שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
זיכרון גורלי

דיוקן של טירוף אמריקאי

צילומי "שערי החופש" של מייקל צ'ימינו, שמת בתחילת החודש, נמשכו מעבר למתוכנן והובילו לקריסת חברת "יונייטד ארטיסטס". למרות שאינה חפה מפגמים, מדובר ביצירה בעלת עוצמה דרמטית ורגשית, עוצרת נשימה ביופיה

אורי קליין
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנשים רוקדים בסיצנה מהסרט שערי החופש
"שערי החופש". כמעט יצירת מופת
אורי קליין

לא היה עוד סרט בתולדות הקולנוע שעבר גלגולים כה רבים כמו "שערי החופש" (במקור, "Heaven's Gate") שתאריך יציאתו הרשמית לאקרנים הוא 1980; ולא היה עוד במאי שהקריירה שלו נפלה עמוק כל כך, מגובה רב כל כך, כמו של יוצר הסרט, הבמאי האמריקאי מייקל צ'ימינו, שמת ב–2 ביולי והוא בן 77.

קלינט איסטווד היה הראשון שהכיר בכישרונו והעניק לו את ההזדמנות הראשונה שלו. צ'ימינו, שנולד בניו יורק ב–1939, ולמד באוניברסיטת ייל, היה שותף לכתיבת התסריטים של "Magnum Force", הסרט השני מ–1973 בסדרת סרטי הארי המזוהם, שביים טד פוסט, ו"Silent Running", סרט המדע בדיוני המשובח של דאגלס טראמבול ב–1972. איסטווד קרא תסריט שצ'ימינו כתב בשם "חזיז ורעם" — סרט מסע ופשע עם יסודות קומיים וטראגיים, המתאר את הקשר שמתהווה בין שודד בנקים (איסטווד) לנווד צעיר (ג'ף ברידג'ס). אף שתחילה חשב לביים את הסרט בעצמו, החליט לבסוף להעניק לצ'ימינו את הזדמנות לביימו.

הצלחתו הכלכלית של הסרט, שיצא לאקרנים ב–1974 (ועל תפקידו בו היה מועמד ברידג'ס לאוסקר משנה) הובילה את צ'ימינו לסרטו הבא: "צייד הצבאים", שאמנם עורר חילוקי דעות עזים בנוגע לעמדותיו הפוליטיות, אבל לא היה אפשר להתעלם מכישרון הבימוי המרשים שהושקע בו. הסרט יצא ב–1978 וזכה בחמישה פרסי אוסקר, כולל לסרט ולבמאי. בעקבות ההצלחה הציעה חברת "יונייטד ארטיסטס" לצ'ימינו לביים את סרטו הבא, "שערי החופש", מערבון שעלילתו תתבסס על אירוע היסטורי: מלחמת מחוז ג'ונסון, שפרצה ב–1890 במדינת ויומינג בין בעלי אדמות למהגרים מאירופה, ותוצאותיה היו טבח המוני.

כאן החלו הצרות. את נפתולי צילומי של הסרט, שנמשכו הרבה מעבר לזמן המתוכנן, גרמו לתקציבו לתפוח לסכום הגבוה ביותר עד אז בתולדות הקולנוע והביאו בסופו של דבר לקריסת יונייטד ארטיסטס, תיעד סטיבן בך בספרו המרתק "Final Cut". כותרת המשנה שלו היתה "אמנות, כסף ואגו בעשייה של 'שערי החופש' — הסרט שהטביע את יונייטד ארטיסט". לאחר חודשים ארוכים של עבודה, שבמהלכם צ'ימינו פוטר כמה פעמים והוחזר, הציג הבמאי למנהלי החברה גרסה בת חמש שעות ו–25 דקות. החברה סירבה להפיץ גרסה זו וצ'ימינו "קיצר" את הסרט לגרסה באורך שלוש שעות ו–39 דקות. גרסה זו יצאה לאקרנים ומאחר שנקטלה על ידי רוב המבקרים, שטענו שזהו שיעמומון אגו מניאקי, הורדה מהמסכים כעבור שבוע.

יונייטד ארטיסט ניסו שוב. הם קיצצו את הסרט ל–149 דקות ושלחו אותו לתחרות בפסטיבל קאן, אבל גם שם הוא התקבל בעוינות. הגרסה הזאת ירדה מהמסכים כעבור שבועיים, אחרי שהמבקרים טענו שלסרט אין מבנה ועלילתו לא ברורה. מאז עבר הסרט שינוי יחס קיצוני ביותר בעקבות התגייסותם של כמה מבקרי קולנוע רבי השפעה לטובתו. מבקר הקולנוע רובין ווד הגדיר את הסרט כאחד הסרטים החדשניים ביותר בתולדות הקולנוע האמריקאי והמבקר דייוויד תומפסון תיאר אותו כ"מפלצת פצועה".

תמונת פרופיל של מייקל צ'ימינו
צ'ימינו. ביים רק ארבעה פיצ'רים נוספיםצילום: JEAN-PAUL PELISSIER/רויטר

ב–2012 הוקרנה גרסה בת 216 דקות של הסרט בפסטיבל הקולנוע בוונציה וכמה שבועות לאחר מכן בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק. הסרט זכה לשיקום. גם אם אוהדיו, ואני ביניהם, מודעים לחולשותיו, זוהי יצירה בעלת נפח אדיר ויש בה סצינות עוצרות נשימה ביופיין ועוצמתן הדרמטית והרגשית. הסרט — שבו מככבים בין השאר כריס כריסטופרסון, כריסטופר ווקן, ג'ון הארט, איזבל אופר, ג'ף ברידג'ס וגוזף קוטן — משרטט דיוקן של טירוף אמריקאי. אף שהוא מתאר אירוע מן העבר הרחוק, התייחסותו למלחמת וייטנאם, שסערה באותן שנים (וגם ”צייד הצבאים" עסק בה), ברורה.

צ'ימינו, שהאקסצנטריות המשיכה לאפיין את התנהלותו וגם את מראהו, ביים רק ארבעה סרטים עלילתיים ארוכים נוספים. הם לא השתוו ברמתם לסרטיו הקודמים ורק אחד מהם, "שנת הדרקון" מ–1985 בכיכובו של מיקי רורק, זכה להצלחה יחסית. השלושה הנוספים היו "הסיציליאני" מ–1987 על הגנגסטר סלוואטורה ג'וליאנו, שספג קיתונות של בוז ביקורתי, "שעות הייאוש" מ–1980, גרסה שנייה ומיותרת למחזה של ג'וזף הייס, שוב בכיכובו של מיקי רורק, שב–1955 יצאה גרסה קולנועית מוערכת שלו בבימויו של ויליאם ויילר ובכיכובו של המפרי בוגרט; והחלש בסרטים — "סאנצ'ייסר" מ–1996, שוב סרט מסע וסרט חברים מזדמנים, כמו "חזיז ורעם", הפעם על חולה סופני שחוטף רופא אמיד שיביאו לאזור שלתושביו האינדיאנים אמורים להיות כוחות ריפוי מופלאות. הסרט השתתף אמנם בתחרות בפסטיבל קאן, אך לא זכה בפרס והגיע כמעט מיידית לספריות.

נותרנו אם כך עם "צייד הצבאים" ו"שערי החופש". הראשון מוכר, השני שהוא כמעט יצירת מופת, פחות. ב-23 באוגוסט יוקרן עותק דיגיטלי משוחזר שלו בסינמטק תל אביב ובסינמטק ירושלים, ולאחר מכן גם בחיפה. זו העת להכיר אותו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ