בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור

תערוכה חדשה במוזיאון לארצות המקרא מציגה את ממצאי חפירת חירבת קיאפה הנחשבת סנסציונית. חופרי האתר טוענים כי ממצאים אלו מחזקים את התיאור המקראי של ממלכת דוד המאוחדת

52תגובות
דגם בית המקדש הראשון במרכז הוויטרינה במוזיאון לארצות המקרא בירושלים
אמיל סלמן

התיאור בספר מלכים של מקדש שלמה, בית המקדש הראשון, נחשב לאחד הקטעים המורכבים והקשים להבנה במקרא כולו. זהו קטע קצר עמוס בתיאורים הנדסיים וטכניים של המבנה, כאשר בין היתר מתואר בו "בית יער הלבנון", אולם עמודים מפואר שעמד במרכז המקדש. על פי התיאור היו בחדר "ארבעה טורי עמודי ארזים", אך בהמשך נכתב כי העמודים היו מסודרים "ארבעים וחמישה — חמישה עשר טור". הבעיה שאם מניחים שהיו 45 עמודים, 15 עמודים בכל טור, אזי חייבים להיות רק שלושה טורי עמודים ולא ארבעה. ואכן בחלק מהתרגומים של התנ"ך תיקנו המתרגמים את הכתוב וכתבו "שלושה טורי עמודים". אך ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן שהתגלה בחירבת קיאפה שבשפלת יהודה מציע פתרון לחידה הזאת.

הממצא הוא תיבת אבן קטנה, שלטענת חופר האתר, פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, אינה אלא דגם מוקטן של מבנה בית המקדש חצוב באבן. בדגם נראות היטב שלוש בליטות מעל חמישה משקופים. הבליטות הללו שחוזרות שוב ושוב בבנייה ממלכתית במזרח הקדום ובים התיכון, מייצגות לטענת פרופ' גרפינקל את ה"צלעות", קורות הגג. כלומר שה-45 אינם העמודים, אלא ה"צלעות" שמוזכרות באותו פסוק, שסודרו ב-15 קבוצות של שלוש על גבי העמודים, ובסך הכול 45 קורות. פתרון החידה המתמטית־מקראית מדגים את חשיבותו של הדגם חסר התקדים הזה. "זה דגם ראשון שיוצא מיהודה, מתוארך לתקופה המתאימה, מתאים לתיאור המקדש בתנ"ך, מה צריך יותר מזה? זה הכי קרוב שאתה יכול להגיע לקודש הקודשים", אמר פרופ' גרפינקל, שרואה בדגם "אחד הממצאים החשובים ביותר בארץ ישראל בחמישים השנים האחרונות".

כלי חרס המוצגים בתערוכה
אמיל סלמן

הדגם הזה, יחד עם ממצאים נוספים שהתגלו באתר הארכיאולוגי, יוצגו לראשונה החל מהשבוע הבא בתערוכה "בין דוד לגוליית — חידת קיאפה" במוזיאון לארצות המקרא בירושלים. חפירת חירבת קיאפה, שנערכה על ידי הארכיאולוגים פרופ' גרפינקל וסער גנור מרשות העתיקות, נחשבת לחפירה סנסציונית בתולדות הארכיאולוגיה הישראלית. הארכיאולוגים שחקרו את האתר סבורים כי קיאפה היתה המצודה הקדמית מול הפלישתים, במקום שבו על פי המסורת היה הקרב מול גוליית. החפירה העלתה כי על הגבעה הנמוכה, מעל עמק האלה, התקיימה לתקופה קצרה במאה העשירית לפני הספירה עיר קטנה ומבוצרת. הממצאים שהתגלו בה — בהם חומת ביצורים, שני שערים, מבנה ציבורי גדול, כתובות בכתב עברי קדום, חפצי פולחן, כלי בישול ותכשיטים — והתיארוך שלהם לתקופתו של דוד המלך, הציתו מחדש את הוויכוח היצרי על דמותו של דוד וחשיבותה של ירושלים.

הויכוח, שמסעיר את הארכיאולוגים בארץ מאז תחילת שנות ה–90, מתנהל בין המינימליסטים, שגורסים שדוד המלך, אם בכלל היה דמות היסטורית, היה לא יותר מראש שבט קטן ששלט בכפר בשם ירושלים, לבין המקסימליסטים, אשר דבקים בתיאור המקראי של ממלכה מאוחדת וחזקה שחלשה מירושלים על חלקים נרחבים מארץ ישראל. חירבת קיאפה נתנה תחמושת למקסימליטים — לראשונה התגלתה ביהודה, על גבול פלשת, עיר מבוצרת שהתיארוך שלה מתאים לתקופה והבנייה שלה חייבה קיומה של ממלכה ריכוזית וחזקה. היא בבירור אינה עיר פלישתית (שכן מכל אלפי עצמות בעלי החיים שהתגלו בה, לא נמצאה ולו עצם אחת של חזיר, חלק מהותי בתפריט הפלישתי) ועל פי הפרשנות של גרפינקל וגנור היא בעלת סממנים יהודאיים וקשורה בטבורה לירושלים.

חופרי האתר סבורים שקיאפה היתה המצודה הקדמית של דוד מול הפלישתים, כאשר מתחתיה נפרש העמק שבו על פי המסורת נערך הקרב המיתי בין שתי התרבויות — בין דוד וגוליית — ומולה, במרחק 12 ק"מ, ניצבת גת (תל צפית), בירת הפלישתים. המינימליסטים, בהם פרופ' נדב נאמן מאוניברסיטת תל אביב, דוחים את הפרשנות הזו וגורסים שאין קשר בין קיאפה לירושלים או לדוד ושהיא קשורה לממלכה כנענית קטנה שצמחה לזמן קצר בין הפלשתים, ששלטו בחוף, לבין ההר. אך כך או כך, הממצאים שיצאו מקיאפה לא הוצגו עד היום לציבור.

התערוכה "בין דוד לגוליית — חידת קיאפה" תיפתח ביום שלישי הקרוב במוזיאון לארצות המקרא בירושלים, ותציג את סיפור קיאפה באמצעות שחזורים דיגיטליים של העיר בגדולתה, דגמים ומייצגים. אוצרי התערוכה מקבלים את הפרשנות של גרפינקל לאתר ולקשר בין קיאפה לירושלים ולא צוללים למעמקי הוויכוח. לפני שלוש שנים הסתיימה החפירה בקיאפה ומאז, לדברי גרפינקל, נרגע הוויכוח האקדמי סביב הממצאים, אך השאלה אם בכוחה של התערוכה להצית אותו מחדש עדיין נותרה פתוחה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו