שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בית המטבחיים "דבאח": חִשְבוּ עלינו כעל רוצחים שכירים

בתשובה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדם, טוענים נציגי 
בית המטבחיים "דבאח" שגם שחיטות שנעשות בהתאם לנהלים קשות לצפייה ומדמים את עצמם לרוצחים שכירים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע אחיטוב
נטע אחיטוב

"דבאח" הוא בית המטבחיים הגדול בישראל. לכן מפתיע לקרוא ציטוטים מפי נציגיו בזו הלשון: "בית מטבחיים אינו מקום נעים — ודאי לא לבעלי החיים... בעלי החיים מובלים ואף מסיימים [בו] את חייהם בניגוד גמור לרצונם". מפתיע גם לקרוא ציטוט כן שכזה: "צפייה בהתנהלות בית המטבחיים, באשר הוא — גם כאשר הפעילות בו מתבצעת בהתאם לכלל ההוראות והנהלים — ובעיקר בהליך השחיטה עצמו, אינה קלה (לשון המעטה). ויודגש כבר עתה, כי צפייה בשחיטה כשרה למהדרין ותקנית למהדרין אינה קשה פחות מצפייה בכלל המראות המוצגים בקלטת המצורפת לבקשה".

הקלטת שאליה מתכוונים עורכי הדין של "דבאח", צחי פיסטל ועדי ערמן, שחיברו את המסמך, היא תיעוד סמוי שערך צוות התחקירים של עמותת אנונימוס למען בעלי חיים על הנעשה בין כותלי בית המטבחיים, תיעוד ששודר בחדשות 2 לפני כשנה. בצילומים נראים העובדים של "דבאח" מכים את בעלי החיים המובלים לשחיטה בשוקרים חשמליים, מטיחים שער ברזל כבד בגבם של עגלים, משליכים כבשים ממשאיות ותולים עגלים הפוך בעודם בהכרה, תוך שהם מתפתלים מכאב.

עובדים בבית המטבחיים "דבאח"
בית המטבחיים "דבאח". מראות קשיםצילום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי־חיים

בעקבות פרסום התחקיר הגיש צבי הלר, צרכן של מוצרי "דבאח", בקשה לתביעה ייצוגית על סך 200 מיליון שקל, בטענה שצרך את מוצריהם בלי לדעת שייצורם כרוך בהפרות בוטות לכאורה של חוק צער בעלי חיים. בבקשת התביעה נכתב ש"תאגיד הבשר מטעה את הצרכנים לחשוב כי הוא נוהג על פי הנהלים וגורם להם לרכוש מוצרים, שאילו ידעו את האמת לגבי אופן ייצורם, היו נמנעים מלרוכשם".

בתשובה דימה "דבאח" את השירותים שהוא מעניק לציבור לאלו שמעניק רוצח שכיר למזמין הרצח. "בפנינו, בהשאלה כמובן, תביעת פיצויים של מזמין רצח מן הרוצח השכיר, שעיקרה טענה בדבר 'הפגיעה באוטונומיה' של מזמין הרצח, לאחר שהסתבר לו (כשצפה במהדורת החדשות) כי הרצח בוצע בחמש יריות אקדח ולא בשלוש יריות, כך ש'סביר' שהנרצח סבל טרם מותו יותר מכפי ששיער מזמין הרצח. לטענתו, אם היה מודע לכך שהרצח יבוצע בחמש יריות ולא בשלוש יריות, היה 'בוודאות' פונה לרוצח שכיר אחר. אוי לפגיעה באוטונומיה של המזמין ואוי לפגיעה ברגשות המזמין" (ההדגשה במקור).

טענות ברוח דומה נשמעו גם מצד היצרניות של בשר עוף "מילועוף" ו"עוף הגליל", גם הן בתשובה לבקשת תביעה ייצוגית מצד צרכנים על סך 174 מיליון שקל. במקרה זה התביעה הוגשה גם נגד חברת תנובה, המשווקת את מוצרי "עוף הגליל", ונגד קיבוץ מנרה, המחזיק באחד הלולים שתועדו בתחקיר. גם כאן הבקשה לתביעה הוגשה בעקבות תחקיר שערך צוות החקירות של אנונימוס, וגם הוא שודר בחדשות 2 לפני כמה חודשים. בתחקיר זה נחשף ששיעור גבוה מקרב העופות נגועים בסלמונלה ושקצב העבודה במשחטה אינו מאפשר לפקחים לבדוק את כלל העופות. אחד הפקחים מסביר בתיעוד הסמוי כך: "שוחטים 80 אלף [ביום]. כל אחד בודק 12 אלף עופות. האם פיזית זה ריאלי?" וטרינרית ראשית מצוטטת בתיעוד: "מה שאפשר לסגור עיניים, סוגרים עין".

חברת "עוף הגליל" מבהירה בתגובתה, שמדובר במשחטה "ולא במפעל לייצור תרופות! המראה של קו ייצור במשחטת עופות, בכל רגע נתון בו מתקיימת פעילות שחיטה, מריטה ופירוק עופות, מטבע הדברים יספק מראות לא נעימים, הכוללים דם, מריטת נוצות, חלקי בשר ושאריות בשר, לרבות במכונות וברצפת הייצור". בחוות דעת שצורפה לתגובה נכתב ש"אזור השחיטה אינו מראה מלבב בלשון המעטה, בהתחשב בצורך להוציא את בעלי הכנף ממגירות האחסון, כשהם מגלים התנגדות טבעית לתפיסתם. החזקת העוף בכנפיו, הגשתו לשוחט בצורה זו לשחיטה, הדם הפורץ מעורקי הצוואר החתוכים ומתיז לכל הכיוונים, בטרם ובעת הכנסת העוף השחוט לקנקן הדימום, אינו מהמראות המלבבים". בצילומים הסמויים מלול מנרה נראים תרנגולים חלשים מומתים במכות מוט או על ידי הטחת ראשם בחפצים מזדמנים, אבל בתשובה שהגיש קיבוץ מנרה לבית המשפט נטען שהלול פועל לפי הסטנדרטים הנהוגים בתעשיית הבשר. "אין דרך 'יפה' לעין להמתת עופות לא כשירים. עופות אינם מתים מעצמם", הם כותבים.

זו לא הפעם הראשונה שבקשה לתביעה ייצוגית שכזו מוגשת. זה קרה ב–2013, בעקבות תיעוד סמוי בבית המטבחיים "אדום אדום" של תנובה, ששודר בכלבוטק. "שחיטה היא אכזרית", כתבו אז נציגי תנובה בתגובה וטענו גם ש"אין שום סיבה להניח כי הנזק הנטען של 'זעזוע עמוק, כעס, גועל ועצב' לא היה נגרם לצרכנים גם אילו תועד והוקרן הנוהל האלים הרגיל והתקני הננקט כלפי בעלי החיים בעת שחיטתם". ההליך עם תנובה הסתיים בזמנו בפשרה, שבמסגרתה החברה תרמה 2.7 מיליון שקל לארגוני בעלי החיים ומוצרי מזון לנזקקים בשווי 1.5 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ