאז ג'ורג' בוש, ב-2005

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ