בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית תל אביב מבקשת להוריד את הדירוג החברתי־כלכלי שלה: "לא סופרים את הזרים"

לטענת העירייה, הדירוג הנוכחי אינו לוקח בחשבון את עשרות אלפי הזרים המתגוררים בתחומה. בלמ"ס מודים: ישנו קושי לחשב אומדנים עבור אוכלוסיית הזרים החיים בישראל

33תגובות

ראש העיר ירושלים ניר ברקת התגאה באחרונה בהורדת הדירוג הכלכלי–חברתי של העיר מהאשכול הרביעי לשלישי מתוך עשרה. ירידת הדירוג מצביעה על כך שהאוכלוסייה בעיר חלשה יותר, אך ברקת בירך עליה שכן משמעותה העברת תקציבים ממשלתיים נוספים לירושלים. מתברר שהוא לא לבד. ל"הארץ" נודע כי גם תל אביב, שמצויה עתה באשכול השמיני, מבקשת להוריד את הדירוג החברתי–כלכלי שלה, חרף הפגיעה התדמיתית. עיריית תל אביב טוענת כי הדירוג הנוכחי אינו משקף את אוכלוסיית העיר, שכן הוא אינו לוקח בחשבון עשרות אלפי זרים המתגוררים בתחומה.

בעירייה אוספים בימים אלה נתונים על האוכלוסייה הזרה בעיר, הכוללת עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים ומבקשי מקלט רבים מאריתריאה וסודאן. רבים מהם מקבלים שירותי חינוך ורווחה מהעירייה, בלי כל סיוע מתקציב המדינה. בכוונת העירייה לעתור לבג"ץ בדרישה להורות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לקחת בחשבון את האוכלוסייה הזרה בקביעת הדירוג הכלכלי–חברתי של תל אביב. העירייה מקווה שהכרה של הלמ"ס במספר הגבוה של הזרים המתגוררים בעיר תסייע לה לקבל תקציבים מהמדינה לטיפול בהם. בתשובה לשאלת "הארץ" מסרה אתמול עיריית תל אביב כי בשנת 2016 השקיעה כ–64 מיליון שקלים במתן שירותים לאוכלוסייה הזרה.

מבקשי מקלט בשוק התקווה בתל אביב, אשתקד
מוטי מילרוד

את הדירוג החברתי–כלכלי קובעת הלמ"ס על פי שקלול נתונים אודות הרכב האוכלוסייה, השכלתה, תעסוקה ורמת חיים. הדירוג האחרון פורסם לפני כחודש, בהתבסס על נתוני האוכלוסייה ב–2013. תל אביב נותרה באשכול השמיני. מסמכים שהגיעו לידי "הארץ" מגלים כי מזה כשלוש שנים פועלת תל אביב להורדת הדירוג שלה. מתברר כי מנכ"ל העירייה, מנחם לייבה, פנה כבר במארס 2014 לסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, וביקש ממנו להוריד את הדירוג של תל אביב. לייבה ציין בפנייתו, שנעשתה בידיעת ראש העיר רון חולדאי, כי המדד משמש את משרד הפנים להקצאת משאבים לרשויות המקומיות.

מנכ"ל העירייה מחה על כך שהמדד מתעלם מאוכלוסיית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט וכתב כי להערכת העירייה חיים בתל אביב בין 60 ל–70 אלף זרים. "משמעות הדבר היא תוספת משמעותית לאוכלוסיית העיר, שמקבלת שירותים עירוניים: חינוך, בריאות (טיפות חלב), רווחה ועוד. יתרה מכך, מכיוון שלרוב מדובר באוכלוסייה 'חלשה', אוכלוסייה זו זקוקה להשקעה רבה יותר בתחום הרווחה והחינוך. כאמור, כיוון שאוכלוסייה זו לא נכללה במניין אוכלוסיית העיר ובחישוב המדד החברתי–כלכלי, עיריית ת"א–יפו לא מקבלת הקצאות ממשרד הפנים וממשרדי ממשלה נוספים לטיפול באוכלוסייה זו", הסביר. הוא הוסיף גם כי תל אביב שויכה לאשכול 8, אך "קרובה מאוד" לאשכול 7 גם מבלי לכלול בחישוב את האוכלוסייה הזרה.

בספטמבר 2014 השיב לו פפרמן כי הלמ"ס "מתקשה לחשב אומדני אוכלוסייה עבור אוכלוסיית הזרים החיים בישראל באופן קבוע". לדבריו, "קושי זה נובע מחוסר מידע מינהלי על מקום המגורים של הזרים בתוך ישראל ומהיקף נמוך מאוד של שיתוף פעולה של אוכלוסייה זו בסקרי הלמ"ס. במפקד האוכלוסין של שנת 2008 נעשה מאמץ לפקוד את הזרים שמתגוררים בדירות שנדגמו. אין צורך להסביר את הקושי המובן בפקידת הזרים בשל הבעיות הכרוכות בכך, כגון קשיי שפה, אי שיתוף פעולה עם סוקרי הלמ"ס ומקומות מגורים לא שגרתיים".

פפרמן הסביר כי הנתונים שנאספו במפקד לא היו מהימנים ולכן ניסתה הלמ"ס להשלים את החסר דרך נתונים מנהליים. "המערכת המינהלית בישראל שמקורה ברישום בביקורת הגבולות וברשות האוכלוסין סיפקה מידע די מהימן על סך הזרים שגרו בישראל במועד מפקד האוכלוסין 2008 .יחד עם זאת, לצערנו, מערכות נתונים אלו אינן כוללות מידע לגבי הפיזור הגיאוגרפי של הזרים בארץ ולכן לא ניתן היה לאמוד בצורה מהימנה את מספר הזרים הגרים בעיר תל אביב-יפו (או בכל יישוב אחר). מחוסר ברירה, אומדני אוכלוסייה שהופקו ממפקד האוכלוסין 2008 אינם כוללים את הזרים המתגוררים ביישובים השונים, וכמו כן, אוכלוסיית הזרים אינה כלולה בחישוב המדד החברתי–כלכלי", כתב. הוא ציין כי לקראת מפקד האוכלוסין הבא, שצפוי להיערך ב–2020 , נעשית חשיבה מחודשת לגבי שיטות אפשריות לחישוב אומדני אוכלוסיית הזרים לפי מקומות מגוריהם.

בעיריית תל אביב לא הסתפקו בתשובה הזאת. במכתב נוסף ששלח באוגוסט 2015, הדגיש לייבה כי לפי הגדרות מפקד האוכלוסין שנערך ב–2008, היה עליו לכלול את "כל התושבים המתגוררים באופן קבוע במדינה. הכללת אדם באוכלוסייה נקבעת לפי משך שהייתו בארץ. אדם שנמצא בארץ למעלה משנה נכלל באוכלוסיית המפקד". לדבריו, לפי הגדרה זו חובה לכלול במפקד גם את האוכלוסייה הזרה. "לנתון זה חשיבות רבה עבור עיריית תל אביב–יפו, חלק ניכר מהקצאת המשאבים לרשויות המקומיות מתבסס על גודל האוכלוסייה. מכיוון שהנתון הרשמי לגבי גודל האוכלוסייה בתל אביב–יפו לא כולל את האוכלוסייה הזרה, ולפי הערכתנו מדובר בכ–50,000 איש, הדבר פוגע בצורה משמעותית בתקציב העירייה וברמת השירותים שהעירייה יכולה לספק לתושבי העיר". עוד הוסיף כי שיוכה של תל אביב לאשכול 8 מהווה "עיוות חמור של המציאות".

בדומה לתל אביב ולירושלים, רשויות נוספות מעוניינות להוריד את הדירוג הכלכלי–חברתי שלהן ולהיחשב חלשות יותר. לפני כשלושה שבועות פנה יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, לשרי האוצר והפנים ומחה על שיטת הדירוג החברתי–כלכלי של הלמ"ס. לדבריו, 73 הרשויות שדירוגן עלה במדד האחרון ייפגעו מהפחתת תקציבים. הוא קרא לשנות את הדירוג כך שיבחן את היכולת הכלכלית של הרשות ולא של התושבים בה. "קיים אבסורד בכל מנגנון הסיווג והתקצוב של הרשויות המקומיות", כתב. "כפי שנמדד היום, הדירוג החברתי–כלכלי מהווה תמריץ שלילי עבור ראש הרשות, שהרי שיפור ברמת החיים של תושביו גורר ענישה והפחתת תקציבים, מה שמביא לעתים את ראשי הרשויות לרצות לרדת בדירוג במקום לשאוף לעלות ולחזק את עירם. המדד מוכיח עד כמה נחוץ לשנות את שיטת החישוב כדי שתמדוד את היכולת הכלכלית האמתית של היישוב".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו