בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה ל-1926, לרגע שבו נולד שבוע הספר העברי

ב"יום הספר העברי", שהתקיים לפני 90 שנה, היו דוכני ספרים בשדרות רוטשילד, "פייב או'קלוק טי" בחצר הגימנסיה ונשף־מחולות בבית הספר לבנות

תגובות
איור שבו רואים אנשים בתור לדוכן בשבוע הספר

שבוע הספר העברי נולד בשנת 1926, לפני תשעים שנה, כששמו בארץ־ישראל היה "יום הספר העברי".

> ביקורות ספרים במדור "שבוע הספר 2016" באתר "הארץ"

ההודעה על לידתו הצפויה נמסרה לציבור כמה שבועות לפני כן מעל דפי העיתונות: "לשכת הספר של אגודת הסופרים והספרות העברית החליטה להכריז בחוה"מ פסח על 'יום הספר העברי'. ביום זה יערכו נשפים, חגיגות, הרצאות, אספות עם, הגרלות, קונצרטים וכו', שמטרתם: תעמולה ופרסום לספרות העברית. לימים אלה תוציא לשכת הספר גליון מיוחד, גדול תבנית ומצויר שבו ישתתפו כל סופרי א"י ולו גם בפרק אחד, או באפוריסמוס. ההכנסה של הימים האלה תוקדש למפעלי האגודה" (דאר היום, 10.3.1926).

גם הודעות על הצורך בתרומות פורסמו כמה שבועות לפני האירוע: "בתוך המולת הבנין ושאון מלחמת הקיום אנו מזכירים לכם את קיומו של הספר העברי ובנין הספרות העברית. אחיותינו התנדבו לבקר אתכם ולקבל מכם תרומות בשביל 'יום הספר העברי'. קבלו אותן בפנים יפות וביד פתוחה" (דבר, 18.3.1926).

מועד "יום הספר העברי" נקבע ליום בחג הפסח, י"ז בניסן תרפ"ו. הוא אורגן על ידי אגודת הסופרים והספרות בארץ ונמשך יום אחד. השתתפו בו סופרים, אגודת מנגני ארץ־ישראל והאופרה. במסגרתו נכללו הצבת דוכני ספרים בשדרות רוטשילד בתל אביב ואירועי תרבות שליוו אותו: קונצרט באולם הגימנסיה, "תה בן־ערביים" ׁ("פייב או'קלוק טי") בחצר הגימנסיה, "מיטינג" בבית־העם ונשף־מחולות בבית הספר לבנות. ההודעה על האירוע התפרסמה ב"הארץ" ופירטה את מכלול האירועים.

מלבד ההנחות במחיר הספרים והסיסמה "למען הספר לא אחשה", נערך טקס פתיחה שבו הופיעו אישים מראשי הישוב ו"כל הנואמים דיברו קצרות". האווירה היתה מרוממת: "כל היום היתה רוח חג נסוכה ברחובות. אוטומובילים מיוחדים נושאי שלטים וכתבות הפיצו כרוזים על 'יום הספר'", והובטח מעל דפי העיתונים ש"יום הספר יהיה לכם לרב שנתי קבוע" (דבר, 2.4.1926).

ואכן, שבוע הספר העברי במתכונתו הנוכחית, שיזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי בשנת 1959, נערך מאז שנת 1961 מדי שנה עד היום.

אחת מיוזמותיו של יום הספר העברי, המו"לית ברכה פלאי, כותבת בספרה "חיים של ברכה" (מסדה, 1984): "בשנת 1978 גרמו לי אנשי התאחדות הוצאות הספרים בישראל נחת רוח רבה כאשר הגישו לי, בתור שי, תצלום מוגדל של שבוע הספר הראשון, בצירוף גזרי עיתונות שתיארוהו. היה זה שלט, שהצבתי בשדרות רוטשילד, ועליו הודעה על מבצעי הוזלה: הנחה של 25 אחוזים ממחיר הספר" (עמ' 109).

אירוע "יום הספר העברי" נהפך למפגן תרבותי מרשים, שוק הספרים סודר בהדר על ידי הוצאות הספרים והקהל נהנה מנגינתה של תזמורת המשטרה. הסופר שמואל טשרנוביץ נאם בשם אגודת הסופרים ומנה את הסיבות שגרמו לסופרים העברים לצאת לרחוב ולפנות אל הקהל, וזאת בשל מצבה המוזנח של הספרות העברית.

בשנת 1926 העסיקו את העיתונות העברית בארץ אירועים שונים, אך זו לא פסחה על יום הספר העברי. העיתונים היומיים — "הארץ", "דבר" ו"דאר היום" — הקדישו מקום לכך בעמודיהם הראשונים. "הארץ" כתב, בין השאר, במאמר מערכת בעמוד הראשון עם פתיחת "יום הספר העברי": "התנועה שעוררה אגודת הסופרים והספרות ליום הספר העברי היא סימן יפה לאגודה זו המונה רק כחודש ימים לקיומה המחודש ולפעולתה המחודשת". ויום קודם לכן, ב-11.4.1926, כתב הסופר אליעזר שטיינמן בעיתון זה: "ניתן נא על כן היום כבוד בשער בת רבים לספר העברי! (...) יד אחים לספר העברי, היוצא היום בצעדיו ראשונים ובלתי בטוחים למרומי הקריה".

למחרת יום הספר העברי, ב-2.4.1926, פירט "דבר", גם הוא בעמוד הראשון, את מה שהתרחש באירוע: "עוד מבוקר רבתה התנועה על יד שוק הספרים (...) בשוק הוצגו קיוסקים על ידי בתי מסחר (...) כ-150 איש חתמו אתמול על ספרי הוצאת 'האמנות' (...) רבים חתמו על כתבי ביאליק". ועל הנואמים כתב: "פתח הד"ר ויצמן בדברי ברכה 'לאגודת הסופרים', שזכתה לעשות את הצעד הראשון להחזרת עטרת התרבות העברית ליושנה, וההסתדרות הציונית תעשה, בוודאי, את הצעד השני".

גם "דאר היום" לא פסח על האירוע התרבותי־שיווקי הראשון במעלה, כשהוא מציין את "גדוד מגיני השפה" שנטל חלק חשוב בפעילות המסייעת. ב-1.4.1926 הוסיף העיתון: "חברי ההסתדרויות של גדוד מגיני השפה והצופים התנדבו להפיץ היום 'יום הספר העברי', את חוברות 'המסבה' (...) הזוגות יבקרו גם את המוסדות הצבוריים וכו'. והקהל מתבקש לבוא לעזרת הילדים במכירת 'המסבה' — שהיא ההתחלה בפעולת אגודת הסופרים".

מאמר מקיף בהקשר ל"יום הספר העברי" כתב המשורר יעקב פיכמן ב"דבר" ב-1.4.1926. פיכמן פורש את ההיבטים השונים הקשורים לסופר, לספרות ולספר העברי ומציין בתחילת מאמרו את מה שמכיר כל סופר: "לכל סופר יש בלי ספק השגה מיוחדת מן הקורא שלו. רק לפי ציור זה של קוראו, הריהו יוצר. אנו משועבדים על כרחנו לאוזן השומעת לנו, שלא בידיעתנו ושלא בטובתנו משתנה הקול, הסגנון, ואם לא הרעיון עצמו — צבע הרעיון ודאי שמשתנה לפי האכסניה, לפי הסביבה החדשה, וצבע הרעיון הרי חשוב לפעמים מן הרעיון עצמו" ("הסופר, הקורא, הקונה", דבר, עמ' 2).

כך חברו יחד מו"לים וסופרים, ראשי היישוב ונציגי אגודת הסופרים לצקת את ראשיתו של מפעל הפצה לספר העברי הנמשך לאורך שנים רבות עד עצם היום הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו