אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריאן ווילסון בהופעה: חוויה חד פעמית

גם כשהוא כבר אחרי השיא ומתקשה לסחוב את כל הערב על גבו, סולן הביץ' בויז האגדי סיפק מופע מרגש שהזכיר לקהל הישראלי כמה הוא גדול

תגובות

יוצר חד פעמי. בריאן ווילסון בהופעהבאחת הסצנות היותר עצובות בסרט "אהבה וחסד", אנחנו זוכים לראות כיצד אביו של בריאן ווילסון נכנס לחדר ההקלטות של בנו כדי לבשר לו שהוא מכר את זכויות כל השירים של הביץ' בויז לחברות התקליטים, כולל אלה הכלולים באלבום "Pet Sounds". זכור במיוחד פרצופו ההמום של ווילסון כאשר אביו מפטיר בפניו שהוא עבר את שנות השיא שלו, ושבעוד חמש שנים אף אחד לא יזכור אותו או את ההרכב שלו. אם רק היה יודע, ש-50 שנה אחר כך רבבות מעריצים יגדשו את האמפי פארק ברעננה כדי לראות אותו פנים אל פנים בהופעה לציון היובל לצאת אותו אלבום קלאסי, הוא ודאי היה מקרין הבעת פנים אחרת לאביו.» בריאן ווילסון בישראל - כל הפרטים» די אנטוורד הרימו את ראשון לציון» J.views נתן שואו של חו"ל» מחתימים דרכון: הופעות חמות בדרך אלינו» למדור מוזיקה של עכבר העיר

הזמן אולי השאיר את חותמו על בריאן ווילסון, שניכר שזקנתו משיגה אותו, אך את יצירות המופת שכתב לאורך הקריירה שלו עם אחיו ללהקת הביץ' בויז הזמן לעולם לא יוכל לכלות. זאת הסיבה שווילסון יכל להרשות לעצמו לצאת לסיבוב הופעות עולמי שכולו מוקדש לאלבום בן 50 שנה. הרי רק לפני יומיים הופיע עם להקתו בפסטיבל פרימוורה מול קהל המונה 40,000 היפסטרים שמרביתם לא רק שלא נולדו כשהאלבום יצא, אלא רוב הסיכויים שאפילו הוריהם לא היו יותר מניצוץ בעיני הוריהם שלהם.לא חסך בקשר עם הקהל. בריאן ווילסוןאותו מסע הופעות הביא את ווילסון בפעם הראשונה לישראל, ואין לוקיישן טוב יותר להופעה של שירי הביץ' בויז מרעננה, עיר שהיא בעצמה פרבר אמריקאי שנמצא בלב השכונה של הלבאנט. הקהל הורכב מרוב גדול של בני 50 עד 70 עם מבטא אמריקאי שבאו כדי לראות את אליל הנעורים שלהם על הבמה, אמנם באיחור של כמה עשרות שנים, אבל אצלנו עדיף מאוחר מאף פעם. בשעה 21:00 בדיוק החלה ההופעה כשווילסון עלה לבמה, נעזר בחברו אל ג'ארדין, החבר המקורי היחיד שנשאר מהלהקה (קארל נכנע לסרטן הריאות לפני שנים, דניס טבע בים, ובן הדוד מייק נמצא בסכסוך ארוך שנים עם בריאן). תחילת המופע לוותה בכמה אפרטיפים שנוגנו לקראת חלקו המרכזי של הערב. ווילסון נראה מחויך כשהוא שר את הלהיטים המוקדמים יותר של הלהקה, כמו "California Girls" ו-"I Get Around", ובנוסף פינה את הבמה לטובת הנגנים שלו שלקחו חלק פעיל בשירה. מעל כולם התבלט מאט ג'ארדין (הבן של) שנכנס בקלות לנעלי משפחת ווילסון והגיע לתווים הגבוהים שווילסון עצמו כבר לא מסוגל להגיע אליהם.

לאחר שהמערכה הראשונה של הערב הסתיימה, ווילסון פנה לקהל ובישר לו שכעת הוא יבצע את "Pet Sounds" מתחילתו ועד סופו, כמובטח. לאורך השנים נתקלנו בהרבה אלבומים חשובים, אבל קשה לשים את האצבע על כזה שהשפיע על ההיסטוריה של המוזיקה כמו אלבומם ה-11 של הביץ' בויז. האלבום, שכולל 13 שירים בסך הכל, נחשב עד היום לפורץ דרך מבחינות רבות, אבל חשוב לזכור שב-1966 הוא כמעט ונגנז. הכל התחיל כשווילסון החליט שלא להצטרף לסיבוב ההופעות עם חבריו ללהקה, ובזמן שאלה טעמו מהתהילה והמעריצות, הוא בחר להסתגר באולפן עם עשרות נגנים מקצועיים ולהלחין שיר אחרי שיר. כאשר הביץ' בויז חזרו מסיבוב ההופעות, הם גילו מולם אלבום מוכן שרק היה צריך את הקולות שלהם.צלח את האירוע בהצלחה. ווילסון על הפסנתרחברי הלהקה, ובראשם מייק לאב, לא אהבו את הכיוון אליו לקח ווילסון את הטון המוזיקלי של הלהקה. במקום שירי "ים-גלישה-בנות" שהמעריצים שלהם דרשו מהם, הלך ווילסון וכתב שירים מהורהרים ונוגים על פילוסופיה, בדידות וקונפליקטים פנימיים. ווילסון התעקש והבטיח לחברי הלהקה ולמנהלי חברת התקליטים שזה יהיה האלבום שיאפיל על הביטלס ויעשה אותם ללהקה הגדולה בעולם. הוא טעה. כלומר, הוא בהחלט העפיל על הביטלס, ופול מקרטני העיד בעבר שבלי אלבום כמו "Pet Sounds" הם לא היו יכולים להקליט את "Sgt. Pepper Lonely Heart Club Band". מעריצי הביץ' בויז, לעומת זאת, לא אהבו את הכיוון החדש שווילסון דחף אליו את הלהקה. האלבום פשוט לא נמכר בארצות הברית, ועברו הרבה שנים עד שזכה להכרה והתהילה.

בחזרה לרעננה. ווילסון החל לנגן את צליליו המוכרים של "Wouldn't It Be Nice", השיר הפותח של האלבום ואחד הלהיטים הגדולים של הביץ' בויז. אנשים בקהל לא התקשו להסתיר את התרגשותם ונתנו לווילסון מחיאות כפיים בעמידה, ולא בפעם האחרונה באותו ערב. ווילסון הקפיד לפנות לקהל בסוף כל שיר כדי להציג את השיר הבא, אבל בניגוד לאמנים שנהנים להתפלסף על השירים שלהם, הוא היה מאוד קורקטי ובעיקר הסביר על איזה סולמות הוא מנגן את השיר. הדבר הרגיש כאילו הוא מדבר לקולות בראש שלו שמלווים אותו מילדותו, ומבקש מהם רשות לנגן עבורנו.סיפקו גיבוי ראוי. חברי ההרכב של ווילסוןכאמור, ווילסון של היום הוא לא ווילסון של הגלשנים והבנות ב-1966, ואין ספק שהזקנה השיגה אותו. מדי פעם הוא נתן לידיו העייפות לנוח לצידי גופו בזמן שהוא סיפק מבטים מזוגגים לחברי להקתו. הקולות הגבוהים כבר לא שלו, והצפייה בדוד החביב ליד הפסנתר גרמה לעיתים לתחושת אי נעימות. עם זאת, ויחד עם עזרה מחברי להקתו, ווילסון צלח את כל האלבום בהצלחה. הרבה דמעות של אושר נרשמו בקהל כשווילסון החל לבצע את "God Only Knows", השיר אותו פול מקרטני הגדיר בעבר כשיר האהבה הטוב בכל הזמנים. עבור עבדכם הנאמן, שיא האלבום הגיע בדמות השיר "I Guess I Wasn't Meant For These TImes", שאותו ווילסון ביצע כמעט לבדו ונעזר בפזמון באל ג'ארדין בלבד.שירים שישארו לנצח. ווילסון מרגש את הקהל

הערב התקרב לסיומו כאשר ווילסון ולהקתו ביצעו את השיר האחרון באלבום, "Caroline No". בסופו העניק לקהל נפנוף זריז ומיהר לרדת מהבמה, כשהוא מפנה זמן בשביל פול מרת'נס הסקספוניסט להציג את שאר חברי הלהקה (מה שלקח לא מעט זמן היות ומדובר ב-11 אנשים על במה אחת). לאחר מכן ווילסון חזר כדי לתת הדרן גדול ומכובד שהתחיל עם הלהיט הגדול ביותר שהביץ' בויז הלחינו אי פעם - "Good Vibrations". "אזור הריקודים נפתח לקהל" הוא התבדח בזמן שעוד ועוד אנשים קמו מהכיסאות שלהם לטובת נענוע ישבנים נמרץ לצלילי "Help Me Rhonda", "Surfing USA" ו-"Barbara Ann" שהצעירים של היום כנראה מכירים בתור השיר ההוא שהמיניונים אוהבים לשיר. לבסוף, אחרי שווילסון נאבק כל הערב בהגיית המילה "תודה" (רוב הפעמים זה היה יותר קרוב ל"סולה") הוא בחר להודות לקהל באמת, עם ביצוע מקפיץ במיוחד לשיר "Fun, Fun, Fun" שהסתיים בקידה ארוכה שלו ושל שאר חברי הלהקה לקהל, שזכה לראות את אחד מענקי המוזיקה של דורנו על הבמה.מוקדם יותר בערב, כשווילסון החל לשיר את הבית הראשון של "Wouldn't It Be Nice", החלו לטפטף הודעות בדבר פיגוע הירי בתל אביב. לאט לאט עוד פרטים החלו להחשף כשברקע נשמעים איחולים של אהבה ומתיקות שנחתו על קהל שחי פתאום עם מחשבות של "מה אם". אכן, היה יכול להיות נחמד מאוד אם כולנו היינו חיים בכוכב בו כולנו שייכים, אבל נראה שזה לא הכוכב שלנו. מזל שפה לפחות יש לנו את השירים של בריאן ווילסון שיעזרו לנו לחנוק את הדמעות. זה מה שהופך אותם לעל-זמניים באמת.בריאן ווילסון בהופעה, אמפי פארק רעננה, 8 ביוני.

*#