בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת המחזאי והבמאי זוכה פרס נובל דריו פו

פו, שנודע בתפישתו הקומוניסטית, היה מחשובי המחזאים האיטלקים במאה ה-20 וכתב עשרות מחזות. עם מחזותיו הידועים שהוצגו בישראל נמנים "זוג פתוח" ו"הנמר"

תגובות
דריו פו
Massimo Rana/אי־פי

המחזאי, הבמאי, הסאטיריקן והשחקן האיטלקי דריו פו, זוכה פרס נובל לספרות, מת היום (חמישי) בגיל 90 ממחלת ריאות. פו, שנודע בתפישתו הקומוניסטית ובתמיכתו בשמאל האיטלקי, היה מחשובי המחזאים האיטלקים במאה ה–20 וכתב עשרות מחזות, חלקם פוליטיים וחברתיים, שתורגמו לכ–30 שפות. עם מחזותיו הידועים שהוצגו בישראל נמנים "זוג פתוח", "חקירה חוזרת בדבר מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק" ו"הנמר".

פו נולד ב–1926 בכפר סנג'אנו שבצפון איטליה לאם איכרה ולאב שניהל תחנת רכבת. ב–1940 הצטרף לצבאו של מוסוליני אף שמשפחתו נמנתה עם מתנגדי המשטר הפשיסטי וסייעה בהברחת פליטים לשווייץ. הוא למד אדריכלות באקדמיית ברֵרה במילאנו, ובראשית שנות ה–50 כיכב כשחקן בתסכיתים ובמופעים שונים ששודרו ברדיו האיטלקי הלאומי. ב–1952 שיחק לראשונה על במת תיאטרון אודיאון במילאנו וכשנתיים לאחר מכן נישא לשחקנית פרנקה ראמה, שעמה הקים את תיאטרון "פו–ראמה" שבו הוא כתב וביים את המחזות וראמה, שמתה ב–2013, גילמה את התפקידים הראשיים.

במהלך שנות ה-60 נאסר על פו ורעייתו להופיע בטלוויזיה האיטלקית בשל בדיחות פוליטיות ששילבו ובשנות ה–70, על רקע הטרור הפוליטי באיטליה, חיבר פו שורת מחזות שמתחו ביקורת הן על הכנסייה הקתולית, הן על מפלגת השלטון, הן על המשטרה והן על בעלי ההון. על מחזהו  "Mistero buffo" נטען כי הוא פגע ברגשות הדתיים באיטליה וחילל את קדושת הכנסייה הקתולית. "יש להיאבק בקיצונים, מפני שברקע שלהם תמיד דעות סוריאליסטיות־דתיות", הוא אמר בראיון ל"הארץ" בפברואר 1998.

ב–1970 כתב פו את "חקירה חוזרת בדבר מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק", שנכתב כפארסה ועסק בגבר מטורף המתחזה לחוקר וטוען כי מותו של גבר שנמצא ללא רוח חיים ברחוב נגרם כתוצאה מנפילה מחלון חדר חקירות. המחזה הוצג בישראל פעמיים, ב–1981 בהבימה ובבימוי מיקי גורביץ' וב–1994 בבית ליסין בבימוי אילן רונן. בתיאטרון החאן מתכוונים להעלות את המחזה בדצמבר 2017, שוב בבימויו של גורביץ'. 

דריו פו, 1980
Bert Mattsson/אי־פי

אף שבמשך שנים הוזמן פו לארצות הברית, עד 1986 נאסר עליו ועל רעייתו להיכנס אליה ורק באותה שנה התיר הנשיא אז רונלד רייגן להעניק להם אשרת כניסה. שנים לאחר מכן, ב–2001, הוא תקף את מדיניות ארצות הברית ימים ספורים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. "הספקולנטים הגדולים מתפלשים בכלכלה שכל שנה גורמת למותם מעוני של עשרות מיליוני בני אדם, אז מה חשיבותם של עשרים אלף בניו יורק?", כתב באגרת דואר אלקטרוני שהופצה אז, "מבלי להתייחס לזהותם של מבצעי הטבח, האלימות הזו היא בתה החוקית של תרבות האלימות, הרעב והניצול הלא אנושי".

מחזה היחיד של פו, "הנמר", נכתב ב–1978 וגם שוחק על ידו. המחזה עסק בחייל בצבאו של מאו דזה טונג הנפצע בקרב, מוטל במערה בהרים ונקשר לנמרה שמגיעה למערה ושהגור שלה מסרב לינוק. המחזה עלה ב–1994 בפסטיבל התיאטרונטו בתרגום ובבימוי עמי דיין ובהשתתפות השחקן רמי ברוך. ההצגה זכתה בפסטיבל והיא מוצגת עד היום ברציפות. "המחזה התחבר אלי בכל כך הרבה נימים בנפש ובגוף", סיפר היום ברוך ל"הארץ", "השילוב של חוכמה נפלאה עם הומור מאוד גבוה, עם פשטות שנוגעת בדברים הכי מהותיים של החיים שלנו. כל העירוב הזה קיים בתוך סיפור שמתחיל ריאליסטי לחלוטין והופך לפנטסטי. יש לך פה כל מה שתיאטרון יכול להציע. פו היה אנרכיסט, אדם שבעט, איש פוליטי שעורר מהומות בהצגות שלו. הוא הבין תיאטרון מהבטן ולזה הוא חיבר את ההשכלה שלו ואת האינטליגנציה שלו. זה קודם כל תיאטרון שנוגע עמוק בבטן ובמקביל במוח".

פרס נובל לספרות הוענק לפו ב–1997. "פו מצטיין בכתיבת טקסטים משעשעים, ארסיים ומאירי עיניים", כתבה ועדת הפרס בנימוקיה, "בעירוב של צחוק ורצינות הוא מציג לעינינו את הנצלנות, העוולות וחוסר הצדק של החברה, וממקם אותם בפרספקטיבה ההיסטורית". בעשורים האחרונים המשיך פו להיות פעיל פוליטי ולהביע את דעותיו בסוגיות חברתיות. ב–2009 חתם, לצד חתני נובל נוספים, על עצומה נגד הפגיעה בחופש העיתונות בעידן ברלוסקוני ושנה לפני כן הביע תמיכה בהפגנה בטורינו שמשתתפיה התנגדו להזמנת ישראל ליריד הספרים הבינלאומי בעיר. "החבר'ה האלה עוררו את בעיית היעדרה של פלסטין ביריד", אמר אז.

ראש ממשלת איטליה מתאו רנצי הביע צער על מותו של פו, שהותיר אחריו את בנו יאקופו פו. "איטליה איבדה את אחד מגדולי גיבורי התיאטרון, התרבות והחיים האזרחיים שלה", אמר רנצי, "הסאטירה שלו, המחקר, עבודתו בעיצוב הבמה והפעילויות האמנותיות המגוונות שלו הן המורשת של אחד מגדולי האיטלקים בעולם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו