שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נירית אנדרמן
שני גברים בספרייה
מתן יאיר (משמאל) עם אשר לקס. זוכר את העלבון שנשארצילום: מוטי מילרוד
נירית אנדרמן

שם הסרט: "פיגומים" (שם זמני)

במאי: מתן יאיר

תקציב: כ–1.8 מיליון שקל

שמים כסף: קרן הקולנוע הישראלי, קרן הקולנוע הפולנית

הפצה בבתי קולנוע: שנת 2018

היום האחרון של חופשת סוכות, בית ספר תיכון בהרצליה. במקום להיות עסוקים בהכנות לחזרה ללימודים, התלמידים שמתאספים בספרייה מצפים לקריאת האקשן של הבמאי, מתן יאיר. בימים רגילים הוא המורה שלהם לספרות והיסטוריה, זה שמכין אותם למבחני הבגרות, אבל עכשיו הוא עומד ליד המוניטור, מדריך אותם לקראת צילומי הסצינה הבאה, מתכנן עם הצלם הפולני את עיצוב הפריים ומחלק הוראות לעמי סמולרצ'יק, שמגלם את המורה בסרט.

כשמגיע ה"אקשן", נעמד סמולרצ'יק מול התלמידים המצטופפים באחת הפינות בספרייה, ומדבר אתם על יצירת אמנות מסוימת ועל השאלות שהיא מעלה. מן הצד מתבונן בהם אשר, גיבור הסרט. הוא לומד בכיתה של תלמידים שנפלטו מכל מיני מסגרות אחרות, וצופה עכשיו ברמי, המורה החדש לספרות, שבעזרתו הוא מתכונן עכשיו לבגרויות. המורה הזה לא רק איפשר לאשר לגלות צדדים חדשים בעצמו, אלא גם לדמיין לעצמו לראשונה עתיד חדש, שאינו כולל עבודה בעסק הפיגומים של אביו. הוא מקשיב לרמי, ואז מתקרב אליו.

"מה רמי, אתם בשיעור? למה לנו אתה לא עושה שיעורים בספרייה באווירה טובה ככה? אתה דואג שנהרוס את הספרייה?", הוא שואל, נעמד ממש קרוב למורה שלו, ואז מצמיד שתי אצבעות לרקתו, כמו אקדח. "תביא גם אותנו לפה, אתה שומע?", הוא מאיים. רמי, מבוהל מעט, דוחף בעדינות את היד שלו. "אשר, זה לא במקום ההתנהגות הזאת", הוא ממלמל. התלמיד מישיר אליו מבט, ואומר: "מה אתה מתרגש, אח שלי? זה לא באמת יורה. יאללה אני לא אפריע לכם להתקדם". הוא מתרחק לאט מהמקום, תחת מבטיהם ההמומים של התלמידים. "ראית את הניצחון שלנו, רמי?", הוא מפטיר לעבר המורה באגביות, כאילו דבר לא קרה.

צילומי הסרט פיגומים
צילומי הסרט "פיגומים". תלמידים שטעונים בכמויות נדיבות של אלימות וכעסצילום: מוטי מילרוד

יאיר הוא מורה בשנת שבתון שמקדיש את זמנו לצילום סרטו העלילתי השני באורך מלא (בהפקת גרין פרודקשנס ויונייטד קינג). הוא למד קולנוע בסם שפיגל ובאוניברסיטת תל אביב וביים בין היתר את הסרט העצמאי "בגרות" (המספר על מורה שעובר תהליך התבגרות מול תלמידיו, וגם בו מככבים שחקנים לא מקצועיים). עכשיו הוא עובד על "פיגומים" הניזון מחוויותיו כמורה בבית הספר שבו מתקיימים הצילומים ומבוסס על ספר שכתב יאיר, באותו שם, ועדיין לא ראה אור.

לתפקיד הראשי בסרט הוא החליט ללהק את אשר לקס, תלמיד שלו לשעבר שמעולם לא חלם להיות שחקן, וכיום, בן 22, עובד עם אביו בעסק הפיגומים המשפחתי. בסרט מגלם לקס תלמיד בשנה האחרונה בתיכון. אתו בכיתה יש עוד תלמידים כמוהו, שמתקשים להתרכז בחומר הנלמד וטעונים בכמויות נדיבות של אלימות וכעס. כשרמי נכנס לכיתה הוא מבחין גם בקסם וחוכמת הרחוב שיש לאשר, ומאפשר לו לראשונה לגלות בעצמו צדדים חדשים. טרגדיה בלתי צפויה שמתרחשת מטלטלת את עולמו של אשר ומעמידה את עתידו בסימן שאלה.

בהפסקה קצרה בין צילומי הסצינות, יאיר מתפנה להסביר למה בחר ללהק לסרט, לצד כמה שחקנים מקצועיים, גם תלמידים שלו לשעבר, שאינם שחקנים. "רציתי קבוצה של תלמידים שמכירים זה את זה, שהדינמיקה ביניהם כבר שם, ושיש לי אתם יחסים קרובים, דיבור נוח", הוא מבהיר. "ואת התפקיד הראשי כתבתי מלכתחילה לאשר. המפיקים רצו אמנם לבחון גם שחקנים אחרים, אבל בסוף הסכימו שנלך עליו. כתבתי את השורות ככה שיישבו לו טוב בפה, סיטואציות שמוכרות לו".

כדי לכתוב את הסצינה בספרייה, עם תלמיד שמכוון אקדח דמיוני לראשו של המורה, הוא לא היה צריך לאמץ את דמיונו. "הסיטואציה הזאת קרתה לי כמורה, חוויתי אותה. גם אני הזזתי ככה את היד של התלמיד, ואני זוכר אחר כך את העלבון שנשאר, צורב נורא", הוא מספר. "אלה מצבים שגורמים לך לשאול את עצמך שאלות מטרידות: איך הם רואים אותי, איפה הסמכות שלי, וכל מיני שאלות על גבריות, על הוראה, על אבהות. הם לא סופרים אותך ברמות וגורמים לך לתהות מה בעצם נשאר מהמפגשים האנושיים האלה, אצל שני הצדדים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ